אז בפוסט הקודם סיפרתי לכם על פרילנסר כלשהו שאני שוכר ב-$55 לשעה. בפוסט הזה אני הולך לספר לכם על הרעיון מאחרוי שכירת הפרילנסר הזה, על התפקיד שלו ועל התוצר שלו. זה התחיל ברעיון "לא סטנדרטי", והוא ממחיש למה גלובליזצייה ושכירת פרילנסרים זו ההזדמנות הגדולה שניצבת בפני הדור שלנו.
בלי קשר לפרילנסר, אני מבצע עכשיו ניסוי מעניין. כפי שכתבתי באחד הפוסטים בעבר אני כבר לא עובד מהבית. אני אוטוטו סוגר שנה של עבודה במשרד. אני מאוד מבסוט, וממליץ על החווייה הזו לכולם. בהמשך אני אכתוב עוד פוסטים על חיי המשרד.
בכל יום, אני מגיע למשרד ברכבת. יש לי בערך 25 דקות של זמן איכות ברכבת לכל כיוון. את הפוסט הזה, אני כותב מהרכבת. אני רוצה לראות איך יזרום לי כתיבת פוסטים ברכבת. אם זה יצליח, אולי אני עוד אחזור לבלוגגינג על בסיס יומי…
ניסיון זה הכל
יש שני סוגים של עובדים (או פרילנסרים). עובדים ששוכרים בשביל שעות ועובדים שקונים את הניסיון שלהם.
עובדים ששוכרים לפי שעות, צריכים מסמך הפעלה. אלה עובדים שמקבלים חוברת הפעלה, ופשוט מבצעים את ההוראות שכתובות בחוברת הפעלה.
מהצד השני, יש את העובדים ששוכרים את הניסיון שלהם. כשאנחנו שוכרים מתכנת עם ניסיון, אנחנו שוכרים את הניסיון שלו. רוב הבעיות בפיתוח תוכנה, אלה בעיות שמוגדרות כ-Unknown Unknowns. כלומר, בעיות שאנחנו עוד לא יודעים שהן קיימות. כשאנחנו קונים ניסיון של אנשים, אנחנו מצמצמים את הלא מודע במערכת. בגלל זה מתכנתים עם ניסיון שווים יותר.
כששכרתי את ה-HR הפיליפינית שלי (מנהלת כח אדם), שכרתי את הניסיון שלה. הרי אני יכול לשכור פרילנסרים על ימין ועל שמאל. הבעייה היא, שזה עדיין לא העיסוק המרכזי שלי. אני יכול לקרוא את כל הספרים בעולם על גיוס עובדים, זה עדיין לא יהפוך אותי למגייס עובדים תותח.
לעומת זאת, המנהלת כח אדם הפיליפינית שלי, עסקה בתחום 20 שנה. היא יודעת לראיין אנשים בצורה אפקטיבית, ויש לה גם ניסיון עם חיזוי התפקוד שלהם.
ואני בכלל לא מדבר על כאב הראש בגיוס שנחסך לי…
בקיצור, ה-HR שלי חסכה לי הרבה כאב ראש, והיא עושה עבודה יותר טובה ממה שאני עושה… אבל זה לא הנושא שעליו רציתי לדבר… כמו שאתם מכירים אותי, אני אוהב לעשות, הרבה הקדמות
ההרמה להנחתה שהרמתי לעצמי, היא שהייתה לי בעייה שגזלה ממני הרבה זמן, וגם לא פתרתי אותה בדרך טובה לבד… ועכשיו?
Mission Accomplished
מה הבעייה שניסיתי לפתור
כפי שעדכנתי בפוסט הקודם, הרוב המוחלט של הזמן שלי מושקע ב-Media Buying.
כשאני פוגש מדייה באיירז אחרים, אנחנו תמיד דנים בטכניקות. מדברים על מקורות תנועה, על נישות, וכו… אבל אותי תמיד מעניין משהו אחר… אותי תמיד מעניין איך הם עושים אופטימיזצייה?
לאופטימיזצייה של קמפיינים במדייה באיינג יש מס' חלקים:
- אופטימיזצייה של בידים.
- אופטימיזצייה של תקציבים.
- אופטימיזצייה של פריטים. כשאני אומר פריטים, אני מתכוון לכל דבר שיש לו Impressions, Clicks, Cost, Revenue… הפריטים הבאים נכנסים בקטגוריה הזו:
- עמודי נחיתה
- הצעות
- מילות מפתח (כן, גם PPC זה מדייה באיי)
- פאבלישרים (בגוגל זה ידוע כ-Placements, למרות ששנה לא נגעתי בגוגל).
