אני, רון ג'רמי!

השנה נגמלתי ממקרה חמור של התמכרות לפורנוגראפיה, אחרי 10+ שנים.

אני מרגיש קצת אשמה, אבל עכשיו אני אצטרך לגמול גם אותך…

אני מרגיש אשמה, כי לפני 10+ שנים עשיתי משהו, שכנראה גרם גם לך להיות מכור לפורנו.

השנה ה-11 שלי בתחום האונליין מרקטינג, התחילה בצורה סבירה. ההמשך היה זוועה והסיום היה מצויין!

הסיום היה כל כך טוב, ש….

אתם כבר תראו…

זה הסיפור של השנה ה-11…

אפיליאייט מרקטינג מת

אתמול, בזמן ההכנות לפוסט הזה, קיבלתי הודעה מחבר: "סנובים גודום" (שנה טובה ברוסית).

כמובן שהייתי מנומס, והחזרתי את איחולי. גם ציינתי שאני כותב את הפוסט השנתי שלי לבלוג.

"השנה שבה התעשייה קרסה?", שאל אותי.

ב-11 שנה בתחום קברתי את תעשיית ה-SEO, ADWORDS, AFFILIATE MARKETING, FACEBOOK, ECOMMERCE מס' פעמים.

הפטרתי את התעשיות הנ"ל, יותר מפעם לכל תעשייה. ממש Undertaker נהייתי.

אבל הנה האמת…

הפעם זה לטובה.

תעשיית האפיליאצייה ראתה בהחלט שנים טובות יותר. אני לא מתרגש מכך. גם הפעם זה לא סופי, תעשיית האפיליאצייה עוד תראה ימים טובים יותר.

אני עם התעשייה הזו גמרתי.

שלא תטעו, אני עדיין חושב שאפיליאצייה זה מודל עסקי מדהים. אפשר לקחת אפיליאצייה למקומות טובים ולמקומות רעים.

כבר בשנה שעברה כתבתי על מחשבותיי. כתבתי על לעשות משהו שאני גאה בו. ליצור משהו.

כתבתי שאני רוצה למכור לאנשים שרוצים לצרוך, לא לאנשים שקונים כי אני יודע למכור טוב.

וכך, המשכנו לצפות בקמפיינים שלנו דועכים… עדיין יש לנו קצת… אבל הם בדעיכה מתמדת…

אנחנו לא מייצרים קמפיינים חדשים ולא בודקים מוצרים חדשים.

כל השנה צפינו בתעשייה דועכת ולא ניסינו אפילו להאחז בקרנות המזבח. לא ניסינו מתוך בחירה.

זה לא הזיז לנו מידי… זה לא היה חשוב לנו…

למעלה כתבתי שהשנה התחילה בצורה סבירה, המשיכה זוועה והסתיימה מצויין.

זה לא הזוועה שאני מדבר אליה, ואפילו לא התייחסתי על ההתמכרות המשותפת שלנו לפורנו…

אלת המזל

פוקר הוא משחק מדהים.

הוא כולל בתוכו הרבה מתמטיקה והבנת הטבע האנושי. ממש מזכיר לי אונליין מרקטינג.

כולנו מסכימים שפוקר הוא משחק יכולת. אפילו מס הכנסה לא חולקים על כך (רק ממשלת ישראל). הרי תמיד אותם האנשים זוכים בטורנירים. זה לא שיש כמות קטנה של כך כך הרבה אנשים עם כל כך הרבה מזל.

על משחקון בודד, ברור. מדובר בהרבה מזל. ההסתברות לקבל קלפים מנצחים היא יחסית נמוכה.

אבל על טורניר? על הרבה משחקים?

לכולם יש את אותו המזל.

שיווק באינטרנט (ואני מאמין שעסקים בכלל) מאוד דומה לפוקר. אתה מנסה הרבה דברים והרוב לא יצליחו. כי אין ברשותך קלפים טובים.

אחד הדברים החשובים בפוקר זה להשאר במשחק כשיש לך קלפים גרועים ובינוניים. לא יכול להיות לך מזל רע עד אינסוף.

המזל של כולנו בסופו של דבר מתכנס לממוצע. לכולם יש את אותו המזל.

לכן צריך להשאר במשחק גם כשההסתברויות לא לטובתך. גם כשהידיים חלשות ובינוניות. צריך להשאר במשחק בשביל הידיים החזקות. כי הידיים החזקות יגיעו.

ההבדל בין פוקר לאונליין מרקטינג הוא שפוקר הוא משחק סכום אפס. רווח של שחקן אחד, מגיע בהכרח על חשבונו של שחקן אחר.

בשיווק באינטרנט זה לא בדיוק כך…

אמנם יש אלמנטים של בורסה אשר מונעים מהיצע וביקוש, יחד עם זאת בשיווק באינטרנט יכול להיות מצב של מס' שחקנים שזוכים.

אחד הסימפטומים של הימור הוא האשליה של "לחיות בזון".

זה האשלייה שאלת המזל יושבת לידך ומחלקת לך את הקלפים. הסיכונים הנלקחים על ידי המכורים הם גבוהים מידי וכך גם ההפסדים.

באונליין מרקטינג זה קצת אחרת…

אין באמת אלת מזל, ואם היא הייתה קיימת – כנראה באמת שהיא הייתה יושבת ליד חלק מהאונליין מרקטרז.

מה שקורה זה שכשיש צמיחה, כולם מרוויחים. בדיוק כשם שכשהבורסה עולה, רוב המניות עולות. הרבה ספקולנטים (רוב המשקיעים שאתם מכירים) מרגישים בזון.

וכשהבורסה אדומה, הכל אדום.

כשהביטקויין דהר למעלה ב-2017, כל השיטקויינז דהרו גם כן. כשהביטקויין התרסק, השיטקויינז נעלמו.

כך קורה גם באונליין מרקטינג, כשהשוק נמצא בצמיחה, יותר קל להכנס, ויותר קל להרוויח.

ככל שעובר הזמן, יותר שחקנים נכנסים לשוק ואוכלים את השולי רווח אחד לשני.

ווארן באפט (הגיבור האישי שלי אחרי באטמן) אמר: "אם יש עסק מצליח עם שולי רווח טובים והתחרות לא מגיעה, יש משהו לא בסדר בקפיטליזם".

וכשלא הולך, מה עושים?

מתמכרים לפורנו…

פורנו יזמים

לפני 11 שנה עשיתי טעות!

כשהתחלתי להרוויח, התחלתי לפרסם סקרינשוטים. הסקרינשוטים הללו הם פורנו של יזמים.

כשהתחלתי, פייסבוק עוד לא היה פתוח לציבור הרחב. הסקרינשוטים הללו היו קיימים בבלוגים, והגישה לבלוגים לא הייתה כל כך נגישה.

היום הפייסבוק זה המרקטפלייס מס' 1 לפורנוגרפיה.

פורנוגרפיה של יזמים. כל הסקרינשוטים הללו – גם הלא מזוייפים.

זה פורנו של יזמים.

וכל האוננות הזאת ברבוצות פייסבוק. והשיטות הללו – זה פורנו של יזמים.

והכי גרוע?

זה קבוצות סקייפ וטלגרם הפרטיות. שם ההשפרצות חוגגות. שם כולם שחקני פורנו.

בקבוצות הללו, כל הזמן רצים FAP-ים.

והפורנוגרפיה הזו מזיקה. מזיקה מאוד.

בדיוק כמו פורנוגרפיה שחשבתם עליה בתחילת פוסט, גם פורנוגרפיה של יזמים לא משקפת את המציאות. זה רק בכאילו וזו רק התוצאה הסופית.

וככל שמתמקדים יותר בפורנוגרפיה הזו, כך המצב נהיה גרוע יותר. כי פורנוגרפיה לא משקפת את המציאות.

והמצב שלי הדרדר…

הו….

איך הוא הדרדר… ולא בגלל עסקי האפיליאצייה, שכמו שאמרתי… החלטתי לוותר עליהם בתחילת שנה…

מחזור חיים של עסק

הכל מחזורי בחיים!

תעשיות הן מחזוריות. באקדמיה, פיתחו מודל שנקרא The Industry Lifecycle. אני ממליץ לכולם לקרוא את זה.

