זהו, כבר 20 ימים שאני לא עובד מהבית. פשטתי את הפיג'מה. אני נוסע כל יום ברכבת, מחדרה לבורסה בר"ג. כמו כל בנאדם נורמאלי, נדחף בעומס של הרכבת המהירה, שומע פודקאסטים בדרך ומבזבז שעתיים על נסיעה ביום. ולמרבה הפתעתי, אני מבסוט מזה…
מה גרם לי להפסיק לשחק משחקים?
בשנת 2010 ו-2011, הייתי גר במרכז תל-אביב. אילוצים משפחתיים גרמו לי לחזור לחדרה בדצ' 2011, ומאז אני גר שם.
בתקופה הזו, יצא לי להתנתק קצת מהברנג'ה של עולם האינטרנט בארץ. הייתי מסוגר יותר מידי במעורת העטלף שלי. וחדרה זו חתיכת מעורת עטלף.
הייתי קופץ למרכז, רק כשהייתי ממש חייב. כמו הליכה לרו"ח או ימי הולדת.
יום בהיר אחד בתחילת חודש מאי, אחרי שחזרתי מהרו"ח שלי, החלטתי לבקר חבר וותיק… שמו בישראל עומרי. עומרי הוא תמיד היה ויהיה אפיליאייט (כי Once you go black, you can never go back) ויחד עם זאת עשה אקזיט בשנה שעברה וכבר הספיק להרים סטארטאפ חדש.
ישבתי איתו ברוטשילד, והוא אמר לי משהו שנכנס לי ישר ללב…
הוא אמר לי: "אתה לא מנצל את הפוטנציאל שלך".
משפט שהייתי רגיל לשמוע על בסיס קבוע, אבל לא שמעתי מאז הצבא.
הוא המשיך להסביר: "נכון לעכשיו, אתה עושה כמה אלפי דולרים בחודש. זה יותר ממה שכולם עושים. תחשוב על מצב שבו אתה עובד בחברה גדולה שכבר עושה כמה מיליונים. כמה כסף אתה יכול לייצר להם?"
והמשפט הזה לא הפסיק לצאת לי מהראש… אבל עוד נחזור לזה…
לחיות את האפיליאייט לייפסטייל
* לפני שאני אמשיך, אני רק אציין שאני עדיין אפיליאייט… ואמשיך להיות אפיליאייט…
כשהתחלתי להיות אפיליאייט, לפני 6 שנים, הייתי טיפש מספיק לחשוב שהביזנס מודל של האפיליאצייה זה הביזנס מודל המושלם. מה לעשות?! הייתי ילד בן 21 שנזרק לעולם מהצבא.
לא היה לי ניסיון בחיים, לא היה לי ניסיון בעולם התאגידי, וכל הידע שלי הסתמך על מה שלמדתי מגורוים ב-2 שקל.
זה מצחיק…
אף פעם לא האמנתי יתר על המידה לגורוים. תמיד הייתי אומר לעצמי: "אם הגורו כזה מוצלח, למה לו להתעסק בחרא וללמד אנשים אחרים, במקום לעשות את הכסף?!"
מצד שני, יצרתי לעצמי דימוי כזה של אפיליאייט בראש, שממנו הרבה זמן היה לי קשה להשתחרר. מה שאומר הוא, שבגדול, לא קניתי את החרא של הגורוים אבל כן קניתי את הדימוי לאפיליאייט לייפסטייל.
זה גרם לי להתחיל לזלזל בכל מודל עסקי אחר שקיים אונליין (בטיפשות רבה, כן?):
- מודל של אייג'נסי
- מודל של יועץ
- קואצ'רים
- גורוים
ועוד…
(הערה: אני לא נהיה אייג'נסי, יועץ או קואצ'ר… חכו להמשך…)
הייתי בור. הייתי ילד… מה לעשות?!?!
אין דבר כזה אפיליאייט לייפסטייל. כל אחד יחיה את הלייפסטייל שהוא בוחר לעצמו…
אפיליאייטס הם באג במערכת
אחת הטעויות שהדימוי של "האפיליאייט לייפסטייל" עשה לי, ואני בטוח שגם לאחרים, זה לחשוב ש-Affiliate Marketing זו המטרה. הביזנס עצמו הוא להיות אפיליאטור.
היום, בדיעבד, אני רואה שזו גישה ממש שגוייה. היה חסר לי הניסיון להגיד את זה עוד לפני 6 שנים.
זו טעות לחשוב את זה, אפיליאייט מרקטינג זה כלי. זו לא המטרה.
לדוגמא:
אם יש לכם אתר, שהמטרה של האתר זה להיות האתר הכי גדול בתחום כושר, אז אתם יכולים לשים בו אפיליאייט לינקס. זה לא הופך אתכם לאפיליאייטס.
אם יש לכם נתיב הפצה כלשהו (נניח בלוג/ניוזלטר) ולא הצלחתם למכור את כל החסויות, אפשר להשתמש באפיליאייט לינק.
שוב… אפיליאייט זה לא המטרה…
אם יש לכם אייג'נסי של PPC או SEO, ויש לכם שעות כח אדם פנויות, אפשר לשחק עם אפיליאצייה. אבל אסור בשום פנים ואופן שאפיליאצייה תהיה המטרה.
אפיליאייט כמטרה, זה גזר דין מוות לעסק.
אפיליאצייה זה סך הכל דרך לעשות מוניטיזצייה.
אין שום בושה בלהיות אייג'נסי ולתת שירות לאנשים…
אני לא הולך לעשות את זה עכשיו, בנקודת זמן הזו. אבל אם הייתי חוזר אחורה בזמן, אולי הייתי עושה את זה באחת מהנקודות בחיים שלי. אם מה שעוצר אתכם מלעשות את זה, זה הדימוי של האפיליאייט לייפסטייל, כמו שלי זה קרה בעבר.
תסמכו על בעל ניסיון ו-Get over it. פשוט Do it.
בסוף הפוסט, אני אכתוב מה הייתי עושה אם הייתי חוזר בזמן לשנת 2008, עם הידע שלי עכשיו ועם האמצעים שהיו לי אז…
תחילתו של מסע חדש
דימוי הסופר אפיליאייט התנפץ אצלי לרסיסים בסוף 2012 פחות או יותר. משהו כמו חודש דצמבר.
בחצי שנה שעברה בין דצ' 2012 לאפריל 2013 (הפגישה עם עומרי), התחלתי לעבור תהליך שהתחיל להתבשל. התחלתי להרים דברים אמיתיים.
הרמתי 10 אתרים אמיתיים, שנועדו לבני אדם ולא למנועי חיפוש, ומבלי לעשות יותר מידי SEO, הייתי אומר שאני די מרוצה מהתוצאות היום. הם מניבים רווח לא רע… זה לא ROI של 2009, אבל עדיין מבסוט.
ובכל זאת, התחיל להבשיל אצלי תהליך כלשהו… של התהפכות על התעשייה שבה גדלתי.
ואז הגיע עומרי, ותקע לי חץ בלב, ואמר לי שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי.
חשבתי על זה הרבה… והבנתי שאני מתעסק בחרא. וכופה על עצמי את הדימוי הדפוק של האפיליאייט לייפסטייל. הבנתי שאני מרוויח כמה אלפי דולרים בחודש, וזה סבבה. זה יותר מלהיות שכיר, ויש יותר חופש מלהיות שכיר.
אבל בתכלס, אני עדיין שכיר של עצמי. ואם אני אעבוד יותר קשה, אני ארוויח עוד כמה אלפי דולרים. ואם אני אפסיק לעבוד, אז אני אמשיך להרוויח לתקופה כלשהי, ואז הכל יילך ויידעך לאט לאט.
והבנתי שאני לא בכיוון שאליו אני שואף להגיע… ונשאר לי שנתיים עד גיל 30… ואני צריך להרוויח הרבה כסף בשביל לקנות את מכבי חיפה מתישהו…
אז יצאתי למסע חדש…
המסע החדש
תמיד שואלים אותי, למה אני לא מנסה להרוויח כסף מהבלוג. ואני תמיד אומר שאני מרוויח יותר ממה שכולם חושבים, וזה החברים שיש לי בזכות הבלוג.
