סיכום של Affiliate Summit East 2008 ב-Boston

במהלך האפיליאייט סאמיט עצמו, המקום בו אני מעריך שההון האנושי נעמד על לפחות מיליארד דולר בשנה, ניסיתי לנסות ולסכם כל יום ויום. ניסיתי, ולא הצלחתי בגלל השעות המאוחרת בהם הייתי חוזר כל יום בלילה. בפוסט הזה, אני אנסה לסכם את כל החוויה שעברתי, פלוס לתת טיפים לכל מי שרוצה לטוס ללאס וגאס לאפיליאייט סאמיט הבא. וכבר עכשיו אני אומר לכם, זה מומלץ מאוד, לא משנה כמה כסף אתם מרוויחים…

למרות שכבר כתבתי פוסטים אשר מסכמים שלושה ימים מהאפיליאייט סאמיט, אני אנסה לסכם הכל מההתחלה. כל כך מההתחלה, שזה מתחיל מהשלב של למה החלטתי ללכת? מה ציפיתי מהסאמיט? וכו…

אז…

ההתחלה

כשאתה חי את עולם השיווק שותפים, קשה שלא לשמוע על האפיליאייט סאמיט. מדברים על זה בפורומים, מדברים על זה בבלוגים, ופשוט מספרים לך כמה זו חוויה מדהימה, בדיוק כמו שאני הולך לספר לכם עכשיו. מה שיפה בכל העניין, שהחוויה הרבה יותר מדהימה כשאתה נמצא שם. כן, אני יודע, אולי זה נשמע כאילו אני עושה לכם פריסל לאפיליאייט סאמיט. ולמען האמת, אני כן עושה, אבל הפריסל הזה לא נובע מתוך ניסיון למכור לכם מוצר, אלא כמו שאומרים בתחום "סיקור מכל הלב", כי אני גם כך לא הולך למכור לכם כרטיס.

כשקראתי את כל הביקורות הכל כך מהללות, בדיוק כמו שאתם הולכים לקרוא עכשיו, ידעתי שאני רוצה לבוא. זה עוד היה באפיליאייט סאמיט הקודם, שהיה מתישהו בחודש פברואר, בלאס וגאס. עכשיו אני הולך לספר לכם משהו, שלא סיפרתי עליו… כפי שאתם יודעים התחלתי את המסע ב-1 לינואר, בלי שידעתי מה אני עושה. עוד לפני שהתחלתי את המסע, תכננתי סוג של טיול אחרי צבא לארה"ב. כך שידעתי שמתי שיהיה האפיליאייט סאמיט בלאס וגאס, אני גם כך אהיה בארה"ב. עכשיו, אם אתם זוכרים, התחלתי להרוויח כסף מחודש פברואר, ויש לכך סיבה. הצבתי לעצמי מטרה, שעד האפיליאייט סאמיט בוגאס אני מרוויח $1000, בשביל שאני אוכל ללכת, כי אני גם כך בארה"ב.

כל יום שהייתי מתחיל לעבוד על קמפיינים, זה הדבר היחיד שעמד לי מול העיניים. ללכת לאפיליאייט סאמיט בלאס וגאס! בסופו של דבר כן הרווחתי את הכסף, אבל היה כבר מאוחר מידי להרשם לאפיליאייט סאמיט ולמצוא מלון. כך שאתם יכולים להבין כמה ציפייה הייתה לי לקראת האפיליאייט סאמיט הזה, ממש הייתי נחוש בדעתי ללכת…

ציפיות ועלויות

האפיליאייט סאמיט מתחלק ל-2 חלקים, התערוכה ו-ההרצאות. לכן יש שני סוגי כרטיסים, כרטיס כניסה מלא, אשר כולל את ההרצאות והתערוכה, וכרטיס כניסה חלקי, אשר כולל רק את התערוכה. מחיר הכרטיס כניסה המלא הוא $1000, ואילו הכרטיס כניסה חלקי הוא $100 (ויש יום אחד, שמחלקים אותו בחינם).

לאחר כל השמועות, והציפיות ללכת לאפיליאייט סאמיט, לא היה לי מטרות כלשהן, של מה אני רוצה להשיג מהאפיליאייט סאמיט. אולי אחת, להכיר אנשים חדשים, שאפשר יהיה לשתף איתם פעולה בכל מיני פרוייקטים מעניינים, וסתם למצוא חברים מהתעשייה. בטח רבים חושבים עכשיו, בשביל זה לטוס לארה"ב? התשובה חד משמעית, כן! זה לא משנה כמה אתם מרוויחים עכשיו, אם אתם רוצים להשתלב טוב בתעשייה הזו, זה פשוט חובה, וזה ישתלם לך הרבה יותר מכל איבוק, או כל דבר אחר בתשלום.

נוסף על כך, חשבתי שאני אוכל ללמוד משהו מההרצאות שם. לפי מה שקראתי בכל מיני מקומות, בוגאס היו כמה הרצאות מעניינות ומועילות, ולכן החלטתי לקנות את הכרטיס של ה-$1000. נוסף על כך יצא לי לשלם גם על המלון $75 ללילה (זה $150 לחדר של שני אנשים).

