אם ווארן באפט היה מדיה באייר, זה מה שהוא היה עושה…

אתמול חגג ווארן באפט יום הולדת 88. אני מקדיש את הפוסט הזה לווארן באפט ולכל ה-Super Investors שלו.

על ווארן באפט, בנג'מין גרהאם והסופר אינווסטורז, התחלתי לקרוא כבר ב-2013. יותר מאשר להשקיע בבורסה, ראיתי דמיון רב בין מדייה באיינג לרכישת מניות. לקח לי כמה שנים טובות עד שהתחלתי להשקיע בבורסה.

זה לקח כל כך הרבה זמן, רק כי הייתי נלהב ליישם את התהליכים עליהם מדברים משקיעי הערך בפעילויות האינטרנטיות שלי.

את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי מיום ההולדת של ווארן באפט ומסטטוס כלשהו בפייסבוק, בו ראיתי מישהו טוען לקונספירצייה כלשהי של מדייה באיירים שלא רוצים ללמד מדייה באיינג. זוהי שטות גמורה…

ווארן באפט, במשך 60 שנה נותן שיעורים מאלפים על השקעות דרך הראיונות שלו ודרך מכתביו לבעלי המניות.

ועדיין אנשים לא מבינים איך הוא לא הביא להם את מתכון ההצלחה…

אבל מה זה מדייה באיינג?

אני חייב לחזור על ההגדרה שלי למדייה באיינג, בכל פעם שאני כותב על מדייה באיינג.

אני גם ממש מקווה שזה יהיה הפוסט האחרון שלי על מדייה באיינג. כי בפוסט הזה, אני אדגים מה מדייה באייר טוב עושה.

בעולם האונליין מרקטינג, כשרוצים לקנות טראפיק, אפשר לעשות PPC בגוגל. אפשר לעשות Social advertising בפייסבוק, טוויטר, פינטרסט וסנאפצט.

ויש גם מדייה באיינג. מדייה באיינג הפך לשם קוד לכל השאר.

איזה מילה סודית כזו…

אז תנו לי לחדש לכם. מבחינתי אם קניתם טראפיק בגוגל או פייסבוק או טאבולה, אתם מדייה באיירים.

אני לא אבן-שושן, לא מעניין אותי הגדרות רשמיות.

אני אומר לכם…

פרקטית…

כל פעולה של תשלום עבור קליקים או אימפרשנים, זה מדייה באיינג.

אין הבדל בין פרסום בפייסבוק, לבין פרסום בגוגל לבין פרסום בטאבולה. רק הממשק.

הקונברזנים הם עדיין אותם קונברזנים, הקליקים הם אותם הקליקים.

רק הטכניקה משתנה.

מדייה באייר הוא כמו שף. שף לא ניגש להמציא מתכון של מרק כמו שהוא ניגש להמציא מתכון של פסטה.

באותה המידה, בהשקעות בבורסה, כשקוראים את הדוחות הכספיים של פייסבוק, אלה לא יהיו אותם דוחות כמו של נטפליקס.

נטפליקס לדוגמא, רושמים בדוחות שלהם את התוכן אותו הם קונים כמו נכס… בדיוק כמו שאתם קונים מחשב… מה שמעוות את הדוחות של החברה וגורם לה… להראות כאילו מורווחת.

אותו הדבר, גישת המדייה באייר תהיה שונה בפייסבוק, ובגוגל.

עם זאת, מדייה באייר הוא מדייה באייר הוא מדייה באייר.

ואיך מדייה באיינג קשור לבורסה?

כי הבורסה זה שום קוד לבורסה לניירות ערך. קונים שם מניות ערך.

בפועל, גם פרסום בפייסבוק מתבצע באותו המנגנון. כשאתם רוכשים פרסום, אתם רוכשים סחורות (אימפרשנים) מבורסת האימפרשנים של פייסבוק.

זו לא אנאלוגיה שאני המצאתי, למעשה, זו לא אנאלוגיה בכלל.

כל עולם הפרסום אונליין, מבוסס על העקרונות הללו. ויש מספר בורסות פרסום.

כך התחום עובד.

האם בורסות הפרסום יעילות?

בשנות השבעים, תפס קונספט האומר שהבורסה יעילה. כלומר הערך של המנייה מגולם במחיר, ולכן אי אפשר להכות את השוק. מכאן נגזרה הדת של ההשקעה הפאסיבית.

הטענה של בנג'מין גרהאם (המנטור של ווארן באפט) ושל ווארן באפט עצמו היא שהשוק יעיל לפרקים, אך לא תמיד. מכאן הנאום המפורסם של ווארן באפט על ה-Superinvestors של Graham-and-Doddsville (חפשו בגוגל, זה מרתק…)

האם אותו הדבר נכון גם בבורסות הפרסום?

אני חושב שכן…

נטפליקס לדוגמא, מפרסמים בכמיליארד דולר בשנה. עלות הבאת הלקוח של נטפליקס היא כ-$140. נכון לעכשיו, הרווניו של נטפליקס נעמד בכ-$400 על לקוח לאורך כמה שנים. כמובן שה-Lifetime Value של נטפליקס יילך ויגדל.

העניין הוא, שהרווניו לא כולל הוצאות אדמיניסטרטיביות והוצאות אדירות על תוכן.

אז נכון לנקודת הזמן הזו, השוק יעיל (בערך… נגיע לזה עוד מעט).

עם זאת, בתור אפיליאייט אין לי שום סיכוי להתחרות עם נטפליקס על הקליקים שלהם, כי הערך שלהם מהקליקים הרבה יותר גבוה משלי.

בתור בעל מוצר אוליי…

בתור חברה כמו Movie Pass, שלא היה לה מודל עסקי מוצלח, והיה לה גב של משקיעים שלא היה איכפת להם שהמודל העסקי לא מוצלח, אז לא.

חברה כמו Movie Pass יכלה להרשות לעצמה לפרסם במחירי הפסד… בתקווה שבעתיד הם יחזירו את זה. הם לא הצליחו.

באותה התקופה, בה היה להם קל לגייס כסף מהבורסה והם פזרו אותו על גיוס לקוחות, השוק היה יעיל. בדיעבד הוא לא היה יעיל.

אז איך אפשר להתחרות בחברות כמו נטפליקס ברשתות הפרסום?

ווארן באפט מגדיר את אסטרטגיית ההשקעה שלו כך: "We buy wonderful companies at fair prices".

למעשה ווארן באפט שינה את שיטת ההשקעה שלו בשלב מסויים. לפני כן, הוא היה מתמקד ב-Cigar Butts, או "Fair companies at wonderful prices".

ווארן באפט שינה את הגישה שלו מאחר והיה צריך לנהל הון גדול מידי, ולא היה מספיק "Fair companies at wonderful prices".

למה זה חשוב?

כי על כל קמפיין, מדייה באייר צריך לקבל החלטה:

1. Buy Wonderful Clicks, at Fair Prices
2. Buy Fair Clicks, at Wonderful Prices

אבל איך עושים את זה?

איך קונים Wonderful Clicks at fair prices?

כאן מגיעות היכולות של המדייה באייר.

