תפרשו מראש! אתם חכמים מידי מכדי להצליח…

טפשות

טפשות

מידי פעם יוצא ששואלים אותי למה אני "חופר" כל כך על פסיכולוגיה, או למה הלכתי ללמוד NLP (נ.ב. לגבי ה-NLP, בפוסט הנ"ל דיווחתי שאני NLP Practitioner, מאז כבר הספקתי לעבור עוד קורס, והיום אני Master Practitioner, אבל אתם יודעים, זה סתם טייטלים… אפילו לא טרחתי לבקש את התעודה…). בכל מקרה, בחזרה לענייננו…

למה אני קורא הרבה על פסיכולוגיה? למעשה, אני קורא על פסיכולוגיה הרבה יותר מאשר שאני לומד על שיווק… ההסבר הוא כזה… פסיכולוגיה זה מדעי הדשא, זה הרבה תיאוריות, לעיתים רחוקות סתם הנחות ולעיתים קרובות יותר הנחות מבוססות יותר. עדיין, מילת המפתח כאן זה הנחות…

ועם כל ההנחות הללו, פסיכולוגיה זה עדיין תיאוריה… אז זהו… שכן ולא… אמנם רוב הפסיכולוגיה עוסקת בתיאוריות, אבל שיווק זה המדע לפסיכולוגיה. במיוחד שיווק ישיר… לכן, אני חושב שקריאה והתעניינות בפסיכולוגיה, יכולה להביא לי יותר מינוף מאשר קריאה שנושאי שיווק.

למה אתם חכמים מידי?

היום אני רוצה לדבר איתך, על משהו שנקרא "אפקט דאנינג-קרוגר" (Dunning-Kruger Effect). בגדול מה שהאפקט אומר זה שאנשים חכמים חושבים שהם בורים, ואילו אנשים בורים חושבים שהם חכמים.

ובעצם זה בא להוכיח את טענתו של סוקרטס: "הדבר היחיד אותו אני יודע, הוא שאיני יודע דבר", ומהסיבה הזו סוקרטס טען שהוא החכם באדם לתקופתו.

כך גילו את האפקט: לקחו קבוצת מבחן וחילקו להם שאלון + מבחן. השאלונים והמבחנים היו בכל מיני נושאים: דקדוק, חשבון, וכו… מה שהשאלון שאלה זה כל מיני שאלות על ההערכה העצמית של הידע של כל נבחן ואילו המבחן בדק את הידע שלו באמת…

וכאן הגיע השוק… הבורים המוחלטים חשבו שהם יותר חכמים, ממה שהחכמים חשבו שהם חכמים…

מבולבלים? גם אנחנו…

אבל הנה הדגמה קטנה… בואו ניקח את תחום השיווק. אם הייתם מבקשים ממישהו שעושה הרבה כסף בשיווק לדרג את ידיעותיו בתחום, הוא היה אומר שרמת הידע שלוהיא 4-5 מתוך 10. לעומת זאת מספיק שתקחו כמה אנשים ראנדומליים מהפייסבוק שלכם שטוענים שהם מבינים בשיווק ותשאלו את אותה השאלה, סביר להניח שמה שתקבלו זה 7-8.

אם תשוו את ההכנסות של 2 סוגי הנבחנים, תראו שהסוג הראשון של הנבחנים מרוויח הרבה יותר כסף…

כמובן שיש יוצאים מן הכלל, ותלוי גם איך מציגים את השאלה… אני מניח שאם תפנו לסט גודין, הוא יגיד גם שהוא 7-8….

איך המידע הזה עוזר לי?

יש שני צדדים למטבע, ואני אגיע לשניהם…

צד ראשון:

לפני הרבה זמן, כתבתי על תופעת "המקצוענים". בגדול, התופעה מייצגת אנשים שנמצאים הרבה זמן בתחום האינטרנט (פעם גם חליתי במחלה הזו). אני לא רוצה לדבר על אנשים אחרים, אז אני אדבר על עצמי…

אני בונה אתרים מגיל צעיר. מגיל 11-12 (כן, התחלתי כשרק התחיל האינטרנט) בערך. בכתה י' (גיל 16) בניתי אתר שבשיאו היה מקבל 1000+ גולשים ייחודיים ביום, והכל בלי ידע בשיווק. במקביל לקריירת בניית האתרים שלי, התחלתי לקרוא על "קידום אתרים". בזמנו המקור מידע היחידי שלי ללימוד קידום אתרים היה האתר של אורן שץ.

