האם קרה לך פעם המצב בו עבדת ועבדת ועדיין הרגשת עמידה במקום? אני לא מדבר כרגע על כסף. אני לא מדבר כרגע על הכנסה או הצלחה. אי אפשר לכמת את הנתון אשר אני מדבר עליו. אני מדבר נטו על הרגשה פנימית. ההרגשה הפנימית שלי אומרת, שבשנתיים האחרונות, לא התקדמתי יותר מידי. נהגתי מקסימום בהילוך ראשון…
הכל התחיל בערך בחודש יוני, כחודש לפני הVisionCamp. שושני התקשר אליי לספר לי שהוא קנה דומיין פרימיום ב-5 ספרות. הוא סיפר לי על התוכניות שלו, ועל איך הוא הולך לפתח את האתר הזה. אחרי שהוא סיים לספר לי על התוכניות שלו, הוא שאל אותי: “על מה אתה עובד עכשיו?”
חשבתי לעצמי, והתחלתי לפרט… יש לי את הרגיסטרי קלינר שאני מפתח, ויש לי את החברה היוונית שקניתי, ויש גם את הויז’ן קמפ שאני עובד עליו. יש X, יש Y, יש Z. אה ויש גם את העסק השקוף ויש גם את הבלוג.
=============
# הערת שוליים: מכירים את זה שאתם מתחילים להגיד שאתם עושים הרבה בשביל להשמע חשובים?
=============
לאחר שסיימתי את השיחה עם שושני, הכה בי משהו. נכנסתי לשוק מסויים. הרגשתי עבוד בתוך ערימת “הפרוייקטים” שיש לי. ישר ניגשתי למיינד מייסטר וכתבתי את כל גזלני הזמן שלי. זה מה שיצא:
אתם קולטים מה הולך פה?
יש כאן 12 פרוייקטים, או גזלני זמן אם תרצו. בואו נגיד שגם אם אני רוצה להקדיש יום שלם לכל פרוייקט, זה ייקח לי יותר משבועיים מרווח בין פרוייקט לפרוייקט.
רק כששמתי את זה במפת חשיבה נפל לי האסימון. אי אפשר להמשיך כך. אחרי זה לקח לי עוד כמה זמן ליישם. אבל בגדול, רואים הכל בבירור.
זה עדיין בלתי נקלט מבחינתי, שהגעתי למצב שבו אני לא יכול להשקיע יום עבודה שלם בכל פרוייקט.
איך הגעתי למצב הזה?
כשהייתי קטן, אבא שלי תמיד היה אומר לי שיש לי עיניים גדולות. תמיד כשהיו ארוחות, הייתי שם לעצמי הרבה אוכל מהכל. אבא שלי ניסה לחנך אותי לקחת מנות קטנות ואחרי זה אם אני ארצה עוד, אני אקח עוד… כנראה שבקטע הזה, לא הצליחו לגרום לי להקטין את העיניים.
כיום, בעולם האינטרנט אנחנו חיים בעולם עם הרבה הזדמנויות. יש הרבה הזדמנויות טובות בכל מקום, כל הזמן. במקרה שלי, זה בכלל קיצוני. בזכות או בגלל (אתם תחליטו) הבלוג, אני חשוף להרבה יותר אנשים ולהרבה יותר הזדמנויות מהבנאדם הממוצע. כמות ההזדמנויות הטובות, היא בלתי נתפסת.
כשיש כל כך הרבה הזדמנויות מסביב, נורא קל לבוא ולהגיד לעצמך: “וואו, איזו הזדמנות. אני לא יכול להרשות לעצמי לפספס את ההזדמנות הזו.”
וכך הגעתי למצב הזה. הרבה הזדמנויות שלא יכולתי להרשות לעצמי לפספס אותם. וכך מגיעים למצב שקופצים מהזדמנות להזדמנות. הכל נראה טוב. הכל נראה טעים. העיניים פשוט גדולות מידי.
איך להגיד לא להזדמנויות טובות?
מספרים על סטיב ג’ובס שהדבר הראשון שהוא עשה כשהוא חזר ל-Apple, זה לבטל קוי ייצור שלמים. מספרים עליו, שהוא ישב בישיבת ההנהלה ואמר: “זה זבל, זה זבל, זה זבל…”, “למה אנחנו מייצרים מדפסות, אם גם HP מייצרים מדפסות? במה המדפסות שלנו טובות יותר מ-HP?”
בזמנו, דניס, הפנה אותי למאמר מדהים אשר מדבר בדיוק על התופעה הזו. הוא מצביע שההצלחה מגיעה לא כשעושים את הדברים נכונים, אלא כשלא עושים את הדברים הלא נכונים. זה קצת מבלבל, אבל השורה התחתונה של המאמר היא, שההצלחה מגיעה דרך דברים שלא עושים.
לקח לי זמן עד שנפל לי האסימון, אבל הוא נפל בסוף.
הזדמנויות טובות תמיד יהיו. גם הזדמנויות מצויינות תמיד יהיו. למעשה, כל יום הוא הזדמנות חדשה…
אבל הכח שלנו, הוא לבחור הזדמנות אחת (או שתיים) וללכת עם שתיהן עד הסוף…
וכאן טעיתי בגדול.
