קשרים, מסיבות ושיווק שותפים

את הפוסט הזה התחלתי לכתוב ביום ראשון האחרון, ואני עדיין בהתלהבות, כך שתזרמו איתי….
יום שישי, בואנוס איירס:

אני ו-6 חברי מגיעים למועדון ה-Crobar בשכונת פאלרמו בבואנוס איירס. אנחנו מתקרבים לקופות, אחד החברים שואל: "כמה עולה כניסה?", התשובה לא מאחרת לבוא: "60 פזו", וכך גם התגובות: "וואוו, 60 פזו יקר…". לא שהמחיר הדאיג אותי, אבל ידעתי משהו שהם לא ידעו… אני בכלל רציתי שיחת טלפון! מהר מאוד גיליתי שקלארו (חברת סלולר מקומית) לא הטעינו לי שיחות בחשבון בכלל, ונתקעתי…  מזל שהיה Wi-Fi בקרבת מקום, כך שישר נכנסתי לפרינג', וצלצלתי בסקייפ לרומי:
"Hey Romi, what's up it's Igal?"
"Hey Igal, did you already arrive to the Crobar?", שמעתי מן הצד השני.
"Yep, I'm here. Where can I find you?"
"I'm wearing white shirt, and raising my hand…", מצאתי אותה!!! לאחר החיבוק-נשיקה בלחי, המסורתי, כל שבעת האנשים עקבו אחרי רומי, הישר אל ה-VIP של מועדון ה-Crobar. כמובן שכל מה ששמעתי בהמשך זה "Igal is the man", וכולם הזמינו אותי למשקה… חבל רק שהבירה שהייתה להם הייתה הייניקן….

ממשיכים בהרפתקאות…
יום שבת, עדיין בואנוס איירס:

מיד לאחר הקידוש בבית חב"ד, נפגשנו אני וחברי עם חברינו הגויים, וכל שמוניתינו (או איך שאומרים את זה), המשכנו למועדון Asia de Cuba, אשר שוכן על נמל יפיפה בשם Puerto Madero. אפילו יש שם העתק מדוייק של גשר המיתרים הירושלמי (בעצם זה המקור…). כמו ה-Crobar, גם Asia de Cuba מיועד לאוכלוסיה היותר עשירה בבואנוס איירס, וזה עוד בלשון המעטה…

כשהגענו למועדון, חברי נשלחו על ידי לעמוד בתור, ממש לפני הבידוק הבטחוני. אני וטומי (אסטרטג PPC [בין היתר] מסיאטל שהכרתי), הלכנו לאיזור שבו עומדים היחצנים: "Here is our man", אמרתי לו, והמשכתי: "Hey Juan-David, how are you doing today?"
"Hey Igal, thanks for coming", קיבלתי בחזרה…
"J.D, I want you to meet Tommy, he is a good friend of mine. He is going to stay in Buenos Aires for 6 months…", בסיום הסמול-טוק הזה, כל שמונתינו נכנסו לאסיה דה קובה חינם… וזה היום השני ברציפות בו "יגאל יצא הגבר" :)

ועכשיו נשאלת השאלה, איך עשיתי את זה במרחק 12,260 ק"מ מהבית?

כשסיפרתי על כך לאחד הקוראים מהבלוג שגם כן שוכן בבואנוס איירס, נאמר לי: "כנראה גם אני צריך להתחיל ללכת לבית חב"ד", אז לא! זה לא בגלל שאני הולך 3 פעמים בשבוע לבית חב"ד. אולי זה בגלל התפילה, אבל בוודאות לא בזכות האנשים שאני מכיר שם.

לפעמים אני חושב לעצמי: "למה אני צריך את כל הקטע הזה של הבלוג והפרסום? למה אני לא יכול להיות 'פרופיל נמוך' כמו פליקס 'משה' לא לשנו, ועדיין לעשות את הכסף שלי… את הצורך שלי לעזור לאנשים אני יכול גם לספק באופן אנונימי, כמו שעשיתי בעבר"…

בשבועיים האחרונים חשבתי על כך המון, כמו על עוד הרבה מחשבות עמוקות אשר חשבתי עליהם במהלך הטיול. אף פעם לא הבנתי את זה, אבל כולם צדקו. טיול אחרי צבא מסדר לך את המחשבות. ובקשר למחשבה הזאת, הגעתי למסקנה שאני לעולם לא אשאל את עצמי את השאלה "למה אני עושה את זה בכלל?" (בהקשר של הבלוג).

אחד היתרונות של להיות סוג-של-מפורסם, זה היכולת להגיע לאנשים. זו היכולת ליצור קשרים. וכמובן היכולת לשנות. ולמרות שיש גם לא מעט חסרונות, כמו בכל תחום אחר בחיים שלי, אני מנסה להיות חיובי, ולהתמקד רק בדברים החיוביים….

בין קשרים לחברים

אני מודה ומתוודה. גם אני פעם חשבתי כך. גם אני פעם חשבתי שקשרים זה משהו מגעיל. גם אני פעם חשבתי שקשר מבוסס על אינטרס דו צדדי של "תן", ואם אתה ממש צריך אז "כך". אבל לאחר מעבר על כל מי שהגדרתי אי-פעם כקשרים, הבנתי שכל הקשרים הללו מהסוג של "תן" ו-"כך" נועדו לכישלון. למעשה, הגעתי למסקנה שאין בכלל הבדל בין קשרים וחברים!