אז אחרי השיחה עם עומרי, החלטתי שאני הולך לממש את האופצ' שיש לי…
החלטתי לצאת ממערת העטלף שלי בחדרה, ולהתחיל לפגוש אנשים. הפכתי לי את יום שלישי ליום פגישות. פגשתי אנשים שנמצאים איפה שאני הייתי רוצה להיות. אנשים שעשו אקזיטים בהרבה כסף. פגשתי אנשים שעשו אקזיטים במאות מיליוני דולרים ופגשתי אנשים שעשו אקזיטים בכמה עשרות.
אני יכול לכתוב ספר, רק על הפגישות האלה וכל מה שלמדתי מהם…
לפני שאני אמשיך, אני אציין שהאנשים האלה הם חברים. רק מה, בחוג הזה של החברים, לפחות מהצד שלי, לא תמיד הייתה קיימת כינות.
תנו לי להסביר…
זה לא שהייתי משקר לאנשים. אבל תמיד כשהייתי נפגש עם אנשים שהם יותר מוצלחים ממני, הייתי באופן טבעי (אני בטוח שכולם עושים את זה), מנסה להעלות קצת את הערך של עצמי. לא על ידי זה שאני מנפח את עצמי. אלא פשוט מעלים כל מיני עובדות. לא מדבר על הבעיות… אלא רק על ההצלחות.
הייתי עושה את זה לא במודע. או מתוך איזשהם רגשי נחיתות או לא יודע מה…
הפעם החלטתי לעשות את זה שונה, הפעם כשנפגשתי עם אנשים אמרתי להם את זה חד וחלק. אמרתי: "אני עושה כמה אלפי דולרים בחודש, אני רוצה לעשות מיליונים" (הרי צריך לקנות איכשהו את מכבי חיפה, לא?).
הפידבקים היו מדהימים… כולם נרתמו לעזרה…
את כל המסע הזה, תיעדתי ביומן פרטי שלי (אל תדאגו, זה לא פריסל לאיבוק או קורס).
8 תובנות שלמדתי מפגישות עם מולטי-מולטי-מ….
היו הרבה תובנות. הרבה מהאנשים הללו שפגשתי היו אפיליאייטס בעבר והם אפיליאייטס בהווה. רק שאפיליאצייה זה לא העסק שלהם. זה רק Detail בעסק שלהם. אז הנה מה שלמדתי:
- כולם אמרו פה אחד, שצוות זה הדבר הכי חשוב. אחד, חבר יקר, אמר שאם היה במקומי, המטרה שלו לשנה הקרובה הייתה להרים צוות של תותחים ולהיות מסוגל לממן אותם.
- יהודי יקר מארה"ב, שבעברו אקזיט של 200 מיליון דולר, אמר לי: "Igal, PPC & SEO is something you pay someone to do".
- ובהמשך לזה, הדבר הכי חשוב זה ניסיון.
- ניסיון זה לא משהו שצוברים, זה משהו שקונים…
- הבנתי, שאני רוצה להתמקד ביצירת חברה עם Equity Value.
- מן הסתם, תמיד צריך ייתרון תחרותי. את החלק הזה ידעתי כבר
- היהודי היקר אמר, שכשאני מתחיל חברה, כדאי לי לחשוב מראש למי אני הולך למכור אותה. גם אם אני לא באמת הולך למכור את החברה, אני צריך להתנהג מיום 0 כאילו אני צריך למכור אותה.באופן הזה, מיום 0 החברה תדע להכנס ל-Gaps שיש בשוק.
- עסק שאין בו Life time value גבוהה ללקוח, זה לא עסק. (הרבה חזרו על זה…)
והיו עוד הרבה תובנות, אבל זה מה שעולה לי בראש.
בנוסף, אריאל סודק מ-Say media (חפשו תהרצאה שלהם בהרצאות של הויזן קמפ, אין לי כח לשים לינק), כבר בהתחלה הבין שאפיליאצייה זה רק אמצעי ולא מטרה. הוא סיפר לי, שמיום 0, כשהוא עוד היה אפיליאייט מהבית הוא רצה לצאת ולהפוך את זה לעסק.
ואז הוא פגש את 2 השותפים שלו, שני וינון. לכל אחד היה את הדברים שלו. לא היה להם משהו משותף ביחד. אבל הם החליטו לשכור משרד ביחד… Fast forward להיום, הם 70 עובדים כרגע… והכל התחיל מארביטראז' פשוט…
אז מה אני עושה עכשיו?
בכל יום שלישי (ימי הפגישות שלי) שעבר מאז חודש מאי, הבנתי יותר ויותר מה אני לא רוצה לעשות. לא בדיוק ידעתי מה אני רוצה, אבל ככל שחלף הזמן, ידעתי בדיוק מה אני לא רוצה. זו גם דרך להתמקד…
בסופו של דבר הגעתי פחות או יותר, למה שאני רוצה לעשות… או במילים של הגנרל אייזנהאוור:
“Plan is nothing; Planning is everything”.
יש לי חלקים מהפאזל שאני רוצה להרכיב, יש עוד חלקים חסרים. אבל אני אשלים אותם עם הזמן.
מה שכבר עשיתי זה, לאסוף עוד 3 חברים מהתחום ולשכור משרד בבורסה בר"ג. ב-20 יום שחלפו מאז, אני מבסוט…
מה התובנות שלי כרגע?
בשנת 2010, כשעוד הייתי גר בת"א, הייתי שותף במשרד במשך כמה חודשים. אך אז זו הייתה חווייה שונה.
בתקופה ההיא, המשרד היה במרחק הליכה מהבית שלי, אז בגדול מה שהיה אז הוא שהחלפתי את הבית במשרד והייתי עובד כל היום.
בתקופה ההיא, זה אפילו פגע לי בפרודאקטיביות. כי יש את המנהג הזה של הארוחת צהריים במשרדים… שמתארכת להרבה זמן.
בגדול, בתקופה ההיא, לא באמת היה הבדל גדול בין לעבוד בבית ולעבוד במשרד. כי בתכלס, הייתי נשאר עד 9-10 בערב במשרד. חוזר הביתה והולך לישון.
השוני עכשיו הוא… שאני מוגבל על ידי הרכבת. אני מגיע למשרד ב-8:30 בבוקר, וב-16:30 אני יוצא ממנו לכיוון הרכבת. ההגבלת זמן הזאת עושה אותי סופר פרודאקטיבי. אני לא מבזבז כל כך זמן… עובד ונהנה מזה.
ברכבת הלוך, יוצא לי לחשוב ולתכנן את היום שיבוא. ברכבת חזור, יוצא לי לחשוב על היום שהיה ועל היום של מחר. זה עוזר לי מאוד.
לפעמים, יש מצבים בעסק, שצריך עוד עין או עוד דיעה. יש לי את זה במשרד. הקבלת החלטות שלי (ושל האחרים) יותר טובה בזכות זה. כי כל אחד מקדם את האחר.
אנחנו לא מבזבזים זמן על ארוחת צהריים. יצא כך ש-3/4 אנשים במשרד עושים Intermittent Fasting (ממליץ לכולם לקרוא על זה קצת).
בגדול, עד כה אני מבסוט ויש התקדמות אדירה ב-20 יום הללו.
כך נראה הלו"ז היומי שלי (מלבד יום שלישי שהוא עדיין יום פגישות וסידורים):
- מתעורר ב-7:00
- ב-7:40 יוצא לכיוון הרכבת בהליכה מהירה.
- ב-8:30 מגיע לבורסה ושם המשרד זה 2 דק' הליכה.
- עובד עד 16:30 ותופס רכבת ב-16:42
- מגיע לחדרה ב-17:10, מחליף בגדים ברכבת לבגדי אימון.
- עושה ריצת אינטרוואלים לכיוון החדר כושר שלי (כ-קילומטר מהרכבת).
- עושה אימון (כרגע אני עושה את תכנית 5/3/1 למי ששאל).
- רץ הביתה, מגיע ב-18:10, שותה שייק חלבון ואוכל תמרים.
- ואז הולך לאנשהו (לא רלוונטי לאן) עד 19:00.
- חוזר הביתה, מתקלח, אוכל ארוחה של איזה 3000-4000 קלוריות ויש לי את כל הערב לפניי
בקיצור, אני אוהב את ההרגשה שכל היום מתוקתק כך.
