אבא כבר לא עשיר

במהלך המצגת שלי ב-אפיליקון, בנובמבר 2008, שאלתי את הקהל: "מי קרא את הספר 'אבא עשיר, אבא עני'?". המחזה היה מדהים, כל הקהל, ללא יוצא מן הכלל הרים את ידו. זה היה מגניב לראות שכולם מכירים את אותם הערכים, אשר התווה לנו רוברט קיוסאקי. במהלך המצגת, חזרתי לא פעם אחת על המושגים "חופש פיננסי" ו-"הכנסה פסיבית", אשר עליהם מדובר בספר.

מאז האפיליקון, זרמו להם לא מעט שפחים של חברת חשמל אל נחל חדרה, ולאט-לאט הגעתי למסקנה, ש-"פרישה מוקדמת" כפי שרוברט קיוסאקי מגדיר אותה, זה סוג של "קריירה צבאית". הרי, מה יותר פשוט מלהיות נגד בחיל האוויר, לסחוב 25 שנה ולצאת לפנסיה/פרישה מוקדמת עם מענק, כאשר בדרך קנינו מספר נכסים מניבים?!?! משהו מתפספס פה…

כי בכל זאת, כשיוצאים לפרישה בגיל צעיר (כשגיל צעיר זה גם עניין לוויכוח), מתפספסים לנו "רק" חצי מהחיים, במקום 3/4. בכל זאת חצי מהחיים צריכים לרדוף אחרי הכסף ולהשתעבד לו, ורק את החצי השני של החיים הוא לפינוקים.

משהו בערכים אשר רוברט קיוסאקי ניסה להעניק לקוראיו התחיל להתפספס אצלי, שמתי לב שאני עובד 16 שעות ביום, ולמרות הרווח המתגמל, אני עדיין עבד. עבד של הכסף, ועבד של הרצונות העתידיים שלי. כמו שכבר כתבתי בעבר, זו הייתה הסיבה שויתרתי על להרוויח מיליון שקל בשנת 2008.

ואז הגיע הספר החדש…

לאט-לאט התחילתי לייצר מערכת ערכים חדשה עליה אני מתבסס, כמו לא לעבוד יותר מ-3-4 שעות ביום, או כמו לא להציב מטרות ארוכות טווח. אז נכון, בראש השנה הצבתי לעצמי מספר מטרות לשנה הזו, אבל להגיד לכם את האמת, אפילו לא התחלתי לממש אותם, והורדתי אותם מרשימת המטרות שלי. שנה זה המון זמן, וכל מה שיקרה בפרק הזמן הזה, תלוי בהמון משתנים…

יום בהיר אחד (לפני כשלושה חודשים), התחלתי להתכתב עם קורא מהבלוג, ודי התחברנו. הוא המליץ לי לקרוא ספר בשם "Four Hour Work Week" של טים פריס. למזלי אפילו לא הייתי צריך לקנות אותו, כי הוא שכב לי על המדף במשך שנה מבלי שפתחתי אותו. לפני כחודש, לאחר הרבה הפסקות סוף-סוף סיימתי את קריאתו, ואני חייב להגיד לכם שזו התורה החדשה למחפשי החופש הפיננסי.

פרישות קצרות, וצירי חלומות

להגיד לכם את האמת, הספר לא חידש לי יותר מידי, כי לרוב התובנות אשר כתובות בספר כבר הגעתי בעצמי. אבל הספר הזה עזר לי מאוד לסדר את התובנות הללו, וגם כמובן טפח לי קצת על האגו מאחר והגעתי לתובנות הללו בעצמי :)

בספר, טים פריס מדבר על להחליף פרישה בגיל צעיר, ב-פרישות קצרות חוזרות. משמעות העניין שחיים בערך כמו שאני חי עכשיו – בחופש תמידי, ועובדים רק כאשר כבר נמאס לחיות בחופש (יש גם רגעים כאלה…). בניגוד ל-"אבא עשיר, אבא עני", אשר מביא רק תיאוריה, טים פריס כותב גם על צעדים מעשיים אשר ניתן ליישם בזה הרגע. בפרישות הקצרות ממליץ הסופר איך לא לטייל בעולם עם דגש על חיבתו לבואנוס איירס, שאילה אני עוד אחזור מתישהו בחודש הבא :)

הרבה מאוד גורואים של מודעות עצמית, תכנון זמנים, והצלחה בחיים, ממליצים על לתכנן את החיים היטב למרחק של 5-10 שנים. כמובן שאין שום דבר פסול בשיטה הזו, זו בסה"כ עוד דרך לעשות את הדברים. מה שכן, במהלך חיי הקצרים, יצא לי לתכנן יותר מדבר אחד בחיים, שאיך לומר את זה, לא בדיוק יצא לפועל (לדוגמא לצאת לקורס קצינים בצבא). כמו שכתבתי בהקדמה, הרבה מהתכנונים הללו תלויים באלפי משתנים.

