הפרת הבטחה שלי

מי שעוקב אחר הבלוג מתחילתו, יודע שבעיקרון הבטחתי לכתוב כל יום. ומי שעוקב אחר הבלוג בחודש האחרון, יכול לראות שזה בא בתקופות. יש שבוע שאני כותב בו הרבה, ומהצד השני, יש שבוע, כמו השבוע האחרון שאני כותב בו 3 פוסטים. אני יודע שהבטחה זה הבטחה, אבל מה לעשות כולם שוברים הבטחות.

העניין הוא כזה, מה שעמד מאחורי ההבטחה הזו, היה הרצון שלי ליצור שגרה ומסגרת. רציתי לחייב את עצמי לעבוד, כי ידעתי שאני עצלן מטבעי. בעמצם כל בני האדם עצלנים מטבעם. אני חייב להגיד לכם שההימור הזה הצליח, בזכות הבלוג בהחלט הצלחתי להתמיד בעבודה, ובהחלט לעשות. הבלוג נתן לי כלים להתמודד עם העצלנות וגם עזר לי לחזק את הידע שלי, בכך שאני כותב את מה שאני עושה – הדרך הטובה ביותר ללמוד זה ללמד.

עכשיו לצערי, הדברים השתנו

עכשיו, כעבור תשעה חודשים בתחום, העניינים השתנו – והרבה! כיום, המסגרת שלי, והשגרה שלי די יציבות. יש לי ימים שבהם אני עצלן, ויש לי ימים בהם אני מרגיש צורך רב לעבוד, ואכן עובד. הבלוג כבר לא נותן לי את המסגרת שנתן לי פעם (וזה תהליך שצפיתי שיקרה אגב), להיפך כיום אני מרגיש שהבלוג מגביל אותי.

בימים האלה, אני כבר לא עובד 16 שעות כמו שהייתי עושה פעם, אלא יותר קרוב ל-4-6 שעות ביום, אם בכלל. בשאר השעות, אני מנסה בכלל לא לשבת מול המחשב, ואם אני כן יושב מול המחשב, אני מדבר עם חברים מחו"ל. כמובן שאני נוהג לבלות יותר, ולצאת יותר בערב, ואת שאר הזמן אני מקדיש לשינה – נגמרו הימים של ה-5 שעות שינה ביום, הגיע הזמן להשלים שעות שהחסרתי.

טוב, אולי אלה הערכות גסות, ואני עובד יותר, אבל עוד סיבה שבגללה אני כותב פחות בבלוג בתקופה האחרונה, היא שפשוט נגמר לי מה לכתוב! כתבתי כבר כמעט את כל מה שאפשר לכתוב. נכון, יש לי עוד לסיים לפרסם את הקמפיין של יורו 2008, ותחלס יש לי עוד הרבה רעיונות לפוסטים. אבל כמו שאמרתי, אלו פוסטים ארוכים מאוד, שגוזלים שעתיים-שלוש לכל פוסט.

כמובן, שכמו הרבה אנשים אחרים שמכנים את עצמם "סופר אפיליאייטס" (כבר אמרתי – אני פשוט שונא את המושג הזה), אני יכול לשלוח תמונות של הסטייקים שאני אוכל, או תמונות שצילמתי בחו"ל, או תמונות של גאדג'טים מסויימים, אבל אני לא אעשה את זה. אני לא רואה בזה שום ערך מוסף, ולכן לא בא לי לכתוב על זה. כמובן, שמידי פעם אני צריך פורקן נפשי, אז אני כן אכתוב מידע לא מועיל, אבל זה יהיה רק לעיתים רחוקות.

כמו שהבנתם, בפוסט הזה, אני מסיר את ההתחייבות שלי לכתוב כל יום. אבל אין מה לדאוג, אני לא מזניח את הבלוג, ואני עדיין רואה את עצמי כותב יותר מפוסט אחד בשבוע (ונראה לי גם יותר משניים). הסיבה לכך היא פשוטה – אני פשוט נהנה לעשות את זה!

