האם אתה עושה עסקים או משחק בעסקים?

לשחק עסקים מול לעשות עסקים

לשחק עסקים מול לעשות עסקים

את הפוסט הזה רציתי לכתוב כבר מזמן. ממש מזמן, ואם זאת עקב לוזים עמוסים וחיים אישיים משום מה דחיתי את העניין. בכלל, כפי שאתם רואים יוצא לי לדחות הרבה דברים שקשורים לבלוג. תכננתי הרבה דברים לבלוג ועם זאת, אני לא מצליח להגיע ליישום שלהם. תכננתי להעלות פורום, תכננתי לכתוב קצת יותר ועדיין קשה לי להגיע לזה.

כי אני אגיד לכם את האמת? כבר אין לי את הניצוץ כמו שהיה לי פעם ללמד מתחילים. אני תמיד אוהב לעזור, אבל לפעמים אני מוצא את עצמי מנסה לדחוף לאנשים דברים כשמהצד השני, הם בכלל לא מסוגלים להכיל את זה.

בכל מקרה, כפי שאתם יודעים, ב-1 לינואר זה היום הולדת של הבלוג. יום הולדת 3, ואני הולך להטיל פצצה ביום הולדת הזה. אמנם במהלך השנה אני כמו פוליטיקאי מפזר הבטחות לגבי הבלוג: יהיה כך, יהיה כך ולא מקיים. עם זאת בהבטחות הספיישל יום הולדת עמדתי די בכבוד עד עכשיו. כך שב-1 בינואר יש הרבה למה לצפות, אני באמת הולך להטיל פצצה רצינית…

שוברים את כל הסטיגמות

ולנושא אחר לגמרי. נושא שרציתי לדבר עליו זמן רב. זה לפי דעתי אחד מ-10 הנושאים החשובים ביותר למי שרוצה להצליח להבין…

לנו כאנשים פשוטים יש המון סטיגמות על דברים שאנחנו לא מבינים בהם, ובמיוחד יש לנו סטיגמות למקצועות של אנשים אחרים. לדוגמא יש לנו סטיגמות על אנשי פרסום ועל העבודה שלהם. יש לנו סטיגמות על מעצבים ועל העבודה שלהם ויש לנו סטיגמות על אנשי עסקים והעבודה שלהם.

לדוגמא, עוד הרבה לפני שעסקתי בפרסום, תמיד אני וחבריי היינו צוחקים על הפרסומות של "ג' יפית". תמיד היינו אומרים למה משלמים לה כסף? עליי זה לא עובד… מישהו מאמין לה באמת? עם הזמן כשהתחלתי לעסוק במכירות, התחלתי להעריך יותר ויותר את האישה הזו. עד שהגענו להיום, ואני ממש ממש מעריץ אותה… היא פשוט גאונה!

יש את הפארודיה המפורסמתך מארץ נהדרת, של "אמיתי זרמון" הקריין בכיכובו של טל פרידמן. של "אוהבים נקניקיות…", וכך כולנו חושבים שצריך להתנהג בפרסומות. וכך יש לנו גם סטיגמה על קריינים.

יש את הסטיגמה המפורסמת על אנשי המכירות. בארה"ב הסטיגמה הזו הרבה יותר מחודדת וזה סטיגמה על "אנשי מכירות של מכוניות". תמיד יש לנו סטיגמה על אנשי מכירות כאילו הם תחמנים וינסו לדחוף לנו בכח כל דבר שירצו. זו הסטיגמה שלנו לאיש המכירות המושלם. וכך גם אני חשבתי… עד שהתחלתי לעשות Direct Selling (אני יודע שלא אמרתי לכם את זה, אבל זה משהו חדש. פשוט החלטתי לעזור לחבר למכור כל מיני דברים ומכירה ישירה. לא ביקשתי כסף, עשיתי את זה בשביל ללמוד. לא ביקשתי כסף כי היה לי כבר, זה היה השנה).