להבין, ששום דבר לא לנצח… לכל דבר יש מחזור…

יש לכך הרבה סיבות ופרשנויות ואנחנו נמצאים בסוף מחזור של אונליין מרקטינג.

איפשהו, מישהו כבר התחיל את המחזור הבא. אנחנו לא יודעים עליו. אבל אנחנו צריכים להשאר במשחק… בשביל לקבל את הקלפים הטובים.

כל עסק מתחיל בצורה צנועה ולא יומרנית. הכל מתחיל מרעיון קטן.

כן, אני יודע… אני אתחלתי את הבלוג בצורה מאוד יומרנית… אבל זה היה רק כלפי חוץ.

בפועל, אני והשותף שלי, פליקס "לא לשנו", הייתה לנו מטרה אחת. רק רצינו לעשות מכירה קטנה אחת ביום. כל יום.

רצינו סה"כ $1,000 בחודש. הייתי גר עם ההורים אז, אז מה איכפת לי.

אבל אז…

קיבלתי יד טובה. קיבלתי קלפים טובים והצלחתי לשחק אותם.

פליקס קיבל את היד הטובה שנה לאחר מכן.

כל עסק מקבל מתישהו יד טובה. צריך להיות במשחק בשביל לקבל אותה ואז כמובן צריך גם לשחק אותה.

וכך כל עסק מתחיל לצבור תאוצה.

והרבה פעמים הידיים הטובות ממשיכות להגיע. כי בשונה מפוקר, יש תקופות שיש ידיים טובות ויש תקופות בהן אין ידיים טובות.

אבל אז קורה דבר מעניין…

ה-$1,000 בחודש שרצית, זה כבר לא מעניין.

בשלב הזה אתה נכנס להיכל התהילה של שחקני הפורנו.

בשלב הזה, אתה מאונן על החומר הפורנוגרפי של עצמך.

כשהפורנו שלך הוא לא מספיק טוב, אין בעייה… תמיד יש את פייסבוק… תמיד יש קבוצות לאונן בהן…

זו תחילתה של שנה מופלאה

את 2018 התחלנו במטרה אחת. לצאת מהאפיליאצייה.

הבאנו את כל החומר הפורנוגרפי שהיה לנו בשביל להקים עסק שקטן עלינו.

מצאנו מוצר מצויין, פתחנו חברה בארה"ב, מצאנו מחסנים… הכל היה מושלם.

הרי אנחנו… האפיליאייטס הדגולים, שהצלחנו כל כך בלהביא טראפיק. שלא נצליח בתעשייה כזו?

פחחח…. קטן עלינו.

יש לנו ערימות של פורנו ואנחנו יכולים לעשות הכל…

מלך הפורנו

יש לי חבר שאני מת עליו!

הוא לא ישראלי, אבל בואו נקרא לו ג'יאנלואיג'י.

הוא באמת חבר כמו אח, ואנחנו מדברים כמעט כל יום. את העסק הלא אפיליאייטי הנ"ל הקמנו בשותפות עם ג'יאנלואיג'י.

לג'יאנלואיג'י יש בעייה (שלא נפתרה עד עצם כתיבת שורות אלה).

ג'יאנלואיג'י הוא הגיא פינס של הפורנו.

ג'יאנלואיג'י הוא כל כך גבר שכולם מתים עליו. הוא בנאדם מזן אחר, נטוורקר ברמות אחרות.

הוא מכיר את כולם ומקושר לכולם.

כתוצאה מכך…

ג'יאנלואיג'י רואה את כל הפורנו של כולם. גם פורנו אמיתי שיזמים אחרים יצרו. לא פורנו מזוייף, אלא אמיתי.

ג'יאנלואיג'י לא צריך סקרינשוטים. הוא גיא פינס, זוכרים? ג'יאנלואיג'י מקבל גישה ישירה להכל!

כמעט בכל יום שאני וג'יאנלואיג'י מדברים, הוא בא אליי ביציאה חדשה.

  • "אחי, X עשה דוקומנטרי פאנל, בוא נעשה גם. BIG OPPORTUNITY BRO"
  • "אחי, דיברתי עם T. הוא אמר לעזוב את הדוקומנטרי. קוויזים זה הדבר. BIG OPPORTUNITY BRO"
  • "אחי, Z ישן אצלי עכשיו. הוא הראה לי מה הוא עושה. הוא עושה STRAIGHT SALE עם זווית של TRIAL. אנחנו צריכים גם. BIG OPPORTUNITY BRO"
  • "אחי, M שיפר את מהירות האתר שלו ב-400% אחוז, והוא ראה עלייה ברווניו של בזיליון אחוז. אף אחד לא יכול לעשות אופטימיזציה ל-LOAD SPEED כמוך. זה COMPETITIVE ADVANTAGE BRO"

אני יכול לכתוב ספר על כל מה שרץ בתעשייה. ג'יאנלואיג'י באמת בחור מקושר. והוא גם בחור טוב. אני באמת אוהב אותו…

בחור מקושר ומקרה קיצוני של פורנואיטיס…

המדרון החלקלק

וכשבאנו עם החנות ECOM שלנו ושלל הפורנוגרפיה מחיי האפיליאצייה, יכל לקרות רק דבר אחד.

מה שקרה לאלי גוטמן במכבי חיפה.

אני נשבע לך… ראיתי את זה קורה. אם הייתי יכול לשים שורט על אלי גוטמן, הייתי עושה את זה…

כי זה קרה כבר אחרי שלמדתי את הלקח שלי…

המדרון חלקלק, חלקלק מאוד.

בתחילת השנה, הייתי בדיוק כמו מכבי חיפה. דיברתי הרבה, הייתי יהיר ובכל יום קרתה פאדיחה אחרת.

עוד סטירה ועוד סטירה והמחשבות לחזור להיות אפיליאייט…

אבל החלטתי.

ולא חזרתי.

הסטירות כן חזרו, וכל מה שניסינו. וכל הנחה מוקדמת שהייתה לנו וכל הסטרס הזה…

… וכל הפורנו של אחרים שהתחלתי לצרוך.

ואני צופה בפורנו ומנסה גם, ולא הולך ועוד סטירה.

ועוד סטירה.

אפילו אין נשיקה אחת.

ואני כולי מיואש ובסטרס. בסטרס רציני.

באופן כללי, בתור צרכן פורנוגרפיה במשך 9 שנים ברצף (גם של עצמי וגם של אחרים), פורנוגרפיה זה דבר מלחיץ ומדכא.

זה מכניס אותך ללחץ, אתה מתחיל לראות (לפעמים) ששלך לא כזה גדול.

וכשלך יש את ההכי גדול, אתה גם נכנס לסטרס, שמא יבוא מישהו עם יותר גדול.

וזה…

סטרס… סטרס… סטרס…

והגב… הגב…

הגב התחיל לכאוב לי עוד בשנה שעברה. עוד במאי 2017. אז הייתי בסטרס אחר (בגלל סבתא שלי).

הלכתי לרופא, שום דבר נוירולוגי. אתה בסדר, אולי קצת דלקתיות.

והגב לא עובר!

ואני בשיא הסטרס והייאוש ואז ה-BRO מתקשר….

בין אומהה לחדרה

הפורנוגרפיה הזו היא אסון לכל יזם. ראיתי שחקני פורנו גדולים נופלים. גם לי היו נפילות, בכל הפעמים הצלחתי לקום (גם הפעם).

אבל לא כולם הצליחו לקום…

יש סופר אפיליאייט (לשעבר) שאני מכיר, שהיה שחקן פורנו. אמיתי, לא אחד כזה שעושה פוטושופ לפורנוגרפיה שלו, אלא כוכב פורנו אמיתי! לכל דבר!

תשע שנים אחרי, הוא עדיין לא התרומם. הייתי איתו בפלייבויי מנשן פעם. היום הוא נהג אובר.

ואני רואה סטטוס שלו בפורן-פייס שהוא מתלונן על נוסעים וה-BRO מתקשר…

ובא אליי עם עוד BIG OPPORTUNITY…

ואני בשיא השפל. האישי.

מרגיש מבוייש. זה לא העניין עם הכסף שמפריע לי. זה העניין האישי.

העניין הוא שאני עובד קשה, ולא הולך.

נהייתי בדיחה בעיני עצמי, בדיוק כמו מכבי חיפה.