כשגיליתי לראשונה את תחום שיווק השותפים, בשנת 2005-2006 (לא זוכר בדיוק), הסתובבתי עם חזה נפוח. הייתי מספר לעצמי סיפורים שאני "מומחה". מומחה לבניית אתרים (האמת שבבניית אתרים הייתי די טוב באותה תקופה, כמובן שתמיד יש לאן להשתפר), "מומחה" לקידום אתרים, "מומחה" לשיווק באינטרנט.

בקיצור, סבלתי מתסמונת המקצוענים…

חשוב לציין שחשבתי את עצמי למומחה, רק בזכות זה שקראתי על שיווק. לא מתוך ניסיון.

ואז כשבאמת התחלתי לעשות משהו… נו טוב… היה כישלון מר… שנאלצתי לחכות 2 עד 2008, בשביל באמת להבין כמה אני אידיוט שלא יודע כלום.

לכן… אם אתם חושבים שאתם מבינים במשהו, אתם לא מבינים בכלום עד שהתחלתם לעשות. כל הניסיון שלך בבניית אתרים, מכירות או כל עסק אחר זה נחמד, זה יכול לעזור קצת אבל בשיווק באינטרנט אתה Newb, Rookie, צעיר עם נזלת וכו…

מצטער על הבוטות כך זה… כי יוצא ליותר מידי אנשים לבקש ממני עזרה. עכשיו, במקום לבקש עזרה אמיתית באים אליי בגישה של אני יודע את זה, אני יודע את זה, זה הולך כך… בלה בלה בלה… עד שלא התחלתם, אתם לא יודעים כלום!

פשוט תתחילו!

צד שני:

הגענו לצד השני של המטבע. שימו לב, שאם אתם נמצאים בתחום של מוצרי המידע. גם ללקוחות שלכם יש את הבעיה הזו.

לפני שאני ממשיך, אני רוצה להגיד משהו על מוצרי מידע. גם אם אתם מוכרים באופן מעשי תוסף מזון דיאטטי, ולא קורס על דיאטה, זה מוצר מידע. מאחר ואתם צריכים ללמד את הלקוח על המוצר, לפני שהוא קונה…

חזרה לנושא, גם ללקוחות שלך יש את הבעיה הזו… הלקוחות שלכם באים עם ידע קודם כלשהו, שכולל אמונות מגבילות, אמונות מחזקות וכו…

לדוגמא אם אתם מוכרים מוצר הרזיה שעוסק באכילה, יכול להיות הלקוח הפוטנציאלי שלכם, למד תזונה או ניסה משהו בעבר וקיימת אצלו אמונה מגבילה של הרזיה באמצעות תזונה נכונה, לעומת זאת יש לו אמונה מחזקת לגבי הרזיה באמצעות ספורט.

ועל פי המחקר הזה, הדרך לעשות זאת, זה להעניק להם אינסוף מידע שיגרום להם להחכים בתחום, ועם זאת להבין כמה שהם לא יודעים… זו הנוסחא :)

אל תהיו Info Junkies

אינפו ג'אנקי זו הגדרה אשר מתארת בנאדם שכל הזמן מחפש עוד-ועוד מידע בנושא מסויים! כל מידע שהוא מקבל, הוא עדיין לא מרגיש בטוח בשביל לממש אותו.

הלקוח האידיאלי שלכם עשוי להיות כזה, הוא כל הזמן ירצה עוד ועוד ואתם תביאו לו עוד ועוד… אתם בעצמכם, אל תהיו כאלה… לפעמים עדיף להיות "בורים" ולחשוב שאתם יודעים הכל ופשוט לעשות. עובדה: אותם בורים מקבוצת המבחן השניה, עושים כסף!