חוץ מה-VisionCamp שיצא די מוצלח. אף הזדמנות מההזדמנויות שאתם רואים בתרשים למעלה לא מימשתי עד סופה. קפצתי על הזדמנות אחרת, הרבה לפני מימוש הפוטנציאל של ההזדמנויות הקודמות.
אני אציג כאן דוגמא: יש לי מוצר שלי בקליקבנק, שמייצר לי $1,000 בחודש על בסיס קבוע בלי שאני מתערב. ממש הכנסה פאסיבית. מאז חודש אוגוסט, אולי השקעתי 3-4 שעות במוצר הזה. יש לי תכנית מסודרת, של מה אני צריך לעשות על מנת:
- לשפר את הקונברזנים שלי
- להגדיל את כמות האפיליאייטס שמקדמים אותי
- קונספטים חדשים לבאנרים
- מקומות שכבר פרסמתי בהם ועשו לי כסף, שאני רק צריך לחדש את החוזה
- לכתוב Auto Responder ללקוחות (אתם קולטים שאני לא מוכר שום דבר נוסף?)
אבל אני דוחה ודוחה ודוחה וקופץ לדבר הבא. ההערכה שלי היא, שאם אני משקיע במוצר הזה חודש עבודה שלם… אתם יודעים מה? לא חודש, שבוע מלא של עבודה, להערכתי אני יכול להביא אותו ל-$5,000 בחודש.
אבל אני לא עושה את זה!
אותו הדבר נכון גם לגבי החברה היוונית שרכשתי בחודש פברואר. מאז שרכשתי אותה, בפברואר… לא קידמתי כלום.
למעשה התחלתי לבנות אתר חדש, שבנוי ב-75%, אבל לא סיימתי…
אותו הדבר נכון לגבי ה-Registry Cleaner שפיתוחו עלה לי $5,000 ועוד כמה דולרים לתכנים ולגרפיקות ולדברים הנלווים. הרג’יסטרי קלינר שלי עומד במצב של הכל (כולל האתר) מוכן, למעט ה-Payment Integration וה-Affiliate Resource Center.
למה?
כי פשוט קפצתי לדבר הבא לפני שסיימתי…
כן, אותו הדבר נכון גם לגבי העסק השקוף. לצערי אכזבתי אתכם ושוב פעם נכשלתי. הבעיה בעסק השקוף היא לא שעשינו ונכשלנו. היא פשוט שלא עשינו. עד שלב מסויים כן עקבנו אחר התכניות. פשוט גם אני וגם פליקס מפוזרים (מצא מין את מינו).
כשלכל אחד, יש 12 פרוייקטים במקביל, לא באמת מספיקים להתמיד במשהו. וזה לא בגלל שהעסק השקוף הוא העסק השקוף ולכן הוא קיבל פחות צומי. הוא קיבל את אותה כמות הצומי כמו כולם. פשוט זה לא מספיק.
(יש עוד סיבה למה העסק השקוף נכשל, אבל זה לפוסט אחר. גם כך הסיבה המוצגת כאן היא הסיבה המרכזית…)
בכל מקרה… מי שמתעניין במה שכן הספקנו לעשות, מוזמן להכנס ל-ExtraWeightSucks.com. אולי יום אחד עוד יזוז שם משהו…
השיעור הכי חשוב שלמדתי בשנת 2011
למרות האי שביעות רצון מההתקדמות, אני מאמין שכל מה שהיה צריך לקרות קרה. אני למדתי את השיעור שלי. זה הזמן להתקדם. השיעור הכי חשוב שלמדתי בשנת 2011 זה מיקוד. פוקוס!
בשבועיים האחרונים, הייתי ממש גאה בעצמי. סרבתי ל-2 הזדמנויות ממש טובות, שקודם לכן הייתי מנסה להכנס אליהם. זה בנוסף לכל ההזדמנויות שרוצים להציע לי. עכשיו, אני בכלל מבקש לא לשמוע. כי אין טעם. אני לא אכנס להרפתקאות.
למדתי את השיעורים שלי לשנת 2011:
- ההזדמנות הכי טובה, היא ההזדמנות שמגיעים בה לסוף הדרך
- לא לשמוע על הזדמנויות חדשות
יש לי 2.5 דברים שרצים במקביל עכשיו, וזהו. אני מבסוט מהם ואני הולך לסיים אותם. אני לא אתפתה לדברים אחרים יותר.
יש לי מוצר חדש, שאני עובד עליו. גם כן בתחום התכנה… גם אם העולם ירעד, אני הולך לסיים את הפרוייקט הזה.
ויש לי את אתרי ה-SEO שלי. אני מתייחס לכל אתרי ה-SEO שלי כפרוייקט אחד, כי אין באמת משמעות לכל אתר בנפרד. הם כולם פועלים ביחד כמקשה אחת.
והחצי הנותר, זה כל אותם הקמפיינים של PPC שרצים אצלי עדיין ואני רק משייף אותם מידי פעם. יש לי גם אתר אותוריטה אחד, שאין לי צורך לגעת בו והוא עושה את שלו. גם את המוצר הזה שדיברתי עליו קודם.
