מה הסיפור שלך?

הרץ עושה את דרכו במעלה השביל המתפתל. שרירים בולטים משרגים את גופו לכל אורכו. כפות הרגליים שלו חובטות שוב ושוב בחצץ המתפצפץ ומעלות ענני אבק קטנים. השמש מתחילה לשקוע ומשאירה פסים אדומים לאורך הפסגות המזהיבות, והרץ מבחין ביעד שאליו הוא חותר להגיע – בוהק באופק. נחלי הזיעה מדגדגים את גבו וגולשים דרך בגדיו הספוגים. אין לו כבר כוח או תחושה, היעד המתקרב שהוא רואה מתוך הערפל שבעיניו הוא הדבר היחיד שמניע את רגליו. כשהוא מגיע אליו הוא נופל על ברכיו, ורגע לפני שנשמתו פורחת הוא לוחש: "נייקי"…

מתוך הספר "האלים החדשים, המיתולוגיה של המותגים" מאת שמואל ורשבסקי ולילך סיגן.
pre מה הסיפור שלך?
סטיב פריפונטיין היה לאדם הראשון אשר לבש את נעלי נייקי – נעליים אשר סולייתם הוכנה בטוסטר ופלים בלגי על ידי מאמנו ביל באוורמן. סטיב פריפונטיין היה נמוך, רגליו היו קצרות, ולא היה לו מבנה גוף של אתלט. הוא לא היה עשיר, הוא לא היה נוצץ, הוא לא יצא עם דוגמניות, אבל היה לו נעלי נייקי. הוא היה אלוף ארצות הברית לריצה לכל מיני מרחקים, חייו נקטעו בטרם עת בגלל תאונת דרכים מחרידה, אבל הוא ייזכר לעד כאחד הרצים הגדולים ביותר בתולדות ארה"ב, ובטח שבתור אחד הנערצים ביותר.

והוא היה הראשון שלבש נייקי! נייקי נקראה כך על ידי ביל באוורמן (המאמן של פרי), על שם אלת הניצחו היוונית – "ניקה". וכך היו נייקי, הביאו ניצחונות רבים לספורטאים רבים: פרי, ג'ורדן, רונאלדו ועוד רבים וטובים.

זה הסיפור של נייקי, מה הסיפור שלך?

העברת מסרים

צר לי לאכזב אתכם, אבל "זונה" זה לא המקצוע העתיק בעולם, בניגוד למה שאומרים, אבל מספר סיפורים כן! כולנו מספרים סיפורים. אנחנו מספרים סיפורים לחבר'ה כשמשהו מרגש קורה לנו, אנחנו מספרים סיפורים למורה/מרצה/מפקד כאשר לא הכנו שיעורי בית או איחרנו, אנחנו מספרים סיפורים להורים שלנו כשלא ישנים בבית, וכן… אנחנו מספרים סיפורים לעצמנו, כשאנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שאנחנו בסדר, כשזה ברור לכולם שמשהו לא בסדר…

אנחנו מספרים כל כך הרבה סיפורים לעצמינו, כי סיפורים הם שקרים אשר עושים את המציאות לקלה יותר, בעולם כל כך מסובך. מהסיבה הזו, את רוב הסיפורים, אנחנו מספרים לעצמינו. אבל לא רק… כמה פעמים המורה שלכם לתורה סיפרה לכם פתגם מטומטם של חז"ל, במקום להגיד באופן ישיר "אתה מטומטם"? כמה פעמים השמיעו בפניכם פתגם כלשהו, לפני קבלת החלטות גורליות? רבותיי, מכרו לכם סיפורים!

סיפורים, הם כלי עתיק מאוד ורב עוצמה לתקשורת. כפי שכבר הבנתם מהפסקה הקודמת, סיפורים נועדו רק בשביל דבר אחד, להעביר מסרים! היופי שבסיפור הוא שהסיפור תופס את דמיונו של הקורא. סיפורים מצליחים מאחר ובאמצעותם ניתן להעביר הרגשה של סיפוק, ביטחון, והכי חשוב – קיצור דרך! הרי מי מאיתנו אוהב ללכת בדרך הארוכה?