שני החלקים הראשונים של האופטימיזצייה מאוד מעניינים, ועליהם אולי בפרקים הבאים. יחד עם זאת, החלק הכי מעניין הוא החלק השלישי.
על סמך מה מדייה באיירז מקבלים החלטות האם לחסום עמוד נחיתה או לא? על סמך מה הם מחליטים האם לחסום מילת מפתח מסויימת? על סמך מה הם מחליטים האם לחסום פאבלישר מסויים? או כל פריט אחר?
לי היה את חוק ה-3. תמיד אמרתי שאני נותן הזדמנות של 3 פעמים העמלה, לפני שאני מוחק פריט…
כך שלדוגמא, אם העמלה שלי היא $25, אז לפני שאני מוריד פאבלישר, אני אחכה שיישרוף לי $75… ורק אם אז הוא מופסד הייתי מוחק אותו… דמיינו לעצמכם כמה כסף העניין הזה עלה?!?!?!
מילא, אם אני מקדם איזה משחק מובייל מטומטם, שמשלם עמלה של $1.5, זה סביר. אבל על עמלה של $25? אפשר למות?
ושלא נדבר על נגיד על הצעות של $400…
אז זאת הבעייה… מעניין, לא?
סיידנוט על בעיות
כמו שאמרתי בפוסט הקודם. הצטברו אצלי הרבה תובנות בזמן שלא כתבתי… אז למרות שהפסקה הזו והבאה לא קשורות לנושא הפוסט, אני רוצה לשתף תובנה שיש לי על בעיות…
אנחנו כבעלי עסקים, מחוייבים לפתור כל הזמן בעיות. זו עצם ההגדרה של להיות בעל עסק. עכשיו, יש את ה-Common Sense של העסקים, שצריך לפתור בעיות ללקוחות שלנו… לא על זה אני מדבר… אני מדבר על סוג אחר של בעיות.
אני מדבר על בעיות שמתרחשות אצלינו בעסק. לדוגמא, במשך שנים סבלתי מהתהליך הנורא הזה של איסוף החשבוניות והשליחה לרואה חשבון. זה סבל מצטבר. בכל יום שהייתי צריך לעשות את זה, הייתי נכנס לדיכאון. יש לי 200 חשבוניות בחודש. זה תהליך כואב ומתיש…
בסופו של דבר, פתרתי את הבעייה הזו בעזרת פרילנסר + פרוצדורה יעילה. זו בעייה שהייתה לי… זו בעייה שכאבה לי, ופתרתי אותה.
אין עסק בלי בעיות. ברגע שאתם מפסיקים לפתור בעיות, העסק שלכם, מפסיק מלהתקיים.
הבעייה עם האופטימיזצייה של הקמפיינים למעלה? יש אנשים שמקבלים את זה כמובן מאליו. אני לא… אני כל הזמן מחפש בעיות. או כמו שבעולם ה-Lean Manufacturing מכנים את זה – Waste. בהזדמנות אני אכתוב על תהליכי ייצור רזים, ומה ניתן ללמוד מהם. אבל הרעיון המרכזי הוא To Eliminate Waste.
ההפשטה לעברית זה לפתור בעיות. שכל אחד יחשוב לעצמו… מה הדבר שהכי מציק לו? מה הדבר שהכי מבזבז אצלו זמן? מה גורם אצלו להרגיש כמו אונס (כמו שהיה אצלי עם החשבוניות)?
זה הבסיס של להיות בעל עסק. כל בעייה ניתן לפתור…
והיי… אם פתרתם לעצמכם את הבעייה… יש מצב שתפתרו לעוד אנשים בעייה… ואפילו תוכלו להרוויח על זה כסף.
אני מוכן להתערב איתכם, שאם אני מוציא קורס בעלות של $20 על איך נפתרתי מבעיית החשבוניות, אני אמכור כמה מאות עותקים… אבל אל תדאגו… אני אתן את זה מתישהו בחינם
איזה עוד ניסיון אפשר לקנות?
יאללה, חוזרים לטופיק… מי שכבר הספיק לשכוח, אני סובל ממקרה חמור של ADD. בגלל זה גם הכתיבה שלי נראית כך. אני כל הזמן בורח לנושאים אחרים.