את חואן-דוד, מפיק המסיבות הארגנטינאי, הכרתי בזכות ליאור, שקורא מידי פעם בבלוג (והפוסט הזה מוקדש לו). ליאור, בנאדם מקושר מאוד, והוא פתח לי שאר לרשת עצומה של "חבר של…"-"חבר של"-"חבר של"… ורק בזכותו הכרתי גם את רומי וגם את חואן דוד.

אני מגדיר את ליאור כ-"קשר" טוב, ואין בזה שום דבר שלילי. אני מניח שגם מהצד השני, ליאור מגדיר אותי כ-"כקשר" טוב, כי גם אני מכיר כמה אנשים פה-ושם. אבל מעבר למילה "קשר", אני מגדיר את ליאור גם כחבר טוב. אני לא מחפש ממנו שום תועלת, להפך בכל פעם שאנחנו מדברים/מתכתבים אני מנסה לחשוב איך אני יכול לעזור לו בעיסוקים שלו. איזה ערך מוסף אני יכול להוסיף לו. אני חושב שגם ליאור עושה את אותו הדבר מהצד השני, אני יודע – כי אני מרגיש את זה.

את ליאור הכרתי דרך הבלוג. ביום בהיר אחד, ליאור השאיר תגובה מעניינת במיוחד בבלוג שדי עניינה אותי, אז יצרתי איתו קשר באימייל. התחלנו להתכתב, וממש כמה ימים לפני שטסתי לאפיליאייט סאמיט, ישבנו לארוחת צהריים ביחד. מאז, אנחנו מתכתבים הרבה באימייל, ואפילו התחלנו לעבוד על מיזם שהולך להיות פצצה (וגם אתם כמובן תכירו אותו ביום מן הימים).

בשורה התחתונה, למי שמאמין בקארמה (ואני מאמין בקארמה…), יש קארמה מצויינת בשיחות שלנו גם כשמדברים על עסקים, וגם כשמדברים על נושאים אחרים.

הקשרים שלי בחיי…

להגיד לכם את האמת? זו לא הייתה הפעם הראשונה שהייתי ב-Asia de Cuba, גם שבוע אחד קודם J.D הזמין אותי לשם. אבל כתבתי על הסופ"ש האחרון, מאחר והיו בו שני אירועים ברצף…

אחד הדברים שאני יותר אוהב לעשות, זה ללכת ולחשוב. לאחר שיצאתי מהמועדון שבוע אחד קודם, והתחלתי לצעוד עם חבריי מרחק של כ-30 דקות הליכה לאורך הרחוב הראשי בבואנוס-איירס, התחלתי לחשוב: "איזה מדהים זה שהצלחתי להכנס למסיבה איכותית חינם במרחק כה רב מהבית! איזה מדהים זה קשרים!"

כולנו מכירים את המילה "קומבינה", וכולנו יודעים כמה קשרים תורמים לכך. אמא שלי לדוגמא רופא, מעולם לא זכור לי שעמדתי בתור לרופא כלשהו – טוב שיש קשרים! אבל אז המשכתי לחשוב: "האם הדרך היחידה ליצור קשרים היא רק על ידי תחום העיסוק? (כלומר אמא רופאה, אז קשרים רפואיים. אני משווק שותפים, אז קשרים עם מקצוענים אחרים). לא חייבת להיות דרך אחרת! יש דרכים נוספות ליצור קשרים…."

בהמשך ההליכה, המשכתי לחשוב על כל מה שהשגתי עד כה בחיים. הגעתי למסקנה מדהימה! את המסע הזה שלי, לעולם לא הייתי מצליח לסיים ללא קשרים. אני מבטיח לכם, שבלי פליקס "משה" לא לשנו, שום דבר לא היה קורה! שאותו הכרתי בכלל, בגלל שהלכתי לפגישה עם מישהו דרך קשר מסויים שהיה לי. גם איתי פז, המארגן של אפיליקון הוא קשר מצויין, וכמובן כמו שאמרתי, גם חבר טוב. בלעדיו לא הייתי מקבל את החשיפה אשר קיבלתי שם שנה שעברה. הייתי רוצה לספר לכם על עוד קשרים שלי ואיך הם תרמו לי במסע אל עבר החופש הפיננסי, אבל האנשים הללו מעדיפים להישאר חסויים….

המסקנה המדהימה שהגעתי אליה

חברים, בהליכה הזו, הייתי כל כך שקוע בעצמי. אבל כל כך שקוע, שאפילו פספסתי את הפנייה, ועברתי 3 בלוקים. הגעתי לתגלית מדהימה! זה לא שגיליתי את (דרום) אמריקה, אבל זה בכל מקרה חדש לי:

כולם מחפשים משאבים! לחלק מהאנשים המשאב הנחשק זה נפט, לחלק מהאנשים המשאב הנחשק זה זהב, יש כאלה שחושבים שהמשאב הנחשק זה מים ובטוח יהיו כאלה שיגידו שהמשאב הנחשק זה מילות מפתח ועמודי נחיתה! אבל בואו אני אגיד לכם משהו… אנחנו לא רואים מה יש לנו מתחת לאף! המשאב הכי חשוב בעולם זה בני אדם! המשאב הזה תמיד היה ותמיד יהיה! (בחייאת רבאק, אל תתחילו להתנגח איתי על עובדות פרה-היסטוריות, אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון)

לא משנה באיזה תחום אתם או במה אתם עוסקים, בני אדם תמיד יהיו המשאב החשוב ביותר!

