יהי זכרו ברוך

לפני שאני אתחיל בפוסט, אני רוצה לציין שלא מדובר בחיי אדם. הצער שלי היום מתגמד לעומת הצער של המשפחות השכולות של החיילים הגיבורים, אשר קיפחו את חייהם במטרה להגן עליי ועליכם, כך שיש לקחת הכל בפרופורציות.

אבל בכל זאת, היום מדובר ביום שחור בחיי, ולרבים יהיה קשה להבין את זה, ואני לא מצפה שתבינו. את הפוסט הזה אני כותב כאשר עיניי מלאות דמעות, ואני מרגיש שמחובתי לספוד לחבר הכי טוב שלי.

היום אני סופד לרכב שלי. הרכב אשר ליווה אותי רוב חיי בנאמנות רבה. את הרכב שלי, רכשו הוריי במיטב כספינו כאשר עלינו לארץ, ואשר נרכש במסגרת הנחת העולים שלנו. קנינו את הרכב ב-14.10.1991, והוא שירת אותי עד היום. אמנם, היה לי אוטו אחר שרכשתי במיטב כספי, אך נפתרתי ממנו לאחר חודשיים, כאשר בשנת 2004 אבי קיבל רכב מהעבודה, והציע לי את הרכב הישן שלנו. זו הייתה הצעה שלא יכולתי לסרב לה. ישר נפתרתי מהרכב שלי ולקחתי על עצמי את הרכב הראשון שלנו, שהיה יד ראשונה במשפחה.

כמו שאתם רואים, הרכב שלי, ליווה אותי במשך כל שירותי הצבאי. הוא ליווה אותי בתקופות הכי טובות בחיים ובתקופות הכי קשות בחיים. תמיד כשהייתי בסערת רגשות, הייתי ממהר לרכב שלי, נוסע ברחבי העיר, והוא היה היחיד שמקשיב לי. היחיד שמבין אותי. והיחיד שידע את כל סודותיי.

לתחזק רכב ישן זה לא דבר פשוט, והרכב שלי לא היה נקי מתקלות. במהלך השנים הללו, נאלצתי להוציא על תיקונים, טסטים וכו… לא מעט כסף. אבל הכל נעשה באהבה ובהבנה מלאה. תמיד ידעתי שיש לי על מי לסמוך כשמדובר בלנוע ממקום למקום. הרכב שלי, ליווה אותי לנקודות הכי רחוקות שנהגתי אליהם בארץ, והוא עשה את זה כמו גדול.

כל המילים בעולם שאני אכתוב, לא יוכלו לתאר את הקשר המיוחד אשר היה ביני ובין יצירת האומנות הזאת.

קינת דוד (או לפחות חלק ממנה)

הצבי ישראל, על במותיך חלל,
איך נפלו גיבורים?
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון,
פן תשמחנה בנות פלישתים, פן תעלוזנה בנות הערלים,
הרי בגלבוע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות,
כי שם נגעל מגן גיבורים…

במותו ציווה עליי את המיליון!

היום, בשעה שבע בערך נדם מנועו של הרכב שלי…
כרגיל, הרכב שלי לא עשה לי הרבה בעיות, הוא עשה את זה בדרך השלווה שלו. זה קרה כשכבר חזרתי הביתה, בחניה של הבניין שלי. ממש שנייה לפני שנכנסים לחניה שלי.

כמה שזה ישמע טיפשי, או ילדותי, אני לא חושב שזה קרה סתם. בימים האחרונים, אני לא מצליח לשחזר את מוסר העבודה הגבוהה שלי. אני לא מצליח לצאת מאיזור הנוחות שלי, או לעמוד במשימות אשר אני מציב לעצמי. אני חושב שהרכב שלי, הרגיש את זה. הוא רצה לסמל לי איכשהו, שלמרות שאני ניצב די איתן על רווח של 50,000 ש"ח בחודש, המשחק צריך להמשיך, ועד המיליון יש לי עוד הרבה עבודה.