נחזור לעיקר… בדיוק סיפרתי על כמה ששיטת האופטימיזצייה שלי הייתה דפוקה. בלי קשר לזה שהיא הייתה יקרה, היא גם הייתה מבוססת על ניחושים. בדיוק כמו של יתר המדייה הבאיירז.
השם שאני נותן לשיטת האופטימיזצייה הזו, היא אופטימיזצייה אמוציונאלית.
כי בינינו, אף אחד לא באמת מחכה להפסד של $75. אז האופטימיזצייה נורא תלוייה באם אכלנו לפני האופטימיזצייה או לא. אני כמובן ממליץ לא לאכול.
אז חשבתי לעצמי…
ניסיון של מי אני יכול לקנות…
למי יהיה את הניסיון ואת הידע בדברים שאני צריך?
הרי המדייה באיירז, אפילו הגדולים ביותר, חולים במחלת האופטימיזצייה האמוציונאלית. לפעמים זה מצליח ולפעמים זה לא… כשיש לך כסף, ואתה מקבל Payout יותר גבוהה מאחרים בעשרות אם לא מאות אחוזים, זה גם פחות משנה…
אז למי יכול להיות ניסיון מתאים?
לסטטיסטיקאי! אחד שמתעסק עם נתונים כל החיים שלו…
שכרתי 3 סטטיסטיקאים (אני תמיד עושה ספליט טסטינג בין פרילנסרים, ממליץ גם לכם). אחת התפטרה ישר, כי זה היה גדול עליה. השניים האחרים המשיכו.
אחרי שנשארתי עם 2 פרילנסרים, אחד מהם עשה חרא של עבודה, אז סיימתי את ההתקשרות איתו…
עם הסטטיסטיקאי שנשאר, עשיתי 3 גרסאות של אלגוריתם אופטימיזצייה. בכל גרסה האלגוריתם השתפר. תוך כדי למדתי סטטיסטיקה בעצמי (בפעם האחרונה כשנבחנתי על סטטיסטיקה בצבא, קיבלתי 10 מתוך 100). יש משהו מרתק מאוד במתמטיקה, כשיודעים בדיוק איך הולכים להשתמש בה… כך שלא למדתי תיאורייה, אלא למדתי את התכלס שאני צריך…
והתוצאה?
האופן שבו האופטימיזטור עובד, הוא די פשוט. אני עושה אליו אימפורט של דאטה של קמפיינים. אומר לו מה כל עמודה מייצגת, והאופטימיזטור נותן לי הסתברויות על כל פריט.
בעצם, השאלה שהאופטימיזטור עונה לי עליה היא: עבור כל פריט (נגיד פאבלישר), מה ההסתברות שהפאבלישר הזה יהיה רווחי?
ואני מצידי, מוחק את כל מה שהסיכוי שלו להיות רווחי נמוך מ-30%.
במידה בקיבלתי Bump להצעה, ההסתברויות משתנות, וניצבת בפניי אפשרות להחזיר פאבלישרים שנמחקו. פשוט, לא?
בסופו של דבר, האלגוריתם שיצא מהגרסה ה-3 של האופטימיזטור הוא לא מושלם. אני בטוח שיש יותר טובים. אבל לא איכפת לי משלמות. הוא עושה לי את העבודה ב-80% מהמקרים וזה מספיק טוב לי…
זה חוסך לי הרבה מאוד זמן על אופטימיזצייה. היום אני עושה אופטימיזצייה ב-5 דקות. וזה גם יותר מדוייק.
לשם השוואה, נתתי לכנופייה שלי לעשות "אופטימיזצייה אמוציונאלית". לכל בנאדם בנפרד. אחרי זה השוויתי את מה שהם עשו, למה שהאופטימיזטור עשה. ב-90% מהמקרים יש חפיפה.
העניין הוא, שלכנופייה שלי יש ניסיון של מאות מיליוני אימפרשנים במדייה באיינג… עם האופטימיזטור, כל קוף יכול לעשות אופטימיזצייה
וזו דוגמא… לבעייה שפתרתי בעזרת Outsourcing…
לקחים
הלקח הפחות מרכזי שלי, זה שתמיד צריך לעשות ספליט טסט בין פרילנסרים. הלקח הזה היה לי עוד מקודם. בכל מקרה, זו דוגמא למה צריך לעשות טסטינג.
