אם ווארן באפט היה מדיה באייר, זה מה שהוא היה עושה…

אתמול חגג ווארן באפט יום הולדת 88. אני מקדיש את הפוסט הזה לווארן באפט ולכל ה-Super Investors שלו.

על ווארן באפט, בנג'מין גרהאם והסופר אינווסטורז, התחלתי לקרוא כבר ב-2013. יותר מאשר להשקיע בבורסה, ראיתי דמיון רב בין מדייה באיינג לרכישת מניות. לקח לי כמה שנים טובות עד שהתחלתי להשקיע בבורסה.

זה לקח כל כך הרבה זמן, רק כי הייתי נלהב ליישם את התהליכים עליהם מדברים משקיעי הערך בפעילויות האינטרנטיות שלי.

את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי מיום ההולדת של ווארן באפט ומסטטוס כלשהו בפייסבוק, בו ראיתי מישהו טוען לקונספירצייה כלשהי של מדייה באיירים שלא רוצים ללמד מדייה באיינג. זוהי שטות גמורה…

ווארן באפט, במשך 60 שנה נותן שיעורים מאלפים על השקעות דרך הראיונות שלו ודרך מכתביו לבעלי המניות.

ועדיין אנשים לא מבינים איך הוא לא הביא להם את מתכון ההצלחה…

אבל מה זה מדייה באיינג?

אני חייב לחזור על ההגדרה שלי למדייה באיינג, בכל פעם שאני כותב על מדייה באיינג.

אני גם ממש מקווה שזה יהיה הפוסט האחרון שלי על מדייה באיינג. כי בפוסט הזה, אני אדגים מה מדייה באייר טוב עושה.

בעולם האונליין מרקטינג, כשרוצים לקנות טראפיק, אפשר לעשות PPC בגוגל. אפשר לעשות Social advertising בפייסבוק, טוויטר, פינטרסט וסנאפצט.

ויש גם מדייה באיינג. מדייה באיינג הפך לשם קוד לכל השאר.

איזה מילה סודית כזו…

אז תנו לי לחדש לכם. מבחינתי אם קניתם טראפיק בגוגל או פייסבוק או טאבולה, אתם מדייה באיירים.

אני לא אבן-שושן, לא מעניין אותי הגדרות רשמיות.

אני אומר לכם…

פרקטית…

כל פעולה של תשלום עבור קליקים או אימפרשנים, זה מדייה באיינג.

אין הבדל בין פרסום בפייסבוק, לבין פרסום בגוגל לבין פרסום בטאבולה. רק הממשק.

הקונברזנים הם עדיין אותם קונברזנים, הקליקים הם אותם הקליקים.

רק הטכניקה משתנה.

מדייה באייר הוא כמו שף. שף לא ניגש להמציא מתכון של מרק כמו שהוא ניגש להמציא מתכון של פסטה.

באותה המידה, בהשקעות בבורסה, כשקוראים את הדוחות הכספיים של פייסבוק, אלה לא יהיו אותם דוחות כמו של נטפליקס.

נטפליקס לדוגמא, רושמים בדוחות שלהם את התוכן אותו הם קונים כמו נכס… בדיוק כמו שאתם קונים מחשב… מה שמעוות את הדוחות של החברה וגורם לה… להראות כאילו מורווחת.

אותו הדבר, גישת המדייה באייר תהיה שונה בפייסבוק, ובגוגל.

עם זאת, מדייה באייר הוא מדייה באייר הוא מדייה באייר.

ואיך מדייה באיינג קשור לבורסה?

כי הבורסה זה שום קוד לבורסה לניירות ערך. קונים שם מניות ערך.

בפועל, גם פרסום בפייסבוק מתבצע באותו המנגנון. כשאתם רוכשים פרסום, אתם רוכשים סחורות (אימפרשנים) מבורסת האימפרשנים של פייסבוק.

זו לא אנאלוגיה שאני המצאתי, למעשה, זו לא אנאלוגיה בכלל.

כל עולם הפרסום אונליין, מבוסס על העקרונות הללו. ויש מספר בורסות פרסום.

כך התחום עובד.

האם בורסות הפרסום יעילות?

בשנות השבעים, תפס קונספט האומר שהבורסה יעילה. כלומר הערך של המנייה מגולם במחיר, ולכן אי אפשר להכות את השוק. מכאן נגזרה הדת של ההשקעה הפאסיבית.

הטענה של בנג'מין גרהאם (המנטור של ווארן באפט) ושל ווארן באפט עצמו היא שהשוק יעיל לפרקים, אך לא תמיד. מכאן הנאום המפורסם של ווארן באפט על ה-Superinvestors של Graham-and-Doddsville (חפשו בגוגל, זה מרתק…)

האם אותו הדבר נכון גם בבורסות הפרסום?