לגבי PPC, אגב, אני לא משקיע בזה יותר זמן, כי לדעתי עבור אפיליאייטס זה הולך ונהיה פחות ופחות משתלם. אמנם עדיין 60%-70% מההכנסה שלי זה PPC, אבל מבחינתי אין לזה עתיד. בגלל זה אני עובד עכשיו הרבה על אתרי ה-SEO שלי והולך טוב. בכלל, אני הרבה יותר נהנה מהעיסוק ב-SEO מאשר ב-PPC.
והגענו לגזלן הזמן האחרון… הבלוג… אז כמו שאמרתי קודם, הבטחתי הרים וגבהות בשנתו האחרונה של הבלוג, ולא קיימתי. זה כבר נהיה די אופייני לי 
מצטער מכל מי שאכזבתי אותו. אני עדיין מתכוון לסיים את כתיבתי בבלוג בסוף השנה.
בחודש הנותר, אני אשתדל לתת את המקסימום. אני אשתדל לתת כמה שיותר קייס סטאדיז או מידע פרקטי שאתם תוכלו ליישם. ב-2012, אני רוצה לגזור עליי שתיקה ולהתמקד נטו בעבודה ובעשייה…
מזה אני הכי נהנה. אין ספק, אין כמו עבודה!
כי אתם יודעים… אם אני מדבר הרבה, סימן שיש לי זמן…
סלוט!
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול
אחרי כל הפוסטים שאתה ופליקס תראו לנו איך אתם מגיעים ל500 דולר ביום בכיף
רואים את התוצאות
אז אני מבין שההזדמנות העסקית הזו שהצעת לי: http://bit.ly/vfmMkS
כבר לא בתוקף…
משפט שכל מהנדס\איש תוכנה מכיר, ומתאים כמעט להכל בחיים:
Perfection is achieved, not when there is nothing more to add, but when there is nothing left to take away.
המשפט הזה, הוא אחת הסיבות למה בזמנו עשיתי Downgrade לעיצוב של הבלוג. ואולי מתישהו אני אעשה עוד אחד למצבה של הבלוג
אני חושב שבהקשר הזה לא מדובר על העיצוב של הבלוג,
אלה העיצוב של החיים/העבודה.
כמו שאומן מומחה באיזה נישה ספציפית שרק בא הוא מגיע לשלמות
היי בן אדם,
אני יכול להגיד לך שהייתי במקום שלך לפני חצי שנה.
היו לי גם בערך 12 פרויקטים גדולים שהרגשתי שאני פשוט לא יכול לטפל בכולם.
בשלב מסוים החלטתי למכור חלק מהם וחלק לתת להם לרוץ על בסיס אוטומטי
כדי להתמקד ב2 פרויקטים משמעותיים בלבד.
התוצאה היא שבחצי שנה הזאת הכפלתי את הרווחים מאותם הפרויקטים – זה פשוט עולם אחר.
המון הצלחה!
הסיבה שסכין חותכת היא שכל המשקל או האנרגיה שאני משקיעים מתמקדת בחלקיק מילימטר שנע קדימה.
אין ספק שמיקוד זה הדרך לקדם עניינים ולעשות משהו טוב באמת!
אין ספק שיהיה עצוב שתסגור את הבלוג…
מכיר את זה מקרוב…
יש לי הרבה פרוייקטים שאני לעשות אבל בסוף שום דבר לא מתבצע
יגאל, אחלה פוסט
איך אפשר ליצור איתך קשר? רציתי להתייעץ איתך על משהו
לא קיבלתי ממך תגובה בפייס
היי יגאל,
פוסט מעולה ונכון !
לצערי זו גם הבעיה שלי …
נ.ב – אתה מתכוון לסגור את הבלוג לקריאה בסוף השנה או שיהיה אפשר להמשיך ולקרוא את הפוסטים?
יש לי תחושה שלעולם לא תפסיק לכתוב בבלוג
כי נראה לי שאתה יותר אוהב לכתוב ולשתף בסגנון המיוחד שלך יש לומר
מאשר לעשות רק כסף.
אם היית שואל אותי מה אני מעדיף להיות, כמו שלום חנוך או כמו נוחי דנקנר, הייתי אומר בלי לחשוב פעמיים שלום חנוך.
נראה לי שגם אתה יותר שלום מנוחי.
השלומים משאירים משהו נצחי בעוד הנוחים לא משאירים אחריהם שום דבר מיוחד. אולי בניין על שמם או בניין ליולדות בתל השומר.
מה עם השיטה שדיברת עליה, לנסות 10 אתרים "אפורים" במקביל כדי לראות מה יעבוד טוב יותר ומה פחות, זה נקרא פרויקט אחד עם הרבה סעיפים או כמה פרויקטים במקביל?
זה פרוייקט אחד, כי זה נכלל בתוך המעטפת של ה-SEO. התוכן של האתרים לא מעניין והוא מתבצע ללא מחשבה.
רק הקידום מעניין, ומבחינת קידום, זה לא משנה אם אני מקדם אתר אחד או 100. רק הכמות של העבודה עולה בהתאם לעלייה של הכמות, לא האופי.