פשוט תכירו את המלכודת הזו של אפקא דאנינג-קרוגר!

זהו, צאו לשטח, תתחילו לעבוד!!!

נ.ב. אם דיברנו על פסיכולוגיה, אז הבלוג שאני הכי קורא בו, זה הבלוג של פרופסור דן אריאלי. אתם חייבים לקרוא בו!!!

46 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. סמיילי   25 באוקטובר 2010 בשעה 11:59
    (#)

    זה נכון. ככל שאתה יודע יותר אתה מבין כמה קצת אתה יודע. מתעסק עם תכנות מגיל 12. אני לא מרגיש משהו בתחום למרות שכרגע בהיי טק מקבל בין המשכורות הכי גבוהות שיש.

    הצד השני הוא שצריך להבין למי אתה מכוון. האם אתה מכוון לאנשים שנוקטים בפעולות ומחפשים פתרון ספציפי, האם אתה מכוון לאינפו JUNKIES. לפי הקהל יעד אתה צריך לקבוע את תהליך המכירה.

    נ.ב. יכול להיות שאין סיבה להתייחס לתגובה שלי כי אני חושב שאני טוב ואילו אני בור בלי ניסיון אמיתי.. תשפטו לבד :-)

    תמשיך עם הסמייליס ופוסטים כייפים לקריאה :)

    • סמיילי   25 באוקטובר 2010 בשעה 13:50
      (#)

      ואילו = ואולי

      אני חושב שאיך שאנחנו תופסים את עצמנו יכול במידה רבה לקבוע את הפעולות שלנו. אם תשימו לב יש הרבה נשים רזות שחושבות שהן שמנות. כיוון שהן חושבות שהן שמנות, הן מחליטות להיות בדיאטה, לאכול סלטים, להתאמן במכון כושר וכו'.. => זה אוטומטי גורם להן להישאר רזות וכוסיות.

      אנשים שחושבים שהם יודעים ברמה 3-4 (כמוני וכמוך) ממשיכים לחקור ולנסות. זה גורם להם להמשיך לשאוף למצויינות. השאיפה כשלעצמה אשר כוללת ביטוי בשטח גורמת להם להיות מוצלחים ולא להתפשר עם המציאות הנוכחית.

      לחשוב שאתה ממוצע יכול לגרום לך לשאוף גבוה. כמובן שזה נכון רק אם יש לך את התפיסה הנכונה של המציאות. משום שבן אדם שמעריך את עצמו בצורה ממוצעת יכול לחשוב שהוא כבר ממוצע ואין לו סיכוי להתחרות עם האחרים. דבר זה ישאיר אותו להיות באמת ממוצע.

      אני מקווה שבלבלתי אתכם =)

  2. יובל המבולבל   25 באוקטובר 2010 בשעה 12:19
    (#)

    אאותם בורים שחושבים שהם יודעים הכל, לפי הדוגמא שלך הם אלה שלא עושים כסף. התבלבלתי/ בולבלתי

  3. גילה גדעון   25 באוקטובר 2010 בשעה 12:25
    (#)

    "אפקא דאנינג-קרוגר" , שיווק , שותפים או כל באזז אחר, אני אישית סתם כך נהנתי לקרוא את הפוסט. זורם חביב עם פן אישי חסר יומרות. פוסט מרענן כך סתם באמצע היום . גילה גדעון

  4. אורי זילברשטיין   25 באוקטובר 2010 בשעה 13:44
    (#)

    פוסט מעניין מאד, אישית יצא לי לחוות ממקום ראשון את האנשים שממותגים "כמומחים" אם כי אין בידם ניסיון, ומצד שני יצא לי להכיר אנשים בעלי ניסיון עצום אבל שאינם מבינים כלום במה שהם עושים.. אם כי המצב השני שתיארתי כאן הוא נדיר, הוא קיים..