בכל מקרה, כשהתחלתי להיות איש מכירות, הבנתי שאנשי המכירות "הטובים" ע"פ הסטיגמה הם הזבל של הזבל של המכירות. המוכרים הטובים באמת הם אנשים שאחרי שתקנו מהם, תרצו ללכת איתם לבירה… אנשי המכירות הטובים באמת – אלה שמוכרים הרבה לא מנסים לדחוף לך כלום. להפך, אנשי המכירות הטובים מציבים בפני הקונה אתגר לקניית המוצר. (לדוגמא הייתי אומר: אני לא בטוח שאתה מתאים… ואז הקונה היה מצטדק בשביל שנמכור לו את המוצר).

אני זוכר שלפני שנה+ בערך הלכתי לאיזה פגישה עסקית עם חבר. החבר שהיה המקשר ביני ובין מי שנפגשתי איתו, אמר לי בדרך לפגישה: "הוא איש עסקים מעולה וממולח. תיזהר ממנו?". ההגיון שלי אמר לי, "אם הוא איש עסקים כל כך טוב, למה להזהר ממנו?". אז כן, יש לנו גם סטיגמה בנוגע לאנשי עסקים.

הסטיגמה אומרת שאיש עסקים ממולח וטוב הוא בהכרח שקרן וינסה לדפוק אותי בכל הזדמנות. (בעבר כבר סיפרתי לך שהחינוך הקומוניסטי שקיבלתי טען: "מי שיש לו כסף, הוא גנב"). בכל מקרה, בסופו של דבר הסתבר ש-"איש העסקים הממולח" הזה הוא בנאדם מאוד קטן… שאפילו לדבר איתו בטלפון זה לזהם את הקו…

סטיגמת היזמים

כמו שיש לנו סטיגמות על אנשים מסויימים ומקצועות מסויימים, באותו האופן יש לנו סטיגמות גם על עסקים, אתרים באינטרנט על ניהול עסקים ובערך על כל דבר שאתם חושבים.

היום אני רוצה לדבר איתכם על הסטיגמה של ה-"לעשות עסקים" או להיות "איש עסקים".

במהלך החיים שלי, נתקלתי לא פעם אחת באנשים שקוראים לעצמם יזמים/אנשי עסקים או כל דבר אחר. בתחלס, בהתחלה הייתי מתייחס לזה. היום אני סתם מרחם עליהם עמוק בלב. ואולי בעצם לא, כי האמונה הזו נותנת להם משמעות לחיים.

אלה אותם האנשים שבונים את החיים שלהם כמו פאזל, ובכל פעם שלא תפגשו אותם הם מספרים לכם על הזדמנות עסקית חדשה. לפי האידיאולוגיה שלהם כל חלק מהפאזל מורכב מקורס כזה או אחר. או ספר כזה או אחר.

כל פעם מתכננים….

אלה אותם האנשים שכשאתה שואל אותם מה הם עושים, והם בתגובה מנפחים את החזה ואומרים "אני יזם"/"אני לומד יזמות".

אתם יודעים מה מצחיק בזה? מזה בכלל יזמות ואיך אפשר ללמוד יזמות? עזבו את כל ההגדרות המילוניות וכאלה. ההגדרה שלי ליזם היא: "אחד שגורם לדברים לקרות". איך אפשר בדיוק ללמוד את זה?

בטח רובכם ראיתם את התכנית המצויינת בערוץ 10, המדריך למיליון הראשון (ואם לא, גגלו ותראו). שלמה שמלצר, אחד מאנשי העסקים המוצלחים בארץ נשאל: "הייתה לך תכנית עסקית?", והוא בתגובה צחק ואמר: "בחייך, איזה תכנית עסקית…". וזה בדיוק מה שצריך לעשות. לגרום לדברים לקרות…. אחרי שכבר משהו קרה, אפשר להמציא תכנית עסקית.

לעשות עסקים מול לשחק בעסקים

יש כאלה, שכבר מחליטים שהם הולכים לעשות משהו ואז מגיע השלב האהוב עליי… השלב בו כל הסטיגמות של האתרים באינטרנט יוצאות לפועל.