הפרילנסר שבנה את האלגוריתם, היה הסטטיסטיקאי ה-3 ששכרתי. מה אם הייתי מחליט לעשות ספליט טסט רק בין שני הסטטיסטיקאים הראשונים?
בגלל זה אני מאמין, שהכל עניין של נחישות. לכל בעייה יש פתרון ואסור להרים ידיים אחרי הניסיון הראשון או השני.
הלקח העיקרי הוא… שגם עם הסטטיסטיקאי השלישי לא הכל הלך חלק. הגרסה הראשונה של האופטימיזטור, הייתה גרועה.
אבל הסקתי את המסקנות, וידעתי שהסיבה לכך היא בגלל שהסטטיסטיקאי לא הבין את הצרכים שלי כמו שצריך. לקח לי זמן להסביר לסטטיסטיקאי, את כל עניין הפרסום באינטרנט. איך הוא עובד? וכו…
כלומר, לקחתי חלק פעיל בבניית האלגוריתם. העובדה שלמדתי סטטיסטיקה תוך כדי תנועה עזרה מאוד. כי הצלחתי להבין את השפה שהוא מדבר בה. הצלחתי לתקשר איתו בשפה שלו…
וזה העניין המרכזי…
במקרה הזה, לקחתי מישהו שהיה לו ניסיון רב במספרים, אך היה לו 0 ניסיון בפרסום. לא מצאתי מישהו, בתקציבים שלי עם ניסיון בפרסום…
הוא היה צריך להתגלח עליי, בשביל לספוג את הניסיון בפרסום.
בסופו של דבר… זה השתלם… $55 לשעה, על סטטיסטיקאי אמריקאי, היה שווה את זה… הדבר המדהים הוא, שלפי דעתי מורים פרטיים שעושים הכנה לבגרות במתמטיקה בארץ לוקחים יותר.
עכשיו אני רוצה לשאול אתכם. אילו בעיות כואבות יש לכם שאפשר לפתור/פתרתם עם ניסיון?
נ.ב. מי מוכן לקנות ממני קורס ב-$20 על איך אני פותר את בעיית החשבוניות שלי? אני שואל סתם מתוך סקרנות. מתישהו אני אכתוב כאן בבלוג על התהליך….
לוקח ממך קורס על חשבוניות ב$250, זה שווה לי הרבה יותר.
יאללה בוא
שלח מייל עם פרטי פייפל, שולח לך כעת.
יהיה מעניין לשמוע על המשרד שלך יגאל.
אולי אפילו מספר תמונות של סביבת העבודה הארגונומית
האמת שאני כבר לא עובד בסביבה ארגונומית
חזרתי לעבוד על שולחן…
איזה פוסט של 1500 מילים.
הגישה של לארוז פתרונות לבעיות שאתה מתמודד איתם כמוצר עם דמי מנוי חודשיים יכול להיות מעניינת מאוד.
בהחלט ואני לא מדבר על קורסים או על איבוקים…
אתה פשוט אדיר! ממש אהבתי את הפוסט!!
הדבר השני זה שאני ממש שמח לדעת שאתה חוזר לכתוב – אולי זו הסיבה המוצדקת ביותר לקיומה של הרכבת
מחכה לפוסט הבא!
חחח… תודה
הייתי שמח יותר לנסוע ברכבת מופרטת, אבל זה כבר דיון אחר.
מבין אותך לגבי החשבוניות, יש לנו עד ה-30 לחודש לדווח על שנת 2013 ואני לא רואה את הסוף עדיין.
אני הייתי רוכש את הקורס לבעיית החשבוניות
אוהב אותך תום.
תגיד עם היד על הלב. לא משעמם התחום?
משעמם?!?!
אני לא מכיר תחום יותר מעניין מזה בעולם…
אולי שילוב של התחום הזה ביחד עם תכנות.
זה התחום הכי מרתק, מהיר ודינמי שיש.
אחלה פוסט יגאל, מכיוון שאין לי הרבה ידע במדיה באינג קצת קשה להבין על מה מדובר אבל בהחלט אפשר לקחת מפה תובנות שקשורות לאאוטסורסינג וליישם אותם.
אהבתי את היוזמה שלך לכתוב ברכבת
מתוך סקרנות, למה בחרת להתמקד דווקא במדיה באינג?