ועם התובנה הזו אני ממשיך הלאה! ברגע שסיימתי את אותה ההליכה המדהימה, הלכתי לישון עם חיוך רחב-רחב… אני תמיד משתדל לחייך, אבל החיוך שנדבק לפנים שלי באותו הלילה היה משהו באמת מיוחד.

מאז אותה ההליכה ועד היום, חשבתי רבות על קשרים וחברים. חשבתי רבות על הכנסים אשר השתתפתי בהם, ועל החברים שהכרתי שם: "האם באמת אפשר לקרוא להם חברים? האם אני באמת מכיר אותם? האם באמת הכרתי מישהו שהועלתי לו והייתה בינינו קארמה טובה?"

להפתעתי גיליתי, שלמרות שרציתי לחשוב אחרת, רוב התשובות לשאלות הנ"ל הם לא חיוביות במיוחד. אבל טוב שעליתי על זה בזמן, אחרת הייתי ממשיך לבזבז זמן בכנסים. שלא תבין אותי לא נכון, כן הכרתי אנשים מדהימים בכנסים, אני בהחלט יכול לקרוא לחלק מהם חברים טובים, אבל אני מרגיש שיכולתי לעשות יותר.

ועם התובנה המדהימה הזו אני הולך להגיע לאפיליקון ביוני (אני בכוונה לא שם לינק, כדי שלא תחשבו שזה פריסל, כי זה פוסט שבא ממש מהלב). כך שתזהרו ממני, אתם עוד עלולים למצוא את עצמכם בתור כאלה שאני מגדיר חברים שלי :) אני אכנס לכם לחיים, אני אכריח אתכם לשתות במסיבות, אני אצפה בכם אוכלים אנטריקוט שומני בזמן שאני אנשנש סלט טונה, אתם עוד תראו :)

את הפוסט הזה, אני רוצה לסיים במשפט שמניע אותי לאורך כל הבלוג, ובמהלך הטיול אני בכל יום מגלה עוד-ועוד עד כמה הוא עוצמתי:
"תאירו לאנשים את הדרך, והעולם יאיר לכם בחזרה"

נ.ב. כבר אמרתי את זה, ואני אגיד שוב. הפוסט הזה מוקדש לליאור, שהוא חבר מעולם אחר :)
נ.ב.2. כתבתי את הפוסט הזה במשך כמה ימים, כי החיים פה בבואנוס איירס מטורפים. ובגלל שעברו כמה ימים יהיו הרבה נ.ב.
נ.ב.3. עשיתי צניחה חופשית, מומלץ לכולם!
נ.ב.4. הלכתי למשחק של בוקה, מומלץ לכולם!
נ.ב.5. מאז הסופ"ש הקודם, הייתי בקוקטייל פרטי בבית של מישהו, והיה אדיר. כמה טוב שיש קשרים :)
נ.ב.6. גם בסופ"ש הקרוב יהיה מטורף.
נ.ב.7. אירים הם האנשים הכי מגניבים בעולם. כשאתם רואים אחד תשאלו Whats the Craic?
נ.ב.8. תעקבו אחריי בטוויטר!

48 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. בובי   22 במאי 2009 בשעה 8:40
    (#)

    יגאל, אין ספק שהכישרון שלך להתבטא עוזר לך לשווק, למכור ולשכנע – אחלה פוסט.

    אני מסכים לגבי המסקנה המעניינת שהגעת אליה.. זאת הסיבה העיקרית שבחרתי להיות משווק ואני לא עובד באיזו חברת הייטק. פשוט לא בא לי להיות סתם משאב אפילו אם זה אומר שאני משאב יקר…

    לגבי כל השאר, כל הכבוד אחלה קרמה. אצלנו קוראים לזה GOOD VIBES

    • המיליונר בפיג'מה   22 במאי 2009 בשעה 23:08
      (#)

      אהלן,

      אני לא מאמין בכישרון, אני מאמין ביכולות נרכשות :)

      קארמה זה ממש אדיר, תתחילו לקרוא על זה :)

      שיהיה המון בהצלחה.

  2. רותם (Dodem)   22 במאי 2009 בשעה 9:23
    (#)

    היי יגאל, קודם כל אני שמח לקרוא שאתה נהנה.

    יש משהו מאוד נכון בתובנה שהגעת אליה, ויצא לי לחשוב עליה רק בדרכים אחרות, ועד כמה כל מיני קשרים קטנים עם אנשים הובילו אותי לדברים יותר משמעותיים בחיים שלי.

    ד"א, אני שמח שיש מישהו כמוך בתחום הזה, עם יכולת ביטוי גבוה, שנותן לאנשים להסתכל על דברים מנקודת מבט שלהם, דרך מישהו אחר שחווה את החוויה הזאת.

    רותם.

  3. AFF ותיק לאללה   22 במאי 2009 בשעה 9:40
    (#)

    הנה מקבץ שאלות ותשובות על החיים שלך (תראה את זה כמו TOOL של GOOGLE שלוקח את תמצית הPOST שלך ומוציא לו את התוכן.