    לגבי אינפו ג'אנקיס

    זה טוב להיות אינפו ג'אנקי במידה ואתה עושה לצד הלמידה.. למידה תאורטית בלבד שלא מבוססת על ניסיון היא בעייתית, וכמו בפסיכולוגיה על כל מחקר שמוכיח צד אחד יקומו חמישה שיוכיחו אחרת..

    כך או כך הפוסט שלך מעולה, ונכון… אם כי לא הייתי מחלק את זה שכל הבורים עושים כסף וכל המתיימרים נשארים ללא שקל, אני מכיר כמה כאלה שחושבים שהם מומחים והם שוחים בכסף.. לעומת כמה חבר'ה בעלי ניסיון עצום שפשוט לא עושים כסף (כי הם חלשים בפן הפורמלי)

  5. עמית בניאן   25 באוקטובר 2010 בשעה 15:58
    (#)

    הי יגאל,
    אפרופו דן אריאלי, בדיוק לפני יומיים-שלושה ראיתי הרצאה מעניינת שלו בטד.
    אני מאמין שראיתי אותה גם כן אבל למען הקוראים שלא ראו:
    http://www.ted.com/talks/dan_ariely_asks_are_we_in_control_of_our_own_decisions.html
    18 דקות מעניינות מאוד!

    בהצלחה,

    • ולרי   25 באוקטובר 2010 בשעה 23:12
      (#)

      תודה עמית!
      באמת כמו שאמרת 18 דקות מעניינות מאוד!!!

    • יוש   26 באוקטובר 2010 בשעה 0:57
      (#)

      לפי כשנה, יגאל גם המליץ על הספר של דן אריאלי – "לא רציונלי ולא במקרה"
      מדבר על הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו

      ספר מעולה! בדיוק סיימתי לקרוא אותו.

      מומלץ.

      יש בו המון חומר מחשבה, גם לתחום השיווק וגם לחיי היום-יום

    • דנה   26 באוקטובר 2010 בשעה 2:37
      (#)

      תודה עמית

    • המיליונר בפיג'מה   2 בינואר 2011 בשעה 23:44
      (#)

      כן ראיתי את זה מזמן,
      בהחלט אחלה וידאו.

  6. מקצוען צנוע   25 באוקטובר 2010 בשעה 17:27
    (#)

    פוסט יפה מאוד. אגב, אם כבר מדברים על מומחים מטעם עצמם – שכחת להזכיר את המומחה הגדול, מר איתי פז, שלא מסוגל ליצר שום פיסת מידע מקצועית ועדיין מתהדר בנוצות של "מומחה על" לשיווק באינטרנט. כשבפועל הוא לא יותר מאשר מארגן כנסים – שמכניס את עצמו לקלאבים שהוא עצמו אינו עומד בסטנדרטים שלהם.

    • עבריין אינטרנט   25 באוקטובר 2010 בשעה 19:37
      (#)

      גם לארגן כנסים צריך לדעת

    • המיליונר בפיג'מה   25 באוקטובר 2010 בשעה 19:49
      (#)

      תודה על התגובה, עם זאת זה לא יפה.

      לא חכמה לתת ביקורת באופן אנונימי. אין לך שום בסיס לטענה הזו על איתי, חבל.

      הפוסט הוא מקום למחשב עצמית: של להיות חכמים, עם זאת לפעול ולעבוד כמו בורים. אין כל טעם לזרוק חצים לכיוונים שהם לא אתה.

      תודה והמשך שבוע מהנה.

  7. שיווק באינטרנט - הביצה המקומית   25 באוקטובר 2010 בשעה 20:51
    (#)

    יגאל כמה שאתה צודק…
    אתה באמת אדם חכם

    יש כיום "מומחים" לכל דבר , פייסבוק,וידאו, שיווק וכו'
    יותר מפטריות אחרי גשם.