לפי מה שזכור לי התנסית עם הרבה דברים אחרים בשנים קודמות…
במדייה באי אפשר לקבל תוצאות הרבה יותר מהר מתחומים אחרים, אם למשל אתה מקדם אתר בגוגל זה יכול לקחת כמה חודשים והעבודה שלך יכולה להיות לשווא, אבל כשאתה מרים קמפיין, מבזבז 100 דולר, ורואה חזרה 50, אתה יכול להבין שיש לך משהו שצריך קצת אופטימיזצייה ואתה יכול להיות רווחי…
זה לא רק זה… פשוט התגלגלתי לזה
אני עדיין מאמין בכל סוג העסקים, ואני חושב שיש סוגי עסקים יותר טובים… כמו לדוגמא, עסק של כלים .
האמת?
בחרתי להתמקד ב-10 אתרי התוכן שלי. אני אציג אותם בהזדנות. אבל אלה אתרים שהושקעו אלפי דולרים בכל אחד, ויש שם הרבה תוכן.
הגישה עם 10 אתרי התוכן הייתה פשוטה…. אם ב-2008 הייתי מתחיל אתרי תוכן, אז היום האתרים היו שווים מיליונים. לכן התחלתי את אתרי התוכן שלי.
העניין הוא, שקשה לי להתמקד ואני תמיד עושה עוד דברים במקביל. אז עשיתי מדייה באיינג על אש קטנה, ושם פשוט היה הכסף.
בגלל זה עכשיו הפיליפינים עובדים על אתרי התוכן, ואני משקיע את רוב הזמן שלי במדייה באיינג. ואני מת על התחום… שמח שנכנסתי אליו. הייתי פחדן במשך הרבה זמן. אבל, אני ממש שמח מהבחירה בסוף.
אפילו שאני לא בחרתי במדייה באיינג, אלא מדייה באיינג בחר בי
תודה רבה יגאל! הפוסה הזה הוא מיים קרים על נפש עייפה…
אני אשמח מאוד מאוד, ואני בטוח שעוד אנשים, שתכתוב יותר על הידע והנסיון שלך במדיה באיינג.
השאלות הכי מסקרנות:
מה הן הרשתות המומלצות?
לאיזה סוג הצעות?
איזה פילוחים יש?
לאיזה סוג הצעות?
תודה איש יקר!
אהלן,
אני אכתוב עוד על הנושא עם הזמן…
מה הן סוגי הרשתות המומלצות?
– כל דבר שאתה יכול לקנות בו טראפיק
לאיזה סוג הצעות?
– הצעות גנריות: בריאות, דיאטה, כסף באינטרנט, מייק מאני און-ליין, דאוונלודס.
– יש לך גם אד נטוורקס נישתיים… שם אפשר להתאים הצעות נישתיות.
איזה פילוחים יש?
– כמעט ואין… Pub id ולפעמים קטגורייה. זה הכל.
הדרך הכי טובה, זה לראות מה אחרים עושים, להעתיק ולשפר.
בהצלחה.
תודה יגאל,
מעריך את התגובה שלך לדברי.
שבוע טוב ומלא המרות לכולם:)
יגאל תוכל לפרט או לתת איזה דוגמה לאיך סטטיסטקאי מזהה איזה פובלשיר סביר להניח שיהיה טוב או לא ….אם ההיתי יוכול לדעת לפני שבדקתי בהרבה כסף זה שווה 55 דולר לשעה רק שלא מצליח להבין איך מישהו שלא בתחום יכול לחשב דברים כאלה
לכל פאבלישר יש מספרים שמסכמים את הפרפורמנס שלו:
Spend
Revenue
Impressions
Conversions
וכמו, כן אפשר לייצר עוד Events באמצע.
לכל קבוצה של פאבלישרים, יש ממוצע, ולכל קבוצה של פאבלישרים יש קבוצה נוספת שמאגדת אותה… כמו מדינה נניח.
וכך הלאה…
הוא לא צריך לדעת מה הפאבלישר, רק לדעת את המספרים. גם אותי, לא באמת מעניין מי הפאבלישר ומה מיוחד בו, רק המספרים שלו…
פוסט פצצתי
ללקק את האצבעות
תודה
תודה רבה
הי
אחלה פוסט ואיזה כיף שחזרת לכתוב!
אתה יכול לספר יותר על העבודה שלך כמדיה בייר? מה אתה עושה ביום יום?
זה נשמע מענין.
