ההשקעה הכי טובה שלי עד היום!

אני רוצה להכיר לכם עולם, שלפחות בשבילי הוא חדש. עולם שבו לכל אחד יש Apple iPhone, עולם שבו טווח הגילאים (לפחות לפי מה שלי יצא לי לראות) נע בין 20-40. עולם שבו כולם חברותיים, ועוזרים אחד לשני. עולם שבו לדבר על בירה, מועדוני חשפנות, ופוקר זה לא בושה. עולם של אנשים, שעובדים מהבית, מבתי מלון, או מכל מקום אחר בעולם שיש שם חשמל ואינטרנט.

טוב, אולי קצת הגזמתי, אבל כך אנחנו בני האדם, נוהגים להעצים ולהגזים בדברים טובים שקורים לנו, ומהצד השני להכעיר ולהגזים בכיוון השלילי כשדברים רעים קורים. אז כמו שראיתם בעידכון הכנסות האחרון, דברים לא טובים עוברים עליי לאחרונה מבחינה עסקית, ומעבר לזה, לאחר שתקראו את הפוסט עד הסוף תבינו, שגם אין לי זמן כל כך להתעסק בזה. היום אגב, כן יצאתי מורווח, פשוט סגרתי את הקמפיינים המפסידים שלי, כי אין לי זמן לעקוב אחריהם ולעשות אופטימיזציות.

אמנם לא סיפרתי לכם את זה, וזאת כי לא ראיתי צורך, אבל כבר מספר שבועות שאני שוהה בחו"ל. יצא לי להיות בניו-יורק, ושם ביקרתי במשרדים של Copeac, אכלתי צהריים עם פרנק, האפיליאייט מנג'ר שלי והמנהל שלו, וגם שתינו בירה. כפי שראיתם בעדכון הכנסות, אני לא כוכב גדול ב-Copeac, לא הרווחתי שם הרבה, אבל זה עדיין היה כיף לבקר במשרד שלהם, כי הדלת פתוחה בפני כולם.

השייט הגדול

אבל לא בגלל זה אני כותב את הפוסט שלי, זו הייתה רק הקדמה והערת כדרך אגב. אתמול הגעתי לבוסטון, מסצ'וסטס. העיר בה יערך השנה כנס האפיליאייטס השנתי של החוף המזרחי בארה"ב (Affiliate Summit East). האפיליאייט סאמיט יתחיל רק מחר (או בעצם היום לפי זמן ישראל…), אבל היום נערך אירוע מקדים לכנס, שייט דייג שנערך בחסות חברת Advaliant. נכון לרגע זה, אני בכלל לא מקדם הצעות של Advaliant, בגלל שאין לי זמן בימים האחרונים, אבל אני בהחלט אקדם בקרוב. בחודש הקודם, ובחודש לפניו, כן קידמתי, אבל גם, לא הרווחתי שם יותר מידי. הסיבה שאני חושב שהוזמנתי בכלל לשייט, היא (תבחרו אתם בעצמכם, אין לי מושג): 1. יחסים טובים מאוד עם האפיליאייט מנג'ר, ג'פורסון. 2. כי פשוט הם היו צריכים למלא מקום של 60 איש, ואין להם הרבה אפיליאייטס גם כך (אין לי מושג, אבל הם שחקן חדש בתחום) 3. כי רוב האנשים לא יכלו להגיע, מאחר והם כבר תכננו את השהייה בבוסטון והאפילייט סאמיט מתחיל מחר…

ב-10:15 הגעתי ל-Seaport Hotel, המקום בו נערך האפיליאייט סאמיט השנה, ומשם אסף את רוב האפיליאייטס אוטובוס לכיוון איזשהו נהר שיש להם שם בבוסטון. הנסיעה באוטובוס הייתה ארוכה, וערכה כשעה בערך. ארוכה, אבל בהחלט לא מתישה. מאחר ואת רוב הזמן, ניצלנו על מנת להכיר אחד את השני, והבחלט מדובר בחברה איכותיים. על ההתחלה, התיידדתי עם SlightlyShadySEO.com, שהוא בחור חכם מאוד, ורק בן 20 (וכמובן, כמו הרבה בתעשייה, נפל מהקולג'). התיידדתי עם עוד הרבה אנשים חכמים ונבונים, שלא כותבים בלוגים, אז אני לא מציין אותם, כי באמת שאני לא יודע אם זה ראוי לציין שמות.