לא בא לי לחפור יותר, אז לסיכום, הגעתי למסקנה שלכתוב כל יום זה לא עוזר לי יותר, אלא מגביל אותי, ולכן אני עובר למתכונת של כתיבה פעם ביומיים-שלושה. בזאת ההתחייבות שלי לכתוב כל יום הוסרה.

ההתחייבות האחרת שלי אגב, נותרת בעינה :)

34 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. אנונימי   5 באוקטובר 2008 בשעה 20:07
    (#)

    מיליונר יקר, יש לך בלוג מדהים ואני קורא אדוק, וגם למדתי הרבה מאוד ממך.

    אבל – הוא אפור. אין בו שום דבר צבעוני, אין תמונות (כמעט) שצילמת מהכנס בבוסטון, תמונות של מה שראית ועשית..

     ודרך אגב, פוסטים ארוכים זה לא חפירה – זה זהב של תוכן. 

    • המיליונר בפיגמה   7 באוקטובר 2008 בשעה 20:05
      (#)

      אהלן,

      אני מסכים איתך שהוא אפור, אני מתכנן לשנות את זה כשיהיה זמן. אני יודע שאני חוזר ואומר את זה כל הזמן, אבל בסוף זה יקרה.

  2. טל   5 באוקטובר 2008 בשעה 20:38
    (#)

    אי אפשר לכתוב כל יום, באמת כבר נגמר מתישהו מה לכתוב

    ובמקום להתעסק בעבודה עצמה, צריך לחשוב "מה אני אכתוב לקוראים היום ואיך אני אמשיך במגמת ההתלהבות שאני מביא להם".

    מה שכן דבר אחד צריך לזכור, מעריכים רק אחרי שאין (גם אם זה רק לתקופה מסוימת של יובש שהלב יורד לתחתונים)

  3. chode   5 באוקטובר 2008 בשעה 21:02
    (#)

    אפשר להבין אותך,

    חבל לי כי אני מצפה כל פעם לפוסטים אצלך וקורא מצבים שאני כמה פעמים ביום בודק אם יש חדש אצלך בבלוג.

     

    אני בעצמי עושה את אותו הדבר עכשיו בבלוג שלי(רושם כל יום).

     

    בכל מקרה בהצלחה. 

  4. מני   5 באוקטובר 2008 בשעה 23:18
    (#)

    אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך, אבל החיים שלך יותר חשובים.

     

    כמעט וחשבתי שתפר את ההבטחה האמיתית שלך והיא המיליון בשנה (או פחות מכך..).

    כל עוד זה לא מופר אין שום בעיה, תאמין לי אפילו לא הבעיה הכי קטנה.

     

    מני. 

  5. גולד לייבל   6 באוקטובר 2008 בשעה 9:07
    (#)

    עזוב אותך שטויות הבלוג הזה מחובר לך לוורידיםפה של כסף

     

    בהצלחה בהמשך ידידי

  6. שלומי   6 באוקטובר 2008 בשעה 11:23
    (#)

    אם אתה מתכוון לנטוש את הבלוג לתקופות הולכות ומתארכות אני מציע לך לאפשר תגובות רק למשתמשים רשומים על מנת להמנע ממצב שהבלוג הופך להיות קן צרעות מוצצות קישורים למטרת pr.

     

    בהצלחה, שנה טובה וגמר חתימה טובה :)

    שלומי

  7. נרי   6 באוקטובר 2008 בשעה 13:39
    (#)

    מיליונר יקר,

    תכתוב שבא לך ואל תכתוב אם לא בא לך – פשוט מאוד

    אנחנו תמיד כאן ותמיד שמחים לקרוא אותך, בכל תדירות שתהיה..

    הבלוג שלך הוא באמת שינוי מרענן בנוף הבלוגי.

