האפיליאייט סאמיט האחרון שלי?

אני בטיים-סקוואר בניו יורק, מתי שעוד לא הייתי נראה כמו ישו (מרץ 2008)

אני בטיים-סקוואר בניו יורק, מתי שעוד לא הייתי נראה כמו ישו (מרץ 2008)

הרבה מכם כבר יודעים, ויש כאלה שעוד לא! ב-9 לאוגוסט מתחיל כנס האפיליאייטס הגדול בעולם בניו-יורק, האפיליאייט סאמיט. הכנס ייערך שלושה ימים ועתיד להסתיים ב-11 באוגוסט (אבל תמיד יש אירוע מקדים יום לפני ואירוע מסיים יום אחרי). עד כה, יצא לי לשהות ב-2 כנסי אפיליאייט סאמיט, הראשון שלי היה בבוסטון והשני היה בלאס וגאס.

ממש מתוך הרגל ושגרה, נרשמתי לאפיליאייט סאמיט הקרב ובא בניו-יורק כבר שבוע לאחר האפיליאייט סאמיט הקודם בלאס-וגאס. נכון, לחצתי מהר על ההדק, אבל הכותרת לא מטעה ולא נועדה בשביל למשוך תשומת לב! אני בהחלט שוקל את המשך דרכי בהליכה לכנסים מהסוג הזה….

לאפיליקון אני עדיין אמשיך להגיע, כי זה קרוב לבית, אבל בקשר לאפיליאייט סאמיט אני ממש לא בטוח. כבר סיפרתי לכם בעבר שבמהלך שיתותיי ביבשת דרום אמריקה, יוצא לי לחשוב הרבה, ולמען האמת יש לכם מזל שאני מאוד-מאוד-מאוד משתדל (למרות שבורח מידי פעם) לא לכתוב על תובנותיי לגבי החיים, כי יש לי הרבה יותר מה להגיד על זה מאשר על PPC.

מה הבעה שלי עם האפיליאייט סאמיט?

אז חשבתי וחשבתי, ואחת המסקנות אשר הגעתי אליהן זה שלמרות האפיליאייט סאמיטס אשר שהיתי בהם תרמו לי, את רוב הזמן דיי בזבזתי שם. אולי בזבזתי זה מילה די כבדה, אז בואו נגיד שיכולתי לעשות דברים יותר מהנים ויותר מועילים.

אתם בטח עוד לא מבינים למה אני מתכוון, אז אני אציג לכם לו"ז ממוצע שלי באפיליאייט סאמיט (בוגאס):

  • מתעורר ב-12:00
  • הולך לאכול צהריים/בוקר
  • קצת נטוורקינג
  • הולך למסיבה
  • הולך לאפטר-פארטי

הבעיה בלו"ז הזה, שאני מתייחס לאפיליאייט סאמיט כאל איזה בילוי. לפי השקפת עולמי, האפיליאייט סאמיט צריך להיות שלושת ימי העבודה הכי אינטנסיביים בשנתו של אפיליאייט.

הבעיה העיקרית שלי, היא שאני פשוט נגרר אחרי הזרם של וויקד-פייר שזה פורום שצמחתי ממנו. כן זה יכול להיות די נחמד לצאת לשתות עם חברים וירטואליים, אבל להגיד לכם את האמת המסיבות האלה של האפיליאייטס (ואני הייתי אחד שהתלהב מהן, כנראה התבגרתי…) הם חסרות תועלת בעליל.

זה מדהים כמה בתעשייה עם כל כך הרבה כסף אנשים עוד מתלהבים משתייה חינם (איכותית כמה שתהיה…). מה לעשות שגם מסיבות של 99.9% גברים זה לא בדיוק הסטייל שלי. אם כבר אני מעדיף ללכת למסיבות כאלה עם חברי הטובים. למי שמתעניין אגב, זו גם הסיבה שבאתי באיחור ממש גדול למסיבה של האפיליקון, כי העדפתי ללכת לפגישה. והחבר'ה שזרמו אחרי זה לאפטר-פארטי, זה גם 50% מהסיבה למה לא זרמתי איתכם (ה50% האחרים היה בעקבות מיגרנה).