השייט של Advaliant

בפוסט המקורי על השייט, רשמתי לכם שאין לי מושג למה הזמינו אותי. אמרתי לכם, שאני לא מרוויח איתם הרבה, ולכן אני לא יודע למה. בסופו של דבר הסתבר לי שזה באמת בגלל היחסים הטובים עם Geofferson האפיליאייט מנג'ר שלי, כי הכרתי כמה אנשים שעושים יותר כסף ממני (הרבה יותר), ולא הוזמנו בגלל חוסר קשר עם המערכת.

בגדול, היום היה מחולק לשני חלקים. חצי ראשון שייט, חצי שני מסעדה. בשייט עצמו האנשים התחלקו לשתי קבוצות, יותר נכון לשלוש. 1. הדייגים (כאלה שבאמת הלכו לדוג) 2. הרעבים (כל היום ישבו במסעדה על הספינה) 3. הסטלנים (הסתלבטו בשמש, בקומה השנייה, ודיברו על מה שחנונים מדברים). אני הצטרפתי לקבוצה השלישית. עדיין לא הצלחתי למצוא את הכיף בלדוג…

במבט לאחור, זה רעיון מצויין ללכת לאירועים מסוג זה אשר מתרחשים יום לפני הסאמיט. כבר קיבלתי כמה רמזים מה הולך להיות האירוע המקדים של Advaliant בוגאס, והולך להיות מגניב! כל היופי באירוע המקדים שזו הזדמנות מצויינת להתחיל ולמצוא חברים. באפיליאייט סאמיט עצמו היו 1500 איש, ובשייט 60. כך שאת החברים הראשונים שלי מהאפיליאייט סאמיט מצאתי על הסיפון!

וידאו מהשייט:

היום הראשון

כבר יש לכם פוסט מפורט בנושא, אז אני לא ארבה במילים. אבל אני אציין, שאת היום שלי באפיליאייט סאמיט התחלתי עם חברים אשר הכרתי בשייט יום קודם לכן, והם הכירו לי חברים אחרים שלהם שלא היו בשייט, וכך העניינים התגלגלו. כל היום הייתי זז ממקום למקום, מדבר עם עוד ועוד אנשים. אה… והיה גם מפגש WF באמצע

מפגש WickedFire:

עדכון קטן: למי שתוהה, אני לא זה עם הפרצוף המטושטש. אבל יש חלקיק שלי איפשהו…

הערב נסגר במסיבת יאכטה, אשר מומנה על ידי חברת Shareasale. הכניסה הייתה חופשית (היה רק צריך לקחת את הכרטיס מהתא שלהם בתערוכה. כך שגם מי שקנה את הכרטיס הזול הגיע, וכך גם לכל שאר האירועים…

על המסיבה עצמה, אין יותר מידי מה לדבר, יאכטה של 4 קומות, שתייה חופשית, הרבה אפיליאייטס, אין בחורות… לפחות דיברנו על גוגל

הנוף מהמסיבת יאכטה, צולם מהאייפון שלי:

היום השני

ביום השני, התעוררתי קצת מאוחר, וכרגיל עשיתי את דרכי לסאמיט. מרחק של 12 דקות מהמלון שלי. גם ביום הזה, פשוט הסתובבתי בתערוכה דיברתי עם אנשים, וזהו… זה נשמע מתיש, אבל אתם לא יכולים להבין עד כמה הזמן עובר מהר. זה כמו קייטנת אפיליאייטס, שכל היום מדברים… ולהגיד לכם את האמת, רוב השיחות הם בכלל לא שיחות אשר קשורות לתחום.

בערב, הלכנו עוד פעם למסעדה מסופסדת, הפעם על ידי Linkshare. זה לא היה בילוי ערב כל כך כמו יום קודם לכן, אלא יותר ארוחת ערב. לאחר הארוחת ערב, המשכנו לפאב כלשהו בדאוון טאון בוסטון, הפעם על חשבוננו… החלק המצחיק היה שלא נתנו לי להיכנס, כי הם לא מקבלים רישיון ישראלי כתעודה מזהה. מה שכן, סובבתי את הראש, ולהפתעתי גיליתי שצמוד לפאב יש מלון, וזה המלון שלי (לא ידעתי קודם לכם…). אז עליתי, הבאתי דרכון ונכנסנו. גם הפעם היה כיף, דיברנו על הרבה שטויות, בעיקר היה מצחיק כשעשינו אנלוגיות בין שיווק שותפים לדברים אחרים בחיים. (בחורה זה כמו….).