טים פריס, ממליץ על יצירת צירי חלומות, לתקופות של שלושה חודשים-חצי שנה, בתוספת לפירוט ה-"כיצד משיגים את החלום".

עוד דברים עליהם הספר מדבר…

מה שכתבתי עד כה היו התובנות העיקריות אשר הסקתי לגבי עצמי בספר, ולהגיד לכם את האמת, זה בכלל לא החלק העיקרי בספר. ישנם עוד דברים רבים אשר הסופר מדבר עליהם, אשר חלקם דיברו אליי פחות, ואלה שדיברו אליי יותר ולא כתובים בפוסט הזה, ראויים לפוסט מיוחד. יש בספר גם 2 פרקים על גוגל אדוורדס, אבל אני ממליץ לכם בחום לדלג עליהם, כי הם סתם מוציאים את הסופר קטן.

מה שלא יהיה, אני ממליץ מאוד על הספר Four Hour Work Week (אין לי מושג אם יש לו תרגום בעברית), זהו ספר שהזיז אצלי הרבה ברגים. או יותר נכון עזר לי לשמן הרבה ברגים.

קריאה מהנה.

58 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. אנונימי   29 במרץ 2009 בשעה 12:10
    (#)

    איפה ניתן לרכוש את הספר המדובר?

  2. שלומציק   29 במרץ 2009 בשעה 13:47
    (#)

    האם הספר הזה הוא איבוק?
    לא הבנתי את הכוונה ב"בפרישות הקצרות ממליץ הסופר איך לא לטייל בעולם עם דגש על חיבתו לבואנוס איירס" מה זאת אומרת ממליץ איך לא?

    ואני זוכר שכתבת פעם שאתה חושב לקנות מכונית חדשה, האם קנית כבר? אם כן.. אפשר לדעת איזה ובכמה? :)

    • יגאל   29 במרץ 2009 בשעה 16:19
      (#)

      הספר הוא איבוק, תעשו חיפוש על השם שלו בגוגל ותגיעו לאתר של טים פריס (בשם של הספר) או חפשו באמזון, גם שם ניתן לקנות אותו

      • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 22:59
        (#)

        אהלן,

        בעיקרון, הספר קיים בכל הפורמטים הידועים, אבל הגרסה המקורית היא ספר קשיח.

        הפיסוק שלי לא משהו, הכוונה הייתה שמומלץ לטוס לטייל בחול, כאשר ההמלצה של הסופר היא בואנוס איירס.

        כן, הייתה תקופה שרציתי לקנות אותו, אבל אז שיניתי את דעתי בגלל שאני מטייל הרבה, והגעתי למסקנה שעדיף לי לשכור רכב. עד שטסתי לארה"ב ואז לדרום אמריקה, הייתי שוכר מאזדה 3. כמובן שיכולתי לשכור משהו יותר בומבסטי, אבל מכוניות פשוט לא עושות לי את זה…

        בהצלחה.

  3. פופאי   29 במרץ 2009 בשעה 14:09
    (#)

    מי שמעוניין יכול להוריד את הספר – כספר שמע – audio book
    בפורמט mp3 +
    2 ראיונות עם טיפ פריס

    נערך: לא מכובד לפרסם הורדות לא חוקיות….

  4. יגאל   29 במרץ 2009 בשעה 16:17
    (#)

    היי יגאל

    יפה יפה, פוסט מאוד מעניין
    אני מכיר את הספר עוד מאז שרן ארוסי המליץ לנו לקרוא אותו בקורס רשימות דיוור, לפני יותר משנה
    אבל אף פעם לא יצא לי לקרוא אותו…

    דרך אגב, אפשר למצוא אותו בקלות יחסית אם עושים חיפוש של PDF בגוגל, חחח איזה מוח קרימנלי יש
    לישראלים, האמת שסתם הייתי סקרן לראות אם אני יכול למצוא אותו, אבל גם כשמצאתי אותו לא הורדתי
    או שמרתי אותו כי מבחינתי זו גניבה, אם אני ארצה לקרוא אני אשלם עבורו אותו.

    בכל אופן, איך שאני רואה את זה, זה שהוא לא בא להחליף את "הדרך של קיאוסקי" אלא הוא יותר קיאוסקי למתקדמים, כלומר לכאלה שכבר "עשו את זה", יצאו ממירוץ העכברים, השיגו עצמאות פיננסית "ויכולים לנוח על זרי דפנה".
    אתה יכול לאפשר לעצמך גישה של לעבוד 3-4 שעות ביום כמו שמסביר פריס, כלומר אתה יכול "ללכת בדרך של פריס" רק בגלל שכבר עשית את כל מה שאמר קיאוסקי, וזה יכול להיות נדל"ן, אינטרנט, וכו'.
    ועבדת כמה שיותר קשה על מנת להגיע לעצמאות פיננסית כמה שיותר מהר, ועכשיו אתה כן יכול לעבוד 3-4 שעות ביום או לקחת הפסקות "פרישה" מתי שמתחשק, זה המשמעות של חיים של משווק שותפים,
    אבל אם היית הולך "בדרך שמטווה פריס" מההתחלה, היית מגיע למה שהגעת היום אולי רק עוד שנתיים-שלוש אם לא יותר