נקודת האור היחידה בוגאס

כשהייתי באפיליאייט סאמיט הקודם בלאס וגאס, דווקא הייתה נקודת אור. אני גם חושב שזו הייתה גם נקודת האור שגרמה לשינוי הקיצוני הזה אצלי במחשבה לגבי הכנסים הללו. נקודת האור הייתה האירוע הפרטי של קליקבנק אליו היה לי הכבוד להיות מוזמן.

האירוע הפרטי הזה של קליקבנק לא היה מסיבה מטורפת עם מוזיקה מחרישת אוזניים, היה שם אלכוהול וכל מיני מאנצ'יז, אבל בעיקר אנשים מדהימים, שברוב טיפשותי לא שמרתי עם אף אחד על קשר.

לכן, מבחינתי האפיליאייט סאמיט הקרוב הוא פרשת דרכים משמעותית מאוד בשבילי בחיי כאפיליאייט. במידה ואני אראה שאני לא מצליח לשלוט ביצריי הילדותיים ולהמנע כמה שיותר ממסיבות ילדותיות עם חברי וויקד-פייר, אני אצטרך לעבור תקופת צינון של כנסים (עד שאני אתבגר). גם כי כבר נמאס לי לנדוד (גם זה קורה…). לאחר 8 חודשים פחות שבוע האפיליקון בלי לעבוד ברצינות אני מתגעגע לזה.

איך הייתי רוצה לראות את האפיליאייט סאמיט הקרוב?

הקוראים הקבועים שלי כבר יודעים, אני לא בנאדם של תלונות, לכן על מנת להציג את הדברים הקודמים כחסרונות ולא כתלונות, ועל מנת לעצב את הסאמיט כמו שאני רוצה. אני רוצה להציג בפניכם כיצד אני רוצה לראות את האפיליאייט סאמיט הקרוב:

  • השקמה ב-9:00
  • 30 דקות ארוחת בוקר + קפה + 2 סיגריות
  • נטוורקינג בטירוף (במיוחד עם כמה אנשים מעניינים שאני אקבע לעצמי מראש שאני רוצה לעשות איתם נטוורקינג)
  • נטוורקינג בטירוף עם אנשים שהוצגו לי על ידי אנשים שתכננתי מראש לעשות איתם נטוורקינג.
  • ארוחת צהריים תוך כדי השתדלות שיהיו בשולחן יותר אנשים שאני לא מכיר מאשר אני מכיר.
  • שעת חשבון נפש לבד-לבד! (למדתי שזה אחד הדברים החשובים ביותר שיש)
  • המשך נטוורקינג בטירוף.
  • פגישה עם אנשים שאני צריך להיפגש (כבר הרוב מתוכנן) לארוחת ערב.
  • קוקטייל פרטי כמו של קליקבנק. אני הוזמנתי ל-2 כאלו עד כה, אני מקווה שהם לא נופלים על אותו היום. במידה ובשאר הימים לא יהיו קוקטיילים כאלה, אני פשוט ארים את הכפפה ואארגן!
  • חלומות פז.
  • אולי אני ארשה לעצמי ללכת רק למסיבה אחת, אבל לא החלטתי עדיין.

זהו!

מבחינתי במידה והלוז שלי יהיה דומה למה שתכננתי, אני אצא מסופק מהכנס הזה, ואני אמשיך לבוא למרות המורעלות בית שלי שאני הולך וצובר עם הזמן בגולה.

האם לכם כדאי לבוא?