    הם צריכים ללמוד קצת ממך

    פוסט נהדר

  8. omerbsh   25 באוקטובר 2010 בשעה 22:46
    (#)

    אני רוצה להתחיל …
    אבל מאיפה , קראתי הרבה מידע , לא רק על תוכניות שותפים , גם על איביי .
    אין לי תקציב , אני חייל , אבל אני חייב להתחיל איך שהוא אני חושב על זה כל היום…
    ממה שווה להתחיל? ואיך אני נירשם לתוכניות שותפים (כמו mediatrust) . אני מחפש תוכניות שותפים שדורשות מייל מהמשתמש ודברים פשוטים כדי לבנות תזרים מזומנים התחלתי , באמת שאפילו כסף קטן אין לי .
    אני רוצה להתחיל!

  9. ולרי   25 באוקטובר 2010 בשעה 23:29
    (#)

    יגאל תודה על הפוסט.
    לצערי אני עדיין משייך את אצמי לקבוצה אחרונה… בהתחלה למדתי כמה דברים וחשבתי שאני "מומחה", ככל שהתחלתי ללמוד יותר כדי להבין יותר טוב, הבנתי שאני לא יודע כלום … ומאז הפכתי להיות, איך אמרת אינפו ג'אנקי.
    אבל בעזרת בלוד שלך, מתחיל לראות אור בקצה המנהרה!
    שוב פעם תודה!

  10. עידו   25 באוקטובר 2010 בשעה 23:55
    (#)

    בדיוק חזרתי מ 5 שעות קורס שהעברתי

    ושלחתי את הפוסט לכל התלמידים

    תיפלו למיים תשחו או תטבעו?

    זו הדרך

    פוסט אדיר יגאל

    עידו

    • מפרגן   26 באוקטובר 2010 בשעה 10:49
      (#)

      איזה כיף לשמוע ששלחת את כל התלמידים שלך לקרוא את הפוסט הזה. מקווה שיחכימו להבין מה נאמר פה!

  11. Jansen   26 באוקטובר 2010 בשעה 0:57
    (#)

    פיג'מה איפה הימים היפים של הפיפיסי בגוגל?:(

    זה מדהים להזכר בימים שהכסף באמת צמח על העצים…

    במקרה נכנסתי היום לחשבון ישן ישן שלי באדוורדס ונזכרתי באיזשהו קמפיין רווחי שהיה לי שפירסם בDIRECT LINKING(!!!) איבוק של אייבי מקליקבנק…זה היה לפני 5 שנים כשהייתי נוב בן שבוע בתחום … העלתי 50 מילות חיפוש תחת אותה מודעה (מי ידע מה זה אדגרופ בכלל?) הCTR היה מטורף ועמד על 0.04% (לא צוחק) ועל כל קליק שילמתי בממוצע 0.20 דולר.

    יצאתי עם ROI מטורף של איזה 900 אחוז ורווח של כמה אלפי דולרים אחרי בערך 3-4 חודשים שהקמפיין רץ עד שגוגל החליטו לאתגר אותי עם עלייה של 3 דולר לכל קליק (מה שאז לא ידעתי שנקרא הגוגל סלאפ:)
    לא ידעתי מה הם רוצים מהחיים שלי אבל הבנתי שעם כזה ביד גבוה אין לי סיכוי להמשיך להיות רווחי….משם אני כבר לא זוכר מה היה כי פתחתי חשבון חדש שכבר נחסם לי מזמן ככה שאי אפשר להזכר בנוסטלגיה למרות שאני זוכר שהלך לי טוב מאוד גם עם החשבון האחר..

    זה לא ייאמן כשנזכרים בזה, הייתי אז ניובי שקרא איזה איבוק מעפן על שיווק שותפים וכבר עשה כמה אלפי דולרים …היום בנאדם שירצה להכנס לזה לא יראה רווח כזה גם אחרי שנתיים של עבודה קשה .

    זה מסוג המקרים שחושבים מה היה קורה אם היה לי את הידע שיש לי עכשיו….אשכרה הייתי יכול לפרוש לכל החיים רק בזכות אותה תקופה אם הייתי יודע איך לנצל אותה נכון.

    כן חברים, פעם הכסף באמת גדל על העצים ולא היית צריך אפילו סולם בשביל לקטוף אותו..

    • omerbsh   26 באוקטובר 2010 בשעה 9:15
      (#)

      ולמה לא ללמוד לבנות דפים , חנויות ולקדם אותם?