מה שאני הולך להראות בהמשך הפוסט, יסביר בדיוק, מדוע אף קורס של מדייה באיינג, לא באמת יילמד אתכם מדייה באיינג.

אם אתם עושים קורס וקונים טראפיק בפייסבוק ישירות, אתם קונים Wonderful Clicks, at High Prices.

אם תצליחו לשבור שוויון, המזל היה לצדכם.

ככל שהשוק יעיל יותר, כך יותר קשה להגיע לרווח. כך אתם נלחמים בנטפליקסים ובמוביפאסים ראש בראש.

כן, כן…

כשאתם מפרסמים מוצר דיאטה בפייסבוק, התחרות שלכם, זה לא רק מי שמוכר דיאטה. נטפליקס גם מתחרים בכם. נטפליקס הם לא היחידים.

יש עוד הרבה חברות שמריצות פרסום אונליין ומפסידות כסף. אנחנו בתור Performance Marketers, לא יכולים להרשות לעצמינו להפסיד כסף. אבל יש הרבה חברות שכן…

זו הסיבה שזה קשה…

בהקשר הזה, השנים הכי טובות שלי, היו בתקופות לא כל כך טובות בבורסה.

יכול להיות שזה Hindsight Bias, עם זאת זה הניסיון האישי שלי.

בתקופות גיאות בבורסה, יש גישה קלה למימון (גם בשוק הפרטי), ויש המון חברות שמפסידות כסף יותר מהר ממה שבנק ישראל מדפיס כסף.

אני אומר את זה, כי יש תקופות שבתור מדייה באייר צריך לעבוד קשה בשביל פירורים, ויש תקופות שאפשר לעשות בטן גב ולקבל הרבה.

מתחילת השנה בערך, צריך לעבוד קשה בשביל פירורים. הולך לנו יותר טוב מלקולגות שלנו. אבל עדיין, זה לא מה שהיה שנה שעברה ובטח לא מה שהיה לפני שנתיים ובטח לא לפני שלוש.

האם צריך להתייאש?

בשום פנים ואופן לא… זה חלק מכל עסק. כל העסקים מחזוריים. יש תקופות גאות ויש תקופות שפל.

אבל העקרונות, הם אותם עקרונות.

Buy Wonderful Clicks, at fair prices.

אז איך עושים את זה?

כולנו חכמים בדיעבד. זה בעצם מה שה-Hindsight Bias אומר.

בשביל לא להיות חכם בדיעבד, רפרפתי על הפוסטים שלי משנת 2008 כרפרנס לכך שאלה החלטת שהייתי מקבל גם בזמן אמת.

זה בעצם כל תכלית העבודה של המדייה באייר, לקבל החלות בזמן אמת…. אילו החלטות?

זה פשוט….

האם אתם קונים Wonderful Clicks at fair prices.

תזמון קמפיינים

כתבתי על כך לראשונה באפריל 2008, והוספתי גם פוסט בספטמבר 2008.

בעת ההיא, הצלחתי לקנות Fair Clicks at Fair Prices.

ישבתי ושברתי את הראש וחשבתי על לבצע Scheduling לקמפיינים.

היו שעות מסויימות בהן קיבלתי חרא קליקים שלא המירו, אז עשיתי תזמון לקמפיינים שלא ירוצו לאורך כל שעות היום.

בום… קיבלתי Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

האם זהו כלל ברזל? לא. אני לא מתזמן (לרוב) קמפיינים בפייסבוק לדוגמא. אין לי כלל ברזל לתזמון.

אין מתכון לתזמון קמפיינים. אם אין לי Wonderful Clicks at Fair Prices, או לחילופין Fair Clicks at Wonderful Prices, מתפקידי למצוא למה…

זה תפקידי כמדייה באייר.

למצוא למה זה קורה, ולמצוא את הפתרון הכי זול לכך… לפעמים זה הפתרון הנכון, אבל לרוב לא.

כל הפתרונות לרוב הם לא נכונים, רק במקרים פרטיים.

בית זונות של קמפיינים

בימים ההם, בזמן ההוא ה-Quality Score היה בתחילת דרכו והיה פועל ברמת האדסט ולא ברמת הקיוורד. המשמעות של קוואליטי סקור נמוך הייתה Wonderful Clicks at High Prices.

באותם ימים היה נראה כאילו הקוואליטי סקור הוא די רנדומלי. לא היה דרך סיסטמטית להשיג קוואליטי סקור גבוה לקמפיינים.

ואז ביוני 2008 בא לי רעיון… לאחר שהתנסיתי בו, פרטתי עליו בהרחבה רבה יותר בפברואר 2009.

הרעיון הוא פשוט. לבנות אדגרופים עם מילים ממוקדות מאוד ובלי הרבה טראפיק. להריץ על תקציבים מינימאליים ולאחר שבוע-שבועיים, כשיש כבר קוואליטי סקור גבוה, להוסיף עוד מילות מפתח לאדגרופים ובכך לרשת הקוואליטי סקור. זה עבד.

אחרי ששילמתי עמלת השבחה קטנה, קיבלתי Wonderful Clicks at Fair Prices.

לא קראתי את השיטה הזו בשום מקום.

חשבתי עליה בעצמי. איך? ידעתי שה-QS יביא לי את ה-Fair Prices. וחיפשתי דרכים קונסיסטנטיות להגיע ל-QS גבוה.

בהמשך זה כבר לא היה רלוונטי בגוגל, כי הם שינו את ה-QS לרמת מילת המפתח ולא האדגרופ…

אבל…..

ברעיון של Incubator של קמפיינים השתמשתי עוד מאז. גם בפייסבוק וגם בנייטיבים.

רשת התוכן של גוגל

היום זה נקרא Google Display. פעם זה היה נקרא רשת התוכן של גוגל.

הייתי רווחי לפני שפרסמתי ברשת התוכן של גוגל.

עם זאת…

פרסום ברשת התוכן של גוגל היה הקפיצת מדרגה הכי משמעותית בקריירת המדייה באיינג שלי.

במרץ 2008, זרקתי עצם על כך שאני מצליח להביא Fair Prices ברשת התוכן. אבל לא Wonderful Clicks. כתבתי שצריך להתנסות שם.

ואיך גיליתי בכלל את רשת התוכן?

בטעות לגמרי…

בימים ההם, בזמן ההוא… היה צ'קבוקס קטן מסומן By Default שמריץ קמפיינים גם ברשת התוכן.

ההנחייה של כל הקורסים והספרות המקצועית הייתה לבטל את הסימון.

פעם אחת פספסתי ולא ביטלתי את הסימון…

וזה השתלם לי. גיליתי את הפוטנציאל של הרשת…

זה לא היה מהיר וסיסטמטי כמו שכתבתי ביוני 2008 וביולי 2008.

אבל ראיתי Fair Prices משם, והייתי נחוש להביא Wonderful Clicks.

היה מספר נמוך מאוד של אנשים שהכירו את רשת התוכן באותה התקופה, ואפס עגול של אנשים שכתבו על זה באותה התקופה.