זו שאלה מורכבת! כשהייתי באפיליאייט סאמיט הראשון שלי בבוסטון הפקתי הרבה תועלת. כשהייתי באפיליאייט סאמיט בלאס וגאס, הפקתי פחות תועלת. כנראה מפני שבאפיליאייט סאמיט הראשון הייתי עוד בחיתולים, ואילו באפיליאייט סאמיט השני התקדמתי הרבה מאוד, והמשכתי להסתובב עם אנשים שלא התקדמו משלב ההתחלה… אולי משם מגיע המרמור שלי.

באפיליקון האחרון שהיה בישראל, הצלחתי להפיק את התועלת המקסימלית שיכולתי, ואני שמח שהסכמתי לחזור לארץ.

אגב, אולי זה משתמע כאילו סבלתי בלאס וגאס, אבל נהנתי מכל רגע, פשוט יכולתי להינות גם מדברים אחרים, כמו סתם לטייל בלאס וגאס.

ונחזור לשאלתינו, האם כדאי לכם לבוא? נתחיל מכאלה שיש להם קצת פז"ם בתחום ויותר חשוב הכנסות מעל $300 ביום. במידה ואתם חושבים שאתם יכולים להתגבר על הלחץ החברתי החזק הזה של ללכת למסיבות שטות, ורוצים ממש להכיר אנשים מעניינים ומגניבים, אני ממליץ מאוד. תחשבו שאת הוצאות הכנס אתם מכסים בשבוע וחצי וזה הוצאה מוכרת :)

במידה ואתם מתחילים, ומרוויחים פחות מ-$300 ליום, ויכולים להרשות לעצמכם להוציא $3000 זה מומלץ מאוד גם כן! אם אתם ברמה הזו, גם אם תלכו למסיבות שטות כל היום, אתם תרוויחו. בנוסף לכל אתם בכל זאת הולכים להינות מאוד.

כל השאר, תמשיכו לבוא לאפיליקון ולמיטאפים מקומיים, עד שתהיו מוכנים. :) כי בסופו של דבר אני חושב שהאפיליאייט סאמיט זה דבר נפלא, והבעייה היא אני ולא הכנס עצמו.

אם אתם תוהים איפה אני הולך לשהות, אז לצערי הרב אני הולך לשהות בהילטון, שם יתקיים הכנס. למה לצערי הרב? כי אני פשוט לא אוהב בתי מלון, אני מעדיף הוסטלים – הרבה יותר כיף! אבל בכל זאת החלטתי שאם המטרה היא נטוורקינג, אז עליי גם לישון עם האנשים שאני עושה איתם נטוורקינג.

מי שמעוניין להרשם יכול לעשות זאת דרך האתר http://affiliatesummit.com (אני יודע שלאפיליאייט סאמיט יש תכנית שותפים וזה קלאסי להשתיל פה לינק שותפים, אבל כבר אמרתי לכם, יותר משתלם לי לכתוב רק את הלינק מאשר ללכת ולהרשם לתכנית שותפים שלהם – זמן זה כסף)

נ.ב. כל היישראלים שמתכוונים לבוא, נארגן מיט-אפ, צרו איתי קשר בהקדם.
נ.ב.2. אני עדיין עובד על הפוסט הארוך שלי.
נ.ב.3. למרות שכבר נמאס לי מחו"ל, כשמדובר באופניים קשה לי להגיד לא. אז בספטמבר אני טס לסקוטלנד לטיול אופניים :)
נ.ב.4. אני מקווה שמחר יהיה לי זמן לעבור על התגובות בבלוג…

26 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. שניר   10 ביולי 2009 בשעה 7:54
    (#)

    היי יגאל,

    תודה על הטיפים, נטוורקינג זו עבודה שאף פעם אין לי סבלנות אליה אבל היא אולי החשובה מכולם בעסק הזה.

    אני הולך להישאר 3 ימים בהילטון ואת השאר אני אבלה בהוסטל מדהים בווילג'. יש גבול כמה שיחות מתלהבים על בנות אפשר לעשות עם החברים מוויקדפייר בלי לראות אף בחורה בעיניים כל הזמן הזה.