וג'יאנלואיג'י מתקשר ומציע לי עוד רעיון, שאני לא זוכר אותו בכלל.

אני לא זוכר אותו…

(יש לי צמרמורת על אמת כשאני כותב את זה)

כי לא הקשבתי!

סיימתי את השיחה מהר, וכל 10 השנים שלי עברו לי מול העיניים (למעט השנה הראשונה שעליה אני מאוד מבסוט).

כל הסטרס שעברתי ורכבת ההרים הרגשית.

ונפל לי האסימון…

ג'יאנלואיג'י הציב לי מראה. פתאום נפל לי האסימון שג'יאנלואיג'י הוא גרסה קיצונית שלי. ג'יאנלואיג'י חפר לי, כי רציתי לצרוך את הפורנו שלו. הרי הוא הגיא פינס של הפורנו. מי לא רוצה לראות גיא פינס?!

אני הבנתי, שאני לא רוצה להיות ג'יאנלואיג'י. (ולמרות שאני אוהב מטאפורות, ג'יאנלואיג'י הוא לא מטאפורה לעצמי. הוא באמת קיים)

נזכרתי במשהו שווארן באפט אמר.

אם אני לא טועה זה היה בוידאו הזה (ראיתי את כל הוידאוים של ווארן באפט ביוטיוב). וגם אם זה לא היה בוידאו הזה, הצפייה מומלצת בחום.

שאלו את ווארן באפט, למה הוא גר באומהה, נברסקה (מבחינתי המקבילה של חדרה בארה"ב), והוא ענה: "If I'd live in New York, I'd be much poorer".

היה זה אחד הראיונות הראשונים של באפט. הוא היה בגילי בערך.

הוא לא אמר את זה מכיוון יוקר המחייה (למרות שווארן באפט חסכן לא קטן, ובטח גם לזה הוא התכוון).

ווארן באפט התכוון לפורנוגראפיית הבורסה של ניו יורק.

יש לי חולצה שאני ממש אוהב ללבוש (אני גם מוכר את החולצה הזו, וזה לא בחנות ECOM הנ"ל). על החולצה יש ציטוט של ווארן: "כשאני מתעורר בבוקר, אני מסתכל ומראה, וברגע הזה כולם אמרו את שלהם".

הוא אומר את זה בהקשר לפורנוגרפיה. פורנוגרפיה של יזמים לא מעניינת אותו.

בסרטים נוהגים להראות לנו שכשמישהו מת, כל החיים עוברים לו מול העיניים.

ברגע הזה, כשג'יאנלואיג'י סיפר לי על ה-BIG OPPORTUNITY BRO שלו, כל החיים המקצועיים שלי עברו לפני…

אחרי שניתקתי, צחקתי צחוק גדול… (עוד פעם יש לי צמרמורת)

הכל התחבר לי בראש. ראיתי את כל חיי המקצועיים אל מול עיניי. הפורנוגרפיה הפכה לקומדייה.

צחקתי צחוק גדול!

Pass-Pass, It's a come

הכל התחבר לי פתאום. הבנתי, שכל ה-9 שנים האחרונות הייתי במקום הלא נכון. רדפתי אחרי הדבר הלא נכון.

הבנתי, שאני לא אותו ילד שהתחיל בשנת 2008. ושאני רוצה להיות אותו הילד.

עם אותה התמימות רק עם הניסיון של עכשיו.

אני הבנתי שהפילוסוף הדגול שולמי ארביטמן צדק: "Pass-Pass it's a come…"

אני הבנתי שהתחלתי בתעשייה המדהימה הזו, כי היה לי חלום, אבל נשארתי בגלל הפורנו.

גם צרכן פורנו אבל גם ספק פורנו.

יום למחרת, שום דבר לא היה נראה אותו הדבר.

ברגע אחד, השלמתי עם כל הטעויות שעשיתי. ברגע אחד הבנתי בדיוק לאן אני רוצה להגיע.

ברגע אחד הרגשתי את הטאץ' של אלילת המזל.

והגב, באורך פלא כבר לא כואב…

הראש נקי ואני ישן כמו שצריך ומתעורר כמו שצריך.

ברגע אחד, שחררתי את עצמי מהסבל והכלא שנכלאתי לתוכו.

אין לי מספיק תווים במקלדת לספר על ה-HIGH שאני נמצא בו מאז. הראש שלי נקי.

אני מרגיש כאילו אני נמצא במקום שבו אני צריך להיות. קשה לי באמת להסביר את ה-HIGH הזה.

זה לא התלהבות מהמספרים וגם לא מפורנו כמובן.

אני מרגיש שלם יותר.

אני לא מצטער על שום דבר שעשיתי ב-9 שנים האבודות הללו, אני רק שמח בחלקי שהגעתי לרגע הזה שבוא הראש שלי צלול.

MIND LIKE WATER כלשון ברוס לי.

שלומי ארביטמן צדק – Pass-Pass It's a come.

בשנים האבודות, ניסיתי יותר מידי לשחק בשולחנות גרועים, עם קלפים גרועים כאילו שיש לי את הקלפים הכי טובים.

גם כשהיה לי את הקלפים הטובים, שיחקתי בשולחנות גרועים.

לא בחרתי את השולחנות שלי היטב.

וברגע שהפנמתי את זה והבנתי לאן אני רוצה להגיע ובאיזה שולחן אני רוצה לשחק.

פשוט שיחקתי…

קיבלתי קלפים גרועים ובינוניים ושיחקתי אותם, כמו שצריך לשחק עם קלפים גרועים ובינוניים. לא הזיז לי ממש כי זה השולחן שרציתי לשבת בו.

זה לא שולחן שראיתי בסרט פורנו כזה או אחר, זה גם לא שולחן מסרט פורנו שאני הפקתי.

זה השולחן שתמיד רציתי לשבת בו.

Pass-Pass it's a come.

ובאורך פלא, בתקופה הזו שבה התעשייה דועכת הצלחתי לשחק יד אחת היטב.

זה קרה שבועיים לאחר ההשלמה עם הנסיבות.

שבועיים בלבד חלפו, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך מהר.

זו לא יד גרועה, זו גם לא יד בינונית.

התמזל מזלי וקיבלתי יד סבבה, ושיחקתי אותה.

והידיים הבינוניות ממשיכות לבוא, ואנחנו משחקים אותן.

וזה בסדר. כי סוף סוף אני יושב בשולחן שברחתי ממנו. לפני המון שנים.

אני יושב בשולחן, שרציתי לשבת בו כשרק התחלתי.

שולחן ערוך

כשהתחלנו לנצח את הידיים הבינוניות, פנתה אלינו לקוחה פוטנציאלית…

אני כבר לא אפיליאייט, יש לנו לקוחות.

וכן…

אני עושה לפעמים את השירות לקוחות… כולנו עושים…

כי אני החלפתי שולחן. אני רוצה שאנשים ירצו לצרוך את מה שאני מוכר, ולא יצרכו אותו כי מכרתי היטב.

אני רוצה שאנשים ישתמשו בתוספי מזון שלנו ולא לעשות להם "פגע וברח" כמו שהייתי עושה בתור אפיליאייט.

אחד התוספי מזון שלנו עוזר במצבי סטרס (כמה אירוני… שהסנדלר הולך יחף). זה תוסף מזון טבעי, ואחרי שאני אחזור מארה"ב בפברואר עם הסטוקים שלנו, אני אתחיל לקחת אותו גם כן. בדיוק את מה שאני מוכר.

עזרה עם לחץ, זה רק אחד מהבנפיטס… יש עוד כמה.

אז הלקוחה פנתה אליי ופרסה בפניי את סיפור חייה.

עשיתי לה סטוקינג קצר בפייסבוק, ולצערי גיליתי שהוא אמיתי!

היא סיפרה לנו שהבן שלה נרצח (לא חיטטתי יותר מידי, כי זה לא מתפקידי) והיא אמרה לי שהיא שוקלת לקנות מאיתנו.

היא סיפרה לי שמאז היא בחרדות רציניות, וכל הכדורים הפסיכוטיים שהיא לקחה לא עזרו לה. והיא לא רצתה בגדול שנמכור לה את זה יותר טוב ושנגיד לה שהכדור שלנו הוא כדור קסם שיעזור לה.

לא יכלתי לעשות לה את זה.