כשהתחילו לכתוב רשת התוכן בבלוגים ולהפיק קורסים להתעשרות מהירה על רשת התוכן, אני כבר מצאתי דרך חדשה להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

כי ברגע שסוחרי החלומות מספרים על משהו, השוק מתייעל…

מחקר מדינות

ביולי 2008 כתבתי לכם שאני בוחן מדינות חדשות לפרסם בהן. מאז הפרקטיקה הזו נהייתה כבר די סוג של סטנדרט, אבל כולם מדברים עליה רק בעתות צרה.

כולם נלחמים על אותם ה-Wonderful Clicks בצפון אמריקה, כשיש הרבה Fair Clicks at Wonderful Prices בשאר העולם.

למעשה, מחקר מדינות, זה אחד הדברים שהכי שרדו…

מן הסתם רוב המפרסמים הם עצלנים.

ועצלנות חברים…

זה סימן ראשון לחוסר יעילות…

למה רוב המפרסמים עצלנים? כי אין להם כח להתחיל להתעסק עם תרגומים, במיוחד לאור העובדה שרוב התרגומים הם חרבנא (מבחינת פרפורמנס).

כשרצנו באדולט, זה היה הלחם והחמאה שלנו… מדינות…

ניסינו כל הזמן לחשוב איך מפרסמים בעוד ועוד מדינות.

גם בפייסבוק, אני מפרסם במדינות ספציפיות.

הנה רמז: תתחילו לבחון את המדינות לפי התמ"ג הכי גבוה לנפש… אין לכם מושג כמה כסף הרווחתי לאורך השנים ממדינות שלא ידעתי שאפילו קיימות.

זה הפך בשבילי לסוג של פיצוי על הברזות משיעור גיאוגרפיה בבית ספר אחד העם בחדרה.

השלמתי את הפערים שלי, והיום אני יכול לעשות Debate עם כל מורה לגיאוגרפיה לגבי אילו מדינות קיימות בעולם….

מה שמזכיר לי את המדינה עם ה-ROI הכי גבוה שהיה לי בהיסטורייה. זו המדינה הכי קטנה בעולם… לפי כמות התושבים הרשמית במדינה הזו, הצלחתי למכור לאחוז נכבד מהתושבים שם.

בואו נראה אתכם מנחשים איזו מדינה זו :)

הרעיון הוא…

שבקורס של מדייה באיינג לא ילמדו אתכם להסתכל על רשימת מדינות לפי תמ"ג פר אוכלוסייה. זה מסוג הדברים שעושים את הכסף במדייה באיינג.

ועכשיו, כשכתבתי על זה… ובטח עוד אנשים יעשו את זה, זה יהפוך את העניין לפחות רווחי לכולם.

לי זה לא משנה, כי אני כל הזמן מחפש דברים כאלה. אני כל הזמן מחפש דרך לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

ואפרופו ווארן באפט. השבוע פורסם שווארן באפט ביצע מספר השקעות בהודו. לפני מספר שנים ווארן באפט עשה השקעות מאוד מוצחות בדרום קוריאה.

זה הצריך ממנו ללמוד את חוקי ראיית החשבון בדרום קוריאה בשביל לנתח את הדוחות, אבל הוא עשה את זה. הוא לא הלך וקרא ספר על איך להשקיע בדרום קוריאה. או מדריך להשקעה בדרום קוריאה.

הוא יודע שהוא רוצה לקנות Wonderful Companies at Fair Prices, ובשביל זה הוא צריך לדעת חוקי הנהלת חשבונות בדרום קוריאה.

בזמן שכולם מתפעלים מביצועי הבורסה בארה"ב. ווארן באפט הלך והשקיע בהודו…

זה נוגד כל הגיון, אבל זה מה שעושה אותו ווארן באפט.

וההגיון הלעומתי הזה, הוא זה שמוצא אי יעילות בשווקים. גם בשוק הפרסום. כי בתור קנייני מדיה, אתם יודעים שאתם צריכים לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices, ואם אין את זה בגוגל או בפייסבוק יש את זה במקום אחר או בפלטפורמה אחרת…

שיטת קיר החרא

כתבתי על השיטה הזו בתחילת הבלוג. ממש בחודשים הראשונים שלו.

הגיתי את השיטה, על מנת למצוא חוסר יעילות על ידי העלאת הרבה קמפיינים והורדה מסיבית של קמפיינים, במטרה להשאר עם 10% או פחות קמפיינים שמביאים Wonderful Clicks at fair prices.

אני משתמש בשיטה הזו עד היום בדרכים כאלה ואחרות. בכל פעם זה קצת שונה. אבל בפייסבוק לדוגמא, אחד הדברים החשובים זה הקריאייטיב. אני משתמש בשיטה הזו על מנת לייצר הרבה מאוד קריאייטיבים, ולראות מה נדבק.

זה ברמה כזו, שיש לי חשבון בפייסבוק שנמצא כבר במגבלת מודעות. יש שם מעל 9,000 מודעות וזה עוד אחרי שמחקתי מודעות. וכל הזמן מוחק מודעות. מגבלה על חשבון סטנדרטי זה 5,000 מודעות והאקאוונט מנג'ר שלי העלה לי ל-10,000. כבר ב-2015.

השתמשתי בה בהרבה ואריאציות על הרבה קמפיינים.

זה פשוט עיקרון סטטיסטי. אם תרצו, זה הגרסה שלי ל-Cigar Butt של ווארן באפט.

ביוני 2008, סיפרתי על עוד ואריאצייה לשימוש בקיר החרא. לא רק על ידי העלאת הקמפיינים. אלא גם לבחירת מילות מפתח. הרעיון הוא להעלות הרבה מילות מפתח. כשאני אומר הרבה, למה אני מתכוון? בפוסט הזה הגדרתי את זה כ-50,000 מילות מפתח.

לשים עליהם ביד מינימאלי, ולראות מה נתפס…

בשנת 2008 זה עבד לי פחות טוב ממה שקיוויתי. עם זאת אחרי שחזרתי מהמונדיאל בשנת 2010, נוצר לי בעייה.

הצלחתי להביא Wonderful Clicks at Fair Prices מבינג.

רק לא בסקייל גבוה…

שמתי לב שהקונברזן רייט בבינג ממש-ממש גבוה, ושלמעשה אני מצליח לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

רק לא הרבה כאלה.

הייתי מקדם רג'יסטרי קלינרים אז… וזו הצעה די גנרית. כלומר… לאו דווקא צריך לחפש משהו שקשור לרג'יסטרי קלינר בשביל לקנות…

אז חשבתי לעצמי… והחלטתי לשפוך מילון שלם לבינג. ברמה שהגעתי ללימיט של כמות מילות המפתח. המילון לא היה קשור לנישה, זה פשוט היה מילון… של מלא מילים…

כמובן ששמתי ביד מינימאלי, וכמובן שרוב המילים לא תפסו…

אבל היום כמה מילים שתפסו, שהרווחתי בזכותן מעל למאה אלף דולר. הצלחתי למצוא Fair Clicks at Wonderful Prices.

ובאיזה קורס אפשר ללמוד את זה? הרי מלמדים אותנו דרך מאוד קפדנית לבחירת מילות מפתח. הרי יש חוקים לבחירת מילות מפתח. וצריך שיהיה רלוונטי לנישה.

ההנחיות לבחירת מילות מפתח הם לטבחים…

אנחנו השפים, טועמים את המרק שלנו, ובודקים מה חסר. לפעמים זה נוגד כל Common Sense. אבל רק כך אפשר למצוא Wonderful Clicks at Fair Price.