    תרשום אותי למיט-אפ הישראלי. אשמח לפגוש את כולם שם.

    אגב, מקווה לעשות פוסט אורח אצלך מתישהו, יש הרבה נושאים כמו PPV, פייסבוק, מייספייס שצברתי בהם ניסיון ולא כתבת עליהם יותר מדי בבלוג שלך.

    שניר.

    • המיליונר בפיג'מה   10 ביולי 2009 בשעה 22:13
      (#)

      אהלן,

      אז ניפגש בטוח, אני נשאר 5 ימים בהילטון ובשאר אצל משפחה וחברים. אולי אני אקפוץ גם להוסטל לכמה ימים.

      אתה מוזמן לשלוח פוסט אורח,
      שיהיה המון בהצלחה, וניפגש בקרוב.

      סאלוט,
      -יגאל.

    • freedomgosu   11 ביולי 2009 בשעה 12:17
      (#)

      נשמע טוב אני אשמח לקרוא את הפוסטים אורח שלך על ppv למשל

  2. השפן במיאטה   10 ביולי 2009 בשעה 13:35
    (#)

    תשאיר לעצמך מרווח טיפה נשימה.
    אף פעם דברים לא זורמים בדיוק כמו שמתכננים אותם, ולפעמים יש שינויים.
    לקבוע לעצמך לו"ז רצחני לא יועיל יותר מדיי אם פתאום יש בלתמי"ם באין לך זמן להקדיש להם, אז פתאום אתה מוצא את עצמך חושב על מה אני צריך לוותר….

    הכי טוב לדעתי זה לקבוע מספר מטרות שאתה רוצה להשיג בכל יום, ואז לראות איך אתה משיג אותם בלי קשר לזמן.

    נ.ב.
    אמרת טיול לסקוטלנד\אירלנד בעקבות הוויסקי ? :)

  3. בולי-בולבולי   10 ביולי 2009 בשעה 18:19
    (#)

    אתה מתכוון $300 אחרי שמוציאים $250 על PPC בגוגל או $300 נטו ?

  4. The New Rich   10 ביולי 2009 בשעה 18:51
    (#)

    היי יגאל,
    כנראה באמת עברת שינוי משמעותי מאז הסאמיט הקודם, אם אני לא טועה, הדברים העיקריים שמהם התלהבת, הם אותם דברים שמפריעים לך היום. אנחנו משתנים ומתפתחים כל הזמן וזה יפה מאוד…
    אני באופן אישי לא רוצה להגדיר שום דבר, אני מגיע לסאמיט בראש פתוח לגמרי. אני בעיקר רוצה להכיר אנשים וללמוד אבל אני מאמין שאזרום גם למסיבות ובילויים.
    זו פעם ראשונה שלי בארה"ב באופן כללי ואני מחכה לזה :)
    תוסיף אותי למיטאפ, ונתראה בניו יורק :)

    • המיליונר בפיג'מה   10 ביולי 2009 בשעה 22:16
      (#)

      אם זה הסאמיט הראשון שלך אז כך את זה באיזי,
      תבוא עם מטרות לסאמיט הבא… :)

      מה שכן, היית כבר באפיליקונים, אז אולי כדאי לקבוע מטרות.

      נתראה בקרוב,
      -יגאל.

  5. גלעד   11 ביולי 2009 בשעה 23:45
    (#)

    נראה שככל שאתה מתקדם בעסק הזה אתה רק מתרחק מהחומרניות והרצון הזה לבזבז ולחגוג
    זה משהו שכיף לקרוא ואני מקווה שיקרה גם לי

  6. יגאל   12 ביולי 2009 בשעה 16:19
    (#)

    היי יגאל

    בקשר ל- "אני מאוד-מאוד-מאוד משתדל (למרות שבורח מידי פעם) לא לכתוב על תובנותיי לגבי החיים, כי יש לי הרבה יותר מה להגיד על זה מאשר על PPC."