לא רציתי לנצל אדם בעת מצוקתו.

לא מכרתי לה.

אמרתי לה שאני מקווה מאוד שאנחנו נצליח לעזור, אבל לא מבטיח את זה. שלחתי לה משלוח בחינם ואמרתי לה שאם זה יעזור לה, היא מוזמנת לרכוש עוד.

וכך התחלתי את השנה החדשה:

זה בדיוק השולחן שאני רוצה לשחק בו…

אין דרך טובה מזו לפתוח את השנה.

אולימפיאדת המטרות

היום, אולימפיאדט המטרות נפתחה באופן רשמי!

אני את המטרות שלי לא הצבתי היום. אני מציב אותם באוקטובר, ביום הולדת שלי…

אבל ג'יאנלואיג'י מציב את המטרות שלו היום וג'יאנלואיג'י אוהב מטרות גדולות. ג'יאנלואיג'י אוהב לזרוק מספרים.

מיליון, 2 מיליון.

למי איכפת? אלו רק מספרים.

אבל בואו נניח שג'יאנלואיג'י לא היה צרכן פורנו כבד. בואו נניח שג'יאנלואיג'י היה בחור מן השורה והיה רוצה רק לשכפל את המשכורת שלו.

שבואו נניח היא 120 אש"ח בשנה.

על מי הייתם שמים את הכסף באולימפיאדת המטרות? על ג'יאנלואיג'י שרוצה לעשות 120 אש"ח (סכום באמת צנוע) או על טד?

המטרה של טד זה לכתוב ספר.

למי יש סיכוי גבוה יותר לזכות באולימפיאדת המטרות?

ובוא נניח שגם ג'יאנלואיג'י וגם טד זכו השנה.

רוצים לדעת מה ההבדל בין ג'יאנלואיג'י לטד?

שבשנה הבאה, טד ירצה לכתוב עוד ספר וג'יאנלואיג'י? הו ג'יאנלואיג'י….

ג'יאנלואיג'י ירצה 240 אש"ח. רק מה הבעייה פה?

ג'יאנלואיג'י מתחיל את שנה הבאה מ-0. הוא אמנם רוצה לעשות 240 אש"ח, אך הוא לא עשה עדיין את ה-120 אש"ח הראשונים. הוא צריך לעשות אותם שוב.

וטד?

טד רוצה לכתוב ספר. הוא כבר כתב ספר אחד. זו עובדה. הוא רוצה לכתוב עוד ספר, ו-2 הספרים שלו יהיו שם. כל החיים.

על מי הייתם שמים את הכסף? ג'יאנלואיג'י או טד?

ומה המטרות שלי?

המטרות שלי צנועות. אני קודם רוצה להיות לקוח של עצמי. נכון להיום, אני משתמש ברוב המוצרים שאני מוכר ביום-יום. אחרי שאחזור מארה"ב בפברואר, יהיה לי 100% שימוש עצמי.

I want to get high on my own supply!

המטרה שלי היא שעד ליום הולדת הבא שלי, כ-50% מהרווניו שלנו יגיע מלקוחות חוזרים. לא כי שלחתי להם מייל ולא כי עשיתי להם ריטרגטינג ולא כי יש לי מבצע מטורף שאי אפשר לפספס, ויש סטופר למעלה…

לא…

אני רוצה שיבואו כי הם רוצים. כי הם יודעים שאני שם בשבילם והם יודעים שהמוצר שלי, זה בדיוק מה שהם צריכים.

אני רוצה שהם יהיו כל כך מבסוטים מהמוצר, בדיוק כמו שאני מבסוט מחומוס ירושלים בחדרה. אני מוריד שם 100 שקל כל שבועיים בערך. לא כי הם שלחו לי אימייל ולא כי הם עשו לי ריטרגטינג ולא כי יש איזה מבצע שאי אפשר לפספס עם סטופר.

החומוס שלהם זה פשוט אחד הדברים הכי טעימים שיש, ואני אוכל שם, משהו כמו פעם בשבועיים כבר 3 שנים.

אני יודע, שברגע שאני אגיע למטרה הנ"ל, הכל יהפוך ללא רלוונטי. אני הפנמתי שזו מטרה הרבה יותר טובה מאשר להגריל מספר כלשהו כמו ג'יאנלואיג'י.

ואני יודע שגם אם אני אגיע בסוף שנה רק ל-30% לקוחות חוזרים, זה עדיין בסדר ואם אני אמשיך בשלי, אני ממשיך מאותה הנקודה.

בשנה שעברה, הייתה לי מטרה שלא עמדתי בה… ומאוד רציתי לעמוד בה… אבל לא עמדתי בה…

אז אני מציב את המטרה הזו גם השנה.

אני רוצה להציג כאן בבלוג את אחד הפרוייקטים שלנו, אם לא את כולם. לאורך זמן – ברור שאת כולם.

אבל הרוב עדיין בבנייה.

אני לא רוצה להתבייש במה שאני עושה ונמאס מכל השושואיזם הזה. באיזה עולם ג'ף בזוס מסתיר את אמאזון כשהוא רק מתחיל?

אני רוצה שהפרוייקטים שלי יהוו השראה לכל מי שרק מתחיל, והמטרה שלי היא לפרסם לפחות אחד כזה השנה.

רציתי זאת גם בשנה שעברה, אבל אתם יודעים. פורנוגרפיה וכו…

אני לא רוצה שהפרוייקטים שאני אעלה לפה יהיו למטרות פורנוגרפיה, אלא למטרות לימוד אמיתי. אני לא אזרוק פה עוד מספרים. לא תראו פה בולבולים מעופפים. רק את היצירה והדרך אליה.

איך אני הולך לעשות את זה?

Pass-pass it's a come…

אני, המיליונר בפיג'מה,
and I approve this message.

53 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. דורי   2 בינואר 2019 בשעה 0:47
    (#)

    ואיפה הדר אשוח בכל הסיפור ?

  2. עומרי   2 בינואר 2019 בשעה 5:16
    (#)

    דרופשיפינג, האבולוציה של האפיליאייט.
    דרופשיפינג עם אתיקה, אתה משתמש במוצר. קנית מוצר, מכרת..משהו שעושים עוד לפני האינטרנט, גם לפני 100 שנה. פורנו יש בכל תעשייה..פשוט עכשיו עברת לנישת פורנו אחרת.

    עשית קצת FAPינג על עצמך פה..דרמה, מרגיש קצת ששרפתי את הזמן למשהו שהיה יכול להיות מסוכם בכמה מילים. אבל אתה איש מכירות טוב.

  3. שי   2 בינואר 2019 בשעה 10:22
    (#)

    לא הבנתי כלום מהפוסט

    • המיליונר בפיג'מה   2 בינואר 2019 בשעה 10:25
      (#)

      היי שי,

      תתמקד במה שהלקוחות שלך צריכים, ולא מה שכתוב בפייסבוק שצריך לעשות.
      תיקח סקרינשוטים בפייסבוק בערבון מוגבל, ותשתפר ב-1% ביום.

      PASS PASS IT's a come.

  4. זיו   2 בינואר 2019 בשעה 17:28
    (#)

    זה בסדר, כולם מגיעים בדיוק לאותה מסקנה מתי שהוא לאורך הדרך

  5. נטלי המדהימה   3 בינואר 2019 בשעה 6:11
    (#)

    ההתמכרות שלך תחזור ברגע שהכסף שלך ייגמר, ככה זה בד"כ עובד.
    כולם רוצים לייצר MEANINGFUL PRODUCTS ולעשות טוב, גם גוגל רצו שהתחילו – ואיפה הם היום? חור של תחת גדול בפורנו.
    זה נחמד מאוד מה שאתה רוצה ואני מקווה שזה יעבוד לך כמו שקיוויתי לעצמי אחרי תקופה בערך זהה לשלך בניסיונות לצאת משוק האפיליאטס בכמה הזדמנויות, אבל הפורנו והשורה של המספרים של גי'אלואיג'י ממכרת מאוד, ולמרות שאין לה לגאסי וכל שנה היא נמחקת, המספר של שנה שעברה נשאר (או החלק שלא נשרף על חומוס ירושלים) בבנק. ובעולם קפיטיליסטי ותחרותי זה בהחלט משהו. וזה גם עוזר לכאבי גב… הבעיה שלפעמים כמו שאתה אומר קשה למצוא מרפא לבעיה ש 120 זה מספיק ואז 240 כבר לא מספיק. אז עוברים ל PRODUCT ובונים משהו שמאמינים בו… ואם הוא באמת כ"כ טוב אז הוא יצליח לבד. אני לא פוסל את זה לחלוטין, רק שאני חושב ששם צריך באמת הרבה יותר מזל וגם כיסים עמוקים כדי להפסיד בהתחלה.