בינדול מדינות

כתבתי על זה גם ב-2008 או ב-2009, אבל לא הצלחתי למצוא את הפוסט המדוייק. בכל מקרה, זוכרים את בית הבושת לקמפיינים? או מדגרת הקמפיינים?

המטרה שם הייתה להעלות את ה-Quality Score על ידי התמקדות במילים בטוחות בלי ווליום, ואז להרחיב את כמות המילים.

בשלב מסויים נורא עצבן אותי התהליך האיטי. וחשבתי על דרך אחרת.

העליתי קמפיינים עם מיקוד על הודו, קיבלתי קוואליטי סקור קטלני, והחלפתי לארצות הברית.

השתמשתי בשיטה הזו כל כך הרבה פעמים בואריאציות שונות…

לפני שנתיים (2016), הייתה רשת שקוראים לה MyLikes. זוהי רשת נייטיבים. הם כבר לא קיימים, יש עליהם עוד סיפור בהמשך…

בכל מקרה העניין עם MyLikes היה שהיה להם Fair Clicks at High Prices. במיוחד בארה"ב…

עכשיו, כמו שכתבתי בעבר… ברוב הרשתות שהבידים שם הם לא ב-CPM, הפרמטר הכי חשוב זה CTR. חשבתי וחשבתי איך להעלות את הסיטיאר, ומצאתי קומבינציית בינדול של מדינות.

בנוסף, למיילייקס היה גם פרמטר של QS. רק שבניגוד לאדוורדס של פעם, ה-QS שלהם היה משתנה כל כמה אלפי אימפרשנים. כך שלא יכולתי לעשות להם סוויץ' אנד בייט.

החלטתי להריץ קמפיינים על המדינות שאני רוצה, בתוספת כמה מדינות פח שהעלו לי את ה-CTR ולא תרמו יותר מידי למכירות.

אך מה קרה בפועל? הסיטיאר במדינות פח היה גבוה מאוד, זה הביא לי QS גבוה מאוד, ונתן לי עדיפות בארה"ב.

בחישוב הכולל קיבלתי כך יותר קליקים מארה"ב, בפחות כסף (גם אם משקללים את המדינות פח) מאשר לרוץ רק על ארהב.

מצאתי דרך לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices.

מלחמה בסטטוס קוו

בשנת 2009, הלהיט היה Acai Berry. אנשים עשו ערימות באמצעות שיווק Acai Berry באדוורדס.

אני לא הצלחתי כל כך. כלומר עשיתי רווח על הקמפיינים אבל לא ברמות של אנשים שאני מכיר. (במחלקת הבונוס אני אספר למה).

איך עשיתי את הרווח? הצעות ה-ACAI היו מיועדות לקהל אמריקאי בלבד. כשהיו מרימים קמפיין באדוורדס, כחלק מהטרגוט הדיפולטי, הוא היה ממקד אנשים שהמחשב שלהם מקונפג לאנגלית.

מעצם היותי עולה ישן, אני יודע שגם המחשב של ההורים שלי הוא ברוסית, אך הם יודעים לקרוא עברית ויכולים לקנות באינטרנט בעברית.

לכן…

הלכתי על דוברי כל השפות, בארה"ב.

אז הצלחתי למכור ACAI למקסיקנים.

ה-VOLUME לא היה גבוה, אבל ה-ROI היה פצצה.

זו דוגמא מצויינת לכמה שרוב האפיליאייטס עצלנים. וגם אני במובן מסויים. אני לא הצלחתי עם ה-ACAI בגלל דברים שאני מבין היום.

אבל זה חלק מהתהליך. באמצעות ההבנה שכל האפליאייטס מריצים טראפיק רק על דוברי אנגלית, ובארה"ב יש אנשים דוברי כמה שפות, כשהמחשב שלהם מוגדר על שפת האם שלהם, הצלחתי לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices בתעשייה מאוד-מאוד-מאוד תחרותית.

אז אולי לא הרווחתי הכי הרבה כסף על ACAI, אבל אני בטוח שב-ROI פירקתי את כולם.

וחוץ מזה שזו לא תחרות. לא על כל הזדמנות צריך לקפוץ, ולא כל הזדמנות מתאימה לי.

ווייטליסטים

לקראת סוף 2008 גוגל שחררו פיצ'ר חדש ושקט שאף אחד לא שם לב אליו. זה היה פיצ'ר זניח לכאורה וכמובן לא לעצלנים.

אף אחד לא דיבר עליו, אבל איכשהו פליקס "משה" לא לשנו עלה עליו.

הפיצ'ר היה לטרגט אתרים ספציפיים בלבד ברשת התוכן שעליה דיברנו למעלה.

הרעיון של פליקס היה פשוט, בוא נקדם מוצרים באתרים של מתחרים או באתרים שמדברים על המוצר. וכך, כל היום היינו עסוקים בלחפש עוד ועוד אתרים רלוונטיים.

באופן הזה הצלחנו לפרסם את הרג'יסטרי קלינרים שקידמנו באתר CCLEANER שזה רג'יסטרי קלינר חינמי.

זה עבד בצורה מפחידה. נדמה לי שזה ה-ROI הכי טוב שהיה לי ב-10 השנים האחרונות.

ווייטליסטים ובלאקליסטים מעסיקים אותי עד היום. הרחבתי על כך לפני שנה או שנתיים בפוסט הזה.

הקונספט של רשימות שחורות או רשימות לבונות לא תופס רק על פאבלישרים, אלא כמעט על כל דבר שאפשר לסנן. באופן הזה, אני ופליקס הצלחנו לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices

באנרים מוסווים

מכירים את הבאנרים המעצבנים האלה עם כפתור DOWNLOAD? אז פליקס "משה" לא לשנו המציא אותם.

אנחנו היינו הראשונים שרצנו עם הבאנרים האלה.

פליקס פשוט חשב שזה הגיוני לשים את הכפתור של ה-Call To Action על הבאנר, איך שהוא על העמוד נחיתה. כי היוזר ינעל על אותו ה-Call to action גם בעמוד הנחיתה.

זה עבד, ולא עוזב אותנו עד היום.

כפתור על באנרים מוריד את מחיר הקליקים משמעותית, ואם זה אותו הכפתור של העמוד נחיתה זה גם מעלה את יחס ההמרה.

אבל זה גם תלוי מי הקהל יעד, לא תמיד זה הדבר הנכון לעשות. הרבה פעמים עדיף לינק כחול ומכוער עם קו למטה. כמו הלינקים של פעם.

כל מקרה לגופו. אין מתכון. יש דברים שעובדים במקרה מסויים ויש דברים שלא, ואפשר לדעת שהם לא יעבדו.

בשורה התחתונה, גם אופטימיזצייה של קריאייטיבים יכולה להביא ל-Wonderful Clicks at Fair Prices.

באנרים גרועים

כקונטראסט לבאנרים מוסווים, הנה עוד סיפור. הפעם על באנרים ממש גרועים.

בשנת 2011, הייתה איזה רשת פרסום קטנה שאני כבר לא זוכר את שמע. שם היה תמחור לפי CPC בלי התחשבות ב-CTR.