    שאלה:
    "למה אני צריך את כל הקטע הזה של הבלוג והפרסום?"

    תשובה:
    Igal is the man
    יגאל יצא הגבר"

    ביי

  4. תומר   22 במאי 2009 בשעה 19:02
    (#)

    אין ספק שיגאל צודק, לא טוב להיות האדם לבדו במיוחד למי שעוסק בתחום יודע שהעניין החברתי מאוד חשוב, אתם לא עובדים בחברה גדולה עם חברה צעירים ודינמים כמוכם, אתם לבד בבית מול מחשב הקשר עם החברים מהצבא, מהתיכון מתנתק לאט לאט וזה כל כך חשוב לשמור על הקשרים הללו, לצאת מהבית, ללכת למסיבות, להתאוורר קצת בחוץ העיקר לא להיות דבוקים למסך כל היום. חשוב מאוד ליצור קשרים עם עוד אנשים באותו ראש כמו שלכם ועוסקים גם בשיווק בכנסים שמתקיימים בארץ, לצערי אני לא אהיה בכנס הקרוב כי אני עושה טיול בארה"ב אבל אני בטוח אגיע באחד הימים לכנס מסוג הזה בארץ ואצור קשרים עם אנשים מעניינים.

    • המיליונר בפיג'מה   22 במאי 2009 בשעה 23:13
      (#)

      אהלן תומר,

      כל מילה בסלע. חבל שלא תגיע לאפיליקון, אבל אם אתה כבר הולך לארה"ב, אפיליאייט סאמיט בתכנון? כמה זמן אתה מתכנן לטייל ואיפה? (ברגע שאומרים לטייל , זה מדליק אותי :) )

      סופ"ש נעים…

      • תומר   23 במאי 2009 בשעה 15:43
        (#)

        אחרי שאמרת על האפיליאייט סאמיט הסתכלתי בתאריכים ואני בדיוק בניו יורק בתאריכים האלה, אתה מגיע לכנס?
        התכנון של הטיול הוא נחיתה בלוס אנג'לס ב-1 ליוני משם לווגאס, מיאמי וחזרה מניו יורק ב-16 לאוגוסט, יש מצב גדול שאני אוכל להיות בסאמיט

  5. יוגב ליפכין   22 במאי 2009 בשעה 20:41
    (#)

    שלום יגאל
    לדעתי האישית, זה הנושא הכי חמוד שהתייחסת אליו בפוסטים האחרונים שלך.
    בסופו של יום כל הנאה וכל דולר שאחנו מקבלים בחיים בסוף מגיע מ….בני אדם אחרים, ותו לא.

    וכשיש קשרים לא באמת צריך פרוטקציה נכון…?
    :)

    תודה על הפוסט

  6. פיקו   22 במאי 2009 בשעה 21:43
    (#)

    תהנה מהקשרים ותאגור מספיק כסף – כי אחרי שתתחתן ותביא ילדים יהיה לך הרבה הרבה הרבה פחות זמן לתחזק קשרים. לפחות תדאג לא לשלם משכנתא ולסדר את הילדים.

  7. יגאל   23 במאי 2009 בשעה 1:47
    (#)

    היי יגאל

    אתה צודק ב-100 אחוזים!!
    בדיוק לפני שעה חשבתי על הנושא הזה, נשבע לך! ועכשיו אני נכנסתי ויש את הפוסט הזה…

    חשבתי על זה שאחרי התיכון איכשהו נסגרתי לקשרים וחברויות, כלומר יש לי חברים, אבל לא כמו שהיו לי בתיכון, לא יודע למה בדיוק זה כך אבל ברור לי שזה לא טוב ואם אני מסתכל על החיים שלי באמת אז הייתי רוצה להיות מוקף בחברים רבים, וכאן בדיוק העיניין – מה שאתה נותן לעולם זה מה שאתה מקבל!!!

    סיפור אמיתי – יש לי שני חברים, אחד חבר מהעבודה והשני חבר ילדות, החבר מהעבודה הוא אדם מאוד סגור שלא יוצר חברויות בכלל רק בוקר טוב שלום שלום ולעומת זאת החבר השני שלי הוא האדם הכי חברותי שפגשתי בחיי יש לו מיליון חברים בכל מקום שהוא הולך…
    הייתי בחתונה של שניהם, לחבר מהעבודה הגיעו 5-6 "חברים" מהעבודה שלא היה נעים להם
    לעומת זאת, לחבר השני הייתה החתונה הכי מדהימה! שמחה! מחשמלת! שראיתי בחיי, כל הערב לא היה אפשר להתקרב אליו בכלל מרוב ההתקהלות סביבו, עד כדי כך!!

    בשורה התחתונה, כמו שאמרתי "מה שאתה נותן לעולם זה מה שאתה מקבל!!!"
    וזה מרתק לראות את זה קורה בפועל, אתה הוכחה נוספת לכך

    יאללה אני זז לפתוח את חיי לאנשים אחרים…

    נ.ב – אחלה פוסט :-)

    • פיקו   24 במאי 2009 בשעה 12:07
      (#)

      עדיף קבוצה קטנה של חברים טובים מאשר 1000 חברים וירטואליים החיים זה לא פייסבוק – אלא אם כן אתה מבלבל בין חברים אמיתיים, שכמעט אי אפשר למצוא היום לבין קשרים בעלי אינטרס כלשהו.

