יהיה טוב…

כפי ששמתם לב, לא עדכנתי כבר יותר משבוע, וזה לא כל כך אופייני. אני מודה לכם על כל המיילים אשר דואגים לשלומי, הכל בסדר איתי :) אני נמצא כרגע בריו דה ז'אנרו ויש פה לוז צפוף קצת. מה שכן, עדיין לא שכחתי אתכם, ואני פשוט כותב פוסט באורך מגילה כבר כמה ימים. אני מקווה שאני אעלה אותו השבוע, כמוכן אני צריך להעלות גם וידאו פוסט אשר הקלטתי עם פליקס לשנו לפני שעזבתי את הארץ, בנוסף לכך אני מקווה לענות השבוע גם למיילים (הרבים) ולתגובות אשר לא עניתי להם עד כה….

בינתייים, עד שהפוסט יתפרסם, קבלו פוסט אורח מאת אופיר בייגל, שגם היה מספיק נחמד באפיליקון והתנדב לחלק את חולצות המיליונר בפיג'מה:

בדיוק חזרתי מארוחה אצל סבתא שלי. סבתא שלי היא פולניה קלאסית, מאלה שכל הזמן מתלוננות על איך קשה להן וכואב להן ושהן הולכות למות. עכשיו אל תבינו אותי לא נכון, אני מאוד אוהב את סבתא שלי ומאוד אכפת לי ממנה אבל חשוב לי שתבינו את הדמות בשביל להעביר נקודה מסוימת.

בכל מקרה, אני יושב אצלה, בבית ברמת גן, אוכל את סלט הירקות המוכר והאהוב, ואת המרק שמורכב מקניידלך, פרפלך ועוד כל מיני דברים שנגמרים ב"לך", ואז סבתא שלי מביאה את המשפט הבא:

"נו, יהיה טוב. אני אומרת לך…."

ואז זה הכה בי.

מה יהיה טוב ?

את בת 84, כנראה שכרגע את נמצאת באחד מהחלקים האחרונים של החיים שלך ואת אומרת "יהיה טוב"? אין לך אופציה להגיד "יהיה טוב", זה או שעכשיו טוב או שכלום!

כמובן שלא אמרתי לה את זה, אבל המחשבה הזאת הדהדה בראש שלי בצורה ברורה.
וזה גרם לי להבין. זה גרם לי להבין שגם אני הייתי בדיוק ככה, עד לפני 4 חודשים. חייתי חיים שלא נהניתי מהם, עבדתי בעבודה שמרוויחה הרבה מאוד כסף בקצת מאוד זמן שלא סבלתי, עשיתי דברים כי הייתי צריך ולא כי באמת רציתי. חייתי בארץ ה"מתים החיים" כמו שהרבה אפיליאטס נוהגים להגדיר.

לפני 4 חודשים, בפברואר, החלטתי שדי, נמאס, אני מתחיל לחיות איך שאני באמת רוצה. התפטרתי מהעבודה שלי, הכרזתי על החדר הפנוי בדירה של ההורים שלי כמשרד ואמרתי לעצמי "עכשיו אתה תגיע למשרד הזה כל יום ב-9 בבוקר ותעזוב ב-9 בערב עד שתתחיל לעשות כסף ממה שאתה באמת אוהב, האינטרנט".

ישבתי, שברתי את הראש, ניסיתי כל מיני כיוונים, חלקן כללו לשווק איבוק שכתבתי בזמנו, חלקן האחר כלל לבדוק הצעות שונות בקליקבנק. אני לא אכנס לכל הפרטים שאותם אפשר לקרוא בפירוט בבלוג שלי, אבל הרעיון הוא שקרעתי את התחת.

ולא סתם קרעתי את התחת, קרעתי את התחת כשאני צריך לשלם שכר דירה של 4000  ₪ בחודש (החיים במרכז תל אביב לא זולים), אני לומד תוך כדי לתואר ראשון ואין לי שום הכנסה קבועה אחרת (למעט תגמולי מילואים שבמקרה שלי עזרו לא קצת).
לא ידעתי איך אני אעבור את התקופה הזאת, אבל היה לי ברור שמשהו אחד תמיד מנצח בחיים וזה שילוב של רצון עז והתמדה. כל יום הייתי קם בבוקר ומגיע למשרד שלי. כל יום הייתי מנסה מחדש לחשוב איך אני מייצר לעצמי הכנסה מהאינטרנט. כל יום היה לי קשה להירדם בלילה כי ידעתי שאין לי מושג מה יהיה מחר ואיך אני סוגר את החודש וכל יום נהניתי לקום בבוקר כמו שלא נהניתי מעולם.