מה הייתי עושה אם היה לי מכונת זמן…
אני לא באמת מצטער על כל מה שעברתי, ואני גם לא מהאנשים שבוכים על חלב שנשפח. אבל מי שנמצא בצומת דרכים עכשיו, אני אגיד לכם מה אני הייתי עושה אם הייתי משתחרר עכשיו מהצבא. ולא משנה אם זה 2008 (מערב פרוע) או 2013 (קצת יותר קשה).
ההסתכלות שלי היא הסתכלות של מרתון ולא של 100 מ'. ההסתכלות שלי היא לא על איך להרוויח את המקסימום כסף האפשרי בעוד חודש, אלא איך להרוויח את המקסימום כסף במצטבר ב-5 שנים הבאות.
אם אתם צריכים לקחת תובנה אחת ממה שכתבתי בפוסט הזה, אז תקחו את התובנה על הניסיון. הדבר הכי חשוב הוא הניסיון.
המטרה שלכם, היא לצבור כמה שיותר ניסיון, אם זה בתור אנשי מקצוע או בתור כאלה שמעסיקים אנשי מקצוע. כמות הכסף שתייצרו תלוייה במשוואה שיש בה 2 אלמנטים. מזל וניסיון.
בשביל שיהיה מזל, צריך להכשל מספיק פעמים.
בשביל ניסיון צריך להתנסות…
תתמקדו בזה…
עכשיו, האופן שבו אני צברתי ניסיון, היה האופן הגרוע ביותר (ושוב, אני מבסוט על הדרך שעברתי). צברתי ניסיון על ידי זה שנכנסתי הרבה פעמים עם הראש בקיר. ואם הקיר לא נשבר נגחתי יותר חזק.
לא ביקשתי עזרה אף פעם, לא היה לי מנטור אף פעם.
תובנה נוספת שהבנתי, מהפגישות שלי זה שמי שהצליח מגיל צעיר היה לו מנטור, מי שהצליח בגיל מבוגר יותר, היה לו ניסיון חיים.
ואגב, אני לא הולך להיות מנטור, אני פשוט אומר לכם מה המסקנות שלי…
זה הניסיון שיש לי עכשיו, ולא היה לי כשהשתחררתי.
אז איך מוצאים מנטור? זה יותר פשוט ממה שאתם חושבים. ואני לא מדבר על ללכת לקורסים של גורואים.
מבחינתי מנטור, זה מישהו שנמצא במקום בו אתם רוצים להיות.
אם אתם רוצים להיות מוצלחים בשיווק באינטרנט, תעשו את השיעורי בית שלכם. תמצאו את החברות הכי תותחיות. ככל שהמחקר שלכם יהיה טוב יותר, כך תצליחו יותר.
תבינו, מה הופך חברות כאלה למוצלחות. מה הם הורטיקלים הכי תחרותיים.
אחרי שמיפיתם את החברות הללו, תעשו הכל בשביל לעבוד בחברה כזו. תהיו סקרנים, תדברו עם כל אחד בחברה הזו. תבינו איך הדברים עובדים שם. מה התפקידים שצריך, מה כל תפקיד עושה.
אחרי שתדעו איך החברה עובדת, תהיו מסוגלים להחליט אם להרים חברה (כזאת או אחרת בענף) זה בשבילכם. הניסיון שתצברו, שווה המון כסף.
אופצייה ב'
אתם בטח מביאים איתכם ניסיון כלשהו. אולי זה בתכנות. אולי זה בניהול או תפעול. לכל אחד יש את הניסיון שלו.
לכו תהיו שותפים של מישהו, שיש לו ניסיון שאין לכם ולהפך…
אל תנסו ללמוד הכל
אחד היתרונות שלי ואחת הקללות שלי, זה שבורכתי בכשרון למידה. אני יכול ללמוד נושאים מורכבים די מהר.
לצערי הרב, לפעמים אני נאבק עם עצמי. ולפעמים במקום לשלם למישהו כמה מאות דולרים, אני מבזבז זמן ולומד משהו שאני לא צריך ללמוד בעצמי.
לפעמים, אני עקשן בדברים שטותיים ומנסה ללמוד אותם בכח… למרות שהם לא מתאימים לי ולאופי שלי…
לדוגמא, כבר הרבה זמן שאני מנסה ללמוד לנהל אנשים. לפני חצי שנה היה לי 20 אנשי צוות וירטואליים, אבל הייתי גרוע בלנהל אותם.
קראתי הרבה ספרי ניהול. ניסיתי להיות מנהל טוב, אבל נכשלתי. אני גרוע בזה.
ולמען האמת?
הגעתי למסקנה, שאני אשאר גרוע בזה לנצח. אם נודה באמת אני בלאגניסט מלידה, מאחר כרוני. החדר שלי תמיד היה מבולגן. השולחן שלי, תמיד היה מבולגן.
אני לא יכול להיות מנהל, אני פשוט בנאדם לא מאורגן, ללא תחושת זמן. וגם אם יש איזשהו סיכוי שכן, חבל לבזבז על זה את הזמן אם אני יכול להשקיע אותו, בצדדים החזקים שלי.
השלמתי עם החסרון הזה, ובדרך הצלחתי להבין שאני צריך להשלים עם כל החסרונות שלי ולא לנסות לתקן את עצמי.
שכרתי מישהו שכל החיים שלו היה מנהל.
וזה הטיפ הנוסף שלי, תתמקדו בנקודות החזקות שלכם ותצברו שם ניסיון… הניסיון שלכם, במקומות הנכונים, זה הדבר היחיד שיקבע אם תצליחו או לא. וזה לא משנה בכלל מה המודל העסקי.
לסיכום
חלק נכבד מהפוסטים הקודמים שלי, כתבתי בשביל לקדם את הויזן קמפ. הגיעו אליי הרבה שאלות מה קורה עם זה השנה. אז כרגע מה שקורה עם זה, זה שלא יהיה VC. כי אין לי כח לארגן. זה לוקח ממני יותר מידי…
כמובן שאני יכול לשכור מישהו שיארגן את זה. אבל החלק הקשה זה להביא מפרסמים ומרצים, וזה רק הקשרים שלי יכולים לעשות, ואין לי כח לזה…
נאה דורש, נאה מקיים, נכון? אז חלק מהחזון שלי זה להרים חברה של תותחים (כמו שחבריי ייעצו לי). יש לי בראש מבנה ארגוני שאני רוצה שיהיה.
אני להרים חברה בתחום ה-Online Marketing (והמודל העסקי מיותר כרגע, והוא גם ישתנה 1000 פעם, כי Plan is nothing; Planning is everything).
החזון שלי הוא לעשות משהו כמו F.C. Barcelona בתחום של האונליין מרקטינג. מה שאני ממש אוהב ממה שברצלונה עושים, זה שהם מביאים כשרונות צעירים בתחילת הדרך והם גדלים על הערכים של המועדון ונהיים תותחים (כמובן שהרבה נפלטים בדרך).
לברצלונה לקח להגיע לזה עשרות שנים, וכמובן שהרבה כשלונות. אני לא חושב שזה יהיה פשוט, אני בהחלט חושב שזה אפשרי.
איך שאני רואה את זה, בשביל לעשות את זה, אני קודם צריך לגייס את החבר'ה עם הניסיון (כמו שאמרתי, זה הכי חשוב) ואחרי זה בשלב הבא, הלתחיל לגייס את הכשרונות שהאנשים בעלי הניסיון יטפחו.
אז כרגע…
אנחנו מגייסים אנשים עם ניסיון של שנתיים+ ב-Ad Networks. אם היית אקאוונט מנג'ר/טראפיקר/אופטימייזר/מדייה באייר או כל תפקיד אחר ב-Ad Network שהתעסק בטראפיק בינלאומי, אנחנו מעוניינים לצרף אותך לצוות שלנו.
זה לא משנה אם כרגע את/ה עובד איפשהו, או שאתה בדיוק מחפש עבודה, זה יכול להיות לכם מאוד משתלם לשבת איתנו לכוס קפה…
כי אנחנו לא באמת מחפשים רובוטים שיבואו למשרד מ-9 עד 17:00. אנחנו מחפשים שותפים לדרך, אנשים עם דרייב בלתי ניתן לעצירה, שרוצים לעשות משהו גדול מאוד (שלא נעשה עוד?!), ומוכנים לקרוע בשביל זה את התחת.
