לדבר, ללמוד, לעשות. (לא שם של Chick Flick)

כחלק מהעיסוק שלנו בשיווק באינטרנט, יוצא לנו לעשות 3 פעולות עיקריות שקשורות לביזנס שלנו. יוצא לנו ללמוד דברים חדשים על הביזנס, לדבר על דברים שקשורים לביזנס ולעשות את הביזנס. אחד הדברים החשובים במשולש הזה, הוא לשמור על יחס תקין… הנה הניסיון (המר?) שלי בנושא יחס הזהב…

כפי שאתם רואים, אנחנו מתקרבים אל עבר סגירתו של הבלוג ואני מנסה לתת את הטיפים הכי טובים שלי. רוב הטיפים החשובים שכל אחד צריך לדעת, קשורים בכלל למיינדסט. כשיש את המיינדסט הנכון ניתן להגיע לכל תוצאה…

בכל מקרה…

המלכודת הראשונה שלי: לדבר

כשהתחלתי ב-2005/2006, יותר נכון כשרק נחשפתי לתחום של השיווק שותפים. קראתי את כל הבלוג של פליקס לשנו (שאז עוד התעדכן) בתוספת הספר Google Cash שהוא המליץ עליו. מיד עם סיום קריאת הספר, עשיתי בדיוק את מה שסיפרו עליו.

עד כאן, הכל מצויין. למדתי ממש קצת וביצעתי את מה שהייתי צריך לבצע. ממש מושלם (באמת, לא בציניות). ברגע שנכשלתי, ניסיתי עוד קמפיין או 2, ואז ויתרתי… (עד לשנת 2008)

אך הבעיה הרצינית שלי, התרחשה מאחורי הקלעים. מאחורי הקלעים, מהרגע ששמעתי על התחום של השיווק שותפים, לא הפסקתי לדבר עליו. דיברתי על זה עם כל החברים שלי. ממש כאילו הייתי טפיל של שיווק רשתי. ניסיתי לגייס את כל החברים שלי לנושא… למזלי זה לא היה שיווק רשתי, אז החברים שלי עדיין חברים שלי…

השקעתי פי 10 יותר אנרגיה בלדבר על שיווק שותפים מאשר לעשות שיווק שותפים. בגלל זה אני מאמין, שפרשתי אחרי 3 קמפיינים. לא נותרה לי עוד אנרגיה. לכל הזדמנות יש אנרגיה מוקצית בגוף וגם כמות של מוטיבציה. אני לא יודע איך להסביר את זה, עם זאת אני מניח שכל אחד מזדהה עם העובדה שלכל דבר יש כמות אנרגיה שהגוף מקצה…

אחת המסקנות שלי כשהתחלתי את הבלוג הזה מהתקופה ההיא, הייתה שדיברתי יותר מידי. מהסיבה הזו גזרתי על עצמי שתיקה, ולא סיפרתי לחברים שלי במה אני עוסק מחודש ינואר ועד חודש אוגוסט. למעשה, הפלטפורמה היחידה שבה פתחתי את אשר על ליבי, היה בבלוג. השקעתי יותר אנרגיה בללמוד ולבצע.

המלכודת השנייה: ללמוד

בתחילת 2010 לא הלך לי כמו שציפיתי. אם ב-2009 כל מה שעשיתי הצליח, ב-2010 הסטטיסטיקה יישרה קו. אי אפשר להצליח כל הזמן, זה לא סטטיסטי. בכלל, לאט-לאט אני נוכח לדעת שהסטטיסטיקה עבור כולם מיישרת קו עם כולם.

בערך 30% מהדברים שאני עושה מצליחים. 40% יוצאים בינוני. 30% מפסידים. העניין הוא שכשמצליחים אז מצליחים בגדול. המס' האלה נכונים גם עבור הרבה מאוד אנשים שאני מכיר.

כך שאם ב-2009 הכל הצליח, אז המשוואה התחילה להתאזן בתחילת 2010. במקום להמשיך בתכנית ולעשות את מה שעשיתי עד כה, מה עשיתי? נכנסתי לדכאון והלכתי ללמוד ולקרוא ספרים. זה היה חווייה נחמדה, גם כתבתי עליה כאן. אך בראייה לאחור, למרות שבאותה התקופה חשבתי שהיה טוב לעשות את זה, אני חושב שזה היה טעות.

זה היה פשוט כמו לברוח מהמציאות וזה לא קידם אותי לשום מקום. אמנם למדתי הרבה. הרבה מאוד… יחד עם זאת היה לי מספיק ידע שלא מימשתי שהייתי צריך לממש באותה התקופה.