    אתה צודק ב- 100% שרצוי לאמץ את סט הערכים של טים פריס!! אבל אחרי שאתה קורע את עצמך בשביל להגיע לעצמאות כלכלית ומגיע לזה, לא לפני…

    • Johnny the Doe   29 במרץ 2009 בשעה 18:31
      (#)

      ליגאל (הפיג'מיסט):
      הייתה לי תחושה לאחר הפיסקה הראשונה שזה הספר שתדבר עליו.
      קיבלתי אותו מאמזון לפני שבועיים והוא פשוט מאלף.
      אתה צודק שהעקרונות מאחוריו ברורים אבל כמו בכל הספרים הטובים – את כל זה אנחנו יודעים, אבל המרחק בין להבין את הרעיון לללטש אותו לפעולות קונקרטיות ולאחר מכן גם להפנים וליישם הוא זה שעושה את ההבדל. אני בטוח שגם בזה אני לא מחדש לך הרבה :-)

      וליגאל השני:
      אני חושב שפספסת את הרעיון של טים – בספר עצמו הוא מציין שכדי לאמץ את דרך החיים של ה-four hour workweek אתה לא צריך להיות עצמאי עם הכנסה פסיבית, גם שכירים יכולים לאמץ את העקרונות האלה ולדלל את שעות העבודה השבועיות שלהם. במקרה של השכירים, בניגוד לעצמאיים, המטרה הנכספת היא הסכם עבודה מרחוק (remote working agreement), שיאפשר לשכיר לשלוט על הזמן שלו הרבה יותר מאשר להיות תקוע במשרד ב-9-5. בספר טים מפרט בין השאר איך ניתן להשיג את המטרה הזו.

      בכל מקרה, אני חושב שמצאתי לי גיבור חדש :-)

      • יגאל   30 במרץ 2009 בשעה 9:24
        (#)

        היי ג'וני

        אני לא חושב שפיספסתי את הרעיון של טים פריס כי אתה כן חייב להיות עצמאי או אפילו לא עצמאי אלא בעל עסק (שזה שני דברים שונים לגמרי שקיאוסקי מדבר עליהם) ובעל הכנסה מעולה על מנת ליישם הלכה למעשה את מה שהוא מציע.
        העבודות היחידות שמוכרות לי שבהן אתה יכול לאמץ את גישת ה-remote working הן חברות תכנה
        שהן חמישה אחוזים מקסימום מהמשק, אני יכול להגיד עוד משהו, אני כבר כמה שנים עובד בחברת תכנה ואני לא רואה מצב לעבוד מהבית, ברוב המוחלט של הזמן יש לחץ מטורף שלעבוד מהבית זה פשוט ריאלי כי החיבור צריך ליותר סופר מהיר ויש הרבה שיחות לחו"ל עם לקוחות או התקנות כאלו ואחרות שאם תעשה אותן מהבית יקחו לך הרבה יותר זמן, ועוד המון פרמטרים שהופכים את זה לפשוט לא מציאותי.

        מכל החברים שלי והחברים של אשתי (שגם עובדת בהייטק) אני מכיר רק אדם אחד שעובד מהבית,
        וגם הוא צריך להגיע לעבודה פעם בשבוע-שבועיים.

        בכל אופן, תספר לי על עבודות שבהן תוכל לעבוד מהבית ואני אסכים איתך.
        אמרת בעצמך, המרחק בין הרעיון לביצוע הוא עצום. (לא שזה מרתיע אותי).
        עד אז אני אחשוב שאת הגישה של פריס אני יאמץ רק כשאגיע למצב דומה שיגאל הפיג'מיסט הגיע אליו.

        ומילה ליגאל – אני מת על הבלוג שלך, הוא אחלה בלוג ואני ממש נהנה ממנו, תמשיך לכתוב את בו כל הזמן.

        • Johnny the Doe   30 במרץ 2009 בשעה 12:10
          (#)

          אני יכול להסכים עם זה, אני מניח שטים לא מתכוון לנהגי מוניות כשהוא מדבר על הסכם עבודה מרחוק ;-)

          כשאמרתי שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא עצום התייחסתי למצב של עצמאי, אז קל וחומר לגבי המצב של שכיר.

          אני בכל מקרה הולך על התרחיש ה"קל יותר" – המצב של עצמאי. עכשיו רק צריך להיות אחד כזה :-)

          • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:08
            (#)

            שלום לשניכם,

            זה ממש יפה שכל אחד מסיק לעצמו משהו אחר, אני חושב שעבור שכירים החלק הכי חשוב בספר זה פשוט להאמין בעצמם. רוב האנשים פשוט לא מדמיינים כמה פשוט זה להגשים את החלומות שלהם.