    פס פס – סנובים גודום

    • המיליונר בפיג'מה   4 בינואר 2019 בשעה 13:56
      (#)

      היי,

      מניח שאתה לא נטלי :)

      אני מבין מה שאתה אומר, ב-9 שנים האחרונות זו לא הפעם הראשונה שאני מגיע למסקנה הזו. בעבר זה לא הצליח כי הייתי גרידי מידי ולא שרפתי את הגשרים.

      השנה החלטתי לשרוף את הגשרים ואני מאמין שאני אצליח.

      אני הצלחתי להשיג הרבה מטרות בחיים, הבעייה הייתה שהמטרות שהצבתי לא היו שוות להגיע אליהן.

      הפעם אני מקווה שלא שגיתי בהצבת המטרות.

      בכל מקרה, בינתיים… באחד הפרוייקטים הולך מעל למצופה ופרוייקט אחר פחות טוב. אבל אני בטוח שנצליח ב-2 הפרוייקטים.

      צריך רק סבלנות.

      שנה טובה :)

  6. דוד   3 בינואר 2019 בשעה 15:11
    (#)

    פוסט מצויין.

    מאוד נהנה לקרוא את המסקנות שלך!

    תודה.

  7. איתי   4 בינואר 2019 בשעה 7:37
    (#)

    מרגש ומעורר השראה. בהצלחה! וזה מבריק כי זה אמיץ.

    • המיליונר בפיג'מה   4 בינואר 2019 בשעה 13:57
      (#)

      תודה רבה. לא יודע אם מבריק או לא. זה מה שאני מרגיש ומקווה לא להתהפך על עצמי.

      • יגאל   17 ביולי 2019 בשעה 9:00
        (#)

        להגיד "מקווה שאני לא אתהפך על עצמי" זה ממש לא לשרוף את כל הגשרים. זאת לא החלטה אמיתית. להגיד אני אהיה הומלס שיתקלח בשירותים של מקדונלדס כדי שזה יעבוד זה לשרוף את כל הגשרים. או כמו שאמר טוני רובינס:

        IF YOU WANT TO TAKE THE FUCKING ISLAND BURN THE FUCKING BOATS

  8. St   7 בינואר 2019 בשעה 1:07
    (#)

    הי,
    הגעתי לפוסט הזה כשחיפשתי מידע על שיווק מוצרים, תודה!
    האם תוכל בבקשה לפרט יותר על מכירות של PRODUCT?
    איך בעצם עובד משפך מכירות כזה,
    אני מכירה משפך שעובד מהבאת ליד לצפיה בוובינר שם ניתן לליד כל המידע על המוצר (מדברת גם על מוצר פיזי מתחום תוספי בריאות) ונסיון להביא אותו לקניה, מקסימום מוספים שיחת טלפון, אבל בוובינר הוא קיבל מידע מרוכז על המוצר
    מה אתה אומר על הדרך הזו? והאם תוכל מהנסיון שלך לעדכן בדרכים נוספות שניתן לשווק מוצר פיזי? עד שלב המכירה כמובן,
    לפי צילום המסך שהבאת כאן עם ההתכתבות עם האשה, זה מראה שפחות עובדים מיילים בתחום הזה?
    ממש אשמח שתשפוך אור על הנושא
    תודה

    • המיליונר בפיג'מה   7 בינואר 2019 בשעה 11:20
      (#)

      היי,

      תודה על התגובה.

      זה נשמע כאילו גורואים חשוכי מרפה קצת שטפו לך את המוח.

      לא עבדתי מעולם עם וובינרים.

      המשפך שיווק שלנו פשוט:
      1. פרסומת בפייסבוק שמפנה למאמר בבלוג
      2. מאמא בבלוג שמדבר על בעייה/פתרון חלק ורמז לפתרון טוב יותר עם קישור לעמוד המוצר
      3. עמוד המוצר, שמדגיש את העליונות של המוצר שלנו על המוצרים המתחרים. לא מדברים כאל על בעיות. רק על למה המוצר שלנו טוב יותר מהתחרות.
      4. אופציות רכישה
      5. רכישה

      אימיילים:
      קמפיין 1:
      כשאנשים מגיעים לפוסט בבלוג, יש להם אפשרות להרשם לרשימת תפוצה. אנחנו לא נותנים איזה שוחד להרשם לרשימת תפוצה. להפתעתי אנשים נרשמים.

      בקמפיין אנחנו לא מוכרים את המוצר, אלא את הפתרון לבעייה. יש 7 אימיילים שיוצאים. עם לינקים אך ורק לבלוג. לא למוצר עצמו.

      קמפיין 2:
      נוטשי עגלת קניות. אנחנו לא מביאים קופונים או הנחות. אנחנו חוזרים ומדגישים את הבנפיטס של המוצר.

      קמפיין 3:
      אימיילים עם הרבה ערך שפשוט מעודדים את המשתמש להשתמש במוצר. המכירה האמיתית מתחילה כאן. הרבה מאוד אנשים קונים מוצרים ולא משתמשים בהם.

      אני מעוניין שישתמשו במוצר שלי. כי כשיגמר, הם יבואו לקנות לבד מבלי שאני אצטרך לתזכר אותם.

      אז אני פשוט מועדד אותם להשתמש כל יום. אין לי כל כך דרך למדוד את זה כרגע.

      =======

      אימיילים עובדים כמו כל דבר אחר. אסור להתייחס לשום דבר כמו בייבי ג'יזס. מבחינתי כל דבר שאנחנו עושים אמור להוסיף 1% לתמונה הגדולה.

      100 דברים כאלה, זה שיפור של 170% בלייפטיים.

      כל יום מחפשים איך לשפר ב-1%.

      שנה טובה.

      • St   8 בינואר 2019 בשעה 10:45
        (#)

        תודה ובדיוק מה שכתבת! אני אחרי שטיפת מוח רצינית, בטוחה שאין עוד דרכים חוץ ממה שכתבתי למעלה :(
        מעריכה מאד את התשובה המפורטת והמפרגנת מהנסיון שלך,
        תשובה כזו הייתה עולה המון כסף אצל הרבה, בדמות קורס לרכישה..
        ואתה מפרגן ועוד מפרט כל כך,
        הולכת לעבוד על זה!
        ומעבר לתשובה שנתת, פתחת את הראש שיש עוד דרכים וניסיונות לשיווק.. ולא להיות מקובעים.

        אני לא עובדת עם מוצר שלי אלא עם מוצר שותפים/רשתי,
        יותר מהפחד להתעסק עם שירות לקוחות, משלוחים וכדו'

        וזו שאלה למען הסקרנות, אני אישית מחפשת כמה שפחות להתעסק מול לקוחות וכדו' וזה גם היתרון של העבודה ברשת, ואצלך אני רואה (ממה שהספקתי לחרוש בבלוג) עשית תפנית ואתה עובד מול לקוח ישיר ולא משווק מוצר בשיווק רשתי או שותפים,
        מעניין אותי, רק אם זה בסדר לשאול, לא יותר נח לעבוד כביכול ב'אנונימיות' בלי להיות בקשר ישיר עם לקוחות? או שיש כאן פרמטרים נוספים שמשנים את התמונה.

        ושוב, אם לא הדגשתי מספיק,
        תודה על התשובה שהיא לעזר רב עבורי ובטח לעוד רבים!

        • המיליונר בפיג'מה   8 בינואר 2019 בשעה 19:17
          (#)

          ההמענות שלי מעבודה עם לקוחות הייתה טמטום מוחלט.

          טעות נגררת של 10 שנים.

          יש לי חברים שהקימו חברות של עשרות מיליוני דולרים בשנה. כמובן שלא עשו את זה תוך יום ולא תוך יומיים.

          אחד החברים שלי, עובד על אותה החברה כבר כמעט עשור. אז אחרי עשור הוא במחזורים גובהים מאוד.