גיוון מדהים

הגענו לסירה שאמורה לקחת אותנו לשייט, וחילקו אותנו ל-4 קבוצות והכריזו על תחרות דייג, הקבוצה שדגה הכי הרבה דגים זוכה בפרס… אותי זה לא ממש עניין, אני באתי להכיר אנשים, ולעשן את נרגילת הדרכים שלי שסחבתי איתי מישראל (מניסיון מהצבא, כשהייתי בפעילויות עם אמריקאים [ולא רק תגלית], אמריקאים מתים על נרגילה, אז איך אני יכול להגיד לא? ), וכמובן Chill Out.

אתם יודעים, מהשיחות הרבות שלי עם כל המשווקי שותפים שם, הדבר שהכי הדהים אותי זה כמות הגיוון הרבה של הדרכים לקדם תוכניות שותפים. והנה רק חלק קטן ממה שאני זוכר: PPC, SEO, Mailing Lists, SMS, Social Media, Facebook ads, ועוד הרבה דרכים ששכחתי,והייתי צריך לרשום. אבל הנה דרך שהכי הצחיקה אותי, אבל בצורה טובה, כי היא מקורית מאוד, ואני מניח שאפשר גם לעשות משהו דומה בארץ.

אחד החברה שם סיפר, שיש איזשהו ליד, שקיים כמעט בכל הרשתות, בתחום ההלוואות, או הנדל"ן. הוא אמר את השם המדוייק של הליד, ואני פשוט לא זוכר אותו. על כל ליד כזה, הוא מקבל $45 (רק על השארת פרטים בלי כרטיס אשראי, בלי כלום). מה שהוא נוהג לעשות, זה לשכור כח עבודה זול, להביא להם לפטופים עם חיבור סלולרי, ולשלוח אותם לרכבות תחתיות. כל באנדם שממלא את הפרטים בליד, מקבל כרטיס חינם לסאבוואיי. שאלתי אותו, האם איכות התנועה הממוקדת לא מפריעה לחברה, והוא אמר שהוא וידא את זה, והם אמרו שיש להם אנשי מכירות טובים עכשיו, זו חשיבה יצירתית!!!

שיחת היום

אם אתם שואלים אותי, אני לא מבין למה בארצות הברית אין גולדסטאר, לטעמי זו הבירה הטובה בעולם. אתם יודעים מה? אם לא גולדסטאר אז לפחות טובורג רד, אבל יש להם רק את החרא האמריקאי שלהם. אבל זה היה חינם, אז אני לא מתלונן. שתיתי כל היום "סמואל אדאמס". לגבי האוכל היה לי קצת יותר בעייה, אני שומר כשרות, לפחות באופן הבסיסי של השמירה, שזה אומר בעיקרון לא לאכול חזיר, שרימפס וכו… בכל מקרה, אף אחד לא ידע ממה כל מנת בשר עשוייה, אז נאלצתי לאכול גבינות, אבל אני לא מתלונן, היה חינם

אחד הדברים שדיברנו עליהם, עם אנשים שונים, ואני אפילו לא יזמתי את השיחה. זה רשת התוכן של גוגל. כמו שכבר כתבתי לכם בעבר, אני רואה המון פוטנציאל ברשת התוכן. כך, גם הרבה משווקים אחרים, ראו בזה פוטנציאל. העניין הוא שכולם מנסים להבין איך זה פועל. כלומר, כולם אמרו, שיש להם קמפיינים שמצליחים ברשת התוכן, אבל כולם גם אמרו, שזה לא פקטור קבוע ויותר פקטור של מזל. רבים אולי יגידו, שזה תלוי איזה נישה מקדמים ברשת התוכן, אבל אני באופן אישי חושב, וכולם גם הסכימו איתי, שכל נישה בסדר גודל ממוצע+ אפשר לקדם ברשת התוכן, פשוט צריך להבין איך החרא הזה פועל. בשביל להוסיף פלפל למדורה, סיפרתי לחבר'ה שם, איך שיכפלתי קמפיין קונטנט מצליח לחשבון אדוורדס אחר, והוא לא הצליח להשתוות לקמפיין המקורי מבחינת תנועה… היו כמה שאישרו, שזה קרה להם גם… עכשיו אני יותר ויותר להוט להבין איך הדבר הזה פועל… בטוח יש דרך, רק צריך למצוא אותה. לכל בעייה יש פתרון, זה מה שאני מאמין!