            והדוגמא הכי טובה, שמטייל איתי כרגע בחור בן 35, שהוא שכיר והוא לא עובד בהיי-טק. צריך תמיד לחשוב אופטימי וללכת לכיוון מציאת פתרונות מאשר חיפוש בעיות.

            בשורה התחתונה הכל אפשרי, ואני חושב שגם אני הוכחתי את זה שעם הרבה אמונה אפשר לעשות דברים מדהימים. גם אם לא עמדתי במטרות אשר הצבתי לעצמי, הצלחתי להגיע להישגים שמרבית האנשים רק מחפשים תירוצים למה הם לא יצליחו להגיע אליהם.

    • גידי   29 במרץ 2009 בשעה 19:25
      (#)

      די להתחסדות, אם אתה רוצה לקרוא את הספר תוריד אותו ותקרא אותו.
      במה זה שונה מלהשאיל אותו מספריה?

      • יגאל   29 במרץ 2009 בשעה 22:33
        (#)

        היה ברור לי שמישהו יחשוב אוטומטית שזה התחסדות או משהו כזה, אבל אני אדם ישר, נקודה. ומבחינתי אין תחומים אפורים.

        במה זה שונה מלהשאיל אותו מהספריה? שעל הספרים בספריה אני משלם ידידי
        המימון של הספריה העירונית מגיע מכספי המיסים, ככה שאני כבר שילמתי מכיסי על כמה ספרים טובים :-)

        • Alex   31 במרץ 2009 בשעה 16:51
          (#)

          לא תקח לקרוא ספר מחבר?

          • יגאל   1 באפריל 2009 בשעה 0:48
            (#)

            אם החבר שלי שילם עליו אין לי בעיה אבל אם הוא הוריד אותי בצורה פירטית אני לא מרגיש עם זה בנוח, אבל אחי זה בסדר, כל אחד עם מה שנוח לו…

            אני אדם ישר, הוא מוכר את הספר שלו ולא מחלק אותו בחינם, מצוין, אז מבחינתי אם אני מוריד אותו זו גניבה כמו שאני הייתי מתרגז אם אנשים היו מעבירים ביניהם את האיבוק שעבדתי עליו כל כך הרבה (לא שיש לי איבוק אבל אם היה הייתי מתרגז מדבר כזה) ולא משלמים עליו

            • Alex   1 באפריל 2009 בשעה 11:22
              (#)

              כן אני יודע, באסה שמעבירים משהו שעבדת עליו…

              צריך לספק ערך מוסף שהוא מעבר לכתוב, לאלה ששילמו. בצורה כזאת אנשים בסוף ירגישו שהם מפסידים משהו כשהם "משאילים" את הספרים.

              זה קרא לי לא מזמן. קיבלתי ספר בחינם מהמחבר, כדי לכתוב עליו ביקורת. סבבה, הייתי מאוד מרוצה מעצמי, אבל אז גיליתי שהמחבר שולח עדכונים, כלים ועוד מיני הטבות לאלה ששילמו. אז בסוף קניתי, חחחח..

            • יגאל   1 באפריל 2009 בשעה 15:28
              (#)

              כל הכבוד על הקנייה, הרוב המוחלט לא היו עושים את זה

            • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:10
              (#)

              מספיק עם הגישה הישראלית המסריחה הזו!!!!!

              אם היית עובד בבנק והיה לך גישה לכספת, לא היית מוציא משם כסף? הרי מה ההבדל בין זה ללהוציא כסף מהכספומט?

            • יגאל   2 באפריל 2009 בשעה 7:53
              (#)

              לא הבנתי, זה היה בציניות ?

              אז אתה מגבה את מה שאמרתי או שסותר את זה?

              מה הגישה הישראלית המסריחה? שאנחנו כל הזמן מחפשים איך לדפוק את המערכת?? לא לצאת חס וחלילה פראיירים ?

            • המיליונר בפיג'מה   9 באפריל 2009 בשעה 16:36
              (#)

              אהלן יגאל,

              אני איתך. אני ממליץ לרכוש את הספר. ומה שאמרת לגבי הגישה הישראלית זו גם דעתי.

    • FreedomGosu   29 במרץ 2009 בשעה 23:01
      (#)

      לשני היגאלים..
      אני עדיין לא קראתי את הספר אבל אני חושב שאני דיי קרוב למיינדסט של הספר, אני עבדתי בהיי טק שנתיים וחצי, ורק עכשיו סיימתי את העסקתי, ואני טס אוטוטו לטיול של חצי שנה.
      לפני עבודתי בהיי טק הייתי בטיול של 4 חודשים מה שהיה מספיק בשביל להכניס לי לראות את הTravel bug
      ולכן, יכול להיות שאפילו שהצבתי לעצמי בבלוג לעשות 220 אלף דולר השנה, אני פשוט לא אעשה זאת מכיוון שאני אהיה בחוויה של הטיול, ואולי באמת יהיו לי רק 3-4 שעות ביום בשביל לעבוד על שיווק תוכניות שותפים, אני עדיין לא יודע..

