לכל דבר יש סוף!

השעה עכשיו בבוסטון 02:53 בבוקר, והרגע חזרתי מהאפיליאייט סאמיט של החוף המזרחי לשנת 2008. כן, אני יודע שזו שעה מאוחרת לחזור מכנס, אבל כך זה באפיליאייט סאמיט, אין הרבה הזדמנויות לפגוש ולהכיר אנשים שכשאתה אומר Google slap הם יודעים בדיוק על מה מדובר. רציתי לכתוב פוסט ארוך יותר, אבל עכשיו נהייתי ממש עייף, אז אני אכתוב פוסט ממש קצר על הרגשות שלי מהאפיליאייט סאמיט, וכשאני אתעורר, אני אסכם את כל האירוע בפוסט ממש ארוך, וכמובן אוסיף עוד רשמים.

בגדול, אלו היו שלושה ימים (בעצם ארבעה אם מחשבים את השייט יום קודם) ממש מטורפים, היה כל כך הרבה אקשן, וכל כך הרבה תובנות, שקשה לעקל את כל זה. כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו, זה לפתוח אתהפאקינג גוגל אדוורדס אדיטור, לשבור את הראש על YSM, ולננסות לעשות פלאים ולהביא תנועה באדסנטר, וכמובן לכתוב על כל זה.

בטח שמתם לב, שלא כתבתי פוסט אתמול (או שזה היה שלשום, כבר התבלבלו לי הימים), זה בגלל שלא ראיתי טעם. זאת מאחר והוא לא היה שונה בהרבה מהיום הראשון. נוסף על כך, גם לא עניתי על התגובות שלכם בימים האחרונים, אז איך שאני אתעורר אני אנסה להגיב על הכל, והיה לא מעט.

אני אסכם את האפיליאייט סאמיט הראשון שלי, כחוויה בלתי רגילה ומדהימה, בה הכרתי המון אנשים, מפורסמים יותר ומפורסמים פחות. יצרתי הרבה חברים חדשים, שאני בהחלט הולך לשמור איתם על קשר. קיבלתי המון מתנות לא מועילות כמו חולצות כוסות, תיקים, ועוד המון זבל שאף אחד לא צריך, אבל כולם נהנים לקבל בחינם (והיו גם כמה מתנות שימושיות ). אני אפילו מרגיש קצת הרגשה של סוף טירונות/סוף קורס בצבא – "איזה באסה שאני לא אראה את החבר'ה יותר". אבל סופו של דבר, היה טוב, וטוב שהיה (היה באמת ממש ממש טוב, רק שאם זה היה נמשך אפילו עוד יום אחד, הייתי מתמוטט מהעומס – שלושה ימים זה מספיק!)!

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום רביעי, 13 באוגוסט, 2008 בשעה 9:11 תחת הקטגוריות המיליונר בפיג'מה.
תגים:Affiliate Summit East 2008