המלכודת השלישית: לבצע

נכון, לאחרונה סוג של פתחתי בקמפיין לכבוד ה-Doers (בעקבות ההחלטה לתת את הטיפים הטובים ביותר)… אני עדיין חושב שתמיד עדיף לבצע על חשבון הללמוד והלדבר, יחד עם זאת אני חושב שחשוב גם ללמוד ולהבין מה עושים.

בניגוד לדוגמאות הקודמות, במקרה הזה אין לי סיפור אישי. מהסיבה הפשוטה והיא בגלל שאני לא Doer באופי שלי. באופי שלי הרבה יותר קל לי לדבר על משהו או ללכת ללמוד משהו מאשר לעשות משהו. אני שואף להיות Doer. בכל פעם שאני עושה משהו, זה כרוך בהרבה מוטיבציה שאני צריך למצוא. אני פשוט מושך את עצמי בכח לעשות.

בכל זאת, אני מכיר אנשים שהם Doers בכל רמ"ח אבריהם, אך יש כאלה שרצים מהר מידי. מהר מבלי לעצור רגע ולשאול האם פעלתי בסדר. אני חושב שקודם צריך לעשות ואחרי זה בדיקת הערכת מצב ולא בדיקת הערכת מצב ורק אחרי זה לעשות. עם זאת, לפעמים נקלעים למלכודת של עשייה מבלי לעצור רגע ולשאול מה אני עושה?

יחס הזהב

מי שלא יודע, מתקיים בקרוב כנס האפיליאייט סאמיט בלאס וגאס. מאז אוגוסט 2008, לא פספסתי אפיליאייט סאמיט אחד. הייתי בכולם. דיברתי עם המון אנשים בתחום. למדתי הרבה.

ב-2-3 כנסים האחרונים, הייתה לי התלבטות קשה אם ללכת או לא, בסוף החלטתי ללכת. גם הפעם אני מתלבט, רק שהפעם אני קרוב הרבה יותר לכיוון הלא מאשר לכן.

אני מרגיש, שיש לי חסך עבודה. ברמה כזאת, שאני לא רוצה ללמוד עוד. ברמה כזאת, שאין לי כח לדבר עם אנשים על שיווק שותפים. שלא תבינו לא נכון, אני לא אומר שאני יודע הכל, ושאין לי מה ללמוד. הלמידה לא נגמרת….

מה שאני אומר זה, שאני יודע הרבה-הרבה-הרבה-הרבה יותר ממה שיישמתי. יש לי המון ידע שנצבר בשנים האחרונות, ולא מימשתי רבע ממנו. הפערים בין הידע שיש לי, למה שעשיתי רק הולכים ומתרחבים.

אותו הדבר לגבי כמות הדיבורים שלי. אני מרגיש שאני מדבר יותר מידי על התחום. הרבה יותר ממה שאני עושה. 80% מהאינטרקציה היומית שלי עם אנשים זה בנושא שיווק באינטרנט, 10% זה בנושאי פחי האשפה ממכבי חיפה ועוד 10% על שאר הדברים. אין לי כבר כח לדבר על שיווק באינטרנט…

זה כולל גם את הכתיבה בבלוג… זו אחת הסיבות שאני הולך להפסיק לכתוב בבלוג. פשוט נמאס לי לדבר הרבה יותר ממה שאני עושה. אני עושה הרבה, רק מדבר על זה הרבה יותר.

אם היה לי את האפשרות, הייתי נועל את עצמי בתוך איזה מנהרה בלי פייסבוק (שאני די סגור שאני הולך לסגור), בלי טלפונים, מנותק מהעולם, רק עם המחשב… אני מרגיש שאני מתפוצץ מהחסך בעבודה שיש לי.

בגלל זה אני רוצה להמליץ לכולם, תשמרו על חיים מאוזנים. תקדישו לפחות 50% לעשיית ואת השאר תחלקו בין דיבורים ללימודים. אין יחס מושלם, כל אחד והיחס שמתאים לו, רק חשוב לדעתי שהעשייה תהיה גדולה מהדיבורים+הלמידה.

זה בסדר ללמוד את התחום, זה בסדר לדבר עם קולגות, רק שהעשייה צריכה להיות בעדיפות של השניים הקודמים ביחד.

מי שמתחיל הייתי ממליץ לו להגדיר לעצמו תקופת לימודים/דיבורים של שבוע-שבועיים. ולאחר מכן לעבוד במתכונת של על כל 4 ימי עשייה מגיע יום אחד של לימודים/דיבורים… זה לדעתי יחס הזהב.

זהו, היה חשוב לי להבהיר את זה, כי כמו שאמרתי, אני מרגיש שיש לי חסך בעשייה לעומת הדיבורים והלימודים.

זזתי להרים 20 אתרים.