בדרך כלל, ב-99% מהרשתות שמתומכרות לפי הסיפיסי. אם שני מפרסמים שמים את אותו הביד. מי שיקבל את מירב החשיפה, יהיה הקריאייטיב עם ה-CTR הגבוה ביותר.

כתבתי על כך הרבה פעמים בעבר….

במקרה של הרשת הזו, זה היה נטו לפי סיפיסי. ליחס ההקלקה לא היה שום משמעות.

אז מה עשיתי?

באנר גרוע מאוד. את הבאנר הכי גרוע שאפשר.

באנר שעובר על החוקים הלא כתובים של המדייה באיינג.

כותרת משמעממת. מחיר של המוצר. את כל הסיכונים.

המטרה הייתה לוודא שכל מי שכבר לחץ על הבאנר הגרוע הזה, יהיה מוכן לקנות.

זה הצליח. הצלחתי להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

ברמה כזו, שהרשת עצמה התחילה להגביל את כמות הטראפיק שאני יכול לקנות. השיטה הפשוטה הזו, והאלגוריתם המטומטם של הרשת עזרו לי לשלם יותר על קליקים ולהעיף את כל התחרות.

זו לא הפעם האחרונה שהפילו עליי מגבלות כי פשוט עשיתי בית ספר לכל המפרסמים האחרים.
גם ב-2014 או 2015 השתמשתי בשיטה הזו ברשת Adult שאני כבר לא זוכר את שמה בשביל להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

מלחמת חורמה בקומוניסטים

בתור מישהו שנולד בברית המועצות, רגע שפל שאני זוכר היה שוברי המזון. משפחות היו מקבלות שוברי מזון, ואת המזון היו מחלקים לפי ראשים. מאחר והצעירים (ההורים שלי) היו הולכים לעבוד, הסבתות היו מביאות את הנכדים (כי כל נכד זה ראש) בשביל לאסוף את המזון.

לעיתים נאלצנו לעמוד 4 שעות בתור בקור בשביל כיכר לחם. לא חוויות נעימות, אך מחשלות.

מאז, בכל הזדמנות שאני מזהה קומוניזם עסקי, אני משתדל ללמד אותם לקח.

הייתה איזה רשת אחת באדולט שעשתה פיקוח מחירים על הפרסום. זו הייתה רשת בעיקר של פופים.

ברשתות הפרסום יש את הקונספט של Floor Price, שזה פיקוח על המחיר הנמוך ביותר שאפשר לשלם על קליק. המחיר הזה לא נקבע מהיצע וביקוש. כלומר ביקוש נמוך, לא מוריד את המחיר.

עכשיו, ברשת הזו, היה Floor Prices שונים פר מדינה. לדוגמא אני זוכר שבשווייץ היה $10 CPM ועם זאת בברזיל היה $1 CPM.

ואם עושים קמפיין על כל העולם, מקבלים $1.5 או משהו כזה.

שמתי לב שכשאני רץ על כל העולם, אני עדיין מקבל ארה"ב וגם קצת שווייץ ומדינות מערביות אחרות.

שברתי את הראש, חשבתי איך אני יכול לנצח את הקומוניסטים ומצאתי את השיטה.

היה לי אופצייה לעשות Whitelist לפי כתובות IP.

הלכתי וקניתי דאטאבייס ב-$200 של מיפוי כתובות IP למדינות.

מצאתי את הבינדול מדינות שמביא לי את הFLOOR PRICE הכי נמוך. טרגטתי את הווייטליסט של המדינות שאני רוצה לפי כתובות IP.

ו-בום…. Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

ולדימיר איליץ' לנין יכול לקפוץ לי.

מאז, בכל מקום שאני יכול להריץ ווייטליסטים או בלאקליסטים של כתובות IP, אני עושה את זה. לא רק בשביל להתגבר על קומוניסטים.

זה מאפשר לי גם להוריד או לטרגט ערים בארה"ב שאני מוצא לנכון.

הנקודה היא, שאת זה אי אפשר ללמוד בקורס ולא במדריך וזה לא תמיד עובד. צריך לטעום את המרק וללמוד מה חסר בו. אם זה מלח או פלפל.

פיצול הצעות

בהמשך לנקמה שלי בקומוניסטים, אני רוצה לציין שכל מגבלה בקניית המדייה, פן אם היא מחזירות קומוניסטית או ממגבלה טכנית של הרשת היא הזדמנות לחוסר יעילות.

השוק יעיל רק כשיש מינימום מגבלות. כשיש מגבלות אפשר לאכוף אותן.

הייתה עוד רשת באדולט, שאני לא זוכר כבר את שמה.

אי אפשר היה לפצל שם את הטרגוט בין IPAD לבין IPHONE. אפשר היה להריץ IOS.

יכולתי להריץ את הצעת ה-IPHONE גם על IPAD, אבל טאבלט זה טראפיק הרבה יותר איכותי. מעבר לזה, לא היה לי יותר מידי יתרון תחרותי על אחרים.

בואו נגיד שהייתי במצב של Fair Clicks at Fair Prices, לא יותר מידי רווחי. לא שווה את הזמן.

מה החוסר יעילות שמצאנו? שהייתה הצעת דסקטופ, שכללה את האייפאדים כחלק מהדסקטופ.

ההפרש בין ההצעת מובייל לבין ההצעת דסקטופ היה משהו כמו 8X.

פיצלנו את הטראפיק אצלינו, בתוך הטראקר. קיבלנו Fair Clicks at Wonderful Price.

נקמת הקומוניסטים 2

אז יש את הרשת הזו Content Ad, הם עדיין קיימים ונכון לרגע זה אנחנו לא מפרסמים שם.

למה? כמו שאמרתי, אני סולד מקומוניסטים.

הפיקוח מחירים בקונטנט אד הוא מגוכח. יש שם פיקוח מחירים רציני…

תמיד היה…

אגב, אני רשום שם מפברואר 2013.

בכל מקרה, מישהו באינטרנט פרסם סקרינשוט שלו של האקאוונט ושמתי לב שה-Floor Prices שלו לא קיימים בכלל.

ישבתי כמה שעות… חשבתי איך…. ומצאתי דרך טכנית (אני לא אפרט אותה כאן כי זה מסובך מידי, זה גם לא עובד יותר) להוריד את ה-Floor Prices.

כשה-Floor Prices שלהם היו 30 ו-50 סנט לקליק, אנחנו שילמנו חצי סנט לקליק.

כמו שאמרתי. כל פעם שאני מזהה קומוניסטים, זה עושה לי אדום בעיניים ומרגיש לי צורך עז להכנס בהם.

לא תמיד זה מצליח, אבל כשזה מצליח, אני מרגיש טוב עם עצמי. לא איכפת לי גם מהכסף שאני מרוויח אחרי זה.

בכל מקרה, הייתי אומר שלרדת מ-30 סנט לחצי סנט זה אפילו לא FAIR. זה Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

גם כשהקומבינה הזו נסגרה אני ממשיך לרוץ שם מידי פעם. כרגע אני לא רץ, אולי אני ארוץ בעתיד. נכון לעכשיו, לא.