          החברה כזו מוצלחת רק בזכות השירות לקוחות. לפי מה שהוא סיפר לי, 10% מהלקוחות נשארים לקוחות לכל החיים מבלי שיש צורך לפרסם להם.

          לגייס לקוח זה העבודה הכי קשה, לשמר לקוח זה במקום השני.

          אבל אם יש מוצר סביר+ ושירות לקוחות מצויין, הלקוחות יחזרו ולא צריך לחיות בסטרס כל הזמן של להביא לקוחות חדשים לאנשים אחרים.

          אני קידמתי עסקים בתור אפיליאייט שנמכרו בעשרות מיליוני דולרים, כשכל מה שאני ראיתי מזה זה עמלה מסריחה.

          ולגבי שיווק רשתי? מהרגע הראשון ראיתי את זה כלא מוסרי. אבל כל אחד ואמות המוסר שלו. עשיתי דברים אחרים שאנשים אחרים היום רואים כלא מוסרי בועד את השיווק הרשתי כ-כן.

          אז הכל סובייקטיבי.

          • St   8 בינואר 2019 בשעה 21:17
            (#)

            תודה,
            מעניין מאד ומלא תובנות.
            מסתבר שאנחנו מלאי דעות קדומות (בהקשר לעבודה עם לקוחות וכדו')

            אני מניחה שאתה בטח עושה את ההבדל בין שיווק רשתי (עם מוצר אמיתי וכדו') לעומת פירמידה (שהיא לכל הדעות בעייתית ואף לא חוקית) ועדיין שיווק רשתי בעינך לא מוסרי, מעניין למה?

            • המיליונר בפיג'מה   8 בינואר 2019 בשעה 23:32
              (#)

              היי,

              גם כשיש מוצר אמיתי, האינטרס הוא תמיד למכור את ההזדמנות העסקית. המוצר נמצא שם רק כדי לא לקרוא לזה פירמידה.

              עוד לא פגשתי בנאדם אחד שהצליח בשיווק רשתי על ידי מכירת המוצר ולא ההזדמנות העסקית.

              אולי אני טועה. הייתי פעמיים בחיים מצגות וב-2 הפעמים תכססו אותי להגיע. וכששאלתי שאלות רציניות השתיקו אותי. ב-2 הפעמים נטען שזה מוצר אמיתי.

  9. יונתן   17 בינואר 2019 בשעה 21:28
    (#)

    אז מה שאתה אומר בעצם מיליונר בפיג'מה יקר, שיש תקופות ועיתויים לכל דבר.
    וכרגע התקופה של האפייליט מתחלקת בין שלל שחקני פורנו שכל אחד רוצה להראות שיש לו גדול יותר?
    ואם זה ככה, בכלל יש עניין להיכנס לתחום כרגע או שלנסות נישה אחרת..

    • המיליונר בפיג'מה   23 בינואר 2019 בשעה 16:54
      (#)

      היי,

      תודה על התגובה. כוונת המשורר הייתה אחרת.

      זה שווה להכנס לאפיליאצייה בכל שלב. רק לבנות עסק עם לקוחות.

      לדוגמא, יש לי בבלוג הזה כמה לינקים של אפיליאייט, שעושים לי כמה גרושים בשנה. אחד הלינקים הוא לדרימהוסט, ההוסטינג שאני משתמש בו כבר 11 שנה.

      אני יודע שהמוצר טוב, ואני יודע שיעשה לך טוב אם תרשם לשם.

      מצד שני, יכולתי לההפף לגרידי, ולהתחיל להמליץ כאן על מוצרים שמייצרים לי כסף ולא מוסיפים לך ערך אמיתי.

      המלצתי בעבר בבלוג גם על שירותים שלא זיכו אותי בעמלת אפיליאייט. המלצתי עליהם כי הם היו פשוט טובים.

      הבעייה מתחילה כשאתה מתחיל מתחיל להסתכל על כוכבי הפורנו. נניח, ג'יאנלואיג'י מספר לי שהוא עושה מהוסטינג אחר הרבה יותר כסף. אבל אני חושב שההוסטינג הזה הוא חרא. ופה אנחנו מגיעים לצומת דרכים מעניינת.

      מה עליי לעשות?

      להמשיך לפרסם את דרימהוסט, או להכנע לתזה של ג'יאנלואיג'י?

      מאחר והבלוג זו לא הפרנסה שלי, ההחלטה פה היא מאוד ברורה וקלה. אני לא באמת צריך לעשות מחקר על חברות הוסטינג ולהשוות את העמלות והקונברזן רייטים שלהם.

      דילמות כאלה קורות לך גם בעסק. זה יכול להיות סביב אסטרטגיות פרסום. את בוחל באסטרטגיה מסויימת, מסיבות מסויימות. האסטרטגיה הזו מניבה תוצאות.

      ואז ג'יאנלואיג'י מתקשר, ומספר על אסטרטגיה שעושה קצת יותר כסף. ואז אתה מסתנוור מהכסף, ושוכח מהסיבות של למה אתה עושה מה שאתה עושה ואיך שאתה עושה.

      ובסופו של דבר, אתה מושפע עוד ועוד ועוד מאחרים, עד שאתה שוכח מעצמך.

      וכשאתה שוכח מעצמך, אתה סובל.

      אני הגעתי למקום שאני נמצא בו עכשיו, כי התגלגלתי לכאן. ויתרתי על עמוד השדרה שלי קצת בכל יום, עד שלא נשאר לי אחד כזה.

      הסיבות שבגינן נכנסתי לתחום, לא מייצגות בעליל את מה שעשיתי בשנים האחרונות.

      לא בטוח שזר יבין זאת, כי בסופו של דבר, הרבה מהאנשים שמגיעים לבלוג מסתנברים מהכסף. אני לא מתלונן על הכסף שעשיתי, אני פשוט לא נמצא במקום שרציתי להיות בו.

      אבל אני לא מבואס, זה רק עוד שיעור וחלק מהדרך.

      בגדול ידידי… אני כמו מוכר בעגלות בארה"ב. רק עושה את זה באינטרנט. האנשים שמוכרים בעגלות בארה"ב, חלקם מרוויחים יפה. אבל הם לא עושים את זה כל החיים.

      וזה הכיוון שאליו אני הולך, לחזור לעקרונות שהיו לי כשהתחלתי.

      אני לא רוצה להיות מוכר עגלות, גם אם זה באינטרנט. אולי לאחרים זה קוסם, לי זה לא קוסם. אני פשוט טוב בזה, ולצערי נגררתי אחרי זה.

  10. יגאל   21 בינואר 2019 בשעה 21:23
    (#)

    חח קטע, הגבתי לך על הפוסט הקודם (תגובה אחת לפני הסוף) והצעתי לך לעשות מוצר שלך ולהפסיק עם האפיליאציה… אם זה היה תגובות בפייסבוק כבר היה פה gif של סושרד ;)

    • המיליונר בפיג'מה   23 בינואר 2019 בשעה 16:54
      (#)

      היי,

      אני לא נגד אפיליאצייה. אני נגד אפיליאצייה איך שעשיתי אותה.

      בכל מקרה, אנחנו כרגע מתמקדים במוצרים משלנו.

  11. אריק   10 בפברואר 2019 בשעה 21:30
    (#)

    איזה כיף לקרוא את הבלוג גם אם זה פעם בשנה,
    מה שכן, קצת כאב לי שבחרת בג'יאנלוג'י ולא נגיד בשחקני פורנו יותר טובים כמו כרסיטאנו
    שנון כמו תמיד, במיוחד בפרטים הקטנים.

  12. ישראל   15 בפברואר 2019 בשעה 20:52
    (#)

    מתחבר מאד למה שאתה אומר!
    גם אני מרגיש שהתפזרתי מבחינה עסקית קצת בזמן האחרון, ובסופו של דבר הכלל הוא פשוט – תן שירות או מוצר איכותי, ענה על הצרכים של הקהל שלך, וההצלחה תגיע.
    מדהים כמה שזה פשוט.

    • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 7:37
      (#)

      אחלה אתר יש לך על שביל ישראל,

      אתה יודע שאני עשיתי את שביל ישראל באופניים עוד לפני שהיה את זה, כן? :)

      בכל מקרה, גם השאלה מי הלקוח שלך וגם השאלה מה זה ערך ומה הערך שאתה מייצר זה מאוד סובייקטיבי.