יגאל, אם יש לך רעיונות טובים שאתה מוותר עליהם אתה מוזמן לשלוח אותם אלי למייל
זה בדיוק הרעיון של הפוסט, יש יותר מידי רעיונות טובים. לכולם, לא רק לי
תלך עם רעיון אחד או שניים טובים שיש לך, עד הסוף.
יגאל, סיפקת הרים וגבהות בשנה האחרונה של הבלוג. אולי לא את אלו שהבטחת אבל הפגזת בחומרים שחבל על הזמן.
היי,
למה אתה חושב שאין עתיד ב PPC ?
הצלחה באפיליאציה ופיפיסי זה שילוב של:
1. מודעה מוצלחת
2. עמוד נחיתה מוצלח
3. הצעה טובה
4. דיל טוב
כל השאר לא משנה…
בתור אפיליאייט, קשה לך מאוד להשיג את כל ארבעתם ביחד! מה גם ששום דבר כמעט לא מבדל אותך מהשאר.
מסכים שזה בעייתי אבל אתה יכול להגיד אותו דבר על SEO.
לא כשב-PPC אתה נענש על ידי תשלום ישיר על התנועה…
ב-SEO, יש הרבה יותר מקום לכשרון, אסטרטגיה, חשיבה. ב-SEO, אתה אולי תרוויח פחות כסף אבל רוב הסיכויים שלא תפסיד כסף.
נק' המינוף ב-SEO היא בניית קישורים. תהליך שהוא אינסופי כביכול.
נק' המינוף ב-PPC היא ספליט טסטינג של כל דבר. בסופו של דבר מגיעים למקסימום ואין לאן להשתפר…
אלא אם כן אתה ממש אוהב את זה, ומאתגר את עצמך כל פעם מחדש.
או לחלופין, מנהל קמפינים לאנשים\חברות כעסק עצמאי. וזה מה שאתה אוהב לעשות.
לא בטוח שהייתי קורא לזה נענש.
משום שכדי לעשות כסף צריך להשקיע כסף התשלום / קניית טאפיק הוא המינוף שיביא לך הכנסה בצורה מהירה יותר (אם אתה יודע מה את עושה).
אני מדבר כמובן רק מנסיוני ולפי דעתי.
ומה עם אתה נופל על הנישה הלא נכונה?
אתה טוען שבכל נישה אפשר להצליח ב-PPC בתור אפיליאייט? הרי ונדורים יכולים לאכול אותך חי.
בוודאי שלא בכל נישה.
החכמה היא לדעת איפה להשקיע את הכסף ואיפה לא.
הכל במידה ויש לך נסיון ובטחון במה שאתה עושה.
וקשרים להשיג את העמלות הכי טובות
אני לא פוסל את הפיפיסי על הסף, אני רק טוען שעבור 90% מהנישות זה לא רלוונטי….
יכול להיות, אבל בעיניי זאת הדרך הנוחה והקלה (כן – הקלה) ביותר להביא טראפיק. בטח יותר מ SEO.
לצורך העניין, אין כמעט סכום בעולם שאני לא מוכן לשלם על קליק – אמנם רק אם יש לי את הבטחון היחסי שה ROI יהיה חיובי.
לפעמים גם ROI של 10% זה המון כסף.
זאת הדרך הקלה כמו שבעיני מנתח פלסטי הדרך הקלה היא לנתח עוד מטופל.
העניין הקשה ב-PPC זה לבחור את המוצר ולקבל חסינות מגוגל/אדסנטר.
בשביל להגיע למיומנויות כאלה צריך לעבוד קשה. לכן זו לא בדיוק הדרך הקלה, אלא הדרך הקלה למי שלמד אותה היטב…
אני כנראה לא למדתי אותה מספיק טוב ולכן אני מעדיף לא להתחיל קמפיינים ב-PPC.
אולי אתה מוכן ללמד את כולנו?
נכון.
אתה הופך למאוד מיומן במשהו שעשית אותו הרבה זמן ולמדת אותו לעומק רק דרך עבודה קשה.
הגישה שלי היא מה שניתן לרכוש בכסף (טראפיק במקרה הזה) חבל להתעכב על ליצר אותו לאט ובחינם אלא להתרכז בלילמוד איפה כדאי להשקיע את הכסף.
תנסה לשים את המשאבים שלך שם ותראה מה קורה.
זה דרך אגב אולי גם קשור לנושא של הפוסט כי מאוד קשה לגדול כשאתה הפועל השחור של העסק של שעושה הכל מא' ועד ת'.
שלא תחשוב, אני עדיין מאוד מאמין בתנועה ממומנת
פשוט מתחשק לי לשיון גם קצת בלילה וצריך לפזר את הביצים.
אני בכל מקרה הבאתי הרבה טראפיק ממומן, והגעתי למסקנה שאני רוצה עוד מקור תנועה עם ROI יותר גבוהה.
כשהכוחות יתאזנו אני לא פוסל לחזור להשקיע זמן.
אז כן יש עתיד
שיהיה המון בהצלחה.
צודק, אבל השאיפה האמיתית היא להיות מסוגל לנהל את העסק ולא לעבוד בו בעצמך. ז"א לקחת רעיון כללי ולהעביר אותו הלאה לצוות מוכשר. החלק הכיף נשאר אצלך.