    • אורי מנור   26 באוקטובר 2010 בשעה 16:50
      (#)

      גם אני התחלתי לפני חמש שנים (כמעט שש למעשה) – אבל אני חייב לתקן אותך..

      היום יש יותר כסף אונליין. לפני חמש שנים אמנם הייתה פחות תחרות – אבל גם המודעות
      לקניות באינטרנט הייתה נמוכה יותר (ב-2004 אני זוכר שעוד חיפשתי כמה שיותר הוכחות שהטרנד של קניות אונליין צומח, או שזו תופעה חולפת:)).

      חבל לנסות לשקוע בנוסטלגיות על תקופות שבהן המסחר היה בחיתוליו, – ההווה מכיל הרבה יותר הזדמנויות והעתיד (הקרוב) – עוד יותר.

  12. שרונה לבני-גולן   26 באוקטובר 2010 בשעה 1:57
    (#)

    פוסט מרענן, גם באמצע הלילה.
    תודה.

  13. דנה   26 באוקטובר 2010 בשעה 2:33
    (#)

    בעבר קראתי אותך לא מעט לא יודעת למה "נעלמת" לי
    זה מדהים מה שאתה כותב… ואם כבר אנ אל פי… יש מישהי בפייסבוק שמשווקת את עצמה כמומחית לאנ אל פי… כשהסתכלתי טוב טוב בתמונות של הפרופיל האישי ולא העיסקי מסתבר שהיא סיימה איזה קורס מעפן לפני מספר חודשים…
    אני מתרחקת מכל מי שקוא/ת לעצמה "מומחית"…

    אבל מה השורה התחתונה? לעשות?
    או לחכות?

  14. קורא   26 באוקטובר 2010 בשעה 3:19
  15. קורא   26 באוקטובר 2010 בשעה 3:31
    (#)

    בוחן קוראים:
    אתם יודעים, יצא לי לחשוב על זה. מה גרם לי להצליח כל כך בהתחלה, וליפול כל כך מהר. רבים אולי יצחקו על המסקנה שהגעתי אליה, אבל אני עומד מאחוריה. זוכרים שבתחילת הפוסט, דיברתי על תקווה? אז בתחילת המסע, היה לי המון תקווה, והמון אמונה. אותה תקווה, שלאחרונה איבדתי. אבל עם סיום כתיבת שורות אלה. אני מתחיל בדיוק מאותו מקום, אשר ממנו התחלתי, לפני בערך שבעה חודשים.

    מי כתב את זה ומתי?

  16. אורן זיו   26 באוקטובר 2010 בשעה 10:16
    (#)

    כולם מומחים כולם גאונים ובסוף אנחנו נדפקים!
    יגאל הקדמת אותי בפוסט :) אבל אין ספק שכתבת את מה שאני חושב ומרגיש יום יום…

    כל הכבוד על המילים והעצות – שיהיה לך בהצלחה!!!

  17. יוני   26 באוקטובר 2010 בשעה 11:59
    (#)

    יגאך פעם מאוד נהניינו לקרוא בבבלוג שלך… עכשיו אנחנו רואים שיש פה פווול דברים שאתה מנסה ליישם מנלפ וזה ממש מוריד את הערך ואת החשק לקרוא… אנחנו גם שמים לב לכ-ל הפקודות המוסוות שיש בטקסט… וכל הפריימים וההנחות המוקדמות שאתה מנסה ליצור… באמת חבל בן אדם… זה פשוט מרגיש כמו לקרוא את הבלוג של ליאור ברקן איפה שהוא מעמיס בפקודות מוסוות ומנסה למכור את הקורס שלו בכח… אנשים אוהבים לקנות אבל שונאים שמוכרים להם… וכרגע אתה מביא את התחושה כאילו שאתה מנסה למכור את עצמך… או שאתה מנסה למכור משהו עתידי ביצירת רושם שאנחנו כביכול רוצים עזרה ממך…

    • המיליונר בפיג'מה   26 באוקטובר 2010 בשעה 12:05
      (#)

      תקרא פוסטים ישנים, אותו סגנון כתיבה.