במותו, הרכב שלי ציווה לי רכב חדש, וטוב יותר. רכב שיזכיר לי שבשביל לרכוש אותו, אני אצטרך לעבוד קשה פי כמה ממה שעבדתי עד עכשיו. הרכב שלי הותיר אותי ללא ברירה, עכשיו המוטיבציה שלי תבוא מכיוון של רכישת רכב חדש.

בטח רובכם יקחו את הפוסט הזה בצחוק, או כפוסט ציני. אבל אני רציני לגמרי, הכי רציני שיש. אני באמת בוכה עכשיו! אבל עם הפנים קדימה….

יהי זכרו ברוך
14.10.1990-18.04.2008

ואני אציין את זה שוב. זהו צער פרטי שלי, והוא מתגמד למיקרו-צער לעומת הצער של המשפחות השכולות מהימים האחרונים, קחו הכל בפרופורציות!

11 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. stuk   19 באפריל 2008 בשעה 1:59
    (#)

    קח גם אתה בפרופורציה.

    רכב שהלך זה עצוב במיוחד אם יש קשר רגשי אליו.

    אך טוב שאתה יודע להסתגל למצב חדש.

     

    וחוץ מזה טוב לראות שאתה כותב גם פוסטים אישיים.

    זה חשוב מאוד להבין שכל אדם יכול לעשות את כל מה שאתה עושה, ולא צריך ליהיות מכני.

     

    חוץ מזה למרות שבשבילי זה מצחיק ואני באמת צחקתי כשקראתי את זה, אני בטוח שזה רציני.

     

    תעודד =]

    • המיליונר בפיגמה   20 באפריל 2008 בשעה 9:38
      (#)

      אני משתדל אחי,
      אני יודע שזה בסה"כ חתיכת ברזל, אבל גדלתי עם החתיכת ברזל הזו, ונוצר קשר רגשי עמוק. אני יודע שצריך לקחת בפרופורציה, אבל עדיין קשה. אבל אני אתגבר…

  2. אנונימי   19 באפריל 2008 בשעה 15:21
    (#)

    בושה וחרפה,

     

    עוד מעט יום הזיכרון לחללי צה"ל, ואתה משתמש בפסוקים מן התנ"ך למטרות כל כך עלובות.

     

    הבלוג מידרדר.

    • המיליונר בפיגמה   19 באפריל 2008 בשעה 15:31
      (#)

      א. אתה מוזמן לא לקרוא
      ב. אם התנ"ך כל כך קדוש לך, איך זה שאתה מגיב על התנ"ך ביום שבת? חילול שבת?
      ג. מה יום הזכרון קשור לתנ"ך? יום הזכרון, יום השואה, רצח יצחק רבין, כל יום כבודו במקומו מונח! זה הבלוג האישי שלי, ולכן זו זכותי המלאה לחלוק את הצער האישי שלי!
      ד. הבלוג מדרדר? כמו שכבר אמרתי, אתה מוזמן לא לקרוא, אתה נראה לך עושה לי טובה כלשהי אם אתה קורא או לא קורא? ואם הייתי רושם פה על יום הזכרון (ואני מבטיח לך שאני ארשום! יש לי מספיק חברים שקברתי!) הבלוג לא היה מדרדר? הרי זה גם לא קשור לעשיית כסף, או שיווק שותפים.

      • המיליונר בפיגמה   19 באפריל 2008 בשעה 15:51
        (#)

        ועוד משהו קטן…

        למה אתה לא מזדהה?

        אני אגיד לך למה… פעם הבאה כשאני ארשום פוסט על "איך לעשות כסף באינטרנט", תוכל לשאול שאלות בסגנון של: "למה העלתי קמפיין, עברו כבר 5 דקות, 32 שניות ו-24 מאיות השניה, איך זה ייתכן שעוד לא היה לי מכיר?".

        אם אתה לא מוכן לקבל צער של אחרים, אל תצפה שיקבלו את הצער שלך…

        וכמו שכבר אמרתי, זהו הצער האישי שלי, הבלוג האישי שלי, לא יוצא לי שום דבר מזה שקוראים את הפוסטים שלי, וגם שום דבר כשאני עונה לשאלות. ומהסיבות הללו, אני מרשה לעצמי לחלוק את מה שאני מרגיש!