יש עוד דרכים לרוץ שם, אבל הנקודה היא, שקומבינות כמו הקומבינה למעלה שהיא תופסת על כל האקאוונט היא נדירה מאוד.

תרגיל מסוג התרגילים הללו זה בונוס.

לרוב, הפעולה שצריך לקחת היא פעולה יותר נקודתית על קמפיין. להעלות קמפיין ולראות אם הוא צריך פלפל, מלח, פפריקה או שמן זית.

חסימת פאבלישרים על סטרואידים

זוכרים את MyLikes? אותה הרשת מהבינדול מדינות?

זו רשת שכבר לא קיימת, והנה הסיפור מדוע… לפחות כך אני רוצה להאמין…

אז לאחר שלמדנו להוריד שם את הבידים על ידי בינדול מדינות, רצינו עוד סקייל.

היינו רצים שם על Fair clicks at Fair prices. היה קצת רווח, אבל הוא לא היה משמעותי.

מה היה העניין איתם?

היה להם מעל 10,000 פאבלישרים, אבל הרוב היו פאבלישרים חרבנא, כמו בכל רשת.

העניין הוא, שחסימת פאבלישרים אצלהם היה אחד הדברים המתסכלים בהיסטוריה. החסימת פאבלישרים הייתה ידנית.

היינו צריכים לעבור פאבלישר פאבלישר, וללחוץ על כפתור PAUSE עם העכבר.

אם הולכים על חוק 80/20, אזי היינו צריכים לחסום 8000 פאבלישרים מתוך 10,000 על כל קמפיין.

מאחר והפעולה הזו היא כל כך סזיפית זה היה לוקח לפחות שנייה לחסום כל פאבלישר.

אז לחסום 8000 פאבלישרים אומר להשקיע 8000 שניות בקמפיין או שעתיים על כל קמפיין. אי אפשר באמת לנהל קמפיינים כך.

אז הזמנו באווטסורסינג כלי שעלה לנו $500 שמקבל אקסל, וחוסם את כל הפאבלישרים לבד.

זו הייתה הצלחה כבירה.

הכפלנו את ההוצאה שלנו עם MYLIKES פי 30X. אתם קולטים? מה שהיינו מבזבזים איתם בחודש הצלחנו לבזבז ביום.

למעשה, המפרסם השני הכי גדול שלהם, היה מבזבז ביום כמו שאנחנו מבזבזים בחודש.

הצלחנו לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices.

בחלוף מספר חודשים, הם הגבילו כל קמפיין לחסימה של 30 פאבלישרים בלייפטיים של הקמפיין.

הם טענו שאנחנו יוצרים "פערי מעמדות" בין הפאבלישרים שלהם. כלומר, אנחנו דואגים לכך שמעט פאבלישרים ירוויחו טוב, ואחרים ירוויחו כלום.

מה אני אשם שהפאבלישרים האחרים לא מקנברטים?

זה היה די מצחיק.

במקום לשפר את האיכות של הפאבלישרים שלהם, הם האשימו אותנו… אז האשימו…

אנחנו הפסקנו לפרסם שם, והם פשטו את הרגל.

הכי מצחיק היה שכמה שהסברנו להם למה אנחנו לא מפרסמים איתם יותר, הם לא הבינו וכל הזמן רדפו אחרינו שוב ושוב.

בונוס: תעלות ביצור

ווארן באפט, תמיד אומר שהוא אוהב חברות עם תעלות ביצור (MOATS) והרבה פירהאנות בפנים.

וזו הסיבה שלא הצלחתי עם ACAI אם אתם זוכרים למעלה.

כיום, אני לא מריץ מוצרים שאין לי אקסקלוסיביות עליהם או מוצרים שיש לי שם התחייבות לעמלה משמעותית יותר גבוהה משאר האפיליאייטס.

זה לא כרוך במחשבים או במדייה באיינג. זה כרוך בעבודה עם ומול אנשים.

בגלל זה אני טס מספר פעמים בשנה לכנסים.

באסאי, לא הצלחתי כי היה לי חרא של עמלות. גם אם יש לכם את כישורי המדייה באיי הכי טובים בעולם, להצעה יש הכי הרבה משמעות בתחומים תחרותיים.

איך להמשיך מכאן?

אם עברתם כבר קילומטרז' מסויים ואתם מריצים באופן אקטיבי קמפיינים רווחיים, תדאגו לחפור תעלות ביצור ולשים כמה שיותר פירהאנות בפנים.

אם אתם קטנים, וצריכים לצבור קילומטראז', יש לכם כמה יתרונות עליי.

הראשון הוא, שאני לא קופץ על כל הזדמנות. לפעמים יש הזדמנויות קטנות שלא מעניינות אותי. כי עדיין, אני לא אפיליאייט בודד ואנחנו חברה שמשלמת משכורות, לכן יש משמעות גדולה יותר לגודל ההזדמנות.

מי שעובד מהבית לבד, יש לו יותר הזדמנויות. כי הגם הזדמנות קטנה, היא מספיק טובה בשבילו.

כך אני התחלתי.

אספתי הזדמנות, אחרי הזדמנות אחרי הדזדמנות, עד שצברתי מספיק קילומטראז' והצלחתי להגיע לליגת העל ולבסס את המעמד שלי.

אנחנו לא מתחרים. אנחנו לא יכולים להתחרות. ההזדמנויות שלנו שונות לגמרי.

אל תהיו מכבי חיפה. תהיו הפועל חדרה. תעלו מליגה ב' לליגה א'. אחרי זה תעלו לליגה הלאומית ואז לליגת העל.

וכשתגיעו לליגת העל, נקווה שהפועל חדרה תהיה כמוכם, ולא תקרוס מול בית"ר.

דבר אחד אתם צריכים לזכור…

תמיד תחפשו את ה-Wonderful Clicks at Fair Prices או את ה-Fair Clicks at Wonderful Prices.

אם אתם מתפשרים על זה, סיכויי ההצלחה שלכם יורדים משמעותית.

לקח לי כמה שעות ממש טובות לכתוב את הפוסט הזה. כי בכל פעם שכתבתי על דרך אחת שבה ניצחתי את השוק, קפצה לי עוד דרך ועוד דרך.

באמת שיש הרבה דרכים כאלה. כל הזמן יש עוד ועוד דרכים למצוא חוסר יעילות בשוק.

אתם רק צריכים להבין, שבתור מדייה באיירים זו המטרה שלכם. זה לא סתם לקנות פרסום (העיקר לקנות פרסום), אלא לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices.

לרוב, קמפיינים לא דומים אחד לשני וההזדמנויות משתנות בכל חודש. אם אתם תלמדו איפה לחפש, אתם תמצאו הזדמנות חדשה בכל פעם שהזדמנות הולכת.

כי בכל פעם שהשוק מתייעל קצת במקום אחד, הוא גם נחלש קצת במקום אחר.

זו הדרך היחידה בשבילכם לנצח את הנטפליקיסים והמובי פאסים.

כי המדייה באיירים של הנטפליקסים, לא מחפשים את האי יעילות. יש להם את ה-MOAT שלהם. יש להם את המימון של המשקיעים. הם לא צריכים לצאת ברווח מחר.