לרכוש כישורי ניהול מוצלחים, לשכור עובדים מוצלחים ולנגן על התזמורת כדי שתצא מוזיקה יפה. ככה אתה יכול לפרוש רשת של רעיונות בפני הדרגים שמתחתיך. זה קצת קשה עם הפיליפינים שאנחנו לוקחים, צריך אנשים מפה כי גם להכשיר עובדים זאת עבודה בפני עצמה (ואם הם עוזבים………)
מסכים איתך לגמרי, רק צריך לבנות את זה נכון… מההתחלה… תו"כ מיקוד והשלמת רעיונות.
אני מאוד מסכים עם מוטי לחלוטין
לפני די הרבה חודשים "הבנת" שצריך לבנות "נכס". רוב ההתנהלות, אותה אתה מתאר, אינה מכוונת לכיוון זה (חוץ מוויז'ן קאמפ)
נראה יותר שאתה פועל שחור (שנהנה ממה שאתה עושה).
בעבודת ניהול נכונה אפשר להחזיק את רוב הפרויקטים באוויר אבל בלתי אפשרי לעבוד בכולם.
יש לך נשמה של ייזם אבל אם אתה חושב שאתה לא מסוגל או לא רוצה לנהל את הפרויקטים מצא לך מנהל ותהיה מוביל טכנולוגי.
אי אפשר לעשות את הכל לבד
יגאל, פוסט טוב. אני יכול רק להזדהות עם התחושות שלך.
יש בפני הרבה פרויקטים ואתרים שצריכים לקבל טאצ' או בניה מחודשת בכדי להפוך אותם לאתרים טובים יותר. אבל העומס של כל כך הרבה פרויקטים והקריצות של הפרויקטים החדשים שרואים מולינו לא קל להתמודד עם זה.
אני החלטתי שראשית יש הרבה זמן ולא צריך להעמיד את עצמי בלחץ שלעשות את כל הפרויקטים…ואם ישנה הזדמנות מתי שהוא תיהיה עוד הזדמנות טובה ואין צורך להלחץ מזה שהינה זו הזדמנות של פעם בחיים. (בנינו ישנם כאלו והן מעטות)
דבר נוסף, שלא להכל יש לך באמת את החשק הזה שכן זה מה שאני רוצה לעבוד עליו. אלא אתה עובד עליו כי זה אחלה פרויקט. ישנם דברים שאנחנו רוצים לעשות ומתכננים ולא תמיד זה בשבילנו. זה מה שאני חושב לגבי עצמי בעיקר
אני חושב שיבוא יום ואני אצטרך עזרה, בין אם זה של מזכיר\ה לעזור בסידור היום ואירגונו ונושאים שונים. ובין אם זה שותפים או אנשי תוכנה וכו'. לדעתי זה יקל מאוד במידה ובחרת לעצמך פרויקט להתעסק בו לאורך זמן.
שיהיה בהצלחה, ולא חושב שאיכזבת, אולי רק חלק מהקוראים חדשים בתחום, כי שינת את סגנון הבלוג ואני אחד שיצא לי להגיע לבלוג שלך כמעט מראשית דרכו (אני חושב שבחודשים הראשונים +-)
יום טוב
אהה יא אח!
אין ספק שנתגעגע לבלוג!!!
אבל תודה על הכל ומקווה שתשיג את השלמות בפרוייקטים שבחרתה!
ברעל לקראת 2012!!
איזה זיין שיורד הבלוג שלך!
לך תזדיין!
אתה הזוי, או מה?
יגאל תרמת רבות לקהילה , מתבאסים על הפרויקט השקוף שלא יצא לדרך ,אך סולחים!!!
בכל אופן תפרגן לנו מידי פעם בפוסט
יגאל, כותב לך כגבר לגבר. אתה לא יכול לעזוב את הקהילה שיצרת מסביבך והמקבלת המון (המון) דלק ממך.
.
אתה גורו לחלק מאיתנו, אתה מבין.
תשקול אם אתה רוצה לעשות עזיבה מוחלטת ולנטוש כאן את כל בניך
מסכים איתך לגמרי, פורצ'ון
אחי אתה צודק ב200%
לא היה שום פוסט אחר שבעולם שיכלתי להתפלל לו יותר מזה…
אני מתחיל להרגיש לאחרונה שאני נמצא בחוסר מיקוד מטורף.
אני עובד על 4 פרויקטים במקביל, כ-2 מהם הם עסקים בפול-טיים ג'וב, וזה בלי קשר לשאר המחויבויות שלי..
כנראה שגם אני צריך לקבל החלטה שחוץ מהפרויקטים האלה אני לא נכנס לשום דבר חדש ולא משנה כמה הוא מזמין ומפתה.
אני באמת חושב שזה אחד הפוסטים הכי חשובים בבלוג אי פעם – תודה!
מיכאל
12 פרוייקטים, אתה בהחלט משוגע. הדרך היחידה בתור אפילייאט להצליח במקרה כזה היא לעשות הכל באאוט סורסינג מוחלט. עוד אופציה זה לוודא שאתה מתחיל פרוייקט רק אחרי שמיצית את המקסימום מפרוייקט אחר שכבר רץ לבד.