אני חושב שכן…

נטפליקס לדוגמא, מפרסמים בכמיליארד דולר בשנה. עלות הבאת הלקוח של נטפליקס היא כ-$140. נכון לעכשיו, הרווניו של נטפליקס נעמד בכ-$400 על לקוח לאורך כמה שנים. כמובן שה-Lifetime Value של נטפליקס יילך ויגדל.

העניין הוא, שהרווניו לא כולל הוצאות אדמיניסטרטיביות והוצאות אדירות על תוכן.

אז נכון לנקודת הזמן הזו, השוק יעיל (בערך… נגיע לזה עוד מעט).

עם זאת, בתור אפיליאייט אין לי שום סיכוי להתחרות עם נטפליקס על הקליקים שלהם, כי הערך שלהם מהקליקים הרבה יותר גבוה משלי.

בתור בעל מוצר אוליי…

בתור חברה כמו Movie Pass, שלא היה לה מודל עסקי מוצלח, והיה לה גב של משקיעים שלא היה איכפת להם שהמודל העסקי לא מוצלח, אז לא.

חברה כמו Movie Pass יכלה להרשות לעצמה לפרסם במחירי הפסד… בתקווה שבעתיד הם יחזירו את זה. הם לא הצליחו.

באותה התקופה, בה היה להם קל לגייס כסף מהבורסה והם פזרו אותו על גיוס לקוחות, השוק היה יעיל. בדיעבד הוא לא היה יעיל.

אז איך אפשר להתחרות בחברות כמו נטפליקס ברשתות הפרסום?

ווארן באפט מגדיר את אסטרטגיית ההשקעה שלו כך: "We buy wonderful companies at fair prices".

למעשה ווארן באפט שינה את שיטת ההשקעה שלו בשלב מסויים. לפני כן, הוא היה מתמקד ב-Cigar Butts, או "Fair companies at wonderful prices".

ווארן באפט שינה את הגישה שלו מאחר והיה צריך לנהל הון גדול מידי, ולא היה מספיק "Fair companies at wonderful prices".

למה זה חשוב?

כי על כל קמפיין, מדייה באייר צריך לקבל החלטה:

1. Buy Wonderful Clicks, at Fair Prices
2. Buy Fair Clicks, at Wonderful Prices

אבל איך עושים את זה?

איך קונים Wonderful Clicks at fair prices?

כאן מגיעות היכולות של המדייה באייר.

מה שאני הולך להראות בהמשך הפוסט, יסביר בדיוק, מדוע אף קורס של מדייה באיינג, לא באמת יילמד אתכם מדייה באיינג.

אם אתם עושים קורס וקונים טראפיק בפייסבוק ישירות, אתם קונים Wonderful Clicks, at High Prices.

אם תצליחו לשבור שוויון, המזל היה לצדכם.

ככל שהשוק יעיל יותר, כך יותר קשה להגיע לרווח. כך אתם נלחמים בנטפליקסים ובמוביפאסים ראש בראש.

כן, כן…

כשאתם מפרסמים מוצר דיאטה בפייסבוק, התחרות שלכם, זה לא רק מי שמוכר דיאטה. נטפליקס גם מתחרים בכם. נטפליקס הם לא היחידים.

יש עוד הרבה חברות שמריצות פרסום אונליין ומפסידות כסף. אנחנו בתור Performance Marketers, לא יכולים להרשות לעצמינו להפסיד כסף. אבל יש הרבה חברות שכן…

זו הסיבה שזה קשה…

בהקשר הזה, השנים הכי טובות שלי, היו בתקופות לא כל כך טובות בבורסה.

יכול להיות שזה Hindsight Bias, עם זאת זה הניסיון האישי שלי.

בתקופות גיאות בבורסה, יש גישה קלה למימון (גם בשוק הפרטי), ויש המון חברות שמפסידות כסף יותר מהר ממה שבנק ישראל מדפיס כסף.

אני אומר את זה, כי יש תקופות שבתור מדייה באייר צריך לעבוד קשה בשביל פירורים, ויש תקופות שאפשר לעשות בטן גב ולקבל הרבה.

מתחילת השנה בערך, צריך לעבוד קשה בשביל פירורים. הולך לנו יותר טוב מלקולגות שלנו. אבל עדיין, זה לא מה שהיה שנה שעברה ובטח לא מה שהיה לפני שנתיים ובטח לא לפני שלוש.

האם צריך להתייאש?

בשום פנים ואופן לא… זה חלק מכל עסק. כל העסקים מחזוריים. יש תקופות גאות ויש תקופות שפל.