סיפורים ושיווק

כשאנחנו הולכים לחנות בגדים, ומחליטים לקנות פוקס, על פני מותג אחר כלשהו שמיוצר על ידי אותם ילדים סינים במפעל נידח כלשהו בסין, אנחנו קונים את הסיפור של פוקס, את התדמית של פוקס. כשאנחנו מעדיפים לנהוג במרצדס על פני לנהוג במזדה 6, אנחנו מעדיפים את הסיפור של מרצדס. באופן דומה, ניתן להצביע על רוב ההחלטות בחיינו, אנחנו עושים החלטות על פי סיפורים.

שיווק זה לא מכירה! משווקים לא מוכרים מוצרים, משווקים מפיצים רעיונות ומסרים. מסרים אשר מאוחר יותר יעצבו את הסיפור מאחורי קניית מוצר כלשהו, אבל למכור? לא! משווק גדול בשם סט גודין אמר: "משווקים, לא המציאו את סיפור הסיפורים. הם רק הביאו את זה לשלמות!".

וכך, הסיפורים מעצבים את המוצר – סיפור טוב, יעשה את המוצר לטוב יותר…

תורת ה-Presell

כאשר אנחנו משווקים מוצר, אנחנו רוצים שהאנשים יגיעו למוצר כשהם כבר במצב רוח לקנות את המוצר. התפקיד של הפריסל, הוא להכניס את הלקוחות הפוטנציאליים למצב רוח הזה. מהניסיון שלי בלבד, הדרך הטובה ביותר ל-Presell זה לספר סיפור

אבל כאן נוצר חוסר ודאות. אנחנו צריכים לדעת איך ובאיזה אופן אנחנו הולכים לספר את הסיפור שלנו? מה יהיה בסיפור שלנו? ומה עלילתו?

עכשיו, ממש ברגע זה, תנסו לחשוב על הסיפורים הכי אהובים עליכם. זה יכול להיות סינדרלה, זה יכול להיות בת הים הקטנה, או שזה יכול להיות הסיפור של נייקי. תנסו לחשוב ולאפיין, מה כל כך אהבתם בסיפור הזה? ולמה בכלל אהבתם אותו? תנסו לחשוב, על כל הסיפור של הפוסט האחרון, על המסר שהוא העביר, ומה עשה אותו לכל כך טוב?

לרוב מה שעושה סיפורים, לסיפורים טובים זה עצם העובדה שיש להם מסר מאוד ברור. המסר לא חייב להיות מהפכני, להפך… המסר בסיפורים הכי טובים, הוא מסר שכולם רוצים לשמוע. סיפור סינדרלה, או יותר נכון סיפור יוסף וכותונת הפסים (זאת הגרסה המקורית של סינדרלה…), או יותר נכון הסיפור של רוקי בלבואה, סופר כבר מיליוני פעמים במשך השנים, בדרך כזו או אחרת. הסיפור לבש חליפות ומסיכות רבות, אבל המסר תמיד נשאר אותו המסר – אם רק תרצו, אין זו אגדה! וזה בעצם מה שהצד השני רוצה לשמוע או יותר נכון רוצה להאמין לו…

סיפורים מדהימים, או יותר נכון פריסלים מדהימים, קורים מהר. זה מה שיפה בהם, הם פורצים את כל גבולות הדימיון והמציאות, ומראים שיש תקווה באופק. הם מהווים קיצור דרך מדהים לפתרון הבעיה…

סיפורים מדהימים, חייבים לכלול נקודות שהלקוח מסכים איתם. רק באופן הזה, אתם יכולים ליצור כימיה והזדהות עם הלקוח. אל תנסו לשנות את תפיסות העולם של הלקוחות, תשפרו את תפיסות העולם הקיימות שלהם!