בצורה מסויימת, כל הקורסים הללו של המדייה באיינג הם די סבירים עבור חברות כמו נטפליקס.

כי נטפליקס לא צריכה Wonderful Clicks at Fair Prices, זו דאגה אחת פחות עבורם.

כשאתם מפרסמים בפייסבוק או בגוגל או בטאבולה או באווטבריין, אתם מתחרים בנטפליקס או בעוד מאות חברות שיש להן רישיון להדפיס כסף בבורסה. העלויות גיוס לא מעניינות אותן.

לשם השוואה, נטפליקס מוציאים מיליארד דולר בשנה על פרסום ו-10 מיליארד דולר בשנה על תוכן. אין להם שום אינטרס להשקיע משאבים בלייעל את העלויות פרסום שלהם.

אבל נטפליקס לא היחידים…. גם באדולט ואפילו בפופים יש חברות שגייסו כסף. יש היום חברות קריפטו שגייסו כסף.

המחירים בבורסה הם השתקפות של קלות השגת המימון.

אם הבורסה פורחת, זה אומר שקל להשיג מימון גם בשוק הפרטי. וזה אומר שלכולם קל להשיג מימון.

יש לי מידע פנימי מחברה שכבר לא קיימת, אבל כשהחברה הייתה מריצה פופים, היא הייתה מריצה אותם ב-CPA פי 3 ממה שהם היו נותנים לאפיליאייטס. זו הייתה חברה עם מימון.

גם באדולט תתפלאו, יצא לי לעבוד עם חברה ספציפית (באופן אקסקלוסיבי) עם חברה שקיבלה מימון חיצוני.

כשחברות מקבלות מימון, אנחנו לא יכולים להתחרות איתם במחירי הפרסום. גם אני לא עם התעלות ביצור הנוכחיות שלי.

לכן, במיוחד בתקופות כאלה, בהן הכסף מגוייס די בחינם, אנחנו צריכים להיות יותר חכמים.

יש לכם הזדמנות גדולה, תמיד הייתה ותמיד תהיה למתחילים הזדמנות גדולה.

במשך כל 11 שנותיי בתחום היו עליות והיו ירידות ותמיד כשהלכתי לכנסים, תמיד התחברתי עם אנשים שרק נכנסו לתחום. זה תמיד קרה לי.

בכל יום יש אנשים שמצליחים למצוא חוסר יעילות כזו או אחרת. הם לא תמיד מבינים שזה התפקיד שלהם.

אז הנה, אני אומר לך. רוצה להיות מדייה באייר מוצלח? תפקידך לחפש כל הזמן אי יעילות.

גם בפייסבוק ובגוגל יש כאלה…

כל הזמן…

התפקיד שלכם הוא לא לקנות מדייה, התפקיד שלכם הוא לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices

איך אני מוצא רעיונות?

אני פשוט קורא הרבה.

אני לא קורא כמעט על טראפיק או על מדייה באיינג. כבר אין לי יוזר ב-STM, חבל על ה-$1200 בשנה.

זה לא מעניין אותי….

אני נהנה לקרוא את אוריאל דסקל (עיתונאי בכלכליסט). אוריאל דסקל לדוגמא, כותב על ספורט ויעילות/אי יעילות בספורט. על כל כתבה שלו, אני שואל את עצמי, איך אני מיישם את זה בעולם המדייה?

אני קורא הרבה ספרים היסטוריים על שיווק. שתי השאלות הכי פופולאריות שאני נשאל הן: איך להתחיל והאם הבלוג שלי עוד רלוונטי. אז התשובה היא, הבלוג רלוונטי ולא רלוונטי. יש הרבה דברים שהתיישנו ולא אקטואליים, אבל אם אנשים יודעים לעשות הקבלה והתאמה להיום, אפשר למצוא זהב.

אני נהנה לקרוא ספרים על שיווק שנכתבו לפני 100 שנה. אז לא היה אינטרנט כמובן, ועדיין אני שואל את עצמי איך אפשר ליישם את מה שעבד על עיתון לפני 100 שנה באינטרנט? איך אפשר ליישם את מה שעבד ברדיו על האינטרנט?

אני אוהב לראות סרטים דוקומנטריים – מי שיש לו נטפליקס, אני ממליץ על הסדרה Genius. יש שתי סדרות כאלה. אחת דוקומנטרית השנייה היסטורית אבל מבויימת. אני מדבר על הדוקומנטרית.

ממליץ גם לצפות בסרט התיעודי של HBO על ווארן באפט. יש בסלקום טיוי, וניתן למצוא גם ביוטיוב.

הסדרה הדוקומנטרית הכי טובה שראיתי, הייתה The Men who built america. יש אותה ביוטיוב. סידרה מטורפת.

אני קורא הרבה ספרים על הבורסה. מעבר לעובדה שאני משקיע חובב, זה עוזר לי לשפר את החברה שלנו ולקבל החלטות יותר טובות. אני שואל את עצמי כל הזמן, באילו קריטריונים ווארן באפט היה משקיע בחברה שלי?

מה אני צריך לשפר בשביל שווארן באפט ישקיע בחברה שלי?

אני אוהב לקרוא דוחות כספיים. אפשר ללמוד כך הרבה על חברות, ולקבל רעיונות. הרבה פעמים חברות עולות על אי יעילות בלי לשים לב.

כך גיליתי שאחד המתחרים שלי מונפק בבורסה האוסטרלית. למדתי את הדוחות היטב, וזה עזר לי להבין מה צריך לעשות יותר טוב הלאה.

אני מקבל רעיונות מלקרוא את ה-Shareholder Letters של ווארן באפט וג'ף בזוס. בכללי, אני מקבל רעיונות כמעט מהכל, חוץ מהתעשייה. אני לא קורא כלום ולא מכיר את הבלוגרים של היום. אני פשוט חושב שברגע שהבלבויי המליץ על מנייה מסויימת, בפנטהאוס כבר מכרו אותה.

פעם קיבלתי רעיון ממש חזק שכן הצליח במקלחת, תוך כדי התבוננות ברווחים בין הבלטות.

והאמת? שאת הרעיון האחרון שעדיין לא יישמתי, קיבלתי מהווטרינרית שלנו.

כל אחד יכול למצוא את מקורות ההשראה שלו. הדבר החשוב הוא, תמיד לזכור שהתפקיד שלך הוא לא לרכוש מדייה, אלא לרכוש Wonderful Clicks at Fair Price.

נ.ב. כבר שמונה חודשים אנחנו עמלים על פרוייקט שאני סוף סוף אהיה גאה בו. זה לא און ליין מרקטינג, כך שאין מה לדאוג לניצני השקה. ברגע שהפרוייקט יהיה גמור (מקווה בתוך מספר שבועות, אנחנו כבר על קו הסיום), אני אציג אותו.

בלי לדבר בקודים. פשוט אשלח לכם כתובת לאתר שתוכלו לעיין בעצמכם.

נ.ב.2. אז מה המדינה הכי קטנה בעולם שהיה לי את ה-ROI הכי גבוה עליה?

נ.ב.3. מזל טוב לווארן באפט האחד והיחיד.