אם אתם כאלה, או מכירים כאלה, שלחו אימייל שמספר על הניסיון שלכם ל: wedotraffic [at] gmail.com ותכתבו בסאבג'קט: pjs
ואם אתם לא עונים לדרישות, כולי תקווה להמשיך לשלוח פה פוסטים עם הודעות דרושים. כי המטרה היא צמיחה אקספוננציאלית.
אני לא מתכוון לחזור לכתוב בבלוג, אבל דבר אחד אני מבטיח. בכל פעם שאני ארצה לגייס מישהו, אני אכתוב פוסט…
בואו נקווה שזה יילך כמו שאני רוצה, ואז כולנו נהיה מרוצים
-צ'או…
ובהזדמנות הזו אני אודה לכל מי שנפגש איתי ונתן לי טיפים…
נ.ב. תודו שזו המודעת דרושים הכי מושקעת שראיתם אי פעם
נ.ב.2. קצת מוטיבציה:
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
תגיד, לא קשור לנושא הפוסט (בעצם, אולי כן קשור), בא לך לפרט קצת על ארוחת 3000 הקלוריות היומית שלך? אני בקטע של mass gain ומשתמש בdymatize super mass ורוצה לאכול ארוחות עם יותר קלוריות, בא לך קצת להרחיב בנושא?
תודה
P.S
אתה תותח, רק ללמוד ממך תמיד
תודה,
הארוחה שלי היא:
1. סלט גדול מאוד, עם פחית גרגירי חומוס ופחית טונה ושמן זית.
2. 2 סטייקים גדולים עם שומן.
3. פריסטייל עד שאני 22:00. אני אוכל גלידות או מה שאני רוצה.
בגדול בשביל לגדול, אתה צריך לגרות את ההורמונים שלך (מה שאפשר לעשות על ידי Intermittent Fasting ועל ידי אימון משקולות בתרגילים מורכבים) ולהיות תמיד במאזן קלורי חיובי…
אני באופן אישי גדלתי מאוד מאז שהתחלתי לעשות את ה-Intermittent Fasting עליתי מ-Medium בחולצה ל-XL. ואני בכלל לא מתאמן בשביל לגדול, אלא בשביל כח.
וכמובן, שירדתי באחוזי שומן…
יו ג'קמן עשה דיאטה דומה למה שאני עושה בשביל וולברין (רק שהוא אכל יותר).
בהצלחה…
עזוב אותך חלבון מהחי, אין בזה שום תועלת, לטוח ארוך זה יפגע לך בכל תא בגוף.
בתור תולעת ספרים אדוקה קרא את הספר מחקר סין (אל דאגה זה מחקר אמריקאי לא סיני) ותבין איזה נזק נוראי זה החלבונים האלו לגוף, טרשות עורקים, סרטן, מחלות עצביות, סכרת, ועוד ועוד.
וותר על הסטיקים, וותר על הטונה, יש המון שגדלו גם בלי טיפת חלבון מהחי:
תכיר את אבי לייני: https://www.facebook.com/vegfit
ישראלי, טבעוני כבר שלושים שנה ואלוף ישראל בהרמת כוח לגילאי 50-54.
תכיר את אתר הבודיבילדקרים הטבעוניים:
http://www.veganbodybuilding.com/
תשמע מה יש לג'ים מוריס באדיבילדר בן 75 לומר על תזונה, תסתכל איך הוא נראה:
http://www.youtube.com/watch?v=GKMB2WNoIIk
תסתכל על סרינה ווילאמס, על קארל לואיס, מרטינה נברטילובה,
עשרות אם לא מאות ספורטאי עלית וספורטאים תחרותיים עשו את המעבר ולא מסתכלים אחורה, קרא קצת ראיונות איתם, תשמע מה יש להם להגיד.
אפילו אני הקטון ברגע שעברתי לזונה טבעונית נדהמתי מכמות הכוח שזה נותן, מההתאוששות המהירה (לא מכיר כאבי שרירים, שום דבר לא נתפס) פשוט שינוי מדהים.
לעומתם, תראה את הספורטאים שהזינו את עצמם בשומן וחלבונים מהחי. תבדוק כמה ניתוחי מעקפים הם עשו, בעיות הכולסטרול שלהם.
מספיק תראה את אדון מר עולם שוורצנגר, תשאל אותו כמה ניתוחים ועל כמה כדורים ביום הוא חי עכשיו עם כל בעיות הלב שלו.
אתה בדיוק בגיל שאתה יכול לבחור איזה גוף יהיה לך.
וממה הוא יורכב.
תבחר האם להיות מבוגר מוזן בכדורים וחלה (לחץ דם, סכרת, כולסטרול) אם בעל גוף מדהים ובריא כמו שור!
יש מצב שאתה יכול להעלות את מתכון הארוחה ליוטיוב
ולצלם אותך אוכל
האם אתה אוכל בבוקר טוסטים
זה טוב לנסיעות ברכבת
בכל מקרה בהצלחה
יגאל המתכון האוכל שהזכרת נראה טוב
ואולי זה מביא לך את ההצלחה בשיווק
תוכל באמת להעלות וידאו
שכולנו נוכל גם להנות מההצלחה
ושמעתי שאתה הולך לאח הגדול
האם זה נכון
יגאל כיף שחזרת לכתוב!
פוסט מצויין.
זה זמן שיצאתי לקו חשיבה חדש, והרמתי מספר עסקים (אומנם מסביב לאפיליאייט – אך לא כמטרה) בהצלחה.
אבל לדעתי הפוסט שלך עשוי לשבור כמה מקוראיך הנאמנים.
יציאתך לדרך חדשה אומנם תרתק אחרים – אבל תייאש גם את אלה שלא בטוחים לאן דרכך החדשה תוביל, בהצלחה – ותודה על הכינות!
תודה על התגובה אורי,
אני חושב בדיוק הפוך…
הבעייה שלי ב-6 שנים שחלפו, זה חוסר היכולת לראות מערכת… כל מה שהתמקדתי בו ב-6 שנים האחרונות זה אני. והכל סבב סביבי.
לא עבדתי יום אחד בחיים שלי בחברה גדולה של אונליין מרקטינג.
מה שאפשר ללמוד בתור שכיר במשך שנה-שנתיים בחברה של אונליין מרקטינג, זה איך מתנהל ארגון של אונליין מרקטינג.
איזה תפקידים יש, ואיזה תהליכים יש.
לקח לי 6 שנים ללמוד את זה בדרך הקשה, ואני עדיין יודע רק אולי 10% מאיך ארגון כזה צריך להתנהל…
אבל היום, יש לי את הכסף לשכור אנשים עם הניסיון הזה. ובכל מקרה, 6 שנים זה המון זמן. זה הדבר הכי חשוב.
אז בראייה של ריצת מרתון, להקריב שנתיים בתור שכיר בשביל לקבל את הניסיון הארגוני ולהשתפשף עם האנשים הכי תותחים בתחום, זה penuts.
כי אחרי זה, יש לך מספיק ידע ומספיק כלים בשביל להבין איך אתה הולך תחביב שמייצר כמה אלפי דולרים לחברה שלא תלויה בך.
כמובן שיש לי עוד תובנות שבהזדמנות אני אכתוב עליהם. ויש עוד דרכים לעשות את זה.
ובכל מקרה, הבעייה המרכזית שלי, שלפי דעתי היא הבעייה המרכזית של הרוב, זה איך להרים חברה שהלב שלה זה האנשים שעובדים בה ולא המייסד.
אם יש דרכים נוספות לעשות את זה, אני אשמח לשמוע את זה בתגובות.
הבאתי פתרון אפשרי מיני רבים, לבעייה כלשהי…
1. למצוא אנשים נלהבים עם פוטנציאל גבוה ולבנות אותם מאפס (כמובן שלא את כולם).
2. לעשות כל מה שניתן ברמה האישית והמקצועית בכדי לגרום להם להרגיש בבית.