      • יגאל   24 במאי 2009 בשעה 13:57
        (#)

        למרות הסקפטיות שלך, החבר שדיברתי עליו יש לו אשכרה 1000 חברים אמיתיים וטובים, יש אנשים כאלה אין מה לעשות וטוב שכך.. גם אני אוהב אותו כמו אח שלי ואנחנו חברים מגיל 5

        • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 20:49
          (#)

          פיקו, מצד אחד אני מבין על מה אתה מדבר, אבל מצד שני לא. במיוחד כשאנחנו חיים בארץ, ולשמור על קשר עם 1000 אנשים זה לא כ"כ קשה.

          כלומר יש לי קבוצה של 8 חברי ילדות בארץ, ואנחנו החברים הכי טובים. יש לי קבוצע של 5-6 חברים ממש טובים מהצבא, ואנחנו שומרים על קשר. יש לי קבוצה של 5 חברים ממש טובים מאחת העבודות שעבדתי בהן, ואנחנו שומרים על קשר. יש לי קבוצה של חברים מעסקי השיווק שותפים ואנחנו שומרים על קשר.

          אם מסתכלים על זה כך, זה ממש קשה לשמור עם כולם על קשר. אבל… עצם העובדה שאני מסווג אותם זה ממש מטומטם… כי במקום לפצל את המפגשים עם כל קבוצת חברים, אפשר פשוט לאחד את המפגשים. כולם אנשים שאני ממש אוהב, ואני בטוח שכולם ישמחו להכיר אחד את השני.

          מהסיבה הזו, שהחלטתי שאני יותר לא מסווג חברים, ובכל פעם מנסה להפגש עם כמה שיותר, אני חושב ש1000 חברים אמיתיים ולא וירטואליים זה בהחלט אמיתי!

  8. יגאל   23 במאי 2009 בשעה 2:00
    (#)

    שאלה קטנה…

    כשרוצים לשתף פעולה על מיזם מסויים, איך עושים את זה מבחינת חשבונות אדוורדס, הוצאות וכאלה, הייתי שמח לקבל תשובה אפילו בסיסית..

    לגבי מה שכתבת, לא יודע אם ראית את זה או אם בכלל תרצה לראות, אבל יש את הסירטון הזה שראיתי באתר של רן של גארי ויינרצ'וק, פשוט אדם מ-ד-ה-י-ם ומרתק שמדבר על קשרים במה שאתה עוסק בו, מומלץ בחום!

    http://www.youtube.com/watch?v=EhqZ0RU95d4

    • רותם (Dodem)   23 במאי 2009 בשעה 10:31
      (#)

      היי,
      תנסה לנסח את השאלה שלך באופן יותר ברור וספציפי.
      קצת קשה להבין למה אתה מתכוון – וככה גם קשה יותר לענות.

      רותם.

      • יגאל   23 במאי 2009 בשעה 17:45
        (#)

        אוקיי, אז התכוונתי שאם נניח שני אנשים רוצים להקים קמפיין משותף ששניהם יעבדו על ביחד, האם הם צריכים לפתוח חשבון אדוורדס נפרד או שזה יהיה על חשבון של אחד מהם? ומבחינת הוצאות, איך זה מתבצע בפועל, הכרטיס של אחד מהם? של חשבון משותף, או מה?

        • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 20:51
          (#)

          אף פעם לא עשיתי את זה, זה יהיה אחלה רעיון לשאול את גוגל מה הם ממליצים לעשות.

          בכל מקרה הפתרון שלי יהיה פשוט ליצור חשבון נוסף, לצרף אותו ל-MCC של אחד השותפים, ולאפשר גישה ישירה לחשבון לשותף השני, וכך לשניהם תהיה גישה קלילה…

          בהצלחה.

  9. יאיר בראינין   23 במאי 2009 בשעה 4:50
    (#)

    היי מליונר,
    תכלס התחלתי לקרוא את הבלוג שלך לפני כשבוע, והתמכרתי בעיקר לכתיבה וכמובן לטיפים. אני בהחלט רואה כאן frank kern תוצרת כחול לבן.

    אז לאחר כל ה'חריש' בבלוג שלך החלטתי ללכת לכיוון של שיווק אפיליאייט, למרות שאני יותר בקטע של יצירת info-products וכדומה.

    נ.ב. תנצל טוב מבחינה קולינארית את הזמן, כי אם יצא לך להגיע לבוליביה, הדבר היחיד שתוכל לאכול שם הוא את שאריות בשר-האסאדו מארגנטינה משנשארו לך מתחת לציפורניים (בהנחה שאתה אוכל עם הידיים)
    (-:

    יאיר.

    • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 20:53
      (#)

      אהלן,

      שיהיה המון בהצלחה, ואני לוקח את העניין של פראנק קרן כמחמאה, למרות שאני מעדיף להיות עצמי ולא להיות מושווה לאף אחד :)

      אני כבר מפוצץ מ-Biffe de Lomo!!! היום אוכל תרנגולת וסלט…

      שיהיה בהצלחה שוב,
      -יגאל.