    אני לא יודע לגבי אחרים אבל גם למישהו כמוני, שכבר שנה וחצי עוסק בתחום, היה מה ללמוד ומה לחדד כי הדרך הכי טובה ללמוד זה מניסיון, גם שלך וגם של אחרים.

     

    המון הצלחה בכל מה שתעשה,

    נרי

     

  8. אנונימי   6 באוקטובר 2008 בשעה 14:53
    (#)

    כתבת שתרוויח 1,000,000 שקל בשנה, אבל בתכלס אתה רק על 260,000.

     

    איך אתה מתכוון להרוויח 740,000 בחודשיים?

    • אורי מנור   6 באוקטובר 2008 בשעה 16:37
      (#)

      לא נכון

       

      הפיג'מיסט כתב שהוא יכניס

      מיליון שקל בשנה = הכנסות

       

      והוא אכן קרוב לזה!!

      מבחינתי – הוא כבר הצליח

      (יותר מרובנו הגדול בוודאות)

       

      אני מאמין שאם לכולנו יהיו ביצים לסמן יעד כזה – נגיע רחוק יותר מאשר בלי יעד

       

       

      • אנונימי   6 באוקטובר 2008 בשעה 18:05
        (#)

        אתה טועה ידידי !

         

        המליונר אמר שהוא ירוויח מליון ולא יכניס מליון – אתה מוזמן להסתכל בפוסט הראשון של הבלוג.

         

        מה שכן, המליונר התכוון שהמליון הוא רווח לפני מסים. נכון לעכשיו הוא די רחוק מהמטרה

        אבל הכל אפשרי.

        • אורי מנור   7 באוקטובר 2008 בשעה 19:11
          (#)

          כן, הצדק איתך. אפשר לפרש את זה ככה. למרות

          שלדעתי הפיג'מיסט בכל זאת התכוון להכנסות.

           

          בעברית מאוד נפוץ ששכירים אומרים "אני מרוויח"

          למרות שמבחינה פיננסית – הם "השתכרו" (הוצאות שכר של הפירמה שבה הם עובדים

           - זה יורד מרווח תפעולי)

           

          בכל מקרה – אני מקווה מאוד שהפיג'מיסט יפתור לנו את הדילמה בקרוב…

           

          צום קל (למי שצם) ובזהירות עם האופניים (למי שלא):)

           

          אורי מנור

          • המיליונר בפיגמה   7 באוקטובר 2008 בשעה 20:10
            (#)

            אהלן אורי,
            תודה על התמיכה, אבל התכוונתי לרווח, לפני מס ולא הכנסות.

            ולמי ששאל איך אני אעשה את זה? את זה כבר תשאיר לי…

          • אנונימי   9 באוקטובר 2008 בשעה 16:09
            (#)

            אין שום מטרה בהכנסות של 1,000,000 ש"ח. המטרה של כל עסק כלכלי היא רווח (או למתקדמים בינינו אז תזרים מזומנים).

            ברור שהמיליונר רוצה להרוויח 1,000,000 ש"ח בשנה – וגם אני רוצה…

             

            דוגמא קטנה:

            ל-General Motors יש הכנסות של 180 מיליארד $ בשנה,

            ל-Google יש רק 20 מיליארד $ הכנסות,

             

            אבל גוגל שווה פי 20 – למה?

            כי גוגל מרוויחה 5 מיליארד $ בשנה וג'נרל מוטורס מפסידה סכומים מטורפים.

             

            זו היתה שעה קלה על כלכלה :)

             

  9. דבי   6 באוקטובר 2008 בשעה 18:32
    (#)

    פיג'מיסט יקר,

    אני ממש מבינה מה שאתה אומר לגבי זה שחשבת שכתיבה כל יום תעודד אותך לעבוד יותר.

    היה לי מנהל חדש במקום עבודתי הקודם שביקש מכל אחד עדכון יומי, כדי שיוכל להכנס לעניינים מהר. אני חייבת להגיד שבתקופה ההיא הספקתי פי 2 או יותר מהרגיל. פשוט לא יכולתי לתת לו רשימה קצרה של כלום!!

