יש לנו 2 אפשרויות בחיים

כמו לכל בנאדם בערך, לפעמים יוצא לי לחשוב על שאלות פילוסופיות עמוקות, על שאלות שמעסיקות הרבה אנשים, מזה מאות שנים. גם אתמול היה לי יום כזה. יצא לי לחשוב על כל מה שעברתי בחודש האחרון. אם זה עצם העובד שממש בין לילה ירדתי מהכנסה של $1000 ביום, להכנסה של מינוס $100 ביום, או שאם זה עצם העובדה שאיבדתי את הלפטופ, ואני פשוט מתקשה לעבוד על ה-Asus EEE שלי.

לכאורה, אין בין שני הדברים קשר, אבל אני אספר לכם משהו, הקשר הוא גדול, אפילו גדול מאוד. חשבתי על זה הרבה, והגעתי למסקנה, שהחיים הם כמו משתנה בינארי. למי שלא יודע תכנות למשתנה בינארי יש שני מצבים, או שהוא 1, או שהוא אפס מאופס. חשבתי על זה עוד קצת, ואפילו הגעתי למסקנה יותר מרחיקת לכת, בכל יום אנחנו עומדים בפני אפשרויות בחירה של "כן" או "לא", אבל רבים מאיתנו אוהבים ללכת לכיוון ה-"לא יודע".

ואיך בכלל איבוד ההכנסה שלי מתקשר לאיבוד הלפטופ, חוץ מהעובדה שאיבדתי משהו. בכל אפשרות בחירה בחיים, אנחנו יכולים להיות קורבן מסכן. אני יכול להתבכיין מהיום ועד לשנה הבאה על כמה שגוגל חארות, על כמה שקליקבנק גנבים, על כמה שאולמרט אשם, ועוד הרבה סיבות אחרות. אני יכול לבכות הרבה, על הביש-מזל של איך שכחתי את הלפטופ שלי במלון, לתרץ לעצמי 1001 תירוצים של למה לא לעבוד עד שאני חוזר לארץ, כי זה בלתי אפשרי לעבוד על ה-EEE, וגם פה, עוד 1001 סיבות. אנחנו כבני אדם, אוהבים הרבה פעמים להיות הקורבן, ולהאשים את כל מה שקורה מסביב. אנחנו יכולים לחכות לניסים כמו זכייה בלוטו או בטוטו, ובסופו של דבר אנחנו מחכים שמישהו יוביל אותנו.

מהצד השני, אפשר להיות המובילים, להחליט על הגורל שלנו בעצמינו. להתייחס לכל משתנה כזה, ולכל החלטה שיש לנו כמבחן, בדרך למטרה הגדולה. אנחנו יכולים להתעלם מכל הדברים שמסביב, ותמיד להסתכל קדימה. אנחנו יכולים להסתכל על "הקדושים המעונים", מהפסקה הקודמת, ופשוט לגחך, כי אנחנו לא כאלה. אפשר להסתכל על כל בעייה כדבר טוב, כי לכל בעייה יש פתרון, ומעבר לזה, אנחנו הפתרון. אולי אני לא יכול להרים קמפיינים על ה-EEE, אבל אני יכול לעשות דברים אחרים, כמו מחקר מילים, חיפוש נישות חדשות, ועוד… אולי אני לא מרוויח $1000 ביום, אבל למדתי מכך את הלקח…

בכל פעם שתעמדו בפני בחירה כלשהי, תזכרו שבכל בחירה בחיים, יש לנו 2 אפשרויות, או להיות הקורבנות, או להיות המובילים.
-אז מה הבחירה שלכם?
אני את שלי כבר בחרתי…

20 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. אור 1 המקור   17 באוגוסט 2008 בשעה 20:16
    (#)

    יפה מאוד,

    פוסט מועיל ועם הרבה מסר.

     

    עלה והצלח.

     

  2. קובי   17 באוגוסט 2008 בשעה 20:35
    (#)

    בגלל זה אני אוהב את הבלוג שלך..

    אני בערך שבוע "עובד" על אתר תוכן (שהוא למעשה עמוד נחיתה לכמה מוצרים שמוסווים בתוך אתר תוכן עם מאמרים והכול), בכול פעם אני בורח לעבודה האמיתית שלי, או סתם למשחקים, או ללימודים… הכול כדי לא לעבוד עליו בגלל שזה ארוך, מתיש, משעמם, וכמו שאמרת – בודד.

     

    ובכול פעם שאני קורא פוסט חדש שלך אני מקבל מוטיבציה חדשה לחזור לאתר שלי.

    תבורך :)

     

    טוב, הגיע הזמן ללכת לחדר כושר, אי אפשר להיות פדלעאה כל היום ולעבוד מול המחשב :)  

     

    וכמובן – בהצלחה גם לך בהמשך! 