  10. עוד חושב   23 במאי 2009 בשעה 15:32
    (#)

    שלום לכולם.
    יש המלצות לרשתות לידים טובות בנוסף לקופיק,אמינות וטובות?
    אשמח לקבל כמה שמות מכם.
    יום טוב :-)

  11. עוד חושב   24 במאי 2009 בשעה 0:33
    (#)

    תודה על העיצה נירשמתי לקליקבוט
    יגאל אהלן!
    נירשמתי לאדוילנט דרך הלינק שלך היום ,אם אתה מכיר עוד רשת לידים אחת או שתיים טובות ,אשמח להירשם לפחות לאחת אם תשים לינק.
    צירפתי אתר של חבר מקווה שיאשרו אותו ושההרשמה תעבור חלק.
    לילה טוב :-)

  12. מסטול רצח   24 במאי 2009 בשעה 3:05
    (#)

    WOW

    אחים שלי אתם חייבים לצאת מהסרט שאתם חיים בו.

    יגאל , תצביע לי על פעם אחת שהבלוג שלך דיבר תכלס על טכניקות ולא על ללכת סחור סחור בלה בלה בלה….הייתי פה הייתי שם ….בלה בלה בלה

    שמישהו יזמין לי אמבולנס המצב לא טוב ….לול
    לא צריך הם כבר בדלת
    מי זה שם?
    מד"א
    מה אתם רוצים?
    לאשפז אותך
    למה, מה עשיתי?
    שתית יותר מידיי בירות
    אז מה,אסור לי להגיב בבלוג של פיג'מה?איפה חופש הביטוי?
    אסור לך במיוחד ב 4 בבוקר
    טוב תאשפזו אותי אבל רק לשבוע, יש לי קמפיינים לנהל ואני מקושר ליגאל פינס מהאינטרנט

    • פיקו   24 במאי 2009 בשעה 12:15
      (#)

      את הדבריים האמיתיים שמייצרים כסף – כל אחד שומר לעצמו.

  13. The New Rich   24 במאי 2009 בשעה 7:59
    (#)

    חופש
    חופש
    חופש
    כשאני חושב על זה, מתחת לפני השטח זה בעצם מה שאתה מדבר עליו כאן. זו הסיבה העיקרית שאני (ואני חושב שגם כל אחד אחר שמתעסק בתחום) משקיע שעות וימים ודולרים ויורואים ושקלים רבים על מנת להצליח כי בסופו של דבר זה מקנה לנו חופש. חופש תנועה, חופש עיסוק, חופש בילוי ואפילו חופש מחשבה.
    ובסופו של דבר, מטרתם של הקשרים האלו הם לקרב אותנו יותר לחופש האולטימטיבי אותו אנחנו מחפשים. לראות יותר, לדעת יותר, להכנס לפאבים ולמסיבות יותר…
    ועל הדרך גם למצוא כמה חברים טובים אשר מלווים אותנו לאורך המסע :)

    • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 20:56
      (#)

      בערך…. :)

      כשתגיע לבואנוס איירס, תבין שחופש לא יהיה לך פה. הם משוגעים כאן, כל יום מסיבה מ-2 בלילה עד 7 בבוקר. אני כבר עייף! זה יותר קשה מלעבוד, אתמול אפילו לקחתי יום חופש ממסיבות, הכבד שלי לא סוחב יותר…

  14. אפי   24 במאי 2009 בשעה 12:28
    (#)

    יגאל, אחלה בלוג, אני קורא ונהנה!

    שאלה לגבי ClickBank
    התחרות של מקדמי מוצרי קליקבאנק גודלת וגודלת כל יום ויותר משווקים מנוסים וחדשים מקדמים את אותם קבוצת המוצרים הפופולרית בעלת gravity גבוה.

    האם בכל זאת אתה ממליץ למתחילים לשווק מוצרים אלה?
    הרי המחיר לקליק עולה כמו מספר המתחרים. מילות המפתח העיקריות שמוכרות כבר נמצאות בשימוש רחב אצל הרבה משווקים – מצלחים וכושלים.

    בקיצור השאלה שלי היא – האם זהו המקום למתחילים, ואם לא אז איפה כן?

    תודה…

    • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 21:00
      (#)

      אהלן,

      אני ממליץ לנסות הכל גם מוצרים עם גראביטי גבוהה וגם מוצרים עם גראביטי נמוך.

      תזכור 2 דברים:
      1. לא כל המילים תפוסות, ובגלל זה בתור אפיליאייט מתחיל אתה צריך לעבוד הרבה יותר קשה בשביל למצוא את המילים הללו.
      2. גם אם המילים תפוסות, זו לא בושה להופיע במקום 5.

      ועוד טיפ לסיום, ממליץ לנסות גם מוצרים עם גראביטי גבוהה, וגם מוצרים עם גראביטי נמוך, אבל לעולם אל תשלם יותר ממה שאתה מוכן לשלם…. לפחות כל עוד אין לך תזרים מזומנים קבוע…

  15. רותם   24 במאי 2009 בשעה 14:40
    (#)

    שאלה טוב,
    לפני כמה ימים קראתי על התוכנה PPC BULLY, שבעצם מאפשרת לך לרגל אחרי משווקים שמשווקים מוצרים בקליק בנק, ולראות איזה מודעות שלהם הם הכי מוכרות, אילו מילים מאוד זולות עם הרבה טראפיק.
    אני ממליץ לך לעיין באתר שלהם, אולי זה יענה לך על השאלה.

    http://ppcbully.com/launch/

    להלן הסרטון שמסביר:

    http://ppcbully.com/launch/clickbank.php

    רותם.