      :)

  13. ברק בכר   16 במרץ 2019 בשעה 13:27
    (#)

    אני ממש אבל ממש לא מהשוק, אבל קראתי את הפוסט שלך כחלק מהסקת מסקנות שנתית ובניית תוכנית לעסק שלי קדימה.

    כתבתי אולי כ-7 נקודות חשובות מאוד מהפוסט שלך שהצליח לשאוב אותי פנימה ולייצר לי השראה רבה.

    אתה בכיוון טוב ובריא. התמדה פה תהיה שם המשחק.

    • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 7:39
      (#)

      היי,

      תודה על התגובה.

      התמדה היא תמיד שם המשחק. אין ברירה אחרת.

      עולם העסקים הוא עולם אכזר. 99% מהדברים שאתה עושה נכשלים, וה-1% שווים את זה. אבל מנטאלית זו מעמסה מאוד קשה להכשל כל כך הרבה

      אבל בסופו של דבר ה-1% עושה את זה.

  14. שם פרטי   23 באפריל 2019 בשעה 14:43
    (#)

    כל מה שאתה בעצם אומר (וזה מאודד נכון) זה שאתה רוצה לתת ערך אמיתי ללקוחות שלך.

    • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 7:41
      (#)

      היי,

      כמו שכתבתי למעלה…

      ערך זה דבר מאוד סובייקטיבי, וגם ההגדרה מי הלקוחות היא מאוד סובייקטיבית.

      אבל עצם ההגדרה של מי הלקוחות שלך, למי אתה מייצר ערך ומהו הערך ועד כמה הוא רלוונטי. זה מה שחשוב.

  15. יהונתן   13 במאי 2019 בשעה 22:49
    (#)

    אחלה כתבה, כיף גדול לקרוא את הבלוג…

    אני רואה שאתה משתף הרבה על העבודה עצמה בעיקר ברמה הפילוסופית ונגיעות טכניות, אבל אני ישמח לדעת (מאמין שעוד כמה חברה פה) קצת יוצר פרטים על העבודה שלך בתקופה האחרונה.

    איזה ורטיקלים, איפה אתה קונה טראפיק, אתה בונה offers שלך?

    במה אתה מתמקד?

    Search, display, native, push, pop…

    סתם מסקרן אותי, לא מתכוון לחפור ולשאול מה המוצר, באיזה נטוורק וכמה אתה שם ביד ןעם איזה קריאייטיב

    • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 7:53
      (#)

      היי יהונתן.

      תודה על התגובה.

      יש לכך 3 סיבות.

      1. לכתוב פוסטים טכניים דורש המון-המון-המון זמן – שאין לי.

      2. אני חושב שהעבודה הטכנית פחות רלוונטית. לפחות באופן בו אני פועל. המטרה שלי היא למקסם את הרווח על כל אימפרשן ועל כל קליק שאני קונה. ורוב העבודה כאן היא ביזנס וסגירת עסקאות טובות על הצעות או על טראפיק סורסז. לפחות באופן בו אני פועל.

      ברמת הטראפיק סורס – כל מה שאתה צריך זה קומבינה אחת בשביל לעשות רווח. אפשר לקרוא על זה בפוסט הקודם.

      3. יכולות מנטאליות הן הדבר החשוב לדעתי בעסק. 99% מהדברים שאתה עושה נכשלים. צריך יכולות מנטאליות חזקות מאוד בשביל להגיע כל יום לעבודה ולחטוף מכות. כל יום להכשל בעבודה שלך. כל יום להיות גרוע במה שאתה עושה.

      הביולוגיה שלנו לא בנוייה לזה.

      אני מאוד גרוע במה שאני עושה. יש לי פשוט סיבולת גבוהה לחטוף מכות וגם מחשב את הסיכונים שלי מספיק טוב בשביל להכשל מספיק פעמים.

      ה-1% מהדברים שכן מצליחים, יכולים לפצות אותך כלכלית על 99% מהדברים שנכשלו.

      בגלל זה גם לבנאדם מנוסה – מנטאלית לפעמים מאוד קשה. ובגלל זה אני נוטה לכתוב על הדברים האלה. כי אלה עיקר האתגרים שאני מתמודד איתם.

      לגבי טראפיק סורסז. המיינדסט שלי זה שבתור מדיה באייר, אתה סוג של שכיר של הנטוורק. התפקיד שלך זה לעשות מוניטיזצייה לטראפיק סורס. ואני עושה את זה ווייט האט. ז"א, דואג שכל מה שאני עושה מתאים לטראפיק סורס. מה שמתאים לרשתות נייטיב – אני מריץ בנייטיב. מה שמתאים לפייסבוק אני מריץ בפייסבוק.

      לכן אני לא מגביל את עצמי למשהו אחד. מכל מה שציינת, כרגע פופים אני לא עושה בכלל. פושים התנסיתי קצת והלך לי טוב בסקייל נמוך. זה התחום הבא שאני רוצה ללמוד. לא יודע אם אני אצליח בו בסקייל גבוה, אבל אשמח לנסות.

      לגבי ורטיקלים. אני בתחום הבריאות ופיננסים (לא פורקס, ביינארי… אלא יותר לידג'ן לחברות ביטוח וכו…).

      יש לי גם הצעות שלי ואני גם אפיליאייט. בהסתכלות קדימה, כשטעמתי משתי העולמות. אני חושב שהשאיפה צריכה להיות בעל הצעה ולהשתמש בהצעות אפיליאייט טראפיק, למלא REMANANT TIME או משהו בסגנון.

      האם התשובה מספיק מפורטת?

      • יונתן   6 ביוני 2019 בשעה 11:47
        (#)

        חח האמת שהייתי צריך רגע לצאת מהמשרד בשביל לשבת ולקרוא את הכל. תשובה מעולה ;) אנחנו בעולם קצת שונה, של ecom כבר עשור, התחלנו באמזון והיום קצה לקצה (מייצרים מוצרים עם פטנטים שלנו וגם קונים את הטראפיק, משהו שמאוד לא נהוג בעולם החומרה). אז כן, מתחבר לקשיים היומיומיים שלך ואם כבר אמרת שאין לך זמן אז זה הטיימינג להגיד שאין ספק שאני אשמח לראות את visioncamp קורם עור וגידים… היום istack, geekout וכל החברה האלה (לפי דעתי לפחות) זה איפה ש VC היה יכול להיות אם הייתם ממשיכים, אבל אני בטוח שאם אין לך זמן לפוסט טכני אז בטח ובטח שאין לך זמן להרים עוד אירוע כזה. בכל אופן, תמשיך לכתוב אחי ותן בראש עם הwhitelabel שלכם!!

        • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 13:35
          (#)

          תודה רבה,

          בשביל להצליח עם VC כמו הכנסים שציינת, הייתי צריך לעשות בדיוק את מה שהחבר'ה שציינת למעלה עשו.

          וזה לוותר על העבודה, ורק להתמקד בכנסים.

          אני יודע בוודאות של 100%, מהכירות אישית עם המרצים, שכל הכסף שלהם שם מגיע מהרצאות.

          ואתה אפילו תופתע מאוד לדעת מי… לא טוען את זה לגבי כל המרצים. יש ויש.

          בכל אופן, גם אם יש שם מרצים שיודעים איך להצליח לשלב בין שתי העולמות, אני עוד לא מצאתי את הדרך לשלב בין עולם ההוראה והעשייה.

          ביום שאלמד איך ללמד אנשים מבלי לוותר על העבודה שאני אוהב, יותר מאשמח קבל תגמול על כך :)

  16. כועס   6 ביוני 2019 בשעה 1:37
    (#)

    ביזבזתי עליך שנים ללמוד "שיווק באינטרנט" הכל שקר אחד גדול אתה וכל שאר השקרנים שפותחים על זה בלוגים הורסים לאנשים את החיים וגורמים להם לבזבז זמן

    פשוט בושה, חבל שניגררתי לכת השטן המפגרת שלכם חבורת אידיוטים שחושבים שתמכרו קרח לאסקימוסים, אפילו משכורת מינימום אתם לא עושים ובשביל זה אתם מסתכנים כמו חמורים ומוצאים את עצמכם בלי שקל בארנק

    חבל אותי לא לימדו את זה ומקווה שמי שלא בתחום שיברח כמה שיותר מהר- אין בזה שקל!!!!