נשברו מיתוסים

בשייט, וגם באוטובוס למען האמת. נפגשתי לראשונה עם האפיליאייט מנג'ר שלי, ג'פרסון (או כמו שאני קורא לו ג'אוף). היה די מגניב לראות את הפרצוף של מי שכל הזמן מתכתב איתי ב-AIM. אגב, אם אנחנו כבר מדברים על אפיליאייט מנג'רים, אז אני רשום למען האמת בעוד הרבה רשתות מהשתיים שאני ממליץ עליהם, הסיבה שאני ממליץ עליהם, היא מאחר ושני האפיליאייט מנג'רים הם נכס לתעשייה, כיף לדבר איתם, והם עוזרים לי אגב גם בקמפיינים שלא קשורים אליהם… נחזור לסיפור, ג'אוף הכיר לי את החברה היפה שלו, או שיותר נכון ארוסתו. אפילו יצא לי לדבר איתה כמה דקות, והיא אפילו אמרה שהיא ממש רוצה להגיע לישראל, ואפילו היה נראה שהיא לא אומרת את זה מתוך נימוס, כי היא הפגינה בקיעות מרשימה באתרים התיירותיים של ישראל, אני מצידי, אמרתי לה שאין כמו להתחתן בעיר הקודש, בארץ הקודש .

עוד אחד שהיה בשייט, היה IanFernando.com. להגיד לכם את האמת, אני הכרתי את הבלוג שלו עוד לפני כן, אבל בואו נגיד, מבלי ללכלך את הפה, שהדעות הקדומות שלי עליו, לא היו חיוביות, במיוחד אחרי ששמעתי מחבר, שהוא יצא ממש פייגלע' ב-Top Affiliate Challenge (אני לא עקבתי אחרי התכנית, אבל כך נאמר לי). בכל מקרה, כל הדעות שלי עליו השתנו, ואני מאוד מקווה להמשיך לשמור איתו על קשר, כי יש לנו הרבה תחומיי עניין משותפים מלבד אפיליאייט מרקטינג, ובכלל הוא בחור חכם ונבון מאוד.

בנוסף לאיאן, יצא לי לפגוש את NickyCakes.com, שהוא בלוגר שאני מאוד אוהב, בגלל שהוא כותב ממש מצחיק, וכל פעם שאני קורא פוסטים שלו אני מתגלגל על הרצפה מצחוק. בכלל, לא שהייתי בקשר עם ניק לפני כן, אבל הוא הרפראל שלי ב-Advaliant, הגעתי לשם דרך הבלוג שלו. לא יצא לי לדבר איתו יותר מידי, כי הוא הגיע עם חברה שלו, שקיבלה מחלת ים מטורפת מהשייט, אבל גם איתו אני בהחלט אדבר במהלך הסאמיט

לא רק שיווק שותפים

תמיד כשהייתי הולך לכנסי אוגוסט פנגווין בארץ (פספסתי השנה ), ולכנסים אחרים, איך לומר את זה…. המוח היהודי לא היה מבזבז זמן, תמיד כולם היו ניגשים ישר ולעניין ותוקפים האחד את השני בשאלות, אשר קשורות בדרך כזו או אחרת, לנושא הכנס. אז אני דווקא די אהבתי את העובדה, שלפחות בקדימון שהיה לי לכנס, רוב השיחות שלנו היו ברומו של עולם

אני מניח, שאני לא צריך לספר לכם, שאני הייתי הבנאדם שנמצא הכי רחוק מהבית. אז כל פעם שאנשים היו שומעים שאני מישראל, היו ישר מתלהבים, והם ממש התלהבו על זה ששרתתי בצבא אז כמובן שדיברתי על זה המון עם אנשים, ויצאתי סוג של קומאנדו ג'ובניק, כלומר לא שיקרתי, ואמרתי להם שהייתי בלבנון או משהו.אמרתי במפורש שהייתי ג'ובניק, העניין הוא שהרבה דברים מסווגים, לא יכולתי לספר להם וזה היה נשמע ממש חשוב…