    • אפי   24 במאי 2009 בשעה 22:04
      (#)

      תודה על התגובה…
      אני מכיר את PPC Bully ביקרתי באתר שלהם והורדתי את ה Report, חוץ מזה שאהבתי את הגרפיקה, הטקסטים הקלילים והמעניינים ובכלל את הרעיון השיווקי לא כל כך הבנתי למה זה טוב אם זה פתוח לכולם…

      פעם איזה משקיע מוצלח אמר לי שהוא משקיע במניות שהוא מאמין בהן וברגע שכולם מדברים על זה ונהגי המוניות מתחילים לקנות את המנייה הוא דואג לצאת וכך לא משאיר את הכסף שלו בבועה שמתפוצצת אחרי כמה ימים מעודף עיניין של השוק.

      אני בהחלט לא מומחה אבל נראה שהשרות שהם נותנים יכול ליצור בועות דווקא כי להרבה משווקים יש את אותו המידע, נכון שיגאל אומר שהוא לוקח את האינפורמציה רק כקווים מנחים אבל בכל זאת שאני מחליט לשווק מוצר של קליקבנק שבולי מראה שמצליח ומשתמש במילים ש בולי מסמן כמוצלחות, אני מכניס את עצמי למצב שאולי עוד 5 או 50 אנשים עושים איתי ביחד. אם נכשלתי ודף הנחיתה שלי לא טוב – הפסדתי כסף, אם הצלחתי אחרי שבוע מישהו (או 50) יחכה אותי ויעלה את הביד על מילים שמצאתי…

      אל תבינו אותי לא נכון, אני בעד כלי עבודה מתקדמים ובד"כ נותן צ'אנס לדברים, אך זה קצת מוזר לי שכל המתחרים שלי יודעים 90% על העסקים שלי ואני על שלהם… במקרה הזה גוגל, קליקבאנק וBULLY יוצאים מורווחים, כמות הלקוחות הפוטנציאלים לא ממש משתנה משמעותית (אלא אם כן המצאתי נישה ובשביל זה BULLY לא עוזר לי) אז אולי אנחנו יוצאים המופסדים!

      קיצר אשמח לקבל נק' מבט שונה אולי אני לא מסתכל על זה נכון.

      שוב תודה.

      • רותם   24 במאי 2009 בשעה 22:45
        (#)

        מסכים איתך. וזו הייתה אם אני לא טועה אחת התגובות שהיו כתובות שם.

        וזה מביא אותי לשאלות, האם זה בכלל כדאי? מה יהיה שכולם יעתיקו מכולם?

        אבל מצד שני זה גם מביא אותך למצב, שבמידה ואתה לא משתמש בPPCBULLY, אין לך יתרון. (אתה לא יודע מה עם המתחרים שלך והם כן יודעים עלייך).

        האם עוד כמה זמן שוק הAFFILIATE יהיה בנוי רק על העתקות? או שאולי כבר היום הוא בנוי על העתקות?

        אני אשמח לתגובה של יגאל גם בנושא.

        רותם.

        • effi   25 במאי 2009 בשעה 8:10
          (#)

          היי רותם.. אני לא מסכים איתך שכל שוק האפילייאטס אולי יהיה מבוסס על העתקות.
          אני חושב שמי שמקורי וחושב על דרכים חדשות או/וגם יותר טובות לשווק מוצר יצליח, אין סוף לרעיונות ולמוצרים ולכן תמיד יהיו דברים חדשים ותמיד יהיו אפילייאטס יצירתיים שמצליחים להמציא שתיקים. אני חושב שמי שרק מעתיק בלי הרבה מחשבה ולא יותר מזה לא יצליח.

          השאלה שלי היא ספציפית לגבי המוצרים המובילים של קליקבאנק, הרי יש שווקים שפשוט יותר מידי רוויים (saturated) והתחרות גוברת בהרבה על הביקוש. אני בטוח שהמון המון אפיליאטס משקיעים במוצרים של קליקבאנק במיוחד עם BULLY.

          אני גם אשמח לקבל את דעתו של יגאל לגבי קליקבאנק, PPC BULLY והכדאיות להתחיל שם לאור מה שנאמר כאן..

          אחלה בלוג כבר אמרתי :)

          • רותם   25 במאי 2009 בשעה 9:47
            (#)

            צודק במה שאתה אומר.
            העיניין הוא שכדי להגיע לרעיון המוצלח, לפעמים אתה צריך לחקור הרבה מילים, ולבדוק מה מכניס ומה לא, ואם בכלל הנישה מכניסה. שככה פה אתה יכול לאבד הרבה מאוד כסף.
            PPC BULLY נותן לך את "הדרך הפשוטה" לגלות.

            לדעתי אם זה ימשיך ככה, אנשים פשוט יעברו לרשתות אחרות.
            אבל לא יודע בדיוק מה יהיה…

            • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 21:04
              (#)

              אני משתמש בבולי גרסה 1, והולך להשתמש גם ב-2.