מה שכן, באחת מההפסקות סיגריה שלי (בארה"ב באמת אסור לעשן בפאבים), יצאתי מהפאב, ובאמצע הדאון טאון אני רואה 6 עמודים גדולים מזכוכית ובתוך הזכוכית יש עשן. התכרבתי קצת, וראיתי שזו אנדרטה לזכר השואה…. כאשר על העמודי זכוכית הגדולים חרוטה סדרת מספרים חשבונית, מ-1 עד 6000000. היה ממש מרגש…

אפיליאייט מנג'ר בראש טוב (יש אישור לשידור):

האנדרטה לזכר השואה בבוסטון:

היום השלישי

ביום השלישי, התעוררתי די מוקדם. אמרתי לעצמי שצריך להספיק כמה שיותר, כי זה היום האחרון. כשהגעתי, היה די ריק מאפיליאייטס. כן, כולם עייפים עוד מהלילה של אתמול. ואז בדיוק נזכרתי, שיש לי כרטיס כניסה מלא, שעליו שילמתי $1000, ואני יכול להכנס איתו להרצאות. אז מה שעשיתי, הלכתי ל-2 הרצאות, שמכל אחת יצאתי אחרי 10 דקות. זה היה בולשיט אחד גדול, ובזבוז זמן. לא נראה לי שאני אעשה את זה מתישהו עוד פעם…

בכל מקרה, כשיצאתי נפגשתי עם בחור ישראלי גבר-גבר (ותותח על, הרבה יותר תותח מכל ה-"גורויים" שאתם מכירים… ואין לו בלוג), שיצר איתי קשר דרך הבלוג. ישבנו בקפיטריה, ודיברנו. טוב, לפחות ניסינו לדבר, כי לאט לאט הצטרפו אלינו כל מיני אפיליאייטס, וביניהם זק ג'ונסון, ניקי קייקס, ועוד רבים אחרים. מה שהיה יפה זה שהרגשתי כמו ראש שבט כלשהו, כי אני והבחור הישראלי ישבנו, ומסביבנו עשו מעגל .

טוב.. לפחות אני אפגש איתו בארץ בקרוב, הוא גר 30-45 דקות ממני

היום נגמר די מוקדם (לפחות החלק הרשמי שלו), והמשכנו למסעדה בדאוון-טאוון בוסטון, לקח לנו להגיע לשם שעתיים בערך, וזה היה טמטום. אבל בסופו של דבר האוכל היה בסדר. ונהננו. יצא לי להכיר שם אנשים חדשים שלא הכרתי קודם, במיוחד ילד אחד, בן 16, שמרוויח בחודש יותר ממה שכל המשפחה שלי, כולל אותי, הרוויחה ביחד מתחילת שנה. הוא פשוט גאון. גאון. גאון. קשה לי לתאר את הגאונות שלו במילים!

היום האחרון נסגר בישיבה בלובי של המלון, וסיכומים למינהם. אפילו ניתן למצוא תיעוד לציטוט שלי . טוב, האמת שהכל היה סבבה עד שחטפתי מיגרנה של החיים. ובראש כבד נפרדתי מכולם לשלום, ואני מקווה לראות את כולם בוגאס.

סיכומים

האפיליאייט סאמיט הראשון שלי היה מדהים, מצאתי כל כך הרבה חברים חדשים, שאפילו עכשיו, שבועיים אחרי, אני שומר עם כולם על קשר (זה קשה…), ובסוף הפוסט תקבלו גם לינקים לבלוגים של החברים החדשים שלי (לפחות למי שיש…).

בפעם הבאה, אם אני לא אקבל "מעבר עיתונות" (ואמרו לי שכן ), אני אקנה את הכרטיס של התערוכה בלבד. ההרצאות הללו הם זבל לחלוטין, ואני משווה אותם לאיבוקים המטומטמים של "איך להתעשר" בקליקבנק. כל הנכס של האפיליאייט סאמיט זה ההון האנושי, וההזדמנויות הבלתי מוגבלות שיש שם. כבר עכשיו, אני מתחיל לעבוד על פרוייקט מעניין כלשהו, עם מישהו תותח שהכרתי שם, וגם יש עוד פרוייקט בדרך

אם אתם מסוג האנשים, שאוהבים אנשים אחרים, אתם תפיקו את המיטב מהאפיליאייט סאמיט. זו פשוט השקעה טובה!

לינקים

אז פגשתי המון אנשים, עם המון בלוגים, וזה כבר יותר מידי מידע. אני פשוט אציין את הבלוגים של האנשים שהתחברתי איתם בצורה מצויינת, ואנחנו כנראה נשמור על קשר להרבה זמן
Slightly Shady SEO
Ian Fernando
Robert Adler
Jonathan Volk
Neil Turner
Prosper202 (Wes Mahler)
Masterless Samurai
Nickycakes (Sorry for scraping some pics from your site, some of the credits goes to Nick… At least you got some link juice …)
כמו שהבנתם, חלק מהתמונות נלקחו מ-Nickycakes, כך שכל הזכויות על מה שנגנב שמורות לו.

והנה תמונה של כל הצעצועים, התיקים והחלצות, הלא מועילות שהבאתי איתי מהסאמיט:

נ.ב. אתם פשוט חייבים לראות האביר האפל!!!!!

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שבת, 23 באוגוסט, 2008 בשעה 15:38 תחת הקטגוריות המיליונר בפיג'מה.
תגים:Affiliate Summit East 2008