20 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. עמיאל   21 בדצמבר 2011 בשעה 12:06
    (#)

    הי יגאל! אני עוקב אחרי הבלוג שלך די מתחילתו ואני חייב לאמר שאני מעריך את הדרך ואת השיתוף שלך גם בידע אבל בעיקר ברגשות ומחשבות של עוסק בשיווק באינטרנט.
    כמו שאתה אומר עומס המידע שיש עלינו גורם לא פעם לעייפות ולמי שלא doer באופיו לא נשאר הכוח לעשות לאחר כל כך הרבה לימוד ודיבור.
    לכן אני תומך בהחלטתך להתמקד בעשייה אבל חושב שכדאי שתיתן במה בבלוג לכותבים אחרים ולא חושב שכדאי לך לסגור אותו…

  2. דנן   21 בדצמבר 2011 בשעה 12:25
    (#)

    אם אתה אוהב לדבר ולכתוב למה להפסיק את זה רק כי זה נראה לך בזבוז זמן? הרי כסף אני מאמין שלא חסר לך …אז תעשה מה שאתה אוהב גם….אף אחד לא קבע שצריך לעבוד כל היום במיוחד אם המצב מאפשר לך לנוח מתי שבא לך. תעשה מה שאתה אוהב, לא מה שאתה חושב שאתה צריך לאהוב…

  3. מיכל   21 בדצמבר 2011 בשעה 12:36
    (#)

    מצחיק! העצה היחידה שאני נותנת לאנשים ששואלים אותי איך להקים עסק באינטרנט זה: תתחילו לעבוד, ו – אל תדברו על זה.

  4. שיר   21 בדצמבר 2011 בשעה 13:03
    (#)

    הדרך הטובה ביותר ללמוד היא לא אחרת מאשר עשייה, קריאה ולמידה של אלפי ספרים לא תהפוך אותך לבעל ניסיון כמו העשייה.

  5. דן   21 בדצמבר 2011 בשעה 13:45
    (#)

    שלום יגאל.
    תגובה זו מיועדת לך וגם לחדשים בתחום.
    התחלתי לקרוא את הבלוג שלך לפני בערך שלוש שנים אחרי שהות ארוכה בארה"ב. השנה הראשונה הייתה זוועה, אבל היא גם הייתה בדיקה למה אני רוצה לעשות בחיים. אהבתי מאוד את הבלוג כי הוא הטיף נגד לרצות ובעד לעשות.
    כשהתחלתי לחקור את העיניינים לעומק ראיתי שאפילייט אני לא יהיה אבל התחום מעניין אותי במיוחד. ואגב שני אנשים מהתחום אמרו לי שכדאי לי לחשוב בכיוון אחר כי השוק קשה ותחרותי (סתם קשקשנים).
    אני אעשה קיצור דרך עכשיו – כיום אני עובד כמנהל שיווק אינטרנטי בחברת יהלומים – חולה על העבודה שלי, עושה ולומד כל יום ופשוט נהנה מהיצירתיות.
    מוכרח להגיד שהבלוג שלך הוא זה שסלל לי את הדרך.
    לך יגאל תודה רבה על ההשקעה והנתינה.
    לקוראים – תחום השיווק באינטרנט מורכב מכל כך הרבה אופציות: קידום, קופירייטינג, ניתוחים אנליסטיים וכל כך הרבה דברים שכל מי שרוצה יש לו מקום.
    ואם מישהו מקשקש לכם על קשיים תשלחו אותו אליי – אני כבר ייאפס אותו :)
    שיהיה לך המון בהצלחה יגאל

    • רונן   21 בדצמבר 2011 בשעה 16:42
      (#)

      אני מוכרח להגיד…
      כל הכבוד!

      אני לא רואה הרבה אנשים שבאמת אכפת להם מאחרים ברמה כזאת. יישר כח.
      יגאל: אחלה של פוסט. לפעמים אנחנו פשוט לא מאופסים, ורק מדברים ומדברים ומדברים ועושים שטויות במקום לעשות דבר אחד : פשוט לעשות.

  6. שחר   21 בדצמבר 2011 בשעה 16:38
    (#)

    לגבי הפרישה שלך בוא נדבר רגע "תכלס"… :)

    " העבודה אותה אתה עושה בזמן שאתה דוחה את העבודה שאתה אמור לעשות – היא העבודה בה אתה צריך לעבוד על סוף חייך. "

    כנראה שאתה אוהב לכתוב ואתה עושה את זה אחלה – ואחרי הפסקה זה יבוא לך שוב.
    אתה מעולה בלהעביר נושאים מורכבים באופן פשוט ובהיר הן בכתיבה והן בהרצאות והן בארגון כנסים מקצועיים. אתה עושה את זה "כאילו" לאחר יד וזה יוצא פנטסטי.