נ.ב.4. לכו לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices



מצאתי את המטמון! לקח לי עשר שנים, אבל מצאתי…

לא להאמין. עשר שנים שהבלוג קיים. אז נכון שב-5 שנים האחרונות לא כתבתי כמעט. נכון שבשנה האחרונה לא כתבתי בכלל. ועדיין בכל פעם שאני טס לכנס בחו"ל, ויש שם ישראלים, יש מישהו שמציין לחברים הלא-ישראלים שלו, שהוא התחיל מהבלוג שלי…

. סיפרתי לעולם שהתחלתי במסע לחיפוש המטמון. לא היה לי מושג מה הולך להיות. לא ידעתי כמה אנשים יקראו את הבלוג. זה גם לא היה איכפת לי. הבלוג נכתב ממטרות אגואיסטיות, ובמקרה גם עזר לאנשים …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



אופריישן קאשוורטייזינג: איך חטפנו את הקופירייטר הטוב בעולם.

שלושה ישראלים ואמריקאי יורדים ממונית בברלין. מסתכלים בצדדים ורואים מסעדה בשם אל-אקצה, ועוד כמה מסעדות עם כיתובים בשפה הערבית. מסתכלים אחד על השני ומחליטים בכל זאת להמשיך ב-"מבצע קאשוורטייזינג", הולכים לאכול חומוס במסעדת "עזאם". כך מצאנו את עצמינו בלב שכונת מהגרים מוסלמים בברלין….

אני כרגע נמצא בהפוגה ממרתון הכנסים (בערך… יש מחר כנס של פייסבוק למוזמנים בלבד). אחרי שלושה כנסים בשבועיים, אחד מחר ועוד אחד בניו-יורק בעוד שבוע, אני רוצה לספר לך על אירוע מסויים …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



למה אני הולך לכנסים? (לא עוד פרומושן, מבטיח)

בפוסטים האחרונים, ניסיתי לשכנע אתכם להגיע לכנס אפיליאייטק. הפעם אני מבטיח, אני לא הולך לקשר אפילו פעם אחת לכנס. אני פשוט הולך לספר לך על הלו"ז שלי לחודש יולי…

כשהייתי ילד, לפני 8 שנים. טסטי לשישה אפיליאייט סאמיט ברצף.

תענו לי ברצינות, איזה ילד לא יהנה מאלכוהול חינם? אחוזות פלייבויי? ולחיות את החלום האמריקאי…

לאט-לאט הבנתי, שזה מה שהוליווד מנסים למכור לנו. זה לא בשבילי. אמנם מהכנסים ההם הכרתי הרבה חברים טובים שאני שומר איתם …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



מה בא לך לעשות ביום שלישי, לפני שאתה הולך לישון?

לפני כמה שנים היה לי רעיון גאוני. עיצבנה אותי העובדה שאם אני רוצה לעשות סקרינשוט ולשלוח למישהו, אני צריך להעלות את הקובץ. הפתרון שלי היה פשוט, ברגע שלוקחים סקרינשוט הוא הופך אותו ל-Short URL…

בתור מתכנת, היה לי כמעט את כל הידע הדרוש לבנות מוצר כזה. היה חסר אולי 10% של השלמות.

רואים אותך ביום שלישי?

לפני חודש בערך, פנתה אליי בחורה בשם דנה. היא סיפרה לי על כנס Affiliate Marketing שהיא מרימה. היא ביקשה …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



ניסוי הטוויטר הקטן שלי

כשהתחיל כל עולם הפרסום במובייל, לפני 6 שנים בערך, עשיתי מס' ניסויים קטנים שלא הצליחו ופרשתי. נצמדתי לדסקטופ, כי זה היה איזור הנוחות שלי. 6 שנים קדימה, אני לא מקדם מה שלא רווחי לי במובייל.

בתקופה ההיא, אף אחד לא כתב על מובייל. לא דיברו על זה בשום מקום. לא היה שום מידע וכנראה שלא הייתי מספיק מנוסה בשביל לגרום לזה לעבוד.

בדיעבד, חברים שדיברתי איתם, תפרו מיליונים בתקופה ההיא.

איך?

הכל עניין של היצע …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



שרשרת המזון של הטראפיק

אתמול בערב, הייתה לי שיחה עם אחד מהמיילרים הגדולים בתחום ה-Health & Fitness. מה שלמדתי ממנו, השאיר אותי בשוק.

בכל שנה יוצא פוסט כזה או אחר, של בנאדם כזה או אחר הטוען שהאימייל מת. הרשתות החברתיות מחליפות את האימייל וכבר אין טעם להשקיע בשיווק באימייל.

עכשיו, כשאני מדבר על אימייל, אני לא מדבר על הגורו ספאם. אני מדבר על אמאזון, סטארטאפים ואתרי Ecommerce. וכן, גם על מייל מרקטינג של Info Products. פשוט כל הגורואים עושים …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



מה חסר לך היום, בשביל להצליח מחר?

מאז שהפסקתי לכתוב באופן סדיר לפני 4 וחצי שנים, ניסיתי לחזור לכתוב פעמיים. יש לי כמה פוסטים במגירה, אבל לא פרסמתי אותם. אני לא חושב שהם מספיק טובים.

לדעתי, הבלוג היה מצליח, כי הייתי חלק מהשבט. חייתי ונשמתי את קהילת האפיליאצייה הישראלית. הרגשתי את דפיקות הלב של הקהילה, ונטיבתי אותם מפה לשם. פעם זה היה PPC CLICKBANK, אחרי זה הצעות CPA ולאחר מכן SEO…

כאמור, מאז עברו 4.5 שנים. 54 חודשים. או יותר נכון יהיה …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



המטרה לחודש יוני: להרים קמפיינים מופסדים

היום, כמו בכל יום, ערכנו את שיחת הצוות היומית שלנו. לאחר ששמעתי כמה חברי הצוות שלי הרוויחו בחודש מאי, נתתי להם משימה… לבנות קמפיינים מופסדים.

היום, במהלך השיחה, שלושה מחברי הצוות הצעירים שלנו, היו קצת מבולבלים. הרווחים שלהם טובים מאוד, במיוחד לאור העובדה שהם חלק מהמשפחה רק שלושה חודשים.

הבעייה איתם היא אחרת… הם לא מצליחים לגדול. הם היו מוצלחים גם בחודש שעבר. בחודש הראשון שלהם, העלייה שלהם הייתה מטאורית. אך לאחר חודשיים הגיעו לסטגנצייה. …

[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]



Blacklist v. Whitelist: Dawn of Practice

אתמול היה Meetup של STM. היה אחלה. ראיתי הרבה פנים מוכרות, וגם כמה אנשים חדשים. הותקפתי בשאלות, ולשאלה אחת אני רוצה להתייחס כאן.

אחד הקוראים, שראה אותי ביוני 2015 (פאק, עברה כמעט שנה), . במצגת אמרתי שרוב הרווח שלנו מגיע מקמפיינים של RON עם בלאקליסט. זה עדיין נכון, אבל… זה לא אומר שאנחנו תמיד משתמשים בבלאק ליסט.

משוואה במיליון נעלמים

במהלך חייו של קמפיין יש לנו הרבה משתנים לבדוק:

  • באנרים / מודעות (במקרה של דיספליי
[לחץ כאן על מנת להמשיך לקרוא...]