      • יגאל   30 במרץ 2009 בשעה 16:24
        (#)

        היי גוסו

        דרך אגב, מה זה גוסו ??
        עקבתי קצת אחרי ההתקדמות שלך והבנתי שפוטרת לאחרונה מהעבודה כמו רבים וטובים בהייטק
        פיטרו גם לי את המנהל וממש התבאסתי כי מאוד אהבתי אותו בתור בן אדם ומנהל כאחד.

        השאלה שלי אליך היא למה לא לראות בזה הזדמנות בתחפושת, כלומר כמה זמן כבר היה לך להשקיע באדוורדס כשאתה עובד במשרה מלאה בהייטק? ועכשיו כשיש לך הזדמנות פז, יש לך את כל הזמן שבעולם (הרי אתה הולך לטייל לכמה חודשים) ויש לך את הכסף, למה עכשיו לעזוב הכול וללכת לטייל?, יש לך הזדמנות מדהימה להתחיל לעבוד על זה בכול הכוח, כמו פיג'מה, לעבוד 17-18 שעות ביום אם צריך ואני בטוח שתוכל לעשות 220K עד סוף השנה.

        לדעתי אחד הפרמטרים הכי חזקים שעבדו לטובת יגאל פינס (ויגאל תקן אותי אם אני טועה) הוא שהוא היה בתקופה בחיים שהיא מושלמת למה שהוא עשה, היתה לו האפשרות להיסתגר בחדר ולעבוד 17-18 שעות ביום בקצב רצחני בשמך חודשים, (לא משהו מציאותי לרוב האנשים :-( ) לכן אני חושב שזו הזדמנות מדהימה בשבילך, בכל אופן זה מה שאני הייתי עושה…

        • FreedomGosu   30 במרץ 2009 בשעה 17:27
          (#)

          גוסו בקוריאנית זה מומחה, ואני קיבלתי את השם הזה במשחק מחשב ברשת, נו עזוב משהו של חנונים שגרם לי לפספס כמה בגרויות :)

          את האמת, אני באמת בתקופה הכי טובה לזה, ואני עובד במרץ, לא אמרתי שאני לא מנסה להגיע ל220 אלף דולר השנה, רק אמרתי שיכול להיות שזה לא יקרה מכיוון שחצי שנה אני אהיה בחו"ל, אפילו שבחצי שנה הזאת 4 חודשים אני אהיה במקום אחד ככה שרק חודשיים מזה אני אבלה עם תיק על הגב וכו'..

          וכן אני גם מהמסתגרים כרגע, סוף סוף פיטרו אותי מהעבודה ויש לי את כל הזמן שבעולם לאפילייט מרקטינג, אם בא לך תיכנס לבלוג שלי ביום חמישי ככה ניראה לי שאני אדווח רווחים הפסדים של מרץ באותו יום, יש הפתעות, סוף סוף אני עובר מהפסדים לרווחיות :)

          • יגאל   31 במרץ 2009 בשעה 7:18
            (#)

            וואלה? אתה עובר לרווחים? גדול!!
            אני יעקוב אחרי ההתפתחויות

            אם היו מפטרים אותי לא הייתי מחפש עבודה שוב בהייטק, הייתי מחפש משרת שמירה שמתאימה לסטודנטים, אתה יודע, מאלה שהן רק משמרות לילה שבהן אתה יכול לנצל את הזמן ללמוד, וככה הייתי יכול לעבוד איזה 8 שעות כל לילה על האדוורדס.

            עכשיו נשאר רק לקוות שיפטרו אותי… :-)
            סתתםםם…

            בכל אופן, אני מאחל לך המון בהצלחה!!!

            • FreedomGosu   31 במרץ 2009 בשעה 12:50
              (#)

              תודה!
              ת'אמת היום הייתי במס הכנסה, בשביל להגיש טפסים של הפיצויים, והיא אמרה לי שאני מרוויח על אבטלה את המקסימום בחוק, מה שאומר שאני יכול פשוט לא לעבוד, ולהרוויח כסף, ובמקביל לבנות את העסק שלי ולהרוויח בו הרבה כסף :)

            • יגאל   31 במרץ 2009 בשעה 16:28
              (#)

              אני לא יכול להגיב למטה אז אני מגיב כאן

              איזה כיף, אני מקנא בך מאוד, הלוואי שגם אני הייתי יכול לעשות את זה אבל אני נמצא בתקופה בחיים שלי שזה פשוט לא אפשרי גם אם אני ממש רוצה, מקסימום יש לי שעה ביום לא יותר…וגם זה בשעות הלילה הקטנות…
              אני במקומך הייתי מסתגר 25 שעות ביממה ועובד על העסק :-)

              אבל זה ישתפר עם הזמן, אני לא מוותר!!! גם אם יקח לי 3 שנים להצליח.

            • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:16
              (#)

              שלום לכל המגיבים,

              אני מסכים עם הנאמר שעזר לי מאוד שהסתגרתי בבית ועבדתי. אני עדיין חושב שלמרות מה שטים פריס כותב, עדיין בהתחלה של עסק (לפחות שלושה חודשים) כדאי לפרפר. אני גם חושב שטים ציין משהו בסגנון הזה. הרי לא באמת אפשר להשריש שורשים לעסק ב-3 שעות עבודה ביום, אבל ברגע שמגיעים להכנסה כלשהי – אפילו $100 ביום, בלי שצריך להיות לה בייבי סיטר, אפשר לעשות הכל באיזי.

              גוסו, אני שמח שנהיית רווחי.

              שיהיה המון בהצלחה, ותהנה התיאלנד.

  5. דוק   29 במרץ 2009 בשעה 19:03
    (#)

    יגאל,
    אם אתה עובד קשה, בוא נגיד 8+ שעות ביום. ואתה נהנה ממה שאתה עושה זה לא הופך את העבודה שלך לתחביב הכי טוב שלך שאתה גם מרוויח ממנו ?

    אני יכול להסכים איתך שאם אתה עובד קשה הרבה שעות ורק בשביל הכסף אז אתה באמת עבד לכסף.

    • FreedomGosu   29 במרץ 2009 בשעה 23:05
      (#)

      את האמת, הכרתי מישהי מאוד מאוד "מגניבה" בעבודה, שבסדר עם העבודה, אבל כל שנה היא מבלה חודש שלם בחו"ל במקום רחוק מאוד(כל פעם יעד אחר), ושבוע בשנה בסקי, ניראה לי שזה היה יכול להיות השיא שלי בתור שכיר, אם הייתי מצליח לגרום לזה שאני אקבל חודש שלם חופש מהבוס, מכיוון שזה מאוד קשה בהיי טק.

      ומצד שני, ישנו בחור אחר בעבודה, שאוהב את מה שהוא עושה, כל כך אוהב את זה עד שהוא נשאר עד מאוחר כל יום ו… בעקרון הוא וורקוהוליק שממש אוהב את זה, בן 24, וכבר יש לו ג'יפ מהעבודה, אז כן, אפשר לעשות מה שאתה אוהב, להינות מזה, וזה גם מתגמל, אבל.. אני אישית חושב שזה דיי שיעבוד וחוסר חיים להיות כל היום בעבודה כשאתה שכיר..

      כשאתה עצמאי זה יותר נורמלי כי באמת יקרה משהו אם לא תהיה שם או אם עדיין אין לך עובדים שיחליפו אותך..

    • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:19
      (#)

      אני חושב שזה מעולה,

      אבל כמה שלא תאהב את העבודה, רובינו בסופו של דבר יגיעו לשחיקה.

      יצא לי להגיע יותר מפעם אחת לשחיקה. אני חושב שהגדולה של העבודה שלי היא החופש להחליט בכל יום בנפרד אם אני עובד או לא.

      וחוץ מזה, אני מאוד אוהב שיווק שותפים, אבל אוהב לטייל יותר :)

  6. מתן   30 במרץ 2009 בשעה 3:40
    (#)

    הורדתי את הספר והוא באמת נפלא ומעניין למרות שבקטע הפרקטי הוא לא כזה מציאה אבל כנראה שמידע פרקטי באמת אי אפשר לקבל דרך ספר. הייתי רוצה לשאול אותך יגאל שאלה פרקטית, מה המצב היום עם משיכת כסף מ paypal לישראל? פעם היה צריך כרטיס אשראי בינלאומי והעמלות היו מטורפות. הדברים השתפרו?

    • FreedomGosu   30 במרץ 2009 בשעה 17:31
      (#)

      משיכרת כסף מפייפל, אתה יכול למשוך את הכסף מפייפל בעלות של 22 ש"ח למשיכה, אבל אתה חייב ויזה בינלאומית (רק ויזה, לא מאסטרקרד אמריקן אקספרס וכו').

      • תומר   30 במרץ 2009 בשעה 22:14
        (#)

        אצלי בחשבון מקסימום למשיכה ביום 3,000 שקל
        גם לכם ?

        • FreedomGosu   31 במרץ 2009 בשעה 12:52
          (#)

          כסף מהכספומט בחשבון הבנק או כסף שאתה יכול למשוך מחשבון הפייפל?

          • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:22
            (#)

            שלום לכם,

            אני חושב שדווקא בניגוד להרבה ספרים אחרים, הספר מאוד מאוד מאוד פרקטי. תעשו את התרגילים אשר כתובים בספר (כולל התרגיל של להשכב ל-30 שניות על הרצפה במקום הומה אדם), ותווכחו לראות שהספר מאוד פרקטי….