רוב בני האדם, הם עצלנים מטבעם, ואלה שלא עצלנים, הם בטח משווקי שותפים :) . מהסיבה הזו, בני האדם אוהבים שיובילו אותם. בני האדם אוהבים מנהיגים, ואוהבים להימשך לדמויות חזקות. מהסיבה הזו, בסיפורים שלכם, תשתדלו להיות המנהיגים! תראו סמכות, תראו דאגה, תראו הובלה, תראו מטרה. תובילו את הסיפור מהנק' הכי נמוכה שיש, לנק' הכי גבוהה שיש – אתם המנהיגים!

ובסופו של דבר, המילים שלכם, יהפכו למחשבותיו של הלקוח.

ולסיום…

את רוב הפוסט הזה, כתבתי בערך בחודש מרץ. משום מה לא סיימתי אותו, אני כבר לא זוכר למה. מאוחר יותר שכחתי ממנו, אבל עכשיו הוא כאן! למה? השבוע, אתם תזכו לראות עמוד נחיתה שלי, ולפני שתצפו בו, הרגשתי שהפוסט הזה, הוא חלק מהסיפור של העמוד נחיתה :)

ומשהו אחרון על סיפורים, אני באמת חושב שסיפורים זה הדרך הכי טובה לעשות PRESELL. תמיד אהבתי סיפורים, בגלל שהמורים שלי בתיכון, והמפקדים שלי בצבא, סיפרו לי כל כך הרבה סיפורים, במקום להגיד לי "אתה מטומטם" באופן ישיר, עד שבסוף קיבלתי חסינות לדברים האלה. אבל הפוטנציאל נגלה אליי אז. אני עד כדי כך נקשרתי לתחום סיפור הסיפורים, שאחת המטרות שלי לשנה הזו (או לזאת שאחריה), זה ללכת לקורס סיפור סיפורים (יש כזה קורס, בחיי). אני לא אומר את זה בצחוק, אני אומר את זה ברצינות.

חלק גדול, ממה שנכתב כאן נכתב בהשראת אנשים רבים שהכרתי, סיפורים רבים שמכרתי, וגם סיפורים רבים שקניתי. כמובן, גם ממאמרים רבים שקראתי, הרבה מהם של סט גודין, שהייתי מת להביא לכם לינק אליהם, אבל אני לא מוצא. כך שאם מישהו יודע על איזה מאמרים אני מדבר, שיתן לינק.

את כל מה שכתבתי פה, אני מממש מידי יום ביומו, כאשר אני בונה עמודי נחיתה. זה פשוט עובד! מספיק לשבור את הראש על עמודי נחיתה, תקחו עמוד HTML, ופשוט תכתבו בו סיפור. מי שמאוד סקרן, יכול לחכות כמה ימים, ולראות עמוד נחיתה שלי… אני לא חושב שהעמוד נחיתה שאני אראה לכם הוא מושלם, אבל הוא עושה את העבודה.

ובאמת דבר אחרון, תלכו לפוסט הראשון של הבלוג, ותנסו להבין מהו הסיפור של המיליונר בפיג'מה :) כן,כן, כל מה שאני כותב לכם עכשיו, היה ידוע לי כשהתחלתי את הבלוג. בגלל זה הבלוג כתוב הרבה יותר בצורת סיפור עם סוג של עלילה, וזה לפי דעתי סוד ההצלחה שלו. יש הרבה בלוגים מקצועיים, אבל בלוג המיליונר בפיג'מה יש רק אחד. והדבר הכי יפה בבלוג המיליונר בפיג'מה, שהוא מבוסס על סיפור אמיתי :)

עם כל זה, נותר לי לשאול שאלה אחת, מה הסיפור שלך?

