אזהרה: חומר פסיכולוגי כבד!
לכולנו יש חלומות, כולנו חולמים הרבה, על שלל דברים. אמנם כולנו חולמים, אך לא כולנו מגשימים את החלומות שלנו. לא לכולנו יש את ההזדמנות לחיות את החלומות. ישנם אנשים אשר כן מצליחים לחיות את החלום. הבעייה הגדולה אשר נתקלים בה זה איך לחיות עם עצמך, כאשר אתה חיי את החלום!
כאשר נער מגיע לגיל 18, הוא מתגייס לצה"ל. כאשר אותו הנער, עושה את צעדיו הראשונים במדי הזית, נתקלים בתופעה אשר נקראת הלם בקו"ם. אני לא יודע כמה מכם חוו כבר את התופעה, אבל זו תופעה מוזרה ביותר. אתם פשוט לא יודעים מה לעשות עם עצמכם כאשר אתם מסתכלים על עצמכם במראה, לבושי מדים. אתם מסתובבים בבסיס הגדול, עם עיניים פקוחות לרווחה, ובוחנים הכל, אתם אבודים!
אני חוויתי את התופעה הזו כאשר התגייסתי, אך אני חושב שבמקרה שלי ההלם בקו"ם היכה בי במלוא עוצמתו בשחרור. אני לא רוצה לפרט את הסיבות שחיכיתי לשחרור שלי עד מאוד (אולי יותר מכל חייל אחר), אבל אני רוצה לדבר על התופעה! אני חלמתי על השחרור כל כך הרבה זמן, ומיד לאחר שמסרתי את החוגר שלי בבקום, יצאתי מהש"ג ויצאה מגרוני שאגת "יש" שלא נשמעה כמותה. מיד לאחר אותה צעקה, נתקלתי בשנית בחיי בתופעה המכונה הלם בקו"ם.
לא הייתי רגיל ללבוש כל כך הרבה לבוש אזרחי, לאכול מהאוכל של אמא, ולא לדעת מה מצפה לי מחר. פחדתי להסתכל במראה, כי לא ידעתי מי אני. יחד עם הרגשת השמחה והאושר ליוו אותי רגשות אי ודאות, ואיבוד. אני ממש הייתי בשוק! אני הגשמתי את החלום אשר היה לי באותו רגע, ולא ידעתי איך להגיב ואיך להתמודד עם זה. כמובן שחשבתי אולי עדיף היה לי להישאר בקבע? אבל אז הזמן בא וריפה הכל!
אותו הדבר בדיוק קורה לי ממש ברגעים אלה!
אני מפחד להסתכל במראה. אני לא אותו בנאדם שכתב את פוסט אי המטמון רק לפני חודשיים. הפכתי מבנאדם שחולם, לבנאדם שנגמרו לו החלומות כי הוא חי אותם. זה קשה להפסיק לחלום, אבל עוד יותר קשה ההרגשה, כאשר אתה חי את החלומות שלך. אני מרגיש אבוד!
ככל שהימים עוברים, אני מרגיש שבמקום לעשות עוד צעד אל עבר החלום, אני עושה עוד שניים. בכל פעם כאשר אני נכנס לבדוק את מצב חשבון הקליקבנק שלי אני מופתע מחדש. בכל יום חדש אשר מגיע אני אומר לעצמי שאני לא אצליח להגיע להצלחה של אתמול, אבל אני עובר אותה.
ידוע לי, כי פסיכולוגים רבים אומרים כי לרוב בני האדם יש פחד מהצלחה. אני ידעתי את זה לפני חודשיים, וידעתי את זה גם לפני שנתיים. אבל מעולם לא חשבתי שאני לא יודע מזה פחד מהצלחה. כעת, אני מרגיש שאני מצליח, אני חי את ההצלחה, אבל באותה נשימה גם ממש מפחד ממנה.
מצד אחד ההרגשה הזו ממש מפחידה, מהצד השני היא ממש משכרת. אתה רוצה עוד ועוד ממנה, אתה מתפלל רק שלא יגמר. קשה לאבד משהו טוב, ומשם אני חושב שמגיע הפחד. זהו אותו הפחד אשר מוביל אותנו בהרבה החלטות בחיים, זה תמיד אותו הפחד.
אז כן, אני מצליח, אבל גם מפחד מזה!
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
עמוק בן אדם, עמוק
אני התחלתי וכמעט סימתי כרגע לכתוב תגובה ממש ארוכה על הזדהות מצד אחד ועם זאת גם הרגשת נבדלות מוזרה שנגרמת לי ברגעים של מחשבה שכאלה שאני מנסה לסלוד מהם
בעיקר בשל הנימה הפסימית שהיתה בכתיבה ההיא והן בגלל חוסר הארגון שבה החלטתי לגנוז אותה אך לומר
עמוק בן אדם, עמוק
נגעת בי
(רשמתי את זה בהתחלה לא בשביל איזה קישוט סיפרותי או הרגשת דזה וו אלה רק כדי שזה יופיע בכותרת)
תודה
פוסט מהלב – יפה מאוד…
היי פיג'מיסט
פוסט מעניין ואמיתי… מאוד אהבתי
אני מבין איך אתה מרגיש, אבל יש משהו גרוע מזה וזה להשיג את המטרות שלך בלי שיש לך מטרות נוספות, הכי חשוב זה תמיד להציב לעצמך המון מטרות שמרתקות אותך ונותנות לך דרייב לקום בבוקר…
בכול אופן, בנוג למה שכתבת אני חושב שזה נובע ממתלהבות של ההתחלה וזה יעבור לך בקרוב, אני יודע שאם הייתי במקומך הייתי מרגיש בדיוק את אותו בדבר !!
אחרי שסיימתי לימודים (מחשבים ומתמטיקה) התחלתי לעבוד ופתאום קיבלתי משכורת שפעם הייתי יכול רק לפנטז עליה אבל פתאום היא מופיעה כל חודש בתלוש. כמוך בדיוק, הרגשות היו מעורבים, מצד אחד וואוו ומצד שני פחד (מה אם יפטרו אותי, מה אם אני לא אצליח בתפקיד, ועוד שטויות כאלה), העיקרון נשאר זהה, ברגע שיש לך משהו חשוב או משהו אתה אוהב מתגנב לו הפחד של "מה אם…?", כי פתאום הכל מפסיק להיות סוראליסטי והופך למציאות וזה חדש וזה מפחיד
נראה לי שהדוגמא הקלאסית היא כשנולדים לך ילדים, (בקרוב אני אהיה אבא וזה מדהים כשחושבים על זה אבל מצד שני אני משקשק מפחד
השינוי הוא הדבר הכי טבעי בעולם אבל זה לא אומר שלא מפחדים ממנו !!!
בהצלחה
יגאל
תודה על ההשקעה על התגובה,
ממש הייתי בטוח שאני זה אתה, אבל אז אמרת שאתה הולך להיות אבא, והתעוררתי
חחחח הצחקת אותי
בדיוק, הבנתי אותך לגמרי כי גם אני עברתי את אותו דבר (לא בדיוק אותו דבר אבל..) הרגשתי אותו דבר אבל זה עובר אחרי שנה וקצת..
נ.ב: אין לך מה לדאוג מעניין הילדים, זה הרבה יותר מרגש מאשר מפחיד
שים לב השם של הדומיין שלך PJS הוא פחד במקלדת בעברית
אני חדש בתחום אתחיל בקרוב גם לממש(מקווה)
אחלה פוסט, אחלה בלוג, קורא אותך המון, לומד מלא…
תודה
בהצלחה במסע
שיהיה המון בהצלחה