3. לאפשר חופש עבודה (בגבול הטעם הטוב כמובן) ולהיות קשוב להצעות ייעול משמע לתת במה חופשית לכל עובד. רעיון אחד שעובד הציע שבאמת יייצא לפעול שווה זהב מבחינת תחושהת השייכות והמוטיבציה שזה ייתן לעובד.
4. לקבוע יעדים ריאליים באווירה טובה ( ;
שנה טובה.
חלבון מן החי זה מזיק : )
סתם, שיהיה לבריאות ובהצלחה בעסק החדש.
עדי,
מאחר ואני יודע בדיוק על מה אתה מדבר, אתה יודע שיש לי הרבה מה להגיד בעניין הזה, אבל פה זה לא המקום.
פוסט מעולה. תמיד כיף לקרוא אותך!
ליאור
10X
פוסט מעורר השראה כרגיל!!!
האמת שאני בן 21, כל חיי סביב אינטרנט, תכנות אתרים ושיווק באינטרנט…למען האמת, לא מוצא את עצמי כל כך.
במה להתמקד, במה להשקיע…אני מרגיש שאם אשקיע את עצמי רק באפילייאט אני אפספס עוד מאה דברים שיכלתי לעשות..
ממש מבולבל, להקים רשת אתרים, לא להקים..
יש מצב לעזרה?
תעשה רשימה של 10 כיוונים שיש לך, תסתכל על איזה 2 מתוכם אתה רוצה להתחיל ותעשה. תעשה ואל תפסיק
אפשר להרוויח מכל כך הרבה כיוונים ודרכים באינטרנט שזה מצד אחד טוב מצד שני רע.
ותבין רק דבר אחד…אף אחד פה לא יודע יותר ממה שאתה יודע..הם פשוט עושים
זו דרך לעשות את זה.
אבל מצד שני, אם אתה מתלבט אם לעשות משהו, לי זה סימן שאתה לא מבין את הערך שלו.
לדוגמא, אם אתה שואל אם לבנות רשת בלוגים, את לא יודע מה הערך של רשת בלוגים לטובה או לרעה.
מהסיבה הזו, אל תעשה את זה. שיווק באינטרנט זה לא מוצר מדף. זה לא לגו שאתה מרכיב על פי מרשם.
הלגו עובד, רק אם אתה יודע מה החשיבות של כל חלק.
אל תחשוב על חצי הכוס הריקה. תתמד במה שהכי מלהיב אותך ליישם ולך על זה בכל הכוח…
תשמע אתה פשוט אומן אהבתי
בהצלחה יגאל רק אל תשכח למה אתה עובד מלכתחילה … וכמה באמת שווה הזמן או יותר נכון החופש לעשות מה שאתה רוצה במהלך היום, כל שנה המחשבה שלך תשתנה , זה לא נגמר
ברור שכל שנה המחשבה תשתנה.
אבל כמו שאמרתי, יש לי שנתיים עד גיל 30, וצריך לקרוע את התחת….
התחלתי לעבוד בגיל 13 ובגיל 30 הפסדתי את כל מה שהיה לי והתחלתי מחדש, הזמן לא חוזר ותאמין לי שהכסף יגיע
תודה רבה,
אני יודע שהכסף יגיע…
אמנם זה נראה כאילו אני מציג את המצב שלי בצורה פסימית, אבל המצב לא באמת כזה. אני תמיד מתקדם. העניין הוא שאני מצפה מעצמי להרבה יותר…
תודה על התגובה איש.
אתה כמו גיבור הספר האלכימאי, עשית סיבוב שלם על מנת להגיע לאותה נקודה שהיית בה אחרי השחרור, לא? רק עם הבדל של ניסיון וידע
גם אני עובד ליד הבורסה ברמת גן וגם אני נוסע ברכבת כמה פעמים בשבוע ועד היום לא ראיתי אותך חחח אני מניח שהסיכוי הוא קטן מאוד סתם להיתקל בך..
מה סטייק עם שומן? חשבתי שאתה אוכל בריא?? וכן חלבון מהחי מסוכן ביותר לגוף האדם ואין על זה ויכוח, אלה שמתווכחים עושים את זה מבורות בנושאי תזונה..
בכל אופן, המון בהצלחה עם החברה החדשה!!! אני מאחל לך שתשיג את כל מה שתרצה מהר ובקלות!
דווקא לא. לא חזרתי לאותה הנקודה בכלל…
התקדמתי המון. פשוט כל הזמן צריך לכבוש פסגות חדשות.
התובנות שלי הם לגבי כאלה שרק השתחררו מהצבא ומחפשים את עצמם. עבור אנשים בוגרים יש לי טיפים אחרים קצת.
מי שמפגין בורות בתחום התזונה זה אתה. כבר מהמשפט הראשון. ואני מדבר רק על המשפט שמדבר על שומן ובריאות. בחצי שנה האחרונה ירדתי מ14% שומן למשהו קרוב ל-10%. וכל זה תוך כדי זה שאני אוכל סטייקים עם שומן וגלידות…
הבעייה היא, שבטח הידע שלך מבוסס על מחקר סין או שיט אחר כזה. ובגלל זה אתה טוען שזה לא בריא.
תודה רבה בכל מקרה.
יכול להיות שירדת באחוזי השומן בגוף אבל אין לך דרך למדוד את רמת סתימת העורקים שלך שאני מבטיח לך שעלתה משמעותית. הידע שלי מבוסס על המון מחקרים, עשרות ספרים, עשרות הרצאות ופתיחת עיניים לרמת התחלואה של אנשים סביבי שאוכלים את השיט הזה.
אין מחקר שמצביע על מוצרים מהחי שטובים לאדם.
מחקר סין הוא ממש לא שטויות, הוא ה-מחקר! אבל יש עוד רבים אחרים שמצביעים על אותו דבר וכולם מגיעים בסופו של דבר לאותה מסקנה.
מה בדיוק בריא בבשר עתיר שומן? ההורמונים? החלבון? האנטיביוטיקה? הוורידים? הדם? הרקמות? השומן? כל החרא שהם דחפו לחיה המסכנה מהיום שהיא נולדה?
אני לא בא להפוך אותך לצמחוני או טבעוני, אני רק אומר שתזונה מהחי מסוכנת לאדם, קח את זה איך שאתה רוצה.
הגוף צריך שומן מן הסתם, לא אמרתי שלא, אבל שומן בריא כמו שמן זית, שמן קוקוס, אבוקדו, אגוזים, טחינה וכו'. לאכול שומן של חיות אחרות לא היה ולא יהיה בריא. לעולם.
לגוף האדם, (גם אצל חיות זה פועל באותה צורה), יש מנגנונים לסילוק רעלים: שתן, צואה ושומן, הוא בנוי בצורה כזאת שאת כל הרעלים והכימיקלים שהצטברו הוא מפנה לרקמות השומן, ולא משנה כמה כושר אדם או חיה עושים, בגלל זה אתה רואה (לא אתה, מישהו אחר) שיש אנשים רזים ובכושר שיא ועדיין יש להם צלוציטיס. אלא רקמות שומן מלאות בפסולת של הגוף.
תקרא על זה ותגיד לי אם אני טועה, אשמח לדעת למה. ומה המקורות שלך.
שומן מהחי מלא בכל הרעלים שהחיה אכלה מהיום שהיא נולדה. שומן מהצומח הוא שומן בריא שמכיל עוד המון ויטמינים ומינרלים אחרים.
ואחי, אל תתרגז, לא התכוונתי להגיד שאתה בור, התכוונתי לאנשים באופן כללי, אני יודע שיש לך המון ידע ושאתה מתאמן שנים ושומר על עצמך.
תסביר איך האינואיטים המסורתיים בצפון אמריקה צורכים 70% מהקלוריות שלהם משומן חי ויש להם 0% סרטן ו-0% מחלות לב.
השומן מהחי הוא מזין, בריא, ואחראי להזנת המין האנושי משחר ההיסטוריה. להגיד שהוא לא בריא לנו זה כמו להגיד שמים לא בריאים לדגים.
אותי אישית מטריד הגלידות. סוכר הוא הדבר הכי לא בריא.
תודה על התגובה דניאל.
אני מסכים איתך שסוכר יותר מסוכן, לפי דעתי אפילו יותר מסיגריות.