על הנייר המצב היה חרא, אבל אצלי בתוכו התחלתי לחיות. לא משנה כמה קשה היה לי, ידעתי שאני עושה משהו שאני אוהב. וכשאתה חי במתאם כזה עם עצמך התוצאות לא מאחרות לבוא. היום אני עדיין לא מרוויח כמו שאני רוצה מהאינטרנט אבל אני בהחלט בדרך לשם וכבר רואה תוכנית ברורה בראש.
החלטתי לכתוב את הפוסט הזה כי אני בטוח שיש עוד לא מעט אנשים שנמצאים במצב שאני הייתי בו. באותו פחד של לעשות צעד אל כיוון שלא נודע. שלא תבינו אותי לא נכון, להתפטר מהעבודה שלי היה אחד המהלכים המפחידים ביותר שהיו לי בחיי, אבל גם אחת ההחלטות ששינו אותם ללא היכר. אני מסתכל על עצמי היום, 4 חודשים אחרי, ואני פשוט קורן כמו בחור בן 24 שחזר מדרום אמריקה (אהמ….).

החיים מלאים בקווים מנחים שעוזרים לנו להתגבר על מכשולים ובעיות, ואחד מאותם קווים מנחים הוא שבשביל להצליח במשימה שנראית בלתי אפשרית, אתה חייב לשרוף את הספינות מאחוריך. בשביל להסביר את כוונתי אני רוצה לצטט מתוך אחד מספרי העסקים הגדולים שנכתבו עד היום שנקרא Think and  Grow Rich  ע"י Napoleon Hill. הספר נכתב בתחילת המאה הזאת והוא בדק אילו תכונות משותפות לאנשים המצליחים בהיסטוריה.

בעיקרון חשבתי לתרגם את הפסקה מאנגלית אבל יש משהו בתרגום מאנגלית לעברית שפוגם בתוכן היצירה בעיני ולכן אני פשוט אצטט את המקור:

A long while ago, a great warrior faced a situation which made it necessary for him to make a decision which insured his success on the battlefield. He was about to send his armies against a powerful foe, whose men outnumbered his own. He loaded his soldiers into the boats, sailed to the enemy’s territory, unloaded soldiers and equipment, and then gave the order to burn the ships that had carried them.
This man was the Spanish explorer Hernan Cortes, who conquered Mexico in 1519. He faced overwhelming odds, tens of thousands of Aztec warriors against his 400 Soldiers. When his troops began to mutiny, Cortes ordered all but one of his 11 ships to scuttled and sunk so there was no avenue of escape.
Addressing his men before the first battle, he said,
“You see the boats going up in smoke. That means that we cannot leave these shores alive unless we win! We now have no choice-we win or perish!” They won.

רוב האנשים שאני מכיר היום חיים כמו שהם יכולים ולא כמו שהם באמת רוצים. רובם מסתכלים על מה אפשרי להם עכשיו ומתכווננים לזה, במקום להחליט לאן הם רוצים להגיע ואז למצוא דרך להשיג את זה. הזמן אף פעם לא יהיה מתאים ב-100% בדיוק כמו שאף פעם לא כל הרמזורים יהיו ירוקים כשאתם יוצאים מהבית לעבודה.

פשוט תתחילו בלהחליט מה אתם רוצים, תתחילו ללכת בכיוון ותשרפו את הספינות מאחוריכם.

רק אל תגיעו לגיל 84 ותגידו "יהיה טוב".

סבתא, אני אוהב אותך.

אופיר.

23 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. אילן ג'ורוב   28 ביוני 2009 בשעה 18:14
    (#)

    זה באמת דורש הרבה אומץ מה שעשית, ולא הרבה אנשים יעשו את זה…..
    אני בטוח שזה מאד ישתלם לך בטווח הארוך.

    רק פעם הבאה תנסה להכניס רווח בין פסקה לפסקה..

  2. אופיר   28 ביוני 2009 בשעה 19:01
    (#)

    אני הכנסתי במסמך המקורי :)
    פשוט העריכה של הבלוג לא הטיבה איתי.

  3. השפן במיאטה   28 ביוני 2009 בשעה 19:06
    (#)

    שינוי גישה במחשבה הוא בהחלט דרוש ורצוי.
    אבל אתה לא תמיד יכול לשרוף את הספינות האלו, ישנם מצבים שבהם אתה עם מחויבויות קודמות, וזה מונע ממך להתקדם

    • אופיר   28 ביוני 2009 בשעה 19:13
      (#)

      אני מסכים לחלוטין שיש מצבים שאתה עם מחויבויות קודמות, הרי למזלי (שלא) אין לי עדיין אישה / חברה / ילדים שאני צריך לדאוג להם.
      אני רק אומר שגם במצבים שיש לך מחויבויות אתה צריך לפעמים לקחת צעדים קיצוניים בשביל לצאת מלופ הזה שנקרא rat race בשפתו של אבא עשיר, אבא עני.