אבל העקרונות, הם אותם עקרונות.

Buy Wonderful Clicks, at fair prices.

אז איך עושים את זה?

כולנו חכמים בדיעבד. זה בעצם מה שה-Hindsight Bias אומר.

בשביל לא להיות חכם בדיעבד, רפרפתי על הפוסטים שלי משנת 2008 כרפרנס לכך שאלה החלטת שהייתי מקבל גם בזמן אמת.

זה בעצם כל תכלית העבודה של המדייה באייר, לקבל החלות בזמן אמת…. אילו החלטות?

זה פשוט….

האם אתם קונים Wonderful Clicks at fair prices.

תזמון קמפיינים

כתבתי על כך לראשונה באפריל 2008, והוספתי גם פוסט בספטמבר 2008.

בעת ההיא, הצלחתי לקנות Fair Clicks at Fair Prices.

ישבתי ושברתי את הראש וחשבתי על לבצע Scheduling לקמפיינים.

היו שעות מסויימות בהן קיבלתי חרא קליקים שלא המירו, אז עשיתי תזמון לקמפיינים שלא ירוצו לאורך כל שעות היום.

בום… קיבלתי Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

האם זהו כלל ברזל? לא. אני לא מתזמן (לרוב) קמפיינים בפייסבוק לדוגמא. אין לי כלל ברזל לתזמון.

אין מתכון לתזמון קמפיינים. אם אין לי Wonderful Clicks at Fair Prices, או לחילופין Fair Clicks at Wonderful Prices, מתפקידי למצוא למה…

זה תפקידי כמדייה באייר.

למצוא למה זה קורה, ולמצוא את הפתרון הכי זול לכך… לפעמים זה הפתרון הנכון, אבל לרוב לא.

כל הפתרונות לרוב הם לא נכונים, רק במקרים פרטיים.

בית זונות של קמפיינים

בימים ההם, בזמן ההוא ה-Quality Score היה בתחילת דרכו והיה פועל ברמת האדסט ולא ברמת הקיוורד. המשמעות של קוואליטי סקור נמוך הייתה Wonderful Clicks at High Prices.

באותם ימים היה נראה כאילו הקוואליטי סקור הוא די רנדומלי. לא היה דרך סיסטמטית להשיג קוואליטי סקור גבוה לקמפיינים.

ואז ביוני 2008 בא לי רעיון… לאחר שהתנסיתי בו, פרטתי עליו בהרחבה רבה יותר בפברואר 2009.

הרעיון הוא פשוט. לבנות אדגרופים עם מילים ממוקדות מאוד ובלי הרבה טראפיק. להריץ על תקציבים מינימאליים ולאחר שבוע-שבועיים, כשיש כבר קוואליטי סקור גבוה, להוסיף עוד מילות מפתח לאדגרופים ובכך לרשת הקוואליטי סקור. זה עבד.

אחרי ששילמתי עמלת השבחה קטנה, קיבלתי Wonderful Clicks at Fair Prices.

לא קראתי את השיטה הזו בשום מקום.

חשבתי עליה בעצמי. איך? ידעתי שה-QS יביא לי את ה-Fair Prices. וחיפשתי דרכים קונסיסטנטיות להגיע ל-QS גבוה.

בהמשך זה כבר לא היה רלוונטי בגוגל, כי הם שינו את ה-QS לרמת מילת המפתח ולא האדגרופ…

אבל…..

ברעיון של Incubator של קמפיינים השתמשתי עוד מאז. גם בפייסבוק וגם בנייטיבים.

רשת התוכן של גוגל

היום זה נקרא Google Display. פעם זה היה נקרא רשת התוכן של גוגל.

הייתי רווחי לפני שפרסמתי ברשת התוכן של גוגל.

עם זאת…

פרסום ברשת התוכן של גוגל היה הקפיצת מדרגה הכי משמעותית בקריירת המדייה באיינג שלי.

במרץ 2008, זרקתי עצם על כך שאני מצליח להביא Fair Prices ברשת התוכן. אבל לא Wonderful Clicks. כתבתי שצריך להתנסות שם.

ואיך גיליתי בכלל את רשת התוכן?

בטעות לגמרי…

בימים ההם, בזמן ההוא… היה צ'קבוקס קטן מסומן By Default שמריץ קמפיינים גם ברשת התוכן.

ההנחייה של כל הקורסים והספרות המקצועית הייתה לבטל את הסימון.

פעם אחת פספסתי ולא ביטלתי את הסימון…

וזה השתלם לי. גיליתי את הפוטנציאל של הרשת…

זה לא היה מהיר וסיסטמטי כמו שכתבתי ביוני 2008 וביולי 2008.