תקרא עוד פעם על חוק פרטו אצלך בבלוג, אני מאמין שתמצא שם תובנות כמו שאני מצאתי
גם לי יש משהו להגיד:
יש משהו, חוץ מעבודה קשה, שמאד משפיע על ההצלחה וזהו: מזל.
מישהו יכול במקרה לעלות על רעיון שנראה לו נחמד, סתם בזמן ששתה קפה ומכאן והלאה בעזרת עבודה קשה, הכל מתפתח בצורה היפה ביותר.
ויכול להיות, משהו אחר, מוכשר, שמשקיע המון, אפילו בפרויקט אחד ויחיד ובסוף זה לא מסתדר מהמון סיבות. דוגמא: הפרויקט של הפלאפון מודו.
אז יש כאלה שיגידו שזה היה ברור שהמודו יכשל אבל הדברים הם אף פעם לא ברורים. מה לגבי המכונית החשמלית של אגסי, יצליח או לא? מי יודע? החברה כבר הפסידה חצי מיליון שקל ויש כאלה שממשיכים להשקיע בחברה.
מה שקורה עם העיסוק באפיליאטס זה שאנשים עם כשרון בשווק, מכירות וידע טכני משקיעים את כל הזמן והאנרגיה בפרויקטים של בניית אתרים גרועים ומכירות של דברים גרועים. כמה ספוק והצלחה זה יכול לתת לאורך זמן? כמובן שעדיף זה מכלום אבל האידיאלי זה להשקיע את האנרגיה במשהו יחודי ואיכותי ומכיון שהתחרות רבה בשוק, צריך גם מזל בשביל להצליח.
אז, יגאל, נראה שעד היום פיתחת יכולות יפות ביותר בתחום אבל עדיין לא הצלחת לעלות על הפרויקט הנכון.
ולגבי הבלוג:
לאחרונה תדירות הכתיבה שלך דווקה עלתה והרי אף אחד לא הכריח אותך לכתוב, אז כנראה שרשמת כי רצית לחלוק עם אחרים דברים.
לא יפריע לנו הקוראים, אם תפתח בלוג חדש שיקרא: המליונר בחלוק ובו תכתוב רק פעם בחודש.
תודה על התגובה שלך.
ברצוני לחלוק עליך. אני לא מאמין במזל. אני קובע את המזל שלי. אני אחראי לכל דבר בחיים שלי. זה הרבה מעבר לסיסמאות. אני באמת מאמין שלמזל יש רק 10% בחיים שלי…
טוב. אולי תרצה בכל זאת לקרוא את רבי המכר של Nassim Nicholas Taleb :
Fooled by Randomness: The Hidden Role of Chance in Life and in the Markets
ו-
The Black Swan: The Impact of the Highly Improbable
זה מאד מעניין.
את The Black Swan אני מכיר. ואני חושב לאקראיות יש משמעות רגעית. לא לטווח ארוך.
בדיוק כמו שאם אתה מעלה מודעה באדוורדס, יכולים ללחוץ עליה על האימפרשן הראשון ועל האימפרשן ה-2,000. זו עדיין תהיה אותה מודעה, אבל גוגל יתייחסו אליה באופן שונה…
לאורך זמן, הכל מתנרמל.
גם אסון התאומים שזה האמא של הברבורים השחורים, שינה את הכלכלה בצורה רגעית, אחרי זמן מה, הכלכלה חזרה למסלולה…
תלוי איזה ברבור שחור מגיע, יש כאלה שמשפיעים על כדור הארץ במשך מיליוני שנים.
בספר הראשון שהזכרתי מסופר על המסלול של סטיב גובס וביל גייטס. אף אחד מהם לא היה מגיע למה שהגיע אם רק היו נולדים 10 שנים לפני או אחרי ואם במקרה לא היו מתקיימים עוד כמה תנאים מאד ספציפים בחייהם.
וגם אתה, יגאל, יתמזל מזלך להוולד לעידן האינטרנט ולגדול בישראל ולא בארץ באפריקה. למזל יש משקל רב.
לפי הטענות שלך, הכל הוא אקראי לגמרי והמזל, או, שנקרא לזה- הסתברות, היא השולטת על הכל. אז למה שתתאמץ בכלל לעשות משהו?
אתה תתאמץ לעשות משהו כי כאשר אתה משקיע ונותן את עצמך למען מטרה מסויימת בשלב מסויים, משהו חיובי באותו הכיוון יהיה חייב להתרחש, בלי קשר להסתברות.
סבא שלי ז"ל, היה גם יזם ברוסיה הקומוניסטית. הוא היה עושה להם שם בי"ס. מה זה קשור איפה נולדתי, אם לא היה לי את האינטרנט, אז היה לי משהו אחר…
בגיל 6-7 היה לי את העסק הראשון שלי. אני ובנדוד שלי היינו קונים שפנים ואוגרים מה-5 ש"ח דמי כיס השבועיים שלנו, היינו מרבים אותם ומוכרים אותם.
כל אוגר היה עולה לנו 10 ש"ח והיינו מוכרים ב-5 ש"ח לאחר ההרוויה.