    עכשיו כשאני עצמאית, אולי אני צריכה לחזור להרגל הזה… 

    לגבי הבלוג, זה אכן סופר קשה לכתוב כל יום, ואפילו פעמיים שלוש בשבוע.

    אבל מכיוון שהבלוג שלך מדהים, ואני קוראת כל מילה כל פעם, אני אשמח לכל מה שתכתוב, מתי שתגיע לזה.

    המון הצלחה.

    דבי 

    • המיליונר בפיגמה   7 באוקטובר 2008 בשעה 20:21
      (#)

      אני מכיר את זה כשבא מנהל חדש או מפקד חדש,
      תמי רעיונות חדשים ומוזרים :) כשזה קרה לי בצבא והמפקד שלי אמר לי לדווח כל יום מה עשיתי, אני התעמקתי ביותר איך לכתוב את מה שעשיתי בצורה יצירתית שישמע הרבה :)

      כמו הבלוג, זה עזר בהתחלה, אבל אחרי זה התחיל להעיק.

  10. אנונימי   6 באוקטובר 2008 בשעה 19:50
    (#)

    אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות בקשר לעשיית כסף באינטרנט בבקשה תכתוב לאימייל שלי .

    צוחק

  11. מתחיל לתכנת   10 באוקטובר 2008 בשעה 1:46
    (#)

    היי פיג'  דווקא היום אחרי שקראתי את כל הבלוג שלך אני חושב שהוא נותן כלים ותקוות להרבה אנשים  אני דווקא חושב שעכשיו זה הזמן לפתח את הבלוג  ואולי לפתוח אותו לקהל המקצוענים שיוכלו לפרסם פוסטים מדריכים וכו אני בטוח שיש הרבה מהקוראים שיש להם מה לתרום

    תזכור מי שמפתח מתפתח

     

    סתם נקודה למחשבה זה יכול להיות אחלה

     

  12. אייל   12 באוקטובר 2008 בשעה 10:56
    (#)

    היי פיג'מיסט,

    גם אני נהנה לקרוא בבלוג שלך, ואני חושב שעד היום קראתי כל פוסט שרשמת בבלוג (גם את אלו המייגעים והחופרים כלשונך). ואני עדיין משתדל לפקוד את הבלוג אחת ליום או יומיים.

     

    אני עדיין מרגיש צמא למידע קצת יותר פרקטי בנושא (כמו קמפיין היורו שלך).

     

    אולי זהו באמת הזמן לתת במה לכותבים נוספים שישתפו מנסיונם, יציגו רעיונות חדשים ויזרקו טיפ אחד או שניים.

     

    שנה טובה ובהצלחה!

  13. אנונימי   25 באוקטובר 2008 בשעה 0:05
    (#)

    שאלה אשר לא קשורה לפוסט אני מוכן להתחיל להריץ קמפיין חדש

    איך אני משתמש בכספי הפיקדון שלי

    אני יודע שצריך לגשת לבנק אם הטופס 

    אבל מה להגיד להם שאני רוצה לפרסם בגוגל?????

    תודה

     

    • המיליונר בפיגמה   25 באוקטובר 2008 בשעה 7:55
      (#)

      קודם צריך לפתוח עוסק מורשה,
      אחרי זה לבזבז כסף בגובה הפיקדון,
      ולבסוף לבוא עם התעודות של העוסק מורשה,
      והקבלות של אדוורדס לבנק.

  14. אנונימי   25 באוקטובר 2008 בשעה 12:48
    (#)

    לגבי העסק המורשה?

    חשבתי שמספיק לפתוח חשבון באדוורדס וזהו

    וכשאתה פותח עסק מורשה מה להסביר להם שזה עסק לשיווק באינטרנט

    האם זה גם עולה כסף?

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!