            לגבי פייפל, אני כמעט ולא משתמש מזה. כל הרשתות למעט אחת משלמים לי בהעברה בנקאית. והכסף שכן מגיע לי לפייפל מנוצל היטב דרך פייפאל.

            בהצלחה.

  7. שובר בחלומות   30 במרץ 2009 בשעה 8:39
    (#)

    ממממממממ……בואו ניראה מה היה לנו כאן

    "בספר, טים פריס מדבר על להחליף פרישה בגיל צעיר, ב-פרישות קצרות חוזרות. משמעות העניין שחיים בערך כמו שאני חי עכשיו – בחופש תמידי, ועובדים רק כאשר כבר נמאס לחיות בחופש"
    "טים פריס, ממליץ על יצירת צירי חלומות, לתקופות של שלושה חודשים-חצי שנה"

    מממממ….תאוריה דיי מעניינת של פריס ,רק הבעיה היחידה בצירי החלומות שלו היא החלומות שפריס חיי בהן,יכול להיות יגאל שלא הבנת את כוונת המשורר ,דרך אגב לא קראתי את הספר.

    אני בטוח שהוא התכוון לאנשים שהגיעו כבר לרמה מסויימת של רווחה כלכלית כך שהם יכולים
    לקחת פסק זמן של כמה חודשים "ולטייל בעולם", לעזוב הכל : משכנתא,כלכלת הבית ועוד מיליוני הוצאות בחודש .

    בברכה
    מנפץ האשליות

    • המיליונר בפיג'מה   1 באפריל 2009 בשעה 23:24
      (#)

      תגובות כאלה הייתי מקבל בתחילת הבלוג על כל פוסט שהייתי כותב. אז נכון, לא הגעתי למטרה, אבל הגעתי למקומות שרוב הקוראים היו מתחלפים איתי. הבעייה של אנשים היא אמונה עצמית, במקום לחשוב "איך אפשר לעשות את זה למרות המשכנתא", חושבים "אני מסכן, אף אחד לא אוהב אותי, אני לא יכול לעשות כלום כי יש לי משכנתא…"

  8. יגאל   1 באפריל 2009 בשעה 15:40
    (#)

    היי יגאל

    שכחתי להגיד, אני לא יודע אם אתה יודע את זה או לא, כי לא הזכרת את זה בפוסט
    אבל טים פאריס הוא זה שהקים את האתר elance.com שהוא אחד הגדולים בעולם למצוא בהם
    פרילנסרים. ככה הוא יכול להרשות לעצמו את סיגנון החיים שלו, הוא בנה אתר מאוד מאוד מצליח
    שלדעתי עושה מיליונים אם לא עשרות מיליונים בשנה וזהו, הוא לא צריך לעבוד יותר…

  9. יגאל   2 באפריל 2009 בשעה 8:13
    (#)

    נכון אתה צודק, טוב אז הוא הקים אתר אחר, לא יודע למה היה תקוע לי אילנס בראש
    בזמנו רן ארוסי סיפר לנו עליו, בגלל זה זכרתי שהוא הקים את האתר וכנראה שהתבלבלתי באיזה אתר הוא הקים

    בכל אופן הוא טיפוס מרתק

    • המיליונר בפיג'מה   9 באפריל 2009 בשעה 16:38
      (#)

      הוא מספר בספר שלו בדיוק איזה אתר הוא הקים.

      והנכס שלו זה הספר שלו, זה היה BestSeller של NY Times למשך הרבה זמן. והוא ממשיך לעשות הכנסה פאסיבית מהבלוג ששם הוא שולח קישורי שותפים.

  10. תומר   2 באפריל 2009 בשעה 21:40
    (#)

    יש לי שאלה בנוגע למיסים
    אם ההוצאות שלי באדוורדס הסתכמו ב-50,000 שקל בחודש
    וההכנסות מרשת השותפים הגיעו ל-150,000 שקל בחודש
    הרווח שלי הוא 100,000 שקל שמתוכם מס הכנסה לוקח 47%
    ככה שנשאר לי 53,000 שקל נקי אחרי מס
    עכשיו השאלה אם מס הכנסה מחזיר לי את ההוצאות פרסום באדוורדס?
    או רק אחוז מסויים ?

    • פופאי   3 באפריל 2009 בשעה 14:48
      (#)

      מה השטות הזאת?
      אתה רוצה להרוויח פעמיים?

      הרווחת 150000 ש"ח, קיזזת את ההוצאות 50000 (ויש גם להכניס את המ"עמ באם ישנו) ,נשאר לך 100000 רווח.

      אם אתה לוקח את זה בתור משכורת :
      מזה יורד לך מס הכנסה , ביטוח לאומי, ביטוח לאומי מעסיק, מס בריאות מלווה בששון ומלווה ברצון.

      מה שנשאר לך הולך לכיס.

      • תומר   4 באפריל 2009 בשעה 4:44
        (#)

        זה מה שלא הגיוני לי
        מס הכנסה הרי לוקח 47% ככה שנשאר לי 53,000 ועוד מזה נוריד את כל מה שאמרת אני יוצא בהפסד מכל העניין לא ?