כל שפן היה עולה לנו 15 ש"ח והיינו מוכרים ב10 ש"ח לחנות חיות.
הפלטפורמה לא קשורה…
מה שכן קשור, זה החינוך שקיבלתי בבית. זה בהחלט מזל. אתה יכול לשאול את חברים שלי מה היו אומרים עליי בשמן שהייתי בצבא.
הם מראש סימנו אותי כאחד שיעשה הרבה כסף. אפילו כתבו על זה שירים. לא הייתי קרוב לזה אפילו. היה לי רק את הרצון, המוטיבציה והראתי את זה לכולם.
כשהתחלתי לעסוק בשיווק שותפים, הייתי מקליט וידאוים של עצמי מתוודה מול המחשב. אם היית רואה אותם, היית אומר שלמזל יש משקל נמוך. אולי יום אחד אני אפרסם את הסרטונים הללו. נראה לי שיש משהו כמו 30-50 סרטונים…
המזל משפיע בנקודות קיצון. זה אני מסכים איתך. יש אירועים שאני לא יכול לחזות. אבל כך את ההסתברות שלי להיות באירוע כזה?
מה הייתה ההסתברות שלי להיות ביפן בזמן הצונאמי? הרבה יותר נמוכה מה-10% מזל שאני טוען שקיימים.
אל תיקח את ההסתברות של מה הסיכוי שיקרה אירוע של ברבור שחור. תיקח את ההסתברות של כל בנאדם בודד להיות נוכח באירוע של ברבור שחור. ותנרמל את זה לאורך כל החיים…
מה שתגלה בסוף, זה שלמזל, יש אחוז מאוד מאוד נמוך.
Fortune
מסכים איתך, בכל מקרה צריך להתאמץ.
יגאל,
זה שיש אנשים שיותר מועדים להצליח מטבעם, זה ברור (זה כבר עניין פילוסופי, אבל גם הגנטיקה זה מזל, אנחנו לא שולטים בזה).
עדיין, ככל שנרצה, לא נשלוט על הכל. אפילו בתחום השווק באינטרנט,במעגל המצומצם שבו אני מעורב, מקריאת בלוגים וקייס סטדי, אני מזהה מקרים של אנשים מוכשרים מאד שנמצאים בתחום שכנראה אין לו פוטנציאל רב למרות שמה שהם מפיקים דורש כשרון רב. לעומת זאת אני רואה מקרים אחרים של אנשים שעשו משהו פשוט וזה מצליח להם. מהנסיון שלי, זה לא נובע מהבדלים בכשרון אלא בנסיבות אחרות.וכמובן, הדברים יכולים להשתנות בעתיד, סביר להניח שמי שמנסה הרבה, מצליח יותר.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה לכולם.
יש סיכוי שתעשה case study רציני על קמפיין שעבד לך? מקווה מאוד שתשקול את זה בחיוב
תקשיב מיסטר יגאל פינס!
בשבילי ולדעתי בשביל עוד אנשים הבלוג שלך הוא הרבה יותר ממקור אינפורמציה
הבלוג שלך הוא סוג של דינמיקה חצי משפחתית נקרא לזה
סוג של כיף
של משהו שמחכים לעדכונים בו
בבקשה ממך – אל תיקח את זה מאיתנו
גם אם אתה רוצה להתמקש יותר בעבודה סבבה
אבל פוסט או שתיים בחודש לא ממש יפגעו בפרודוקטיביות שלך..
בבקשה תמשיך עם הבלוג תודה
פיג'מיסט יקר
אני לא נוהגת בדרך כלל לכתוב תגובות
אבל הפעם חייבת.
לא מאמינה שאתה מפסיק לכתוב בבלוג. אסון
אני חיה ונושמת דרך הבלוג שלך ומה שמדהים הוא שכל פוסט שאתה משחרר בדיוק אבל בדיוק נוגע באותם מקומות שאני מתחבטת בהם.
פליז דונט גו
מקווה שתשנה את דעתך
יגאל היקר שלום,
משנת 2008 ועד היום תרמת רבות לכולנו ואני לא חושב שיש מישהו שיכול להיות מאוכזב מהנתינה והתרומה שלך לכל אחד מהגולשים.
פתחת את עיניי וחשפת בפני כולנו (לפחות המתחילים מבינינו) עולם מדהים של הזדמנויות, והכי חשוב נתת לנו תקווה לעתיד טוב יותר…. אז אני לך יכול לקבל את הטיעון של "אכזבתי אותכם, הלוואי שירבו האנשים שכמוך שנותנים מבלי לבקש תמורה.
ובקשר לנושא הפוסט, לדעתי שבכל השקעה ועסק מיקוד יותר טוב מפיזור, אז החלטתך נכונה ונחוצה באותה מידה לדעתי.
תרשה לי שוב להודות לך על הנתינה והתרימה במשך ארבע השנים האחרונות.
שיהיה לך רק בהצלחה
וסים
תמצא שותף להתחלק בנטל המעמסה
ידידי היקר
תודה על ההשראה. לי אישית הבלוג הזה נתן דחיפה עצומה
ותועלת כלכלית ענקית.