אני אספר עם הזמן…
היי
אולי תכתוב סדרה קצרה של פוסטים
על קניית מדיה למתחילים
עם דוגמה פשוטה של אתר כלשהו
לוקח יותר מידי זמן…
אני לא רוצה להגיע חזרה למצב שהייתי בו, שבו אני סולד מהבלוג כי אני עושה דברים בשביל לכתוב עליהם ולא כותב על דברים שאני עושה.
היי יגאל
תוכל לפרט קצת על האלגוריתם שיצא מהגרסה ה-3 של האופטימיזטור?
ועוד משהו, את הסטטיסטיקאי בחרת לשכור כתחליף לקניין מדיה/מנהל קמפיינים בארגון שלך, או כתוספת להם?
אולי בהזדמנות…
יגאל, פוסט מדהים. פשוט לקרוא ולרצות שהוא ימשיך עוד ועוד…..
כמה שאלות:
1. האם ההצעות שאתה מקדם דרך קניית מדיה הן של רשתות שותפים בד"כ? נניח קליק בנק?
2. לגבי סולו אדס – כאשר בונים רשימת תפוצה, הם מבחינה חוקית חייבים שהמשתמש יאשר במייל שלו ובעצם יאמת דרך לינק באימייל, או שפשוט אם משאירים לנו מיילים בתיבה המערכת פשוט תשלח לו מיילים עד שהוא ילחץ Unsubscrib? האם זה חוקי ללא אימות?
היי,
1. כן, יש כמה הצעות מרשתות שותפים. אבל את רוב ההצעות אני מנסה לסגור דיל ישיר.
2. בסולו אדס אין חוקים, הכל ספאם שם. תרשם לרשימות תפוצה של אנשים אחרים ותראה מה הם עושים.
אחלה פוסט, הרבה ערך מוסף! תמשיך לעדכן כך.
ללא ספק אאוטסורסינג לחברה זה כלי שיכול לייעל ולזרז כל תהליכים פנימיים.
תודה על התגובה…
תגיד, האימייל שרשמת בתגובה, הוא אמיתי? יש לי סיבה, ללמה אני רושם את זה…
שנינו יודעים את הסיבה
בהצלחה לכולנו.
יפה,
רציתי לוודא. ומה האינטרס היה לעשות את זה? ואיך גילית?
בכל מקרה, לא השתמשתי בדומיין הזה מ-2008…
כן , ברור שמה שהיה על הדומיין ישן מאוד, אבל יש גם דברים חדשים יותר
תמיד אפשר לדעת להסתיר טוב יותר . אמנם לקח קצת זמן – אבל בסופו של דבר אפשר לגלות הכל על כולם.
״הדרך הכי טובה, זה לראות מה אחרים עושים, להעתיק ולשפר.״ -לא ?
אם היה לך את הדומיינים האחרונים שלי, היית מציין אותם.
אין לי ספק, שהרמז השני שהשארת גם, אומר שאתה רוצה להתגלות. אחרת לא היית משאיר אותו. אם אתה מכיר גם אותי וגם את "מ.", זה מצמצם את טווח האפשרויות של מי אתה.
לגבי זה שמעתיקים אותי, אין לי בעייה עם זה. לפחות תעתיק דברים עדכניים…
לא כ״כ קשה להתקדם בלוח הזמנים ולהגיע לאתרים חדשים יותר, פשוט לעקוב אחרי ההתפתחויות
ולפי האייפי שלי שככל הנראה אתה יכול לראות כאדמין, אני בארץ.
ואני רק יכול להגיד שאין לי שום קשר אישי אליך ואל מ׳. הקשר היחידי הוא המידע שאני יודע.
ולגבי דברים עדכניים, אני גם יכול להעתיק אתרים שפורסם בהם תוכן ב-2014, אבל מה הטעם אם אחשוף את מה שעובד כרגע ? דברים לא רלוונטים כבר לא יעזרו לי ואין בעיה לחשוף.
מה שהצגת, קל למצוא.
תן אתר אחד שיש ברשותי, שיש לו אלקסה גבוה…
ובכל מקרה, אתה עושה את זה כי אתה רוצה להתגלות ולהפגש
לההה, לא ממש רוצה להתגלות.
אלקסה ? באמת שלעולם לא ייחסתי לזה חשיבות, כנראה שאצטרך לבדוק את מה שיש לי בשביל לראות לאיזה אתר באמת יש אלקסה גבוה
אבל בכל מקרה, מה אתה אומר על זה ? התקדמתי קצת בלוח הזמנים ?