הם מחליטים שצריך לעשות תהליך פלצני שנקרא מיתוג, ומשקיעים הרבה מאוד כספים וחשוב מכך זמן בשביל לבנות "מותג".

עזבו את הכסף, כסף בא והולך… אבל מה עם הזמן?

זמן זה המשאב היקר ביותר שיש לנו בחיים. אתם שורפים את הזמן שלכם ושל כל מה שקשור אליכם.

בכל שנייה שאתם עושים משהו שלא משפיע בצורה ישירה על הכסף שאתם מרוויחים, אתם משחקים בעסקים

זה מן משחק כזה שאומר, בואו נשחק כאילו אנחנו אנשי עסקים. בוא ננסה להראות פלצניים והמילה האהובה עלי "מקצועיים".

ומן העבר השני, אנשים שעושים עסקים, הם עושים עסקים - גורמים לדברים לקרות. לא מחכים, ולא בונים את החיים שלהם כמו פאזל (קודם אוניברסיטה, אחרי זה קורס ביזמות, אחרי זה לעבוד 2 בהיי טק ולהרוויח כסף אחרי זה X אחרי זה Y אחרי זה תכנית עסקית אחרי זה Z ובסוף יהיה לנו עסק).

תחשבו על פייסבוק!

מארק צוקרברג הוא לא שיחק בעסקים, הוא עשה עסקים. כפי שניתן לראות, העיצוב הראשון של פייסבוק היה יצירת מופת גראפית. פשוט נעשתה שם עבודת מיתוג לא מהעולם הזה.

אותו הדבר אנחנו יכולים להגיד על המראה של גוגל כשהתחילו, המראה של אמאזון כשהתחילו ושל כל חברה אחרת שהתחילה…

תסתכלו על 10 החברות המצליחות ביותר, תבחרו כל חברה שתרצו… האנשים שהקימו את החברות לא ניסו לשחק אותה משהו שהם לא. כלומר להראות "מקצועיות". הם לא שיחקו בעסקים הם פשוט עשו עסקים.

ועכשיו אני שואל אתכם!

האם אתם משחקים בעסקים או עושים עסקים?

נ.ב. באחת האוניברסיטאות עשו מחקר וחקרו מה מבדיל בין יזמים בפוטנציה ליזמים בפועל, וגילו כי הרוב המוחלט של האנשים אשר מוגדרים כיזמים בפועל, בכלל לא קוראים לעצמם יזמים. פרדוקס מעניין לא?

44 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. שמוליק פיקסמן   25 בדצמבר 2010 בשעה 19:12
    (#)

    כתבת יפה, ומעניין,
    מצד שני אני עסקתי ב- 3 השנים האחרונות בייעוץ אשראי לחברות ולפרטיים , או בשפת העם סידרתי להם הלוואות מהבנק….

    ולכן הייתי חשוף לקשת רחבה שי ייזמויות ועיסקעות שיצאו לפועל ושלא יצאו לפועל…..
    אני נחשפתי לאמת שלהם ולא לחזות שניסו להעמיד מולי, שכן דפי העו"ש של הבנק אינם משקרים.

    מיתוך כך הגעתי לכמה מסכנות שאחת מהם שיזם לא יכול להגיע לכלל בשלות לפני גיל 35….
    והסיבה היא שאנשי עסקים , או יזמים …נקרא להם איך שנקרא…רואים את העולם בצבעים של שחור ולבן…כרי ,מתיגים את האנשים ואת עולמם לפי צדיק- רמאי, נוכל- איש מכירות וכו'……..
    לעומת זאת אנשי עסקים מגיל 35 והלך הם יותר פרגמטיים כלומר רואים את העולם בספקטרום יותר רחב של צבעים, כלומר בין השחור ללבן ישנם הרבה גוונים של אפור ושם הם נמצאים…זו החוכמה בעסקים לא לתייג את בני האדם ואת החיים כולם לפי שחור -לבן אלה לפי גווני האפור.