אכן פיזור תשומת לב הוא בעיה
אבל הרשה לתת לך פידבק ולומר שגם פיזור הבטחות לפעמים מגביל.
הבטחת עסק שקוף והכנסת את עצמך להתחייבות וכו.
הבטחת לסגור את הבלוג וחבל, מי יודע אולי בעוד כמה חודשים
תתגעגע
עכשיו לא בא לך, קח אוויר, תתנתק אבל אל תסגור את הדלת
כי מי יודע… פה בכל אופן יש לא מעט שישמחו לשמוע ממך מידי פעם.
זה גם קצת כיף לכתוב לא כך ?
אני מוכן להתערב איתך שלא תוכל להגיע ל5000$ בחודש עם המוצר בקליקבנק
למה סתם לזרוק מספרים באוויר??
אני מודה לך על כך שאתה רוצה לתת לי מוטיבציה
לא שאני מזלזל ב5 אלף אבל יש אנשים שעושים פי 100 ומעלה מזה בחודש ממוצרים בקליקבנק..
למה שאחד כמו יגאל לא יצליח להגיע ל5?
ריבוי פרוייקטים פשוט דורש הכנסה מעטה לכל פרויקט, חוסר שקט נפשי ועוד הרבה בעיות. זה פשוט לא משתלם. מה עם להקים איזה עסק סטארט אפ, לא של 5 אלף דולר בחודש אלא של מיליונים בשנה, נשמע הרבה יותר פרודיוקטיבי ומשתלם לדעתי….. בסופו של יום מה עדיף, לקדם איזה איבוקים עלובים בקליקבנק או אפילו לקדם מוצר עלוב בקליקבנק או להקים איזה עסק שעושה 150 אלף שקל בחודש, עם כל הנסיון בשיווק שיש לך לא נראה לי שאתה יודע לנהל זמן באפקטיביות.
והפוסט שלך נותן לי נק' אזהרה די טובה כי חשבתי דווקא להרחיב את הפרוייקטים שיש לי ואולי גם לפתוח בלוג כמו שלך ועכשיו אני שואל תעצמי מה אני צריך את כל השטויות האלה שזה סתם כאב ראש נוסף בסדר היום שלי.
האם אחרי שאתה תפסיק לכתוב אתה מתכוון להוריד את האתר או שאתה תשאיר אותו באויר למען הקהילה .
יש פה המון חומר מדהים שחבל שהוא ירד מהרשת
כן, ברור שאני אשאיר.
הבלוג לא עשה לי שום דבר רע, פשוט הכתיבה לוקחת יותר מידי…
סבבה, אז תוריד את תדירות הכתיבה ל1-2 פוסטים בחודש, זה ממש לא יפגע לך בפרודוקטיביות בעבודה
אבל לעזוב אותנו ככה בלי כלום???? דחילק בן אדם
איפה הרגש?
איפה ההתחשבות???
יש המון בלוגים, כולל בעברית בנושאי שיווק באינטרנט, חלקם אפילו טובים, אבל הבלוג שלך הוא היחיד שאני שם עליו את הזמן שלי, פה ושם אני מרפרף בעוד מקומות אבל ממש למספר שניות, אצלך אני ממש יושב עם גרעיני אבטיח וכוס קולה ואשכרה קורא את החומר!!!
אתה יודע למה?
אני יגיד לך למה: כי כל היום אני עובד מהבית, אני כמעט לא נפגש עם אנשים בחוץ, כל היום מול המחשב, פה ושם טלפונים, לעיתים לא קרובות פגישות פיזיות עם לקוחות
אבל כמו שאמרתי – בערך 90 אחוז מהזמן זה אני והמחשב… אז מאיפה אני מקבל השראה לעשות דברים באינטרנט? מאיפה אני מקבל רעיונות? מאיפה אני מקבל חשק?
אחד המקורות המרכזים לקבל את הדברים האלה הוא מיסטר יגאל
כן כן – מיסטר יגאל היקר
מכירה מקרוב את הבעיה, וגם בשלב של צמצום. לצערי יצא לי קצת "על העוקם" כי בתוך כל הצמצום מצאתי את עצמי במצס ריק לחלוטין ועכשיו אני מחפשת משהו מעניין להכנס אליו.. החלטות החלטות.
בכל מקרה, ממה שאני מבינה פה – יש מה לחכות ל 2013, לא?
אין עליך יגאל!
אחלה פוסט, כולנו קצת מפספסים עם ה"עיניים הגדולות" והרצון לגעת בהכל…
ויגאל – אל תעזוב אותנו… הקהל דורש התיחסות מידי פעם, אפילו פעם -פעמיים בחודש.
דרך אגב, מה עם ההקלטות של ההרצאות בוויז'ן קמפ?
ולפרגן למישהו שהעלה את כל ההרצאות לכנס שעשה –
http://uxi.org.il/pages/12384#comment-2954
יאללה כמה שאתה צודק
ועל זה אמרו חכמינו- תפסת מרובה- לא תפסת!
בהצלחה יגאל, אני באותו ראש בשבועיים האחרונים:)
באמת "משה " פליקס עושה 50000 $ בחודש ?
באמת "משה " פליקס עושה 50000 $ בחודש ?
פוסט מרתק…