מה שכן, אני עושה את זה בצורה מבוקרת והכל בסדר…
אבל בואו לא נכנס לדיון הזה. זה לא המקום. יש לי הרבה מה להגיד על זה. אבל כאן זה לא המקום.
הרי גם כך אף אחד לא ישכנע את האחר, אז זה לא רלוונטי.
עם תוחלת חיים של 64 שנים (14 שנה פחות מהשכנים בקנדה ו-18 שנה פחות מבישראל) אני לא בטוח שהאינואיטים הם הדוגמה הכי טובה לתזונה טובה.
כנ"ל לגבי בני ההדזה בטנזניה ש-50% מהתפריט שלהם הוא בשר ובני שבט המסאי הציידים – 45 שנים – keeping it short and sweet כמו שאומרים.
ומצד שני, האוכלוסיות מאריכות החיים, ביניהן וילקבמבה, אבחזיה ואוקינווה, מבוססות כמעט בלעדי על תזונה מן הצומח, לא יודעות מה זה סוכרת, סרטן, אלצהיימר וטרשת עורקים ומתפקדות באופן מלא וצלול גם בגיל 90.
מסתבר ששומן מן החי לא אחראי להזנת המין האנושי משחר ההסטוריה, לפחות לא בקרב האוכלוסיות הבריאות באמת.
אגב, פעם לא היו יותר מדי אפשרויות בחירה. לאכול בשר בטח שהיה יותר טוב מלגווע ברעב. האם זו התזונה הטובה ביותר?
גם הטיעון האבלוציוני שעולה לעיתים בהקשר הזה לא רלוונטי, מהסיבה הפשוטה ש"מטרת" האבולוציה היא התרבות והישרדות המין, לא תוחלת חיים ארוכה שלו. כדי להגיע לגיל ההתרבות לא צריך סטנדרטים גבוהים מדי של תזונה.
אחרי מלחמת קוריאה בוצעה נתיחה של 200 גופות חיילים קוריאנים ו-200 גופות חיילים אמריקאים. 80% מגופות החיילם האמריקאים התאפיינו בכלי דם מלאים בפלאק. כלי הדם בגופות החיילים הקוריאנים, שהתבססו על תזונה צמחית, היו נקיים לגמרי.
בהצלחה עם השומן מהחי.
חבר'ה, יש לא מעט צדדים לנושא הזה אבל אני כן רוצה לחדד את מה שאמרתם.
שומן מן החי הוא לגמרי לא בריא ועל זה אני בטוח שכולם מסכימים, אבל כשמדברים על חלבון מן החי הנושא הופך לקצת יותר מורכב.
באופן כללי כן, גם חלבון מן החי הוא פחות בריא אך היתרון הגדול שלו על פני חלבון מן הצומח הוא שהערך הביולוגי שלו הרבה יותר גבוה ולכן הוא הרבה יותר אנבולי. כל מפתח גוף מקצועי יודע שהוא משלם מחיר בריאותי על התזונה הרוויה בחלבון מן החי אבל הם יודעים שמלאכול כל היום רק קטניות ואגוזים (חלבון מן הצומח) הם לא יוכלו להגיע למימדים שכאלה.
מכיוון שלא נראה לי שיש פה אנשים שמחפשים לגדול אז אפשר לומר שזה לא הכרחי שתאכלו חלבון מן החי.
המלצה שלי: לא חייב להתנזר מחלבון מן החי אבל כן תקפידו על לאכול רק חלבון רזה. כלומר כמה שפחות אחוזי שומן על מוצר מן החי. זכרו, שומן מן החי הוא בעיקר זה שאחראי למחלות אז תשתדלו לא לעבור את ה 3%
חבר'ה בואו לא נמשיך את הדיון הזה, ונסכם שהיום בערב כולם קונים חמאת בוטנים (מת על זה!!!!)….
היה מפתיע לקבל את ה RSS של הבלוג למייל
כמו תמיד תענוג צרוף לקרוא
שלחתי את המסר לקולגה שהוא מה שאתה מחפש
יהיה מה שיהיה
נקווה שתצטרך עוד הרבה אנשים וככה יהיו עוד הרבה פוסטים
בהצלחה בדרך החדשה
תודה רבה,
שבוע טוב.
אחד הטובים שלך, ידידי. אמיץ ובול בפוני.
תודה חבר.
פשוט סבבה לקרוא את הפוסטים שלך, גם אם תדירות הפרסום שלהם היא לא אותה התדירות כמו פעם
אגב, בניגוד למה שכתבת, אני לא חושב שתפסיק לכתוב בבלוג
אני חושב שתמשיך לעדכן אותו פה ושם עוד שנים רבות, זו לא משאלת לב שלי או משהו כזה (למרות שאני נהנה לקרוא פה) אלא אינטואיציה אישית שלי, אתה פשוט נהנה מהבלוג הזה וממה שהוא נותן לך, גם אם אתה לא מודה בזה
מאחל לך המון הצלחה איש יקר
תודה על התגובה זיו,
אמרתי בעבר ואני אגיד את זה גם עכשיו. מתישהו כנראה אני אחזור לכתוב בבלוג כזה או אחר באופן קבוע. אני נהנה ואף פעם לא הסתרתי את זה.
אבל יש הרבה דברים מהנים בחיים.
לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. כרגע כתיבת בלוג באופן סדיר לוקח ממני יותר ממה שאני יכול לתת.
בכל מקרה תודה על התגובה.
בהחלט, אני יכול להבין את זה
אבל אפילו אם תעדכן אותו פעם בחודש-חודשיים זה יהיה נפלא וכולנו נשמח כמובן
כבר כתבתי לך בעבר ואני כותב שוב: אני אדם עסוק עם המון פרויקטים ובקושי יש לי זמן לנשום, נדיר ביותר שאני אשקיע מזמני על קריאת בלוגים או דברים כאלה
אבל את הבלוג שלך אני לא רק קורא – אני מלקק איתו את האצבעות
לא רק בגלל שכן לקרוא פה, אתה היית אחד ממקורות ההשראה הכי רציניים שלי כשהתחלתי להתעסק עם $ באינטרנט
אני מודה לך על כך
תודה רבה.
כשיהיה לי מה לכתוב, אני אכתוב…
כרגע אין לי דברים מעניינים לכתוב.
ואני לא באמת רוצה לחזור לתקופה שבה אני עושה דברים בשביל לכתוב עליהם.
תודה שוב
מזדהה עם רוב מה שכתבת. כיום אני בנקודה דומה לשלך . יודע שאם אשב יותר על המשחב אני אראה יותר כסף , אבל אני מרגיש עובד של עצמי.
באמת מחפש משהו חדש, אבל רק אם זה באמת מתגמל , אחרת לא אחשוף את שיטות הקידום שלי וכו'…
למה שלא תעסיק אנשים שישכפלו את העבודה שלך? או ישכפלו אותך?
אהבתי מאוד את הפוסט הזה ובכלל אוהב לקרוא את מה שאתה כותב, זה תמיד נותן לי מוטיבציה ללכת ולעשות משהו ואיזשהי פרספקטיבה חדשה לחיים.
מבחינתי אתה המנטור שלי גם אם אתה לא רוצה להיות כזה
תודה רבה…
שמחתי לעזור
יגאל תחזור לכתוב,
את המושג אפילייט ראיתי לראשונה בבלוג שלך
לא הכרתי אותו בכלל, זה היה לפני שנתיים,
והחודש עשיתי רווח של מיליוןשקל מאפילייצה
בלעדיך הייתי שכיר,
קצת הזוי לרשום את זה.. לא דמיינתי שאגיע לזה.
תודה
שמח שעזרתי
אני אשמח אם תשלח פוסט אורח, תרגיש איך זה לכתוב. אולי בסוף גם לך יתחשק לפתוח בלוג
היי יגאל,
כיף לראות פוסט שלך אחרי הרבה זמן של שתיקה.
יכול להיות שהמהלך הזה שעשית היה בשביל לצאת מהמאורה ולהיות פחות עם עצמך ויותר מוקף בחברה ואנשים, כלומר להיות חלק מקבוצה?
בנוסף הכנסת את עצמך למסגרת שזה עוד מרכיב נורא חשוב בהצלחה.