    בדרך כלל אם תראי לי איש עסקים צעיר לפני גיל 30 שמצליח בעסקים וכשאני אומר מצליח, אני לא מתכוון לאחד שסורד…אלה לאיש עסקים שהצליח בגדול…אני אוכיח לך שמאחוריו עומד שותף סמוי כגון אב או דמות מבוגרת אחרת שמנהל את העסק מאחורי הקלעים והוא משמש רק חזית או יותר נכון עתיפה לעסק…….

    • המיליונר בפיג'מה   25 בדצמבר 2010 בשעה 19:34
      (#)

      יש לי יותר מדוגמא אחת להראות לך…

      יתרה מכך, ישנו מחקר מפורט שמראה שאם לא ראית הצלחה ראשונה לפני גיל 30, רוב הסיכויים שלא תתקל בה אחרי גיל 30.

      • שמוליק פיקסמן   25 בדצמבר 2010 בשעה 20:19
        (#)

        תציג את הדוגמאות …תעזוב את המחקרים.. :-) .

        • אלחנו   26 בדצמבר 2010 בשעה 3:29
          (#)

          שמוליק פיקסמן ידידי היקר, מצטער לבשר לך שמה שכתבת למעלה הינו גיבוב של שטויות. כמה אנשיי עסקים מצליחים הכרת? 10? 20? טוב קח טובה: 100! ועדיין 100 זה מספק זעיר בשביל לעשות הכללה שכזאת.

          שעת הסיפור הקצר: אני מכיר, באופן אישי, 3 אנשיי עסקים מאוד מצליחים, בדיוק בסטנדרטים שלך: ולאף אחד מהם אין שום דמות של אב שהייתה שם ותמכה בהם וברור שאין אף שותף סמוי לא מנהל את מה שקורה מאחוריי הקלעים. הריי, גם למארק שבנה את הפייסבוק היו שותפים שעשו את כל העבודה בזמן שמארק הראה את הפנים הסקסיות שלו בהרצאות? נו באמת שמוליק, תעשה טובה.

          למען ההשאווה, יגאל צדק ב100% בתגובה שלו. ובשורה התחתונה, מבלי לעביר ביקורת עליך, אלה על מה שאמרת, לעשות הכללה מתוצאות של 100 אנשים זה פשוט…. "לא מקצועי" :)

          • רוב   29 בדצמבר 2010 בשעה 20:03
            (#)

            למארק ולרבים אחרים עזרו אנשים ומשקיעים, במקום שמארק אצליח בזכות משקיעים אלפי אחרים שבטח לא שמעת עליהם – נפלו.
            בסופו של יום, אתה שומע את כל הסיפורים הרועשים והמצליחים של השנה אבל אינך שומע את כל הסיפורים שנכלו כישלונות, קשה לעשות מסקנות וסטטיסטיקה רק לפי בן אדם אחד או השראה אחת כגון מארק או חברה שהצליחה.

            • אלחנדו   30 בדצמבר 2010 בשעה 0:58
              (#)

              בארה"ב עצמה יש 8,000,000 מליונרים. זה שמונה מליון מליונרים! אז אתה מתכוון להתמקד במה שחשוב ולבנות את העתיד שלך בדיוק כמו שאתה רוצה אותו או, שאתה מעדיף למצוא הצדקות לכשלונות שלך בכך שאתה מביא דוגמאות לכשלונות של אחרים?

              מי שנכשל זה מי שפרש, מי שמתמיד תמיד מנצח. עכשיו שתוק ותחזור להתמיד, בבקשה :)

            • רוב   30 בדצמבר 2010 בשעה 2:48
              (#)

              אני לא מביא דוגמאות לכישלונות שלי, אני לא נכשלתי דווקא, אני פשוט אומר למישהו שמביא דוגמא להצלחה שאין הכל כמו שזה נראה בהכרח והדברים הם יותר לעומק.

            • אלחנדו   30 בדצמבר 2010 בשעה 4:01
              (#)

              רוב ידידי היקר, בסופו של דבר כולנו נגיע למסקרה הבלתי נמנעת שלפעמים לנתח הכל לעומק זה פשוט בזבוז זמן יקר שעדיף להשקיע אותו במשהו פרודוקטיבי, כמו בעסק למשל :)

              שיהיה לך המון בהצלחה!