אתה עדיין ב-2010, באתרים שאני כבר לא צריך…
זה נשמע כמו דיאלוג קלאסי בין רוצח לבלש שמנסה לתפוס אותו.. תפסיקו לקחת את העבודה שלכם כל כך ברצינות.
והפוסט עצמו סבבה.
יגאל מה מתקדם עם התובנה שאתה לא ממצא את עצמך? עם התובנה שppc מעסיקים מישהו שיעשה ולא עושים בעצמך?
חכה לעדכונים, לא סתם אני נמצא במשרד, נכון?
יגאל מה דעתך על הפצת לידים דרך API?
דעתי היא, שאם אתה יודע לעשות את זה, אז למה לא?
אין חוקים בעולם הזה… יש רק דברים שמתאימים לך ולא מתאימים לך.
לך באופן אישי יצא לנסות את זה?
רגע…זאת לא התקדמות מ2008 ל-2010 ?
בחייאת , אתה רוצה להוציא ממני בכוח את שאר הדברים שאני יודע, אה ?
בכל מקרה, אני לא מתעסק בדברים כאלה יותר, אז אתה יכול להיות רגוע.
אני רגוע גם כך, זה לא מפריע לי
סבבה, אז הכל בסדר
רק מה שאפשר להסתיר, צריך להסתיר
איכשהו העדפתי את הכתיבה שלך כשכתבת פוסטים במקומות סטטיים ולא ברכבות. כל סימני שלוש הנקודות וההתנתקויות מקו המחשבה המרכזי של הפוסט איתגרו כהוגן את בעיות הקשב והריכוז שלי. חושב שזה קשור לזה שהיית בתנועה?
בכל זאת, שמח שחזרת לכתוב. תמיד מעניין לקרוא.
אגב, אתה עוד על דיאטת IF? איך הולך עם זה?
אהלן,
תודה על התגובה…
אני לא חושב שזה קשור לעניין הרכבת. יש לי 2 פרשנויות:
1. צברתי הרבה מידע לעצמי שמתפוצץ ואני רוצה לשתף
2. לא כתבתי הרבה זמן, צריך לשייף את הכתיבה שלי. זה כמו לחזור לחדר כושר אחרי הרבה זמן שלא התאמנת בהתחלה יורדים במשקלים ואז חוזרים אליהם מהר מאוד.
לגבי IF. זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים. אני עושה את זה יותר משנה, למעט הפסקות למטרות אנטיביוטיקה. אין דרך חזרה מזה. הצלחתי להקפיד גם כשהייתי בחול.
המשקל שלי נע בין 95 ל-100 קילו מאז שהתחלתי. אני לא מודד אחוז שומן, אבל כל המלתחה שלי קטנה עליי עכשיו בצוואר ובבית שכי. כך שאני מאמין שירדתי משמעותית באחוזי שומן
אגב, אם כבר יש לך אתר על תוספי פרוטאין, אני הפסקתי לקחת תוספי מזון. אני לא לוקח כבר כמה חודשים ושום דבר לא השתנה.
גם בניגוד למה שכתבתי בפוסטים הקודמים, סיגלתי לעצמי חיים יותר טבעונים במסגרת ה-IF. הדבר היחיד שאני אוכל מהחי זה דגים. אני ניזון בעיקר מקיטניות, אגוזים ופירות
בקיצור, מבסוט רצח גם על האימונים שלי וגם על התזונה שלי.
תודה על התגובה.
מסכים איתך לגמרי לגבי נושא הכתיבה כסוג של שריר שצריך לאמן.
מסקרן אותי איך אתה שומר על מסת שריר ויורד באחוזי שומן עם תזונה כזו. אני מאמין שבסך הכל לגנטיקה יש הרבה מאד מקום והשפעה, אבל בכל זאת, נשמע כאילו אתה מקבל מעט מאד חלבון מלא. בכל מקרה – אם זה עובד, זה עובד ואין תחליף להרגשה טובה ומלאת חיות.
אהלן,
קודם כל, אחד היתרונות ב-IF זה שהספיגת חלבון יותר גבוהה מהרגיל.
דבר שני זה, שרוב המחקרים שנעשים על צריכת חלבון, נבדקים על אתלטים. הם לא תקפים לחובבנים. אני מתאמן שעתיים בשבוע לדוגמא.