אבל ראיתי Fair Prices משם, והייתי נחוש להביא Wonderful Clicks.

היה מספר נמוך מאוד של אנשים שהכירו את רשת התוכן באותה התקופה, ואפס עגול של אנשים שכתבו על זה באותה התקופה.

כשהתחילו לכתוב רשת התוכן בבלוגים ולהפיק קורסים להתעשרות מהירה על רשת התוכן, אני כבר מצאתי דרך חדשה להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

כי ברגע שסוחרי החלומות מספרים על משהו, השוק מתייעל…

מחקר מדינות

ביולי 2008 כתבתי לכם שאני בוחן מדינות חדשות לפרסם בהן. מאז הפרקטיקה הזו נהייתה כבר די סוג של סטנדרט, אבל כולם מדברים עליה רק בעתות צרה.

כולם נלחמים על אותם ה-Wonderful Clicks בצפון אמריקה, כשיש הרבה Fair Clicks at Wonderful Prices בשאר העולם.

למעשה, מחקר מדינות, זה אחד הדברים שהכי שרדו…

מן הסתם רוב המפרסמים הם עצלנים.

ועצלנות חברים…

זה סימן ראשון לחוסר יעילות…

למה רוב המפרסמים עצלנים? כי אין להם כח להתחיל להתעסק עם תרגומים, במיוחד לאור העובדה שרוב התרגומים הם חרבנא (מבחינת פרפורמנס).

כשרצנו באדולט, זה היה הלחם והחמאה שלנו… מדינות…

ניסינו כל הזמן לחשוב איך מפרסמים בעוד ועוד מדינות.

גם בפייסבוק, אני מפרסם במדינות ספציפיות.

הנה רמז: תתחילו לבחון את המדינות לפי התמ"ג הכי גבוה לנפש… אין לכם מושג כמה כסף הרווחתי לאורך השנים ממדינות שלא ידעתי שאפילו קיימות.

זה הפך בשבילי לסוג של פיצוי על הברזות משיעור גיאוגרפיה בבית ספר אחד העם בחדרה.

השלמתי את הפערים שלי, והיום אני יכול לעשות Debate עם כל מורה לגיאוגרפיה לגבי אילו מדינות קיימות בעולם….

מה שמזכיר לי את המדינה עם ה-ROI הכי גבוה שהיה לי בהיסטורייה. זו המדינה הכי קטנה בעולם… לפי כמות התושבים הרשמית במדינה הזו, הצלחתי למכור לאחוז נכבד מהתושבים שם.

בואו נראה אתכם מנחשים איזו מדינה זו :)

הרעיון הוא…

שבקורס של מדייה באיינג לא ילמדו אתכם להסתכל על רשימת מדינות לפי תמ"ג פר אוכלוסייה. זה מסוג הדברים שעושים את הכסף במדייה באיינג.

ועכשיו, כשכתבתי על זה… ובטח עוד אנשים יעשו את זה, זה יהפוך את העניין לפחות רווחי לכולם.

לי זה לא משנה, כי אני כל הזמן מחפש דברים כאלה. אני כל הזמן מחפש דרך לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

ואפרופו ווארן באפט. השבוע פורסם שווארן באפט ביצע מספר השקעות בהודו. לפני מספר שנים ווארן באפט עשה השקעות מאוד מוצחות בדרום קוריאה.

זה הצריך ממנו ללמוד את חוקי ראיית החשבון בדרום קוריאה בשביל לנתח את הדוחות, אבל הוא עשה את זה. הוא לא הלך וקרא ספר על איך להשקיע בדרום קוריאה. או מדריך להשקעה בדרום קוריאה.

הוא יודע שהוא רוצה לקנות Wonderful Companies at Fair Prices, ובשביל זה הוא צריך לדעת חוקי הנהלת חשבונות בדרום קוריאה.

בזמן שכולם מתפעלים מביצועי הבורסה בארה"ב. ווארן באפט הלך והשקיע בהודו…

זה נוגד כל הגיון, אבל זה מה שעושה אותו ווארן באפט.

וההגיון הלעומתי הזה, הוא זה שמוצא אי יעילות בשווקים. גם בשוק הפרסום. כי בתור קנייני מדיה, אתם יודעים שאתם צריכים לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices, ואם אין את זה בגוגל או בפייסבוק יש את זה במקום אחר או בפלטפורמה אחרת…

שיטת קיר החרא

כתבתי על השיטה הזו בתחילת הבלוג. ממש בחודשים הראשונים שלו.

הגיתי את השיטה, על מנת למצוא חוסר יעילות על ידי העלאת הרבה קמפיינים והורדה מסיבית של קמפיינים, במטרה להשאר עם 10% או פחות קמפיינים שