תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
השאלה שלי היא: מה זה משנה בכלל מי אני? האם באמת יש משמעות אם אני מרוויח או לא מרוויח את הסכומים שאתם חושבים שאני מרוויח? כל השאלות הללו, הם בעיניי רכילות זולה – הבלוג הזה לא נוצר במטרה להיות צהובון. אם אני אנהג כמו הרבה מהבלוגרים ואתרברב כאן בפומבי בנוגע לקורות חיי, האם זה באמת יקדם אתכם למטרה שלכם?
ב-1 לינואר 2008 (האמת שזה היה ב-21 לדצמבר 2007, התחלתי לפעול ב-1 לינואר), החלטתי שנמאס לי מהחיים שלי כמו שהם ולצאת למסע בעקבות החופש . הייתי מדוכא – זה לא היה נראה לי הגיוני שאני קם ב-6 בבוקר, הולך לעבוד רק בשביל לחזור כולי תשוש וגמור הביתה, לראות סרט או משחק כדורגל וללכת לישון. אלה לא החיים שהבטיחו לי. זה לא היה נראה לי הגיוני… כל ה-3.5 שנים לפני כן, כל מה שחשבתי עליו זה על השחרור שלי מיחידת אופק (בעבר 180) בחיל האוויר. הנה השתחררתי, והאזרחות נראת רק יותר גרועה.
אחרי שראיתי את הסרט "המטריקס", התחלתי להאמין שזה אמיתי. אנחנו באמת חיים בתוך בועה. תכנתו את כולנו – "אסור לדבר עם זרים", "בשביל להתפרנס בכבוד צריך ללמוד באוניברסיטה וכמה שיותר", "צריך לקרוע את התחת ולהשתעבד בשביל פרוסת לחם", וכו…
ב-1 לינואר 2008, החלטתי שאני בורח מהמטריקס, ומאז בכל יום שעובר, אני מוחק עוד תכנת מחשב שחיווטו לי בתוך המוח.
החלטתי, שאני הולך להרוויח כסף באמצעות שיווק שותפים – לא סתם כסף, אלא מיליון שקל בשנה הראשונה. החלטתי, שאני הולך לתעד את כל התהליך בבלוג אותו אתם קוראים ברגעים הללו. החלטתי שאני הולך לכתוב את הבלוג תחת בועת אנונימיות גדולה.
למה?
באמת למה? למה זו שאלה גדולה. למה מה? באותה המידה, כמו שאמרתי שאני רוצה להרוויח מיליון שקל, יכולתי להגיד גם 100 או 200 אלף שקל. זה גם היה יפה, וגם עם הסכום הזה הייתי ממשיך לחיות יפה. הסיבה שהחלטתי על 1,000,000 שקל בשנה אחת (תקראו ותדקלמו את זה בקול רם!), זה בגלל שתמיד פחדתי מהמספר הזה. מי לא רוצה להיות מיליונר? עם זאת, תנסו להגיד בקול רם: "השנה אני הולך להרוויח 1,000,000 שקל בשנה", עכשיו, תדקלמו את זה עוד פעם בקול רם, רק הפעם, באמת תתכוון לזה. שימו לב כמה קשה להגות את המספר הזה… זהו התכנות החברתי שלנו בהתגלמותו… גם לי היה מפחיד להגיד את זה, לכן נאבקתי בפחד. מיליון שקל מהווה עבורי הרבה יותר סמל, מאשר מספר. ואיך זה שאתה מתמודד עם הפחד הזה?
למה בכלל לתעד את כל מה שאני עושה כשאני יכול לנצל את ה4-5 שעות שבועיות שאני משקיע בבלוג בפעילויות יותר אנוכיות? אני מאמין בקארמה. אני מאמין בלתת ולכן אני נותן את כל מה שאני יכול לתת. חוץ מזה, לא נולדתי גאון, אני אפילו דיסלקט, אני רוצה להחזיר לאינטרנט בחזרה את כל מה שהאינטרנט תרם לי, הרי מאיפה אתם חושבים שלמדתי? אוניברסיטה?
למה אנונימיות? אם הייתי מזדהה על ההתחלה, הייתם חושבים שאני מטורף, נאיבי שחי בסרט. כשהייתי אנונימי, אמרתם שאני מטורף, נאיבי וחי בסרט. עם זאת, בגלל חוסר הודאות תמיד היה מקום כלשהו של הזדהות, תמיד ידעתם עמוק בתוככם שאתם "המיליונר בפיג'מה".
וזהו הרעיון של הבלוג: "עמוק בתוכך, אתה יודע – המיליונר בפיג'מה, זה אתה! זה בטוח לא אני…"
בהצלחה,
-יגאל.
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?