      תראה לי איפה יש פה פקודות מוסוות או כל דבר אחר שאתה אומר?

    • וובה   26 באוקטובר 2010 בשעה 13:41
      (#)

      גבר, אני חושב שאתה מפספס את הפואנטה של NLP. הסט כלים הזה נועד בשביל ליצור הרגשת נוחות בין 2 אנשים (וזה בצורה הכי מופשטת של המופשטת של המופשטת). זה הרבה יותר מעבר לכמה טריקים פסיכולוגיים. ותאכלס, מה אכפת לך שבן אדם למד משהו והוא מיישם את זה? אז אם תלמד חשבון בבית ספר, אסור לך להשתמש במה שלמדת בגלל שזה יכול לעשות אותך יותר טוב מאחרים? נו באמת…

      עצה שלי: פעם הבאה שאתה קורא פוסט שהמטרה של התוכן שלו היא לעזור לך, אל תעיז ליישם את מה שאתה קורא! אחרת עלול להווצר מצב שבו אתה משתמש במשהו שלמדת שעלול (אבוי!) לעזור לך להגיע לרמה הבאה בחייך!

      יגאל! חשבתי על זה ולדעתי הכי טוב זה להיות הגרסא השלישית: בן אדם שהוא מספיק חכם, בשביל להבין את העובדה שיש לו תמיד מה ללמוד, ולדגול באמונה שהדרך היחידה ללמוד היא לנקוט בפעולה מאסיבית!

      (מאשר להיות בן אדם חכם שיודע שיש לו מה ללמוד והוא מבלה את זמנו בלמידה מקורסים ואיבוקים)

      שיהיה הכי טוב מההכי טוב!
      וובה

    • ליאור ברקן   26 באוקטובר 2010 בשעה 15:44
      (#)

      יוני יקר,

      מכיוון שאני בטוח שאתה לא סתם אחד שמתחבא מאחורי האנונימיות של הרשת ומעביר ביקורות לא מבוססת על דברים שאין לך מושג כלפיהם, אני אשמח לקבל פידבק רלבנטי שיעזור לי לכתוב דברים שיותר מתאימים למה שאתה מעוניין לקרוא וכמו כן, אשמח אם תראה לי איפה בכל פוסט בבלוג שלי אני מעמיס פקודות מוסוות שבהן אני מנסה למכור את הקורסים שלי בכוח.

      ליאור ברקן

  18. ליאור ברקן   26 באוקטובר 2010 בשעה 15:47
    (#)

    יגאל,

    פוסט מעולה. מאוד נהניתי לקרוא אותו.

    המשך יום מעולה
    ליאור

  19. טל גולדפרב   26 באוקטובר 2010 בשעה 17:18
    (#)

    יגאל יש צד נוסף של אנשים שכן מרוויחים, ומרוויחים הרבה אבל יש להם פוטנציאל להרוויח הרבה יותר.

    אתה יודע מתי יודעים שאתה לא יודע כלום? כשאתה נתקל בקשיים ואז כשאתה מחפש פתרונות יצירתיים אתה מבין שאתה בעצם לא יודע כלום ויש לך עוד כל כך הרבה מה ללמוד.

    הייתי כזה פעם, הייתי בטוח שעם הידע שלי אני אהיה מעל כולם כי לא היה לי שום קושי, המתחרים לא היו באמת מתחרים ורק כשהתחילה התחרות לפני כשנה (באחד מהאתרים שלי), הבנתי שאם אשאר הם הידע שהיה לי אז, זה לא יספיק לי והרווחים רק ירדו.

    אני שמח שהבנתי את זה בשלב שלא סיכן את העסק והרווחים שלי.

  20. מוטי   28 באוקטובר 2010 בשעה 8:59
    (#)

    זה מזכיר לי בדיוק מה שהייתי, "הסתובבתי עם חזה נפוח. הייתי מספר לעצמי סיפורים שאני "מומחה".

    פוסט יפה :)

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!