    • ישראל   29 ביוני 2009 בשעה 20:06
      (#)

      אני רואה הרבה פנים חדשות וחיות מחמד מיוחדות :-)

      1. שפן, גם אתה עוסק בשיווק שותפים? ספר קצת בלוג משלך.
      את הגזר החלפת במיאטה?

      2. בקשר לתגובה, אתה צודק ולא צודק. צודק כי אתה צודק, ולא צודק כי זו בדיוק ההצדקה שלך (וגם שלי וגם של המון אנשים אחרים) כדי לא להתחיל ברצינות!!!

      אגב,
      3. לדעתי המיליונר הצליח בעיקר בגלל אמונה (הנאיבית, הפסיכית, העמוקה – כ"א שיקרא לזה איך שבא לו) שלו! הוא הגיע לזה לבד, בעזרת קווים מנחים. הוא האמין ברעיון הזה, הוא בנה אותו מניצוץ קטן בתוך נשמתו, ולדעתי, לא בגלל עוד סיפור הצלחה ששמע\קראה\ראה איפהשהו.

      לכן, הצתי לקוראים, תעצרו לשניה, תחשבו מה בא לכם, (כן,כן, לכם ולא לשפן, זברה, שור או דג עמור) לעשות, ורק אז תעשו את זה! אז בטוח תצליחו(גם אם זה לא יהיה שיווק שותפים)!

      4. אני נזכר באיזה סרט ישן על דרקולה… באיזשהו קטע ערפד מנסה לנשוך איזה כומר. הכומר מוציא צלב, שום וכו' ומנסה להגן על עצמו, אז דרקולה צוחק עליו, לוקח את הדברים הנ"ל מכומר, זורק ואומר לו בקול צוחק: "בשביל שזה יעבוד, צריך לאמין בזה!"

      אז חברה היקרים, כדי שזה יעבוד – צריך לאמין!!!!!!

      • השפן במיאטה   30 ביוני 2009 בשעה 1:13
        (#)

        אהלן ישראל.

        אני לא עוסק בשיווק שותפים, המטמון שלי הוא טיפה שונה.
        לגביי הגזר והמיאטה, על זה כתבתי פוסט שלם בבלוג. :)

        אני לא רואה בזה הצדקה ללא להתחיל ברצינות, אבל אתה לא יכול לעשות את זה בכל מצב, אתה הרי לא תפקיר את האישה והילדים שלך כי לך יש חלום!
        זה מאוד נחמד בתיאוריה, אבל זה יותר נשמע כמו חוסר אחריות.

        הכל מתחיל משינוי מחשבתי, ולפעמים מה שדרוש זה את הבעיטה בתחת בשביל להבין את זה טוב יותר ובאמת לשנות פאזה.

  4. המילניונר הצעיר   28 ביוני 2009 בשעה 20:17
    (#)

    סחתין עלייך!!
    באמת כל הכבוד מכניס מוטיבציה, מקווה לשמוע עלייך בעתיד.
    בהצלחה בהכל!

  5. אבי   28 ביוני 2009 בשעה 21:39
    (#)

    הכי חשוב לא רשמת

    אתה מצליח ?
    יש לך הכנסה מהעיניין ?

    4 חודשים ויש לך משרד פנוי
    יש תוצאות?

    אל תבין אותי לא נכון
    אני בדיוק כמוך

    אבל אני לא מסכים עם זה שכל פוסט פה
    זה רק לתת מוטיבציה

    זה לא נותן לי מוטיבציה

    ייתן ל מוטיבציה שמישהוא יבוא ויגיד

    חברה
    אחרי חצי שנה של נסיונות כבר חודשים אני עושה
    מעל 1000$ נטו
    לפחות זה.

    ואם אפשר אז יותר :)

    ברור לי שזה אפשרי

    אבל אני רוצה לשמוע את זה יותר לפחות ביחס של 1:1 מול כל מאמרי
    המוטיבציה הכלליים האלה.

    תודה.

    • אופיר   28 ביוני 2009 בשעה 23:07
      (#)

      מבין ומקבל לחלוטין.
      אז כן, אני כבר מרוויח מזה ובצורה לא רעה אני חייב להגיד.
      זה הפך להיות המשרה המלאה שלי כרגע ובקרוב גם יגיע למשכורת הגבוהה שהייתה לי עד היום.
      לקח לי שנה שלמה להגיע למצב הזה (התחלתי לחקור את הנושא במאי 2008 אבל נכנסתי לזה חזק רק בפברואר 2009).
      מקווה שזה מספק את יצר הסקרנות :)

      • ישראל   29 ביוני 2009 בשעה 20:17
        (#)