        • אנונימית   5 באפריל 2009 בשעה 9:42
          (#)

          אתה בעצמך אומר שאחרי שקיזזת את ההוצאות בגוגל אדוורדס נשארו לך 100,000 ש"ח, לא?
          זה הרווח שלך.
          עכשיו מורידים מיסים ושאר ירקות ומה שנשאר לך זה הרווח הנקי שלך.

          • המיליונר בפיג'מה   9 באפריל 2009 בשעה 16:41
            (#)

            מס הכנסה לא מחזירים שום הוצאות.

            הוצאה מוכרת אומר פשוט שאתה משלם מס לאחר קיזוז ההוצאה מההכנסה. כך שאת המס אתה משלם על ה100000 שקל, ולא על כל ההכנסה.

            שכחת לציין אגב גם את ביטוח לאומימ (10%). אם אתה מגיע לסכומים כאלה, אני ממליץ לך להתייעץ עם רו"ח לגבי פתיחת חברה, כאשר שם אתה משלם 25% בלבד.

            בהצלחה.

  11. רועי   3 באפריל 2009 בשעה 0:22
    (#)

    דרך אגב אבא עשיר..
    מאז תחילת המשבר שהרגע המכונן שלו היה פשיטת הרגל של ליהמן ברד'רס
    כל מה שאמר קיוסאקי כבר לא רלוונטי ויש הרבה אנשים שאפילו מאשימים אותו במשבר הזה-
    מה שראית (וראיתי גם אני) באפיליקון- היה דוגמא קטנה למה שקרה גם בארה'ב
    ויצר בהלה לא קטנה לנדל"ן שגרמה למה שגרמה.
    הרבה אנשים מחפשים אותו עם מקלות בידיים:)

    • המיליונר בפיג'מה   9 באפריל 2009 בשעה 16:41
      (#)

      אני לא מסכים,

      כל מה שאמר קיוסאקי לגבי נדלן היה תמיד רלוונטי ותמיד יהיה רלוונטי. עם כמה שינויים מינוריים כל פעם.

  12. אני   5 באפריל 2009 בשעה 9:49
    (#)

    ההמלצה שלך התקבלה.
    אני אקנה את הספר הזה בהזדמנות הראשונה.
    אני מאוד מאמין בלשלם על חומרי לימוד שאחרי זה יחזירו את ההשקעה שלהם.

  13. גיל מגידיש   11 באפריל 2009 בשעה 10:32
    (#)

    קניתי כבר 4 העתקים של הספר הזה, כל פעם חבר אחר "מרים" אותו :)
    הספר פשוט מעולה. כי בתור עצמאי הרבה פעמים קל להרים ידים ולשכוח בכלל את הסיבה שבגללה נהיית אדון לעצמך. טים נותן המון דוגמאות קטנות שפשוט מעוררות את הרצון הזה לחיים עם פחות לחץ.

    אני מסכים שיש פרקים בספר שצריך לוותר. הספר פונה גם לאנשים שרוצים לשנות את החיים שלהם, וגם לאנשים שמחזיקים במשרה מלאה+ וצריכים עזרה. הפרק הכי טוב בספר (לדעתי) הוא האחרון, שמדבר על מה לעשות עם הזמן הפנוי שלך. הצלחת והגעת אך הנחלה, אבל מה עכשיו? מה תעשה עם 24 שעות חופשיות אקסטרה ביום.

    הספר יותר משמעותי מאבא עשיר. יותר פרקטי ויותר עכשיוי.

    מומלץ!

  14. יוגב ליפכין   2 ביוני 2009 בשעה 23:38
    (#)

    אם אפשר להוסיף משהו קטן לגבי הדיון שמדבר על עבודה של 12-17 שעות ביום…

    אומרים שכשחללית משוגרת לשמיים היא שורפת משהו שנע בין 70-85% מתכולת הדלק שלה רק על השיגור המאסיבי. היא שורפת יותר מחצי מהדלק רק כדי שיהיה לה מספיק כוח לעוף לחלל.

    עכשיו יכול להיות שהעובדות האסטרופיסיות לא מדויקות עד הסוף, אבל לדעתי זאת אנלוגיה מושלמת לעסק של שיווק שותפים, או כל עסק בכלל.
    בשביל לצאת למצב חלומי של מיני-פנסיה (או מיני-פנסיות) צריך לשלם את המחיר הראשוני של בניית העסק…

  15. יקיר   26 בספטמבר 2009 בשעה 7:09
    (#)

    חברים, הספר יצא לאור בעברית! ספר חובה!

    (אני לא מתמצא בתגיות, אז פשוט תקליקו על השם שלי למעלה)

  16. יפעת   18 בנובמבר 2009 בשעה 11:28
    (#)

    המצגת שלך לא היתה ב2008 ….?

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!