דבר שלישי, כל חוקי ה-"קומון סנס" בחדר כושר, לא מתייחסים לכמות החלבונים שקיימת בגוף.
תראה את יו ג'קמן. הוא עושה גם IF. לא הייתי אומר שהוא שחיף…
אגב… תזכור גם ש-35% מנפח השריר שלך, זה גליקוגן.
הרי אם תשווה גוף של Power Builder לבאדי בילדר, באדיבילדרים יותר גדולים, אבל הם עשויים מפלסטלינה. כמו בלונים מנופחים. זה בגלל שהם מפוצצים בגליקוגן.
לעומת זאת פאוואר בילדרים, מוצקים כמו סלע.
יש לי עוד הרבה דברים לומר בנושא… אבל זה כבר נהיה ארוך מידי.
דבר אחרון לסיום, חפש את השם Frank Mederano. הוא טבעוני
תובנות מעניינות. קצת מפוזרות אבל מעניינות.
סוזה עזב אבל אתה תמשיך לכתוב (:
לאחרונה עוברות בי מחשבות שעולם הפירסום מאוד דומה לבורסה בהרבה מובנים. אנשים שרק נכנסים לתחום לא מבנים איך הוא באמת עובד ואנשים שיודעים מוצאים דרכים יצירתיות לעשות הרבה כסף.
אני יודע שזה הרבה יותר מסובך מזה אבל מה היה קורה אם באמת הייתה בורסה עם מדדים לפירסום ואנשים פרטים שלא מבינים איך לעשות כסף אבל רוצים להשקיע בפירסום היו יכולים לשים את כספם ולתת לאנשים אחרים לעשות את "העבודה השחורה". אני יודע שזה נשמע קצת מופשט אבל אני משחק עם הרעיון בראש כבר כמה שבועות מה דעתכם?
דרך אגב, אחלה בלוג. היחיד שאני קורא בעברית.
שמח לראות שחזרת לכתוב
לא הבנתי למה תהליך החשבוניות כל כך הטריד אותך?
במהלך היום שם כל חשבונית בכיס, בסוף היום כשמגיע הביתה שם את כולן באיזו תיבה, בסוף החודש מכניס את כל החשבוניות מהתיבה לתוך מעטפה וזהו….תהליך שבכלל לא מצריך מאמץ או חשיבה, נכנס לסדר היום. או שהיית עושה את זה אחרת?
היי יגאל,
גם להנהלת חברת גוגל היה רעיון מטורף לפני כשנה, והם התחילו להחליף בהדרגה את שיטת דירוג תוצאות החיפוש האורגניות, משיטה שהיתה מבוססת ברובה על תכונות הדפים המקשרים לשיטה שמהותה היא מעכשיו "יצירת אתרים באיכות גבוהה שמשתמשים ירצו (!) להשתמש בהם ולשתף אותם" (יותר ממה שהם רוצים (!) להשתמש בכל תוצאות החיפוש המתחרות על המקום בצמרת) (https://support.google.com/webmasters/answer/34432?hl=iw). השיטה הזו מוטמעת בהדרגה גם בשקלול ציון האיכות של דף נחיתה למודעת אדוורדס.
החלפת שיטת הדירוג יוצרת הזדמנות יוצאת מן הכלל לעקוף את בעיית האופטימיזציה של רכישת המדיה (Media Buying) במודל ששואף ליצירת ארביטרז' רווחי בין עלות הרכישה לבין מחיר המכירה, הסיבה היא שתוצאות החיפוש שבצמרת לביטויים שמייצגים מחיר מכירה גבוה או נפח מכירה גבוה מאד במחיר נמוך, עפות מהצמרת גם אם לא נענשו בשל ריבוי קישורים או שנפטרו בינתיים מקישורים "שאינם טבעיים". גם משרדי הקידום המובילים בארה"ב לא מצליחים להסתגל לשינוי הרדיקלי הזה, כי הוא מחייב את החלפת צוות העובדים בעובדים חדשים בעלי כישורים אישיים שונים בתכלית, שעברו גם מסלול הכשרה שונה לחלוטין, מסלול שמתגמל כושר המצאה ומסלק מתוכו את מי שרק יודעים להעתיק. נוסף על כך, הם לא יודעים לנהל עובדים כאלה ולשווק את תוצרתם.
אשמח לפרט, לנמק ולהציג אסמכתאות.
עמנואל
[email protected]
התגעגעתי לנפלאות הפוסטים שלך