    • אבי   18 באוגוסט 2008 בשעה 17:33
      (#)

      אם הנושא משעמם אותך, תעבור לנושא אחר כי יש סיכוי גבוה שמתשהו בעתיד את תפסיק להשקיע באתר, לא תרוויח ממנו כסף וסתם תבזבז את זמנך. תעזוב את זה ותעבור לנושא שמעניין אותך.

      • המיליונר בפיגמה   18 באוגוסט 2008 בשעה 22:12
        (#)

        אהלן אבי,

        אני לא חושב שהוא התכוון למה שאתה הבנת. לפחות אני מזדהה איתו קצת. אני אוהב את מה שאני עושה, אבל בד"כ זה דורש מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות, ואז אנחנו בורחים לטלוויזיה, משחקים וכו…

        לצאת מאיזור הנוחות, זה אחד הדברים הקשים ביותר שיש לכל בני האדם בכל תחום בחיים. ההצלחה תמונה ביכולת שלנו לצאת ממנו.

  3. אנונימי לבינתיים   17 באוגוסט 2008 בשעה 22:12
    (#)

    מ-1 ו-0 אפשר להרכיב מליון

     

  4. אנונימי   17 באוגוסט 2008 בשעה 22:48
    (#)

    למה אי אפשר לעבוד על EEE?

  5. deer1983   17 באוגוסט 2008 בשעה 23:02
    (#)

    היי,

     

    פוסט גדול,

     

    נמצא במצב דומה וחושב על אותם הדברים,

     

     עקב מצב רוח ירוד אני לא עובד כבר כשבועיים ורק משחק במריו גלקסי בwii

     

    עזרת לי לחזור למציאות, באמת.

     

    תודה

    • המיליונר בפיגמה   18 באוגוסט 2008 בשעה 22:14
      (#)

      שמחתי לעזור,

      תציב לעצמך מטרה, ולך בעקבותיה… אני יודע כמה זה קשה לצאת מאיזור הנוחות. מה יותר קל לעשות? לשחק או לעבוד? כמובן שלשחק, אבל ההצלחה תמונה ביכולת לצאת מאיזור הנוחות.

  6. שלומי   18 באוגוסט 2008 בשעה 4:27
    (#)

    עלית על המוטו העיקרי בחיים שלי!
    תמיד להות המוביל את החיים ולא המובל על ידם!

    • המיליונר בפיגמה   18 באוגוסט 2008 בשעה 22:15
      (#)

      אני שמח לשמוע,
      לפעמים כשאני רואה אנשים שנותנים לחיים לשחק בהם כאילו הם איזה כלי בשחמט, אני פשוט משתגע. למה הם עושים את זה לעצמם?

  7. אנונימי   18 באוגוסט 2008 בשעה 12:24
    (#)

    אחלה פוסט אתה מעורר השראה :]

     

    יש לי שאלה שלא קשורה לפוסט, בקשר להרשמה ל Copeac

    יש שמה סעיף payment information

    SS#/Corp ID#/ABN:

    מה אני צריך להכניס שמה??

    תודה מראש :]

  8. פופה   18 באוגוסט 2008 בשעה 19:38
    (#)

    "אבל אני יכול לעשות דברים אחרים, כמו מחקר מילים, חיפוש נישות חדשות, ועוד…"

     

    בחייך… תקנה מחשב נורמלי ותעבוד עליו – אתה בארה"ב, יש שם אחלה מחירים.

    • המיליונר בפיגמה   18 באוגוסט 2008 בשעה 22:17
      (#)

      זה קצת יותר מסובך….

      למען האמת קניתי DELL, וביטלתי, בגלל סיבות כאלה ואחרות. עכשיו כבר מאוחר מידי, כי אמרתי שאני בצפון אמריקה, אבל זה לא מחייב שאני אהיה בארה"ב :)

  9. דבי   18 באוגוסט 2008 בשעה 22:54
    (#)

    פוסט מאוד חכם!

    קצת כמו "גם זו לטובה" על מה שלא יקרה, ואז להסתכל קדימה ולמעלה.

    ובכלל, גיליתי את הבלוג שלך לפני שבועיים-שלוש, ונדלקתי.

    התחלתי לקרוא אותו מההתחלה, והגעתי בינתיים לאמצע פברואר… נראה לי שיקח לי עד שאתה מיליונר כדי לסיים.

    התחלתי לכתוב את ה-Long Term Goals וה-Short Term Goals של החברה החדשה שהקמתי לפני כמה חודשים, ו-IM מופיע שם חזק. עכשיו אני רק צריכה להפטר מכל הלקוחות שלי, כדי שיהיה לי זמן!!

    בהצלחה.

    • המיליונר בפיגמה   20 באוגוסט 2008 בשעה 8:28
      (#)

      היי דבי,

      תודה על המחמאות, אני מקווה שהיני מהבלוג ותפיקי ממנו את המיטב.
      אני מאחל לך המון, המון בהצלחה עם החברה שלך.
      :)

  10. אור   20 באוגוסט 2008 בשעה 22:10
    (#)

    עם האייפון אפשר להריץ קמפיינים?

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!