64 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. Next   7 בנובמבר 2008 בשעה 13:12
    (#)

    אכן, הבלוג שלך הוא ריאלטי, ולכן הוא מושך:)

     

    אני זקוק לעזרתך, אני מריץ קמפיין ביאהו כבר חודש וחצי, הוצאתי כ5400$,

    אבל אני לא מצליח להרוויח יותר מ370$ סה"כ, לדוגמה, אתמול הרווחתי 250$, והיום הפסדתי 30$, מחר אני שוב ארוויח 20$, וכו וכו, סה"כ כשאני בודק את הסטטוס, לא משנה כמה ימים אני אריץ את הקמפיין, תמיד הרווח שלי לא גדול מ370-350$..איך זה הגיוני? נתקלת בזה פעם? שקמפיין מסרב לזוז מעל סכום מסויים? וגם אם תריץ אותו חודש עדיין בסהכ לא תרוויח יותר?

     

    תודה תודה!

    • המיליונר בפיגמה   8 בנובמבר 2008 בשעה 9:57
      (#)

      אהלן Next,

      אני אשמח לעזור לך, אבל נראה לי שלא הבנתי כלום מהתיאור שלך. אתה מרוויח את מה שציינת בחודש או ביום?

      בכל מקרה, הנה דברים שאני ממליץ לעשות בשביל אופטימיזציה:
      1. רגולציית מודעות, לדאוג שכל המודעות יופיעו במקומות 1-5, מתחת ל-5 זה כבר לא שווה. ביאהו נראה לי זה 1-8, אבל אני לא בטוח.
      2. מעקב אחר מילות LONGTAIL ממירות
      3. מחיקת Broads & Phrases, ביאהו זה אומר להשתמש בStandard Match Type במקום בAdvanced Match Type
      4. כל שבוע תוציא דו"ח המרות, במידה והמילה שהתה כל השבוע במיקום 1-5, ולא המירה פעם אחת – שתלך קיבינימט. אנחנו מחפשים את ה-20% מילים אשר ממירות באופן קבוע, אם מילה לא המירה במשך שבוע, אזי אין צורך להשאיר אותה. כך שתעשה לעצמך חוק: לא המיר שבוע שלם – שלום ולא להתראות!
      5. תתעד את המילים שאתה מוחק, יכול להיות שעוד תרצה לחזור אליהם.
      6. במידה והמילה המירה במשך השבוע האחרון, אך לא הייתה רווחית, תוריד את הביד ב-10% וחכה לשבוע הבא. גם אם זה אומר שהמילה תרד מתחת למיקום 1-5.

      הערה לגבי סעיף 4, תשמע, אם אתה עובד עם תקציב נמוך אז מה שתיארתי בסעיף 4 יכול להזיק מאחר ותמחק מילים ממירות שלא המירו פשוט בגלל שלא קיבלו מספיק חשיפה. מה שאפשר לעשות זה, פשוט לתעד את כל המילים שאתה מוחק ולמצוא במקום 20% מהמילים הטובות רק 5% (בהנחה שאתה עובד עם תקציב). לאחר שאתה הגעת למיצוי בקמפיין ומבסוט עליו, תבנה קמפיין חדש, עם המילים שמחקת מהקודם ותחזור על אותה הרוטינה, הפעם אתה יכול להרשות לעצמך תקציב יותר גבוהה כי הקמפיין הראשי עושה מספיק כסף.

      בהצלחה,
      מקווה שעזר…

      • אנונימיt   10 בנובמבר 2008 בשעה 17:47
        (#)

        היי

        אחלה תשובה.

         

        יש סיבה שאתה ממליץ למחוק ולתעד את המיליםולא פשוט לעשות להם פאוז?

        האם זה מסיבת הגבלת מספר המילים בחשבון?