              נקודת ההנחה שאתם יוצאים ממנה היא מוטעית. תכנות כמו בולי קיימות כבר הרבה זמן, הם לא היו טובות כמו בולי, אבל קיימות. ועדיין זה לא יצר שום בועה.

              שימוש בתכנות ריגול לא מבטיח כלום, זה רק משפר את הסיכויים, אתם עדיין תצטרכו להגיע ל-QS10. לעשות SPLIT TESTING ועוד….

              בגלל זה אני עוזר לאמיל והחבר'ה בבולי לפתח את המוצר. הרבה מהרעיונות שלי הוטמעו בגרסה החדשה של המוצר. אין לי כל פחד שזה יפגע במישהו, מה שכן, זה יעזור למשווקים שגם כך היו מצליחים.

  16. Leofur   24 במאי 2009 בשעה 18:49
    (#)

    מה קורה יגאל,
    אז ככה, אני קורא בבלוג שלך כבר מספר חודשים, האמת ששמעתי עליו כבר דיי מזמן מחבר (שלא קרא בו, אבל הוא חבר של מישהו שחבר שלך וככה הוא שמע עליו), עד עתה בחרתי לא להגיב בבלוג, אך קראתי את כולו, וחלק מהפוסטים שלך חברים קבועים בתיקיית ה"פייבוריטס" שלי. אני חושב שנמנעתי מלהגיב בבלוג היא היות ואני נמנה על אותם אנשים שאתה מתאר כאלו שחולמים על אפילייט לומדים הרבה אבל לא מתחילים, מקווה שבקרוב זה כן יצא לפועל. ואתה בטח שואל את עצמך מה גורם לי להגיב פתאום, אליפות למכבי חיפה אחרי 3 שנים ואין מילה אחת ממך בנושא!!?!? הכצעקתה?!?

  17. freerider   26 במאי 2009 בשעה 0:50
    (#)

    היי יגאל

    הגדרת המילון לגאולה (יגאל)

    לפדות, להושיע, להציל, לחלץ, לקרוא דרור, לשחרר, לעזור, לסייע

    כנראה שאתה עומד בציפיות השם שלך

    בהצלחה

  18. Imcouple - He   26 במאי 2009 בשעה 19:19
    (#)

    לכל אחד יש מטרה אחרת בחיים וכל בנאדם שונה במה שמניע אותו.

    חלקנו מונעים ע"י כסף ואחרים מונעים ע"י פרסום. כל עוד שלא מוצאים את מה שמניע אותך בחיים לא תגיע לאף מקום.

    תתפלא אבל כסף זה לא הכל בחיים, כסף הוא רק כלי בכדי לבצע להשיג דברים אחרים.

    נכון שרובנו חושבים על כסף כאשר אנחנו עובדים ימים כלילות בכדי לראות קמפיין מצליח אבל הכסף רק נועד לשרת אותנו.

    אני יודע שזה נשמע טיפה רוחני, (אבל אני ממש לא כזה.

    אותנו מה שמניע זה שינוי, התקדמות לעבר משהו אחר.

    קשרים זה דבר מאוד חשוב ותמיד חשוב לשמור על קשר עם אנשים שיוכלו לקדם אותך במטרה. ולא זה לא נצלני קשר אמיתי חייב להיות הדדי, בלעדי זה הוא לא יחזיק לאורך זמן.

    לגבי איך אנשים עושים באינטרנט ולמה כל הבלוגים הולכים סחור סחור , פשוט תשכחו מזה אף אחד לא באמת יגיד לכם מה הוא עושה בכדי להרוויח כסף.
    אחרי הכל אין כאן סוד או טריק יותר מדי גדול ואם תדעו אותו תוכלו גם את לבצע את בדיוק אותו דבר.

    תזכרו איך הרגשתם בפעם הראשונה שידעתם איך עושים קסם שלפני שנייה נראה לכם בלתי אפשרי.

    הרעיון הוא די פשוט כל מה שצריכים זה יכולת לימוד עצמי גבוהה, חשיבה מחוץ לקופסה והרבה משמעת עצמית בדרך למטרה.

    • המיליונר בפיג'מה   26 במאי 2009 בשעה 21:11
      (#)

      אהלן,

      אני מסכים איתך בכל מה שאמרת….

      לגבי האם הבלוג מראה איך להרוויח כסף או לא? אז תזכרו דבר אחד, בדיוק כמו שאתם קוראים את הבלוג הזה, אני קראתי בלוגים אחרים. אף אחד לא נותן את המילות מפתח שלו או את המודעות שלו. אבל כולנו (גם אני וגם הבלוגים האחרים) כן מראים איך להגיע לשיטות.

      היום יש לי שיטות יחודיות שאת רוב הכסף אני מרוויח בזכותם, אף אחד לא סיפר לי עליהם, אולי למעט פליקס "משה" לא לשנו, אבל אנחנו בעניין ביחד. והגענו לשיטות הללו לבד. גם הבלוג שלי וגם בלוגים אחרים מביאים את הכלים למצוא את השיטות הללו לבד, אבל מבחינתינו יהיה יותר קל להביא את קוד הכספומט שלנו מאשר לספר על השיטות.

      לכן הבחירה היא בידי כל אחד אם להוציא מהבלוג את המקסימום אוו להמשיך להתבכיין…

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!