  3. אנונימי   19 באפריל 2008 בשעה 18:53
    (#)

    פוסט נחמד מאוד, ואני יודע שמאוד רצית להבהיר שזה אינו משתווה בשום צורה למשהו אחר שקרה לאחרונה, אבל כן הייתי משנה את הכותרת (למרות כל ההבהרות)

     קצת הבהלת אותי :)

    • המיליונר בפיגמה   20 באפריל 2008 בשעה 9:42
      (#)

      שכל אחד יסתכל על זה איך שהוא ירצה,
      אני לא משנה את הכותרת, כי לא משנה איזה כותרת אני אשים, עדיין יהיו אנשים שיבליגו ואנשים שלא.

  4. אלברט אמיר   19 באפריל 2008 בשעה 21:35
    (#)

    אומר לך משהו, נראה לי שמצפה לי מצב דומה מאוד.

    יש לי רכב, אני והוא אומרים אחד לשני "די כבר, חלאס. עשינו את מה שצריך עוד לפני שנה" ואני עדיין מחזיק אותו למרות שיש אפשרות ברשותי לקנות אחר אך אני בדילמה מיש נשבר ראשון והוא אני או רכב שלי.

     

    תראה, רכב שלי כבר במצב כזה (מבחינת שוק , מחירון פי 2) שמערכות שמע עולות כמו רכב כבר ועדיין הוא איתי.

    • המיליונר בפיגמה   20 באפריל 2008 בשעה 9:49
      (#)

      כן,

      אני הגעתי למסקנה עוד לפני שנתיים שאני צריך למכור את הרכב שלי, אבל לא עשיתי את זה כי לא היה לי כסף למשהו חלופי שיהיה באותה רמה. כבר שנתיים יוצא לי להוציא על תיקונים של הרכב משהו כמו 1000 ש"ח כל חודשיים, עכשיו זה אומר שאני משלם עליו את מחיר המחירון שלו כל שנה, רק על תיקונים.

      ומאחר וזה אוטו ישן, כל יום משהו אחר יתקלקל. עוד לא החלפנו בו אף פעם אלטרנטור, כך שאמור להיות לזה מתישהו סוף בקרוב… האמת, שב-1000 ש"ח אני מאמין שאני יכול לתקן את האוטו, ולהשמיש אותו מחדש, אבל אני לא רואה כל תועלת בכך. כמה שאני אוהב את הרכב ולא יכול בלעדיו, צריך להתקדם.

      עכשיו יש לי כסף לרכב חדש, ובגלל זה אני לא אתקן את הישן. אני ממליץ לך גם לחשוב על רכב חדש, במיוחד לאור העובדה שהבנתי שאתה עוסק מורשה. שאגב, אני לא יודע מה ההכנסות שלך, אבל אם אתה מרוויח יותר מ12000 שקל בחודש (אחרי קיזוז ההוצאות ולפני מס הכנסה), הייתי ממליץ לך לפתוח חברה בע"מ (משהו שאני הולך לעשות).

      בכל מקרה, אם אתה חברה בע"מ, או עוסק מורשה, תתייעץ עם הרואה חשבון שלך. לפי החישובים שלי, סה"כ מאוד משתלם לי לקנות עכשיו רכב בן 2-3, ולמכור אותו בעוד שנתיים.

      כך שאני אומר, אם יש לך כסף תמכור! בהצלחה.

  5. יניב   19 באפריל 2008 בשעה 22:14
    (#)

    זכור לי שאמרתה פעם שגם אתה קראתה הרבה וניסת הכי חשוב שלא אמרתה מה גרם לך פתאום להתחיל להרויח? באלו שינויים נקטתה?

    • המיליונר בפיגמה   20 באפריל 2008 בשעה 9:51
      (#)

      אהלן יניב,

      אמרתי את זה הרבה פעמים. מה שגרם לי להצליח זה הניסיון. עבדתי במשך יותר מחודש שלם 16-18 שעות ביום על שיווק שותפים.

      מאחל לך לצבור גם כן הרבה ניסיון,
      בהצלחה.

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!