         

        תודה

  2. אנונימי   7 בנובמבר 2008 בשעה 16:58
    (#)

    ואו אני קורא פה כבר יותר מחצי שנה ואני אף פעם לא מגיב פה, אבל הפוסט הזה פשוט ואו

  3. קוקי   7 בנובמבר 2008 בשעה 17:26
    (#)

    קודם אכן נכון הדבר מה שכתבת על שיווק באמצעות סיפור וזה עובד. שעת סיפור.לפני הרבה שנים בארץ רחוקה מאוד בין הרים נפתלתולים בין פרחי הבר בכפר שליו ושנראה כמו גלויה.התכוננו להם בני הכפר כדי לחגוג את ליל הקדושים,שבו נוהגים בחג זה בני אדם להתחפש להם כפי מה שהם אולי היורוצים להיות.לקראת חצות התאספו להם כל בני הכפר בכיכר המרכזית כדילהשוויץ כל אחד בתחפושת שלו.מה שנבדל מהשאר,שאחד מבני הכפר התחפש לא תאמינולבסקוויט כלומר מה ששותים עם תה אנגלי טעים מאוד.פתאום הגיח לפתע פתאום כלב ואכל את האיש שהתחפש לבסקוויטוהכלב אומר לעצמו אוו איזה טעים או מאמא מייה טעים טעיםמה הנמשל.כדי שלא ייטרפו אותך עדיף להיות ישר וטקטיקןככל שכלי יותר ישר כך הוא מודד את סביבתו בצורה מדוייקת יותרורואה את המציאות יותר טוב מהשקרנים.

    שעת סיפור הסתיימה לה.

    בסקוויט

  4. המבולבל   7 בנובמבר 2008 בשעה 18:36
    (#)

    תודק ב100%.

     

    האמת השני קמפינים האחרונים ששיגרתי הם עם דף נחיתה שמספר סיפור אישי….עוד אין לי נתונים לגבי אם הם רווחים או לא..

     

    צריך באמת לזכור שהלקוח נכנס לדף תרום מכירה שלך מתחילה שיחה בינכם..ומה יותר טוב מלספר לו סיפור לבנות ראפור ואז לקורא לפעולה…..

     

     ממתין בכליון עיניים ליראות כבר את הדף נחיתה שלך!

    • המיליונר בפיגמה   8 בנובמבר 2008 בשעה 10:04
      (#)

      ראפור זה קצת שונה,
      זה יותר ביחסים אמיתיים, כשניתן לראות את תגובות הגוף והבעות הפנים. בוא נקרא לזה הזדהות :)

      בהצלחה עם הקמפיינים החדשים.

  5. אנונימיt   7 בנובמבר 2008 בשעה 21:39
    (#)

    גרמתי לחשוב… שוב

    פוסט מעניין

     

    רק דבר אחד לא ברור – איך כתיבת הסיפור מסתדר עם זה שאתה מעסיק פרילנסרים. האם הם רק כותבים לך את המאמרים ואתה כותב את "הסיפור הראשי" – הפריסייל?

    • המיליונר בפיגמה   8 בנובמבר 2008 בשעה 10:07
      (#)

      אהלן,

      אני לא משתמש כל כך הרבה בפרילנסרים, פעם הייתי משתמש למאמרים, אבל היום אני לוקח את המאמרים מArticle Directories. את הסיפורים שלי, אני כותב בעצמי, כי אני נהנה מזה. מה שכן, אני משתמש בפרילנסר על מנת לבדוק שגיאות כתיב ודקדוק, וגם לא תמיד. לפעמים אין לי כח לחכות לפרילנסר ואני מעלה את עמוד הנחיתה עם כל השגיאות כתיב והדקדוק – זה לא כזה משנה כשמדובר בסיפור אישי, לפי דעתי זה רק עושה את זה יותר אותנטי :)

      אגב, פעם היה לוקח לי 3 שעות בערך לכתוב סיפור, היום אני כבר מסיים סיפור בחצי שעה – עניין של תרגול…

      • אנונימי   8 בנובמבר 2008 בשעה 13:35
        (#)

        אהלן פיז'מיסט, 

         

        יש לי שאלה לגבי המאמרים שאתה לוקח מספריות מאמרים: האם אתה משלם על הזכות להשתמש בהם באתרים שלך (אני מניח שיש פה עניין של קניין רוחני)?