אבל הנושא שיחה שהכי עיצבן אותי, היה כמובן הקונפליקט המ***** שיש לנו בארץ. דווקא רוב האנשים שם היו פרו ישראלים (או שזה היה רק מתוך נימוס), אבל בכל מקרה, בסופו של דבר נמאס לי כל כך לדבר על זה, עד שאמרתי, שזה לא משנה מה הדיעות הפוליטיות שלי, זה לא משנה מי יהיה בשלטון בישראל, פשוט לא יהיה שלום בין המדינות אף פעם, והמקסימום שאנחנו יכולים לעשות, זה לא להתייחס לקונפליקט הזה ברמה האישית… בין היתר, לא הצגתי את הדעות שלי אגב, כי היו שם "בני דודים", שהפתיעו אותי וידעו מזה "קיבוץ" (כשאמרתי לו שאני לא גר בחיפה, ולא בת"א, הוא שאל אותי אם אני קיבוצניק…). ואגב, סם (בן-דוד), הוא ממש אחלה בנאדם, ובאמת שזה לא מזיז לי בכלל מה המוצא שלו, ואני מתכוון להשאר איתו בקשר, והוא יליד קנדה אגב…

סוף הערב…

השייט אגב, לא היה הצלחה מסחררת במיוחד, לפחות לא מבחינת הדייג, מאחר ותפסו רק 3 דגים, והיו קצת גלים, ורוב האנשים שם קיבלו מחלת ים. אני כמובן, לא קיבלתי,אבל נראה לי שזה בגלל ששתיתי הרבה בירה, ובירה מרפה הכל. אז לאחר השייט לקחו אותנו למסעדה, שאני לא זוכר את שמה, והכל על חשבון המערכת מה שהכי ביאס אותי שם, זה שלא רציתי להיות בררן יותר מידי לדבי האוכל, כי גם האנגלית שלי לא משהו. אז בגלל שלכל ארוחה כמעט בארה"ב מוסיפים איזה נתח חזיר, העדפתי לקחת סלט וחזה עוף, ששם ידעתי מראש שאין. דווקא באסה, כי הטייק פרה (כך אני אוהב לקרוא לזה ) היה נראה ממש, ממש טעים…

הבעייה הייתה, שחיכינו לאוכל הרבה זמן. והחומוס (כן, היה חומוס על השולחן), נגמר תוך 20 שניות. אז בשעתיים המתנה, אני ו-SlightlyShadySEO.com, חיסלנו משהו כמו חפיסת קאמל. אני יודע שזה לא בריא, אבל לפחות היו שיחות מעניינות אגב, בשולחן ישבנו סם, איאן פרננדו, סלייטלי שיידי אס אי או (יש סיבה למה אני לא אומר שמות), ועוד איזה זוג נחמד. היה דווקא מצחיק, לראות אותם מורחים חומוס עם סכין אני הייתי חורני, ואכלתי חומוס כמו בישראל

סיכום

הכרתי עוד הרבה אנשים מדהימים (תודה לאמא ואבא על זה שמדברים רוסית בבית ), שכבר הוספתי אותם לפייסבוק שלי. ועכשיו, כשאני כבר כותב את הפוסט הזה למעלה משעתיים, אני רק נזכר בעוד ועוד חוויות מהיום העמוס הזה, אבל כבר כתבתי יותר מידי, וזה בטח גם לא מעניין אתכם כל כך, אז אני אעצור פה.

אני אציין שוב, שהאפיליאייט סאמיט עוד לא התחיל, אבל אני כבר נמצא בעיצומה של חוויה, ובאקסטזה. אני ממש נהנה, וכולם באמת מדהימים כמו שאמרתי. הרבה חבר'ה, יצאו היום בערב להסתובב בנמל של בוסטון, ולי לא יצא להצטרף אליהם, בגלל שיש לי משפחה בבוסטון, שאני רואה פעם ב-13 שנה בערך, אז החלטתי שהיום אני מבקר אותם, וישן אצלהם, כי משפחה קשר טוב במשפחה זה חשוב מאוד. מחר אני כבר עובר לישון במלון בנמל, כך שיש לי 2 לילות להשתולל בפאבים עם החבר'ה.

אני אגיד לכם את האמת? ה-$3000, אשר השקעתי בכל המסע הזה, הם פיצוחים לעומת התועלת שהפקתי רק היום, האפיליאייט סאמיט עוד לא התחיל. הוא מתחיל בדיוק בעוד 8 שעות, כך שאני זז להתארגן לישון. לילה טוב לכולם (יותר נכון בוקר טוב), ואני כמובן אעדכן בשידור חי מהסאמיט…

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום ראשון, 10 באוגוסט, 2008 בשעה 7:36 תחת הקטגוריות המיליונר בפיג'מה.
תגים:Affiliate Summit East 2008