            • אורי מנור   30 בדצמבר 2010 בשעה 16:04
              (#)

              בארה"ב יש 3,100,000
              לא 8M – אבל זה אכן לא מעט.

            • אלחנדו   30 בדצמבר 2010 בשעה 19:40
              (#)

              למעשה דיברתי עם חבר שלי מארה"ב שהוא עורך בניו יורק טיימס. לרגע זה לפי סקר שהם עשו בשנה שעברה, 8.6% מאוכלוסיות ארה"ב הם מליונרים, מה שבחשבון פשוט הוא 26,000,000 מליונרים. לא, זה לא "לא מעט". זה ה-מ-ו-ן מהשורש ה.ר.ב.ה :)

              לשם השוואה, זה יותר מפי 5 האנשים שגרים בישראל.

        • המיליונר בפיג'מה   3 בינואר 2011 בשעה 5:22
          (#)

          לא מספיק חשוב לי.
          כל אחד ישאר באמונתו.

  2. גיל   25 בדצמבר 2010 בשעה 19:19
    (#)

    אני בן 34..

  3. NTB   25 בדצמבר 2010 בשעה 19:56
    (#)

    אני מאמין שלכל אחד יצא "לשחק בעסקים" בשלב זה או אחר בחיים (גם לי…).
    לדעתי, רק הניסיון מאפשר לנו ללמוד ולזהות מתי זה עסקים, ומתי זה משחק .
    האופי האנושי שלנו לא פעם גורם לנו להשלות את עצמנו, וזה ידוע שהבנאדם שהכי קל לנו לרמות הוא….את עצמנו.
    בקיצור, לפני שאתם הופכים ל"יזמים" ושואפים להיות "מקצוענים" ולבנות "מותג", קודם כל תצמיחו מודעות עצמית ואל תחיו באשליות.

    ויגאל, אם אתה רוצה לעמוד בהבטחות שלך ולא להיות עוד פוליטחקאי ממולח :-) אתה תמיד מוזמן לבקש עזרה מהקוראים המסורים שלך. אני מאמין שחלק מהם (כולל אני) יסכימו לקחת חלק משמעותי באתגרים שלקחת על עצמך, ולעזור לתוכניות שלך לרקום עור וגידים, גם כשאתה טובע בלו"ז צפוף של משימות אחרות…

  4. יגאל   25 בדצמבר 2010 בשעה 20:17
    (#)

    ממש אהבתי – כל מילה בסלע, רוב האנשים, ולשמחתי אני לא בניהם, פשוט (ותסלח לי על הביטוי) זייני שכל, לא יזיזו את עצמם גם אם החיים שלהם תלויים בזה, תהרוג אותי אני לא מבין איך אפשר לוותר על כל החלומות שלך בצורה כזאת…

    רק בריאות

  5. רונן   25 בדצמבר 2010 בשעה 20:32
    (#)

    יגאל,
    אני מסכים לגבי קודם כל לעשות ולא להגזים בלחפש מה הכלל אומר שצריך לעשות.
    אבל – להגיד שאין ערך למיתוג או שמיתוג זה שטויות ולהראות חברה שהצליחה בתור דוגמא – זה לא נכון בכל כך הרבה רמות – גם בתחום השיווק וגם בסטטיסטיקה בסיסית של הצלחה של חברות.
    אין שום דבר רע בלעשות את המקסימום כדי להגדיל את הסיכויים של העסק להצליח, צריך רק לדעת במה להתמקד ועל מה לא לבזבז.

  6. omerbsh   25 בדצמבר 2010 בשעה 20:35
    (#)

    אתה צודק לגמרי , כרגע האיש המוערץ ביותר עלי הוא בנאדם (חבר ילדות) שלא סיים בית ספר והבחור פשוט מתעסק במכירת חלקים לאוטו , האומנם בצורה פיראטית אבל אני עוזר לו . ומעריך אותו על עשייתו.

    יגאל מתי תקים את הפורום?