    למרות שאני מאוד אוהב ללמוד על העסק ואוהב את הפוסטים שלך
    הייתי מאוד רוצה לשמוע גם על התובנות שלך ועל הסטייט-אןף-מיינד שאתה מביא את עצמך אליו בעבודה, בעסק וכדומה

    אני חושב שזה חשוב לא פחות משיווק באינטרנט או כל עסק כזה או אחר, הרי הבלוג כולו הוקם על טהרת התפיסה המחשבתית של "אבא עשיר אבא עני", לכן פוסט כזה חובה לא פחות מפוסט על PPC או כל PP אחר :-)

    תשמע, כשהייתי קורא כתבות (בשקיקה) על יצחק תשובה המדהים, ניסיתי להבין את תפיסת העולם שלו הרבה יותר ממה שהוא עשה בפועל, רציתי להבין מה מבדיל אותו מאחרים, מה צורת החשיבה שלו, מה "סוד ההצלחה" שלו מבין השורות…

    זה משהו שאישית הייתי מאוד מעוניין לשמוע ממך ואני מקווה שתכתוב על זה

    תהנה בגלות :-)
    יגאל

    נ.ב: בסוף הבנתי את "הסוד" שלו וזה כל כך פשוט וכל כך נכון, אין שום דבר מעבר לזה
    "לזהות את הפוטנציאל ולפעול ביושר, בנחישות, התמדה ויכולת לשאוף למטרה".

    • המיליונר בפיג'מה   14 ביולי 2009 בשעה 10:47
      (#)

      אהלן יגאל,

      תודה רבה על המילים. אני בהחלט אחשוב על מה שאתה אומר.

      פשוט שמתי לב שיש אנשים שזה לא מעניין אותם, לכן אני רוצה לכתוב דווקא את מה שמעניין את הרוב.

  7. רן ארוסי   12 ביולי 2009 בשעה 19:53
    (#)

    יגאל – אני מסכים איתך במידה מסויימת… זו גם הסיבה שלא הגעתי לשני הסאמיטים האחרונים, אבל הפעם אני מגיע מ-2 סיבות עיקריות: 1) יש לי עניינים לקדם ופגישות לקיים, ו-2) מאד נהניתי באפיליקון וזה עורר את החשק מחדש :)

    אני חושב שצריך להתייחס לזה ככנס עבודה לכל דבר, לעשות נטוורקינג כל הזמן (אבל גם לזכור לשמור על קשר). אם בסוף היום נשאר לך כוח – לך למסיבה. אם לא – לך לישון.

    נתראה שם

  8. אורי מנור   13 ביולי 2009 בשעה 2:42
    (#)

    יהיה דיסקו :)

    CU@thesummit

  9. מיסטר X   13 ביולי 2009 בשעה 10:03
    (#)

    הבלוג שלך כתמיד הוא מקצועי ומרתק.
    מחכה לקרוא על האפיליאייט סאמיט.
    רציתי לשאול האם מישהו מכיר את תוכנת WhiteSmoke לכתיבה באנגלית?
    (בשביל דפי נחיתה וניוזלטרים) לאיזו רמה הוא מתאים?

    תודה.

  10. אילקה   23 ביולי 2009 בשעה 10:54
    (#)

    יגאל,
    נתראה בביו יורק.
    אשמח להצטרף למיט אפ מצומצם.
    ושוב – תודה על הבלוג, התובנות שלך על החיים כתובות בכנות ממש מרשימה:)

  11. דודי   1 בספטמבר 2009 בשעה 18:18
    (#)

    אני עוקב אחריך מהפוסט הראשון,
    פעם אמר לי אחד הסוחרים הגדולים בארץ,
    מי שלא יודע להפסיד לא יכול להרוויח,
    עוד צפוי לך עתיד מזהיר
    דודי
    (מתופפים…)

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!