למה אני שואל? כי לי בתור אפיליאייט הקטע שהכי קשה זה ה"לבד". אמנם אני לא תלוי באף אחד ואין לי לחצים אבל זה די מדכא שרוב העבודה מתבצעת לבד במרתף. מצד שני הכנסתי לעצמי לראש שלהיות שכיר זה חרא. אז אני סובל בשקט…לבד
למה לסבול?
הלבד הרבה פעמים יכול להביא לדיכאון. אפשר ללכת לכנסים ומיטאפים שזה באמת אחלה אבל ביום יום אני חושב שזה לא בריא לעבוד לבד…זה כיף שיש סביבך אנשים שחולקים את אותם ערכים ויש מכנה משותף. חלק מהיתרון הגדול של להיות בקבוצה זה שהיא מספקת גם מעטפת תמיכתית וזה גם מביא רוח תחרותית בהרבה מקרים, ובקיצור זה אווירה שונה לגמרי. אני חושב שעשית מהלך ממש טוב בקטע.
יגאל, כתוב קולח ונהדר כתמיד, ברכותי
בהצלחה גבר, אני מאמין שתצליח בכל דרך שתבחר.
אהבתי את הפוסט והתובנות, אבל יש כמה דברים שרציתי להגיד (מצטער, אבל זו דעתי האישית).
קודם כל, אני לא חושב שאתה לומד מהאנשים הנכונים.
חברים שעשו אקזיט זה מגניב ומעורר הערצה, אבל שום גאונות עסקית לא בהכרח תמצא שם (אני בכוונה אומר ״לא בהכרח״ כדי לסייג כי לפעמים כן).
קווין סיסטרום (אחד ממייסדי אינסטגרם) הכניס לכיסו 400 מליון דולר מהרכישה של אינסטגרם על ידי פייסבוק – האם זה אומר שהוא אמור לייצג דוגמא כלשהי ללמוד ממנה? מקור להשראה? בחיים לא!
ומה לגבי הרכישה של וויז – האם בגלל שנמכרה בסכום כה רב זה אומר שמומלץ לחברות לחקור את ההתנהלות שלה ולשכפל אותה? אין מצב…..
הרבה פעמים אקזיטים נוטים לסנוור אנשים בגלל סכומי הכסף הגדולים, אבל אנשים שוכחים שלא בזכות הגאונות העסקית/שיווקית/ניהולית האקזיט יצא לפועל אלא בגלל משהו פשוט הרבה יותר – להיות במקום הנכון בזמן הנכון. אינסטגרם במקרה הגיעו לכמות יוזרים מסוימת בנקודה שבה פייסבוק רצו להנפיק, הרכישה איפשרה להם להגדיל את שווי החברה לקראת ההנפקה וכך נוצר החיבור. אילו אינסטגרם היו נוצרים הרבה לפני או הרבה אחרי, ספק אם היה בכלל אקזיט.
ולגבי ווייז – כנ״ל.
חברה של 100 מליון דולר שמעסיקה אלפי עובדים לא הייתה שם, מוצר מגניב שנתן לגוגל ערך מוסף ברגע בו היו צריכים אותו – כן.
לכן מבחינתי האנשים שאני מעדיף ללמוד מהם זה אנשים שהקימו חברות מצליחות, גדולות ויציבות, לא בהכרח כאלו שהתעשרו מהר. הבולטים מביניהם – ג׳ון ד. רוקפלר (הרבה לא יודעים אבל הוא היה האדם הכי עשיר בהיסטוריה עד היום), קרנגי, הנרי פורד, ג׳יי פי מורגן ואפילו בני תקופתנו – סטיב ג׳ובס, ג׳ף בזוס, אלון מוסק ביל גייטס ועוד רבים אחרים…..
עצה שלי אחי, עזוב אותך מחברים שעשו אקזיט, אל תבזבז זמן, במקום זה תנסה לחקור ולקרוא על האנשים הגדולים באמת.
ועוד נקודה שמאד קוממה אותי זה מה שהחבר היהודי מארצות הברית אמר לך לגבי לחשוב מהיום הראשון למי תרצה למכור בסופו של דבר את החברה. סלח לי אחי אבל זה פשוט בולשיט….זה שמישהו עשה אקזיט של 200 מליון דולר לא אומר שכל מה שהוא יגיד קדוש. מזה אני מנסה להיזהר – טיפים של אנשים עשירים שחושבים שהטיפים שלהם מועילים רק בגלל שהם עשירים.
הטיפ הזה הוא בערך הדבר הכי גרוע שאי פעם תוכל לעשות, אני ממש ממליץ לך לא לחשוב ככה אם אתה רוצה להקים אימפריה. תחקור את 50 החברות הגדולות בעולם ותראה שלאף אחד מהמייסדים מעולם לא הייתה תוכנית כזו כאשר הקימו אותן.
משום מה גם לי תמיד הייתה מחשבה כזו, אבל אז יצא לי לדבר פעם עם אוליגרך כלשהו והוא ניפץ לי הכל כשייעץ לי לעולם לא להקים חברה מתוך חשיבה על מכירה. אחרי הפגישה גיגלתי את השם שלו וגיליתי שהוא יושב על 2.3 מיליארד דולר, אני די סומך על מה שהוא אמר. זה גרם לי להתחיל לחקור הרבה חברות מצליחות (ובעיקר את סיפור ההיווסדות) ונוכחתי לגלות שהוא אכן צדק….
הי פבל,
אהבתי את התגובה שלך אבל אני חושב שכל שיש לך יותר כללים – ממי ללמוד וממי לא אתה בסופו של דבר מפסיד.
לכל אדם שהצליח יש ניסיון ייחודי שעזר לו בסיטואציה ספציפית, אולי זה לא המודל העסקי שלך אבל אם נגיד על כל בנאדם שעשה X אז הוא Y פשוט נפסיד את מה שאפשר ללמוד ממנו.
אני חושב שאחד הדברים הנכונים שאפשר לעשות בעסקים ובחיים זה ללמוד ממישהו שעשה משהו שאתה רוצה להגיע אליו במקום במקום להמציא את הגלגל מחדש.
בין אם אתה מתכנן אסטרטגיית אקזיט מראש או בונה מותג יש דבר אחד שתמיד יהיה נכון ויקבע עם העסק יצליח או לא וזה הוספת ערך ללקוח. זה נשמע פשוט וברור אבל זה העיקרון החשוב ביותר לדעתי.
בהצלחה,
עדי
פבל, אני איפשהו מסכים איתך אבל גם לא מסכים איתך…
קודם כל החבר היהודי שלי, שבעברו אקזיט של 200 מיל', בנה את כל החברות שלו בצורה רווחית. הם לא היו ווייז או אינסטאגראם.
דבר שני, הסטארטאפ האחרון שלו, בן שנתיים וקצת, כבר מגלגל מחזור של 12 מיל' בשנה. ההוצאות שלו נורא נמוכות… כך שאני מאמין שלפחות 80% רווח.
הטענה שלו בדבר הלתכנן מראש לאקזיט גם אם לא רוצים אקזיט, היא כי הוא אומר שאתה צריך להסתכל על סטארטאפ גם מבפנים וגם מבחוץ. וכשאתה מסתכל על הסטארטאפ מבפנים, אתה לפעמים נוטה לפעול כמו שאתה רוצה במקום לפעול כמו שהשוק צריך…
זה פחות או יותר גם מה שזוכה פרס נובל, דניאל כהנמן אומר:
http://ideas.calcalist.co.il/?p=1162
לגבי שאר האנשים שהתייעצתי איתם, גם הם יצרו חברות שהרוויחו הרבה כסף ובסוף עשו אקזיט.
ונכון שאי אפשר לקחת את ווייז ואינסטגרם כדוגמא, אבל כן אפשר ללמוד מהיזמים של ווייז ואינסטגרם.
כמו לדוגמא איך לנהל חברה לא רווחית?
איך לגייס כסף לחברה בלי מודל עסקי?
איך לבנות צוות?
איך לתחזק חברה של 300 עובדים (ווייז)?
איך לגייס יוזרים?
את רוב היזמים שציינת, למדתי… ועדיין אם תיקח את ביל גייטס, אם IBM לא היו מפגרים, אז הוא לא היה היום האיש העשיר בעולם. הוא היה בטח מולטי מיליונר, אבל בטח לא ברמה כמו היום.
יש הרבה דוגמאות כאלה…
בכל מקרה, אני מאמין שמכל אחד יש מה ללמוד, גם מניוביז…
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד התייעצות לגבי דברים נקודתיים עם אנשים שעשו את אותם דברים נקודתיים, פשוט לא חושב שהם יכולים להוות מודל לחיקוי והשראה בכל הפעילות העסקית. אגב, אני מאמין שאפשר ללמוד מכל אחד משהו, בלי קשר אם הצליח או לא.
לדוגמא: אם יש לי חבר שגייס כסף, אני אתייעץ איתו במידה וארצה לגייס כסף ואשמח לקבל ממנו כל טיפ בנושא.
ולגבי העניין השני, עזוב את מה שאני אומר, פשוט תעשה בדיקה בעצמך – תנסה להגיע לאנשים שבנו חברות גדולות ורציניות ותשאל מה דעתם על זה.
אגב, לא הבנתי – אתה מקים אונליין מרקטינג אייג׳נסי שמספק שירותים ללקוחות?
חברים את הדיון המעניין הזה ניתן לסכם במשפט אחד:
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי
שכל אחד יעשה את החושבים שלו מה הוא יכול ללמוד מהאנשים הסובבים אותו בלי דעות קדומות ותאמינו לי שרק תרוויחו.
חג שמח ושנה טובה.
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי – ומתלמידיי יותר מכולם
אני פה עם פבל במאה אחוז [אהלן פבל, הרבה זמן לא דיברנו
))]
בואו תראו איך בונים עסקים שנועדו להימכר. מנפחים מנפחים מנפחים, שורת הרווח לא חשובה, ומגיע מישהו ורוכש את העסק במכפיל מליון, מכל מיני סיבות. להגיד שיש כאן חכמה עסקית, בודאי שכן, להגיד שככה בונים עסק לטווח ארוך, בודאי שלא.
אתה מקים חברה שיודעת להרוויח, ומערכת שבאמת עובדת, אין שום תחליף לזה. אני אישית נפגש עם יזמים במטרה להשקיע, וכל מה שמנסים לצייר לי זה כמה העסק הוא ואו, ולא כמה הוא יודע לחבר דולר לדולר ולהפוך את ההשקעה לכדאית.
הדבר היחיד שאני יכול לקחת מהעצה היא התנהלות פנים ארגונית, בכל המ שקשור לתרבות הארגון, והניהול החשבונאי/פיננסי. יש המון יתרונות בניהול כזה שכל מי שרואה את החברה יודע מיד להגיד מה יש ומה אין. להגיד שזה הדבר הכי נצרך כשאתה מקים חברה חדשה במשרד קטן. לא יודע, אם יש לך משאבים פנויים – לך על זה.
לעצם הפוסט, אני רוצה לחזק אותך יגאל שתצליח בבחירת הצוות. משימה שהיא סופר קשה בתנאי השוק של היום לדעתי, ודורשת הרבה שריפת זמן וכסף [מניסיון...]. הייתי שמח אם תעדכן איך הולך עם בניית הצוות.
אהלן גבר!
כיף לשמוע ממך ותודה.
והטיפים שלך תמיד שווים זהב בעיני, איש עסקים אמיתי שמתעסק רק בעשייה.
בהצלחה!
לגבי מערב פרוע … התחלתי את הדרך שלי ב2010 באיביי וקראתי ה-מ-ו-ן כתבות של אנשים וראיתי רעיונות עם סוחרים שאמרו שבזמנם ( 2003-2005 ) זה היה מערב פרוע והיום כבר קשה מאוד לעשות שם כסף .
החלטתי להתעלם מכולם ולקפוץ למים , עשיתי כסף לא רע בכלל ויותר מזה למדתי המון דברים שעד היום שיש לי חברה פרטית אני משתמש בהם .
מה המסקנה ? שאם תשאל אותי אם להיכנס לאיביי אני יענה : 2010 היה מערב פרוע , היום כבר קשה ..
ולמה זה ? אני חושב שהכול תלוי ברמת המוטיבציה ויותר חשוב האנרגיה שיש לנו , אתה אחרי שנות האיפיליאייט קצת שחוק ולכן חושב שאז היה קל .. ולעומת זאת מי שנכנס היום לתחום הזה ויצליח יהיה בטוח שזה היה מערב פרוע היום ( כי הרי הוא הצליח , אז זה 100% בזכות פריצות מערכת ושטחים אפורים שהוא ניצל – ואותם דברים נקראים מערב פרוע )
לסיכום : הכול מערב פרוע ! בכול תחום יש כסף ! קל או קשה ? זה כבר תלוי בהשקפתכם האישית .
שיהיה לכולנו יום מצוין
מה אני אוהב בפוסט המבולבל שלך:
אני אוהב שאתה כותב איך שאתה חושב, ברור לי שזה לא הפוסטים המושקעים במובן שתכננת איך הם יצאו אם שהם היו ברורים לך.
ובמובן הזה אני אוהב לקרוא את הדברים ככה, זה מאוד תומך ועוזר לראות איך אתה חושב
ישנם שני דברים שאני מתחזק מהפוסט הזה (ואולי שאקרא אותו בעתיד יהיו נוספים)
אחד זה ניסיון – ניסיון בניהול, ניסיון בכל העבודה הזאת
השני זה להקים צוות. אני בדרך, למרות שיש לי את הקשיים משלי.
תודה
היי,
שמי טל קמפיין מנגר ביפ דיגיטל – אד נטוורק.
לפני שנה סיימתי את עיסוקי כרו"ח והתחלתי להקים רשת אתרים.
לאחר שראיתי שזה לא יביא אותי לחופש פיננסי אז הצטרפתי להצעה של חבר ילדות שלי בעל ניסיון של 4 שנים במרימדיה והקמנו אד נטוורק לפני חודשיים.
נשמח לשתף אתכם פעולה. אתה יכול להשאיר לי הודעה במייל לכל מטרה.
בברכה,
טל
קצת מייאש… למען האמת… אחרי שעזבתי עבודה לשמוע את זה דווקא ממך…..
יו איזו פוסט מעצבן מכל כך הרבה סיבות. קודם כל רק בזכות הדרך שעברת ומה שהשגת ממנה אתה מגיע לעולם כמו מלך, ולא כמו שכיר זוטר מוזר שצריך להלחם על הרעיונות שלו מול חברה שמנהליה חושבים דרך האינטרסים שלהם.
בקיצור, אתה שוב חושב בצמצום מחשבתי כמו פעם, נו שוין אז תלמד איך חברות עובדות ותלמד שיתופי פעולה ותעשה מליונים ותיהיה קבור בעבודה ותסע הלוך ושוב לעבודה כמו כל עם ישראל, יום אחד השיגרה הזו תמאס עליך. ואז שוב תגיד שחשבת מוזר/שונה ובנתיים עשית עוד כסף(שזה דבר טוב)
יש כל כך הרבה ערך במסע שעברת שפשוט מפליא אותי לחשוב שאתה מתבלבל מקצת רעש שעושים אנשי החברות והיזמים. ללא המסע לא היית מדבר איתם! גם אם היית חושב על זה מההתחלה, היית במקום אחר.
יכול להיות שהתגובה שלי קצת אמוציונאלית כי שברת משהו אחרי שאני קוראת בבלוג, שברת משהו בכייף הזה שהיה לי לקרוא אותך. אולי זה לטובתי. אבל זה מסבך לי את העלילה של מסע חיי.
קיצור, אל תבעט במה שעברת תיהיה יותר נדיב לעצמך ופחות ביקורתי, ויאללה הרבה פחות החלטי. עוד ישתנו לך הדעות אלף פעמים, ואתה תמיד צודק! לאותו הרגע.
המון בהצלחה בהמשך. מי יתן ותביא הרבה תועלת לעולם, אתה כבר מביא המון.
פשוט אהבתי את המאמר עזר לי מאוד בתחום הקידום האתרים ממליץ בחום ואהבה על המאמר והפוסט שממש עזרו לי תודה ענקית מכל הלב golan seo http://xn--4dbcdabmd0ad8aec7jta3a.org.il/