    הייתי שמח לשלם על כנס כמו שארגנת סכום כפול בידיעה שזה מממן לך שנה נוספת של כתיבה באתר. שתרגיש שזה כדאי. .שזה לא בזבוז זמן. אני מניח שיש עוד מספר רב של קוראים בבלוג שמשתלם להם מאוד כלכלית להמשךי ולקבל את מנת ההשראה שלך. אני יודע שלי בהחלט כן.

    ושורה תחתונה, הכי כיף זה להתפרנס ממשהו שכיף לך, נוח לך ואתה נהנה ממנו… לא כך ?

    • רונן   21 בדצמבר 2011 בשעה 16:44
      (#)

      אני נהנה מכל פוסט של יגאל

      אבל אם זה פוגע בו, שיפסיק עם זה.

      יגאל אנחנו מעריכים את כל מה שעשית עד עכשיו. תעשה מה שאתה מרגיש וזהו :)

    • המיליונר בפיג'מה   21 בדצמבר 2011 בשעה 17:16
      (#)

      תודה לשניכם על התגובה…

      העניין הוא לא כמה זמן אני משקיע בכתיבת הבלוג ולא הפרנסה או הלא פרנסה ממנו. זה לא ממש משנה לי.

      העניין הוא בדיוק מה שכתבתי עליו פה, היחס בין עבודה, לדיבורים. בשנים האחרונות דיברתי הרבה יותר ממה שעשיתי. לא מרגיש בנוח עם זה. יש לי רעב עז לעשות דברים. אין לי כח לדבר עם אף אחד וגם לא לכתוב על זה.

  7. טל כרם   21 בדצמבר 2011 בשעה 17:52
    (#)

    אני עוקב אחרי הבלוג שלך מיומו הראשון ואף היתי בהרצאה הראשונה שלך (בכנס שבו אמרתה אני המליונר בפיגמה ).

    הבלוג מעולה ומכיל ידע רב ערך !

    אני מאחל לך בהצלחה ובטוח שתצליח בכל אשר תפנה.

  8. אבי   21 בדצמבר 2011 בשעה 20:30
    (#)

    שלום לכולם !!!

    הכל נאמר וגם נכתב אתה אכן אישיות יוצאת דופן והתרומה שלך לעולם,
    השיווק באינטרנט פשוט ראויה להערצה. הסיגנון,הפשטות והדרך בה אתה מעביר את הדברים,
    צריכה לזכות אותך בפרס נובל או לפחות ללחיצת יד ממלך שוודיה .

    (ולא כפי שבפוסט הקודם שלך באחת התגובות ,של עמית אם אני לא טועה,הוא טען שאתה מדבר כמו חצי מפגר).

    אני פשוט לא מאמין על החוצפה שיש לאנשים.

    בנאדם מה שרק נשאר לי לאחל לך זה את כל הטוב שאני מאחל לעצמי ומי ייתן ודרכנו ייצטלבו אם ברשת או בעוד מייטאפ שתארגן אותי אתה יכול כבר לרשום .

    תודה על הבמה :-)

  9. ישראל   21 בדצמבר 2011 בשעה 20:47
    (#)

    פוסט מעניין
    אז יגאל מה אתה חושב שעדיף

    חכם עצלן
    או
    טיפש חרוץ
    ?

  10. דןדן   23 בדצמבר 2011 בשעה 18:44
    (#)

    יש משפט אחד גדול שאומר

    "שאתה יכול תרצה"

    פרוש שלי – שאתה יכול לעשות תרצה לעשות..

  11. יאיר שאולוף   23 בדצמבר 2011 בשעה 22:08
    (#)

    שלום יגאל חג שמח אתה לא מכיר אותי אישית אב אני מקבל כל שבוע ממך לקרוא מה אתה חושב לעשות וגם קצת ידע ממך.ובאמת בסוף שיווק באינטרנט זה כך:מכונית היא לא מטוס~ומטוס הוא לא טיל.ובקיצור צריך קצת זמן ועם ואם אתה יש לך סבלנות תוך שנתיים אתה תהיה מכרה זהב.
    אכל יגאל ברצוני לשאול אותך שאלה חשובה ונוקבת ותענה לי בבקשה מהלב…והשאלה היא:אם אתה היית משתף פעולה עם גוגלנכו שהיום היית פי~10 ממה שאתה???
    יגאל תשובה אמיתית.האם החרם שלך על גוגל פגע בך ואותם זה אפילו לא עקץ.החרם שלך
    תודה על הבמה
    יאיר~שאולוף

    • המיליונר בפיג'מה   24 בדצמבר 2011 בשעה 10:38
      (#)

      איזה חרם על גוגל?
      אני לא עושה שום חרם עליהם, אני פשוט גם לא מצפה לכלום.

      אני מכבד את גוגל, אבל יודע שאני לא האינטרס שלהם, אלא בעליה המניות.

      על איזה חרם אתה מדבר?

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!