    • המיליונר בפיג'מה   6 ביוני 2019 בשעה 7:58
      (#)

      שכחת לציין גם שבנוסף לשכר מינימום שאני מרוויח, יש לי עוד עבדים במשרד שאני מלקה אותם עם שוט כי אין לי כסף לשלם להם.

      אויי שיט…

      אני צריך להזמין עזרה ראשונה, אני חושב שאחד העבדים שלי קורס עכשיו.

  17. קובי   12 ביוני 2019 בשעה 12:15
    (#)

    היי

    עוקב אחריך כבר כמה שנים, פה ושם נכנס לבלוג שלך לקרא, להחכים ולקבל השראה, לאורך כל השנים הרגשתי FOMO רציני לגבי עולם השיווק באינטרנט דווקא בגלל כל הפורנו שאני נתקל בו ודווקא הפוסט הרגיע אותי וגם ריגש אותי,
    מעולם לא היה לי את הזמן להכנס לעומק הפרסום באינטרנט לכל גווניה (דווקא בגלל ג'ליאנני – או שקראת לו) אך כן היה לי את הזמן לייצר מוצר פיזי (עם תחרות עצומה) ולנסות את מזלי באתרי ECOM קטנים, נכון לרגעים אלו העסק מרוויח, עיקר ההכנסות הן מלקוחות קצה פרטיים מעבר לים , העסק נמצא בצמיחה איטית ואני עומד מול צומת דרכים בנושאים שיווקים, אני חייב לציין שיש לי מוצר עם יתרון יחסי גדול על פני המתחרים שיסגר עקב התפתחות טכנולוגית בעוד מספר שנים, ואני לא רוצה לפספס את הממונטום …

    אשמח לדעת אם יש אפשרות להפגש (גם בתשלום) ולשאול שאלות שישפכו אור ויעצבו את מפת הדרכים לשנה הקרובה בנושאים שקשורים בעיקר לנושאים שיווקים

    בברכה
    קובי

  18. אוסיף   15 ביוני 2019 בשעה 5:06
    (#)

    אני כבר שנה מנסה לעשות דרופשיפינג

    ואני לא מבין איך אני יכול להצליח באינטרנט

    וגם לעזור לאנשים

    אחד העקרונות זה לפתור בעיות – אני מרגיש שכל מה שאני מוכר לא נותן ערך אמיתי

  19. בן   18 ביוני 2019 בשעה 18:21
    (#)

    מידי פעם אני קורא בבלוג שלך (אולי בפעם הראשונה היתה לפני 5 שנים) לא כי יש לי כוונות להכנס לתחום ואפילו אני לא מבין חלק מהמושגים, אלה בגלל הכתיבה המעניינת שלך… ממליץ לך לכתוב ספר

  20. יגאל   17 ביולי 2019 בשעה 8:42
    (#)

    פוסט מעולה יגאל. ואתה צודק אחי – זה בדיוק ההבדל בין נתינה ללקיחה. אתה יכול להיות "לוקח" מעולה אבל חסרה שם נשמה, חסר הפאשן, משהו שיגרום לך להתעורר בשמחה וחדוות יצירה כל בוקר, וזה יקירי שווה יותר מכל הכסף בעולם.

    המבחן שלי הוא מאוד פשוט ואני ממליץ לך ליישמו. אני שואל את עצמי, "האם הייתי מוכר את המוצר שלי לאמא שלי?" אם התשובה היא כן, זכיתי. אם התשובה היא לא, זה אומר שאני לא שלם ולא גאה במוצר שלי. אגב, התשובה היא כן :) הייתי מוכר את השירות שלי לאמא ואני מאוד גאה בו. יש לי עוד הרבה מה לשפר אבל זה חלק מהכיף של הדרך.

    לקח לי כמה שנים להפנים את החלק הזה של העסק, זה קרה אחרי שעשיתי השוואות עם לקוחות שמשנים את העולם כמו לנסוע לאפריקה לעזור לילדים עם המוצר שלהם. הרגשתי מועקה וקווץ' בלב, קנאה כזאת שהם עושים משהו משמעותי בחיים.

    אוהב אותך אחי ומאחל לך את כל הטוב שיש.

  21. ג'וני פורצ'ן   23 בנובמבר 2019 בשעה 1:23
    (#)

    מרגש לראות את ההשפעה של וורן עליך. הוא זרקור לכל התנהלות עסקית וחשיבה אובייקטיבית על עסק.

    האם יצא לך לקרוא את מכתביו השנתיים של בזוס<

  22. המאוכזב ומקווה שלא תתאכזבו   4 בפברואר 2020 בשעה 11:42
    (#)

    החלום שלי שהאנשים הבאים בתור לא יקשיבו לך ולא ינסו לעבוד בזה אפילו יום 1
    ביזבזתי שניםם על חלומות וקישקושים שגרמת לי להאמין בהם למרות שאתה רק כותב טוב ובפועל כסף אין בזה

    מאחל לך שיעשו לך את אותו הדבר בדיוק או יותר גרוע

  23. דן חסכן   8 במאי 2020 בשעה 23:45
    (#)

    פוסט אמיץ וחסר צנזורה.
    כיף לקרוא וללמוד.
    מקווה שתעדכן אותנו בתדירות גבוהה יותר :)

  24. 먹튀사이트   2 ביוני 2021 בשעה 23:29
    (#)

    Thank you. I'll be back every time. The blog is instructive additionally 먹튀사이트

  25. שי   10 במרץ 2022 בשעה 23:32
    (#)

    יגאל כפרה
    אני זוכר שקראתי תפוסט הזה כשיצא
    וחזרתי לקבל השראה

  26. casino online   16 באוגוסט 2022 בשעה 12:17
    (#)

    I came to this site with the introduction of a friend around me and I was very impressed when I found your writing. I'll come back often after bookmarking! casino online

  27. casino online   19 באוגוסט 2022 בשעה 9:51
    (#)

    I was looking for another article by chance and found your article casino online I am writing on this topic, so I think it will help a lot. I leave my blog address below. Please visit once.

  28. kedem isabel   10 באוקטובר 2023 בשעה 6:42
    (#)

    שלום חבר, שמי איזבל קדם, ואני רופאה ואני בת 48. אנא קרא את עדות חיי האמיתית שלי, יש לי כוונה חיובית שהמידע הזה יעזור למישהו שקורא את המאמר הזה, תוך יומיים לשקם נישואים מקולקלים ולשקם את יחסי האהבה האבודים. אחרי שנים של מערכת יחסים עם איתן, הוא נפרד ממני, עשיתי כל מה שיכולתי כדי להחזיר אותו לאהוב אותי, אבל כל מה שעשיתי היה לשווא, כל כך רציתי אותו בגלל האהבה שיש לי אליו , שאלתי אותו עם הבטחתי לכל מה שהיה לי, אבל הוא סירב. הסברתי את הבעיה לעמית שלי בעבודה והיא הציעה לי לפנות לאשף אהבה שיוכל לעזור לי להחזיר לו את האהבה, אבל אני מסוג האנשים שמעולם לא חשבו שחלק מכשפי אהבה קיים או עובד, לא היה לי ברירה אבל כדי לנסות את זה, שלחתי מייל לערוץ הקסם והוא אמר לי שאין בעיה שהכל יהיה בסדר לפני שלושה ימים, שהאקס שלי יחזור לפני שלושה ימים, הוא זרק לחש אהבה לאוויר באופן מפתיע היום השני היה בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר. המאהב לשעבר התקשר אליי בפלאפון, כל כך הופתעתי שעניתי לשיחת הטלפון וכל מה שהוא אמר זה שהוא כל כך מצטער על כל מה שקרה שהוא רצה שאחזור אליו על כך שהוא אוהב אותי כל כך. כל כך שמחתי ולכן התחלנו לחיות באושר ביחד. בדרך זו אתה יכול ליצור איתו קשר אם אתה צריך עזרה כלשהי אתה יכול ליצור איתו קשר עם כתובת הדוא"ל הזו:[email protected] או ליצור איתו קשר ב-whatsapp / viber עם המספר הזה: (+22958359273)..

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!