        אני בשיווק שותפים כבר שבוע!!! (קורא כבר כחודשיים)
        בשבוע של ניסיונות לשווק ליד של קופיאק הרווחתי 0 $ ולהגיד את האמת השקעתי 0$…. לא שלא רציתי אולא ניסיתי, אלה הידע שלי בתחום כנראה כ"כ חסר שהקמפיין הניסיוני שניסיתי להריץ בעזרת PPC לארץ בגלל לינק פגום (או שלא לקחתי את הלינק הנכון בכלל). לכן, עצרתי, נשמתי וחזרתי לקרוא ולהסוף מידע. בדרך גם הבנתי שמה שניסיתי לעשות גם כך היה די מטופש וכדי לבחור מוצר(ליד) טוב יותר ולחשוב עוד יותר טוב על הקמפיין…

  6. חיים הזגג   29 ביוני 2009 בשעה 1:59
    (#)

    בוא ונגיד שזה כל מה שאני עושה עכשיו…אבל אני לא מוצא דרך לפרוץ…להתקדם….
    מה היא ההצעה שלך? לאיזה דרך לפנות בתוך הים הזה שנקרא שיווק באינטרנט?

    אולי לעשות מפגשים עם אנשים מהתחום?

    • אופיר   29 ביוני 2009 בשעה 9:36
      (#)

      אני, אחרי שבדקתי הרבה מאוד כיווונים הלכתי פשוט למה שהכי התחברתי אליו.
      יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כמו שאתה אומר:
      SEO, SEM, eMail marketing והרבה מאוד נישות. תמצא משהו שמעניין אותך ושאתה אוהב להתעסק איתו בתור שלב ראשון, אל תעשה את זה רק בשביל הכסף, תעשה את זה בשביל באמת לתרום משהו לאחרים.
      2 הדברים שמביאים להצלחה בתחום הזה בעיניי הם התמדה ועקביות. אם לא תוותר ותמשיך מספיק זמן בסוף אתה תלמד מספיק מההצלחות ומהכשלונות בשביל להצליח. לחלקינו זה לוקח חודש, לחלקינו זה לוקח שנה, אבל זה תמיד מגיע בסוף.

  7. valeraz - ולרי   29 ביוני 2009 בשעה 8:39
    (#)

    יגאל תודה על פרסום,
    אופיר, תודה על כתיבת הפוסט.
    מחזק במה שהתחלתי …
    ואתם דוגמא לאן אפשר להגיע.

  8. מליונר   29 ביוני 2009 בשעה 9:46
    (#)

    חשוב לחשוב לטווח ארוך (שנה+).
    להאמין שאתה לא מנסה לעשות טרמפ על הגולשים שלך.
    הרבה הרבה סבלנות
    ואז הכסף נשפך.

  9. yoyo   29 ביוני 2009 בשעה 9:52
    (#)

    דורש המון עבודה. גם אני שם..
    המון דברים שנראים בהתחלה X מתבררים כ- Y
    גם עצות שניתנו כאן ודרכי פעולה – במציאות נראות שונה ויש מורכבויות שלא הוצגו כאן, שאתה מתמודד איתן רק כשאתה מתחיל לעבוד.
    כשאתה מתחיל אתה מגלה את הקושי האמיתי:) אבל זה רק אתגר וכיף למי שאוהב את זה

    לא תחום לעצלנים!!!

  10. אברהם   30 ביוני 2009 בשעה 17:59
    (#)

    בס"ד

    ליגאל, אופיר

    תודה על המאמרים המאלפים, אני שמח כל פעם מחדש שעשיתי את הצעד שאתם מדברים עליו
    בגילי מעל 50 זה לא קל אבל לא מרגישים בקשיים, כי אוהבים את מה שעושים. כמו שלמדנו מיעקב אבינו, כתוב במקורות:
    "ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים, ויהיו בעיניו כימים אחדים, באהבתו אותה" (בראשית פרק כט פס' כ) שכל מה שאנו עושים באהבה קל לנו לעשות אותו גם אם בעיני מישהו אחר זה קשה.
    תודה על העידוד , אברהם

  11. Imcouple - He   1 ביולי 2009 בשעה 7:00
    (#)

    מילים כדורבנות, תמיד צריך ללכת עד הסוף או שאתה שם או שאתה לא.

    אבל לפעמים אין בחירה וחייבים לקפץ על שתי חתונות בו זמנית, מצב שהוא בהחלט לא אופטימלי בלשון המעטה.

  12. ORI MANOR   1 ביולי 2009 בשעה 21:59
    (#)

    ממש Coach נהיית לי!
    ד"ש לסבתא שלך….

    :)

    אורי מנור

  13. נתן   8 ביולי 2009 בשעה 16:40
    (#)

    אני אישית היתי ממליץ לאנשים שלא אוהבים את העבודה שלהם – למצוא עבודה שהם אוהבים. ולכל אלה שלא אוהבים לעבוד בשביל מישהו – להתפטר, וללמוד שיווק שותפים :)

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!