        • המיליונר בפיגמה   8 בנובמבר 2008 בשעה 13:52
          (#)

          אהלן,

          לכל אתר מאמרים יש את התנאים שלו ללקיחת מאמרים. ברובם התנאי היחיד הוא למקם זכויות יוצרים וקישור למאמר בתחתית המאמר. כך, שאני חס וחלילה לא מפר זכויות יוצרים, אני משאיר את הזכויות יוצרים.

          חשוב לציין גם שאת המאמרים אני לא לוקח בשביל שאנשים יקראו אותם, אלא בשביל לרצות את ה-QS של גוגל.

          ואל תבואו לי עכשיו ביציאות Dupe Content….

  6. ליאור ברקן   8 בנובמבר 2008 בשעה 11:56
    (#)

    למי שעוד לא מבין עד כמה הנושא חשוב, האומנות של סיפור סיפורים היא יותר מורכבת מרק לכתוב מה קרה ולמי. מיליונר יקר בפיג'מה, בהחלט נגעת בנקודה הקריטית, כשזה מגיע לעמודי פריסל.

     

    האומנות של סיפור סיפורים היא האומנות של עקיפת המודע, שבורר איזה מידע יספג ואיזה לא, והגעה לאותם מקומות שבהם באמת אפשר להגיע אל האדם שמולנו כך שהוא ישוכנע. האומנות של סיפור סיפורים היא האומנות של העברת מסרים ישירות אל תת הכרה, ויצירת הזדהות בין השומע למסר. וזהו בדיוק הדבר אותו תרצו לעשות כשאתם מעוניינים למכור מוצר.

     

    אם מרתק אתכם הנושא, אני מציע לכם לחפש בנוסף לנושא סיפור הסיפורים, גם חומר על NLP, שהוא תחום מרתק בו אני עוסק בחמשת השנים האחרונות. אחד הנושאים בו נוגעים ב-NLP הוא האומנות של יצירת וסיפור סיפורים היפנוטיים לצורך השפעה, מתוך מחקר שנעשה על מילטון אריקסון.

     

    תהנו המון

    ליאור

    • המיליונר בפיגמה   8 בנובמבר 2008 בשעה 13:54
      (#)

      ליאור,

      תודה רבה על התגובה.

      NLP זה אחד התחומים המעניינים שיש, וזה עוזר המון. אני מכיר את ליאור באופן אישי, ויש לו כלים מדהימים לשכנוע. אני ממליץ לכולם לקרוא בבלוג שלו, ואולי אף להשתתף בסדנאות שלו.

      אני יודע שבמוקדם או במאוחר, אני אשתתף בסדנא שלו. אולי אפילו בזאת שמתחילה ביום רביעי, עוד לא החלטתי.

      בהצלחה לכולם,
      וליאור – תודה…

    • ג'וני דו   9 בנובמבר 2008 בשעה 1:05
      (#)

      אגב, אחלה פריסל ל-operationnlp עשית פה ליאור ;-)

       

       סתם סתם, די עם הציניות, לא יפה.

  7. אנונימי   8 בנובמבר 2008 בשעה 21:07
    (#)

    הי פיג'מיסט:

     

    האם זה שאתה ממציא סיפור כדי למשוך קונה זה לא רמאות ?

     

    מה אתה חושב?

     

    יום טוב.

    • ג'וני דו   9 בנובמבר 2008 בשעה 0:59
      (#)

      אהלן פלוני,

       

      אני לא יודע מה הפיג'מיסט חושב בנושא, אבל אני אשתמש בתשובה של מישהו מפורום digital point:

      האם כל כוכבי הפרסומות באמת השתמשו במוצרים שהם מפרסמים? כנראה שלא, ואנשים בכל זאת קונים את המוצרים בעקבות זאת.

      זה אותו הדבר בעמודי presell.

       

      או כמו שאמר סת' גודין ב-All Marketers Are Liars:

      אנשים מספרים לעצמם סיפורים כדי לקנות מוצרים שונים.

      המטרה של המשווק היא למצוא את הסיפור שהלקוח יאהב לספר לעצמו ;-)