  7. אור   25 בדצמבר 2010 בשעה 22:02
    (#)

    יש אחלה ספר שבדיוק מדבר על זה
    Ready, Fire, Aim – Michael Masterson

  8. חיימון חיפה   26 בדצמבר 2010 בשעה 1:21
    (#)

    תואר יש לך? השכלה משהו?
    אם לא, אתה מדבר מתוך בורות ואין לך מושג מה זה יזמים יזמות או עסקים. היה לך פוקס הרווחת כסף וזה לא עושה אותך יזם או איש עסקים

    • אורי מנור   26 בדצמבר 2010 בשעה 3:03
      (#)

      חיימון – זה שלמדת לאחרונה לכתוב משפטים שלמים לא אומר שאתה צריך להתאמן כאן בבלוג. יגאל מבין יזמות, ואני אומר את זה באחריות, כנראה שגם יותר מרוב מסיימי תואר שני במנהל עסקים, בטח ובטח שהרבה יותר ממך.

    • המיליונר בפיג'מה   3 בינואר 2011 בשעה 5:28
      (#)

      חיימון היקר,

      אם תואר זה המדד שלך להבנה והצלחה אז זה אומר הרבה עליך.

      ובכל מקרה, בשביל לספק אותך אני אספר לך סוד, יש לי שליש תואר במדעי המחשב. פרשתי עם ממוצע 85 מתוך הבנה שתואר זה בינוניות.

      תודה על ההבנה.

  9. ההוא   26 בדצמבר 2010 בשעה 8:28
    (#)

    אני חושב שה"בעיה" היא אחרת: מה יאמר מישהו שכרגע עובד על עסק חדש, ויקח לפחות שנה עד שהוא ממש ירוויח, ונניח שבינתיים הוא עובד חלקית בניקיון, וישאלו אותו מה אתה עושה בחיים?
    אז מה, הוא יאמר שהוא עובד בניקיון. נקודה. ? אז הוא אומר שהוא יזם, אני אומר שאני לומד, כי הקמת עסק זה בעצם תהליך של למידה
    אני לא מדבר על "יזמים" שכבר שנתיים לא עושים כלום ובנוסף גם לא רואים סיבה לבזבז זמן על עבודות, הרי ה"עסק" שלהם יניב להם המון הכנסות…
    וגם לזה יש הסבר פסיכולוגי פשוט, למה אנשים מתנהגים ככה

    • omerbsh   26 בדצמבר 2010 בשעה 8:39
      (#)

      מה זה חשוב גם אם אתה סנדלר , והחנות שייכת לך , מה אתה לא יזם?
      יזם זה כללי , קשה להסביר מה זה…

    • המיליונר בפיג'מה   3 בינואר 2011 בשעה 5:29
      (#)

      מי שעובד על עסק חדש עובד על עסק חדש, מי שעובד בניקיון עובד בניקיון.

  10. אור   26 בדצמבר 2010 בשעה 8:53
    (#)

    אני מהרהר בדברים ולא יכול שלא להיזכר באימרת-כנף ששמעתי השבוע (מסתבר שרק לי היא חדשה):
    Fake it till you make it.

  11. upliner   26 בדצמבר 2010 בשעה 9:37
    (#)

    אני מתחבר מאוד למה שיגאל כותב,
    ואני רואה את זה כל יום (אני מגיע מרקע של לימודי יזמות).
    מי שמדבר יותר – עושה פחות, זה כל כך נכון…

  12. ליאור ברקן   26 בדצמבר 2010 בשעה 9:59
    (#)

    יגאל,

    הפוסט הזה מעולה וחשוב מעין כמוהו לאנשים שרוצים ללמוד איך באמת להצליח. באקדמיה מנסים למכור כבר שנים שהכל חייב להיות נוסחתי-מסובך כשבמציאות דברים הם בדרך כלל הרבה יותר פשוטים. זה נכון שזה נשמע מאוד רציני בכיתה, כשהמרצה אומר שתוכנית עסקית היא בלה בלה בלה אבל במציאות, תוכנית עסקית נדרשת בעיקר כשרוצים לגייס כספים וצריכים להראות למשקיעים מאיפה הכסף יחזור ועם עוד קצת תשואה מהצד.

    בסופו של יום, משפך שיווק פשוט, כזה שמראה מי הלקוח, איך מגיעים אליו, איך מוכרים לו ואיך משמרים אותו כלקוח חוזר הוא כל מה שבאמת נדרש בכדי ליצור עסק מתפקד. אחרי בניית אחד שכזה, מציבים יעדים יוצאים לדרך ומגיבים למציאות (שמגיבה לתוכניות שלך בדרך שבא לה).

    שנה טובה
    ליאור

  13. IMCash   26 בדצמבר 2010 בשעה 11:27
    (#)

    פוסט מעניין בהחלט, בכלל הסטיגמות זה מה שמגביל את האנושות מלהתפתח הלאה, יוצרים את רוב הסבל בעולם כיום וכו', ובהרבה ספרות אזוטרית נאמר שאנחנו חייבים לשבור את כל הסטיגמות בשביל להתפתח לרמה יותר גבוהה…. לדעתי סטיגמות זה לעצלנים שלא מוכנים לפתוח את העניים וליראות את המציאות כמו שהיא.

    אבל אהבתי את ההשוואה שלך בין "לשחק בעסקים" לבין "לעשות עסקים" ואני שמתי לב שיש כמה תחומים שבהם אני נופל בזמן האחרון לפי ההשוואה הזו, בהחלט פוסט מעורר מהבחינה הזו.

    איך אומרים "פשוט תעשה את זה כבר…"

  14. עומר   26 בדצמבר 2010 בשעה 23:18
    (#)

    אי אפשר לקרוא את הפוסט הזה בלי לחייך לעצמך בהסכמה נראה לי.
    זה מאוד מפתה להתעסק בשטויות.. אני מוצא את עצמי בזמן האחרון בגבול הדק שבין התעסקות עם גרפיקה מתוך פרפקציוניזם דבילי לבין עשיית שינויים שאני מאמין שיביאו להגדלת המכירות.

    מצד אחד כולם אומרים "it's not about the website" , אבל מצד שני אתה רוצה לבנות משהו "שאפשר יהיה לקנות ממנו" או "מקצועי" במילים אחרות.. במיוחד אם אתה מתעסק ב e-commerce

    העניין עם הפאזל כל כך נכון… לא פשוט להיצמד לדרך שלך כשהספק מתחיל לחלחל..
    אני רוצה להאמין שכל זמן שבו אני באמת מנסה לשפר את מצב חשבון הבנק שלי, הוא לא זמן מבוזבז אלא זמן "שמושקע" – גם אם חוויתי כמה כשלונות בדרך (הלא תמיד קצרה).
    מה שקשה באמת הוא להגיע למצב שבו אתה מצמצם עד לגבול האפס את ההתעסקות בשטויות כדי להתמקד בדברים החשובים באמת…

    בכל מקרה, אני חושב שזה אחד הפוסטים הכי טובים שקראתי כבר הרבה מאוד זמן…
    מצוין ומעורר השראה.

    • המיליונר בפיג'מה   3 בינואר 2011 בשעה 5:33
      (#)

      מסכים איתך לגמרי לגבי אתר שאנשים ירצו לקנות ממנו. למזלנו הקוד הפתוח פותר לנו את הבעיה הזו ויש עיצובים מוכנים בחינם. או לחילופין בזול ניתן לקנות עיצובים לחנויות.

  15. רוב   29 בדצמבר 2010 בשעה 17:48
    (#)

    הסיבה העיקרית למה בדרך כלל אנשים הם הולכים אחרי העדר כמו שכתבת, מכללה, תואר עבודה להתקדם בתפקיד, להיות עצמאי וכו' זה בגלל שהם מושפעים מדעות של אנשים אחרים. זה פשוט צריך להבין שבן אדם זה מוצר, מוצר טוב או מוצר רע, מה משפיע על המוצר ואיך הוא תופס שייפ. אם היית יכול רק לעשות ספליט טסטינג לעצמך ולראות מה היה מוביל להצלחה בחיים, להיות עצמאי, לא להקשיב לאף אחד, אתה יודע בדיוק מה הכי טוב בשבילך או ללכת לפי העדר ומה שכולם עושים לרוב.

    ובקשר לכתבה, פייסבוק גוגל, לכולם שיחק המזל שזה גם קלף מנצח בזה שרוב החברות האלו גייסו הון במהלך הזמן שהם גדלו וכך בעצם הפכו להיות למה שהפכו להיות כיום. אם היית לוקח את פייסבוק אז בשנת 2005 היו כנראה אתרים דומים בתוכן שלהם ובשרות שלהם אבל אף אחד לא מכיר אותם באמת, כי גם בזה יש טיפת מזל שאיזה משקיע גרמני השתכנע בלהשקיע בפייסבוק, כנל גם בגוגל אותו מקרה.

    לשחק בעסקים או לעשות עסקים, נראה לי שאני דיי מבין למה הכוונה פה, אבל עדיין יש אנשים עצלנים בלהשקיע בהצלחה שלהם או בלמידה שלהם, שלזה אפשר לקרוא לשחק בעסקים, אבל עדיין הלימדה עצמה נחשבת כדי שבעתיד אפשר יהיה לעשוק בעסקים. וחוץ מזה, אל תעבוד קשה, תעבוד חכם בחיים.

    לגבי תוכנית עסקית, זה לא משנה מה איש עסקים אחד אמר או מה 100 אנשי עסקים אמרו לדעתי חשוב להבין מנסיון אישי, תוכנית עסקית זה דבר חשוב בכל עסק ואם תבנה עסק ללא תוכנית עסקית יתכן מאוד שהכל יקרוס מסביב זה, תוכנית עסקית זה סהכ לעשות סיעור מוחות לעצמך ולכתוב הכל על נייר ולהבין איך הכל יעבוד, למה זה יעבוד ולמה הנישה והמוצר שיש לך אמורים להיות רווחים. אם תבנה עסק ללא הדברים האלה יכול להיות שזה לא יעבוד כי פשוט לא חשבת על זה הרבה. סיעור מוחות לגבי מוצר ונישה ועסק אחד הדברים החושבים לדעתי.

    • המיליונר בפיג'מה   3 בינואר 2011 בשעה 5:36
      (#)

      אחלה תגובה,

      ועדיין אתה יכול לקחת חברות אחרות שהם לא גוגל או פייסבוק אלא ג'נרל אלקטריק, נייקי או כל חברה אחרת ולקרוא את ההיסטוריה שלהם ולראות שתהליך המיתוג אצלהם נעשה רק בשלב מאוחר מאוד.

  16. האח העשיר   30 בינואר 2011 בשעה 18:30
    (#)

    צודק בהחלט.. אני השנה שנתי את כל הפעילות שלי מלהיות עובד בשיווק באינטרנט ללהיות יזם–יותר מוצרים שלי, יותר להעסיק עובדים= יותר הכנסות

  17. פוריטנית   15 בפברואר 2011 בשעה 13:14
    (#)

    היי יגאל
    תודה על הפוסט – הוא נבון ונכון :)
    לסיינטולוגים יש קורס שנקרא "איך לגרום לדברים לקרות"
    מסתבר שגם כאן יש מה ללמוד…
    (אין לי קשר לסיינטולוגיה אבל זה מפתיע מה אפשר ללמוד כשפותחים את הראש)

  18. שלומי   12 באפריל 2011 בשעה 9:30
    (#)

    סוף מעשה במעשה תחילה (כול הזכויות שמורות לשלומי קרט)

  19. שרון   27 באפריל 2011 בשעה 21:44
    (#)

    עוד יועצי אשראי, ברור שלא סידרת לכולם "הלוואה" בשפת העם, מה זה יועץ אשראי ? מעניין איזה איש עסקים אתה או אולי איש רסקים

  20. baccarat online   27 בפברואר 2023 בשעה 10:42
    (#)

    I came to this site with the introduction of a friend around me and I was very impressed when I found your writing. I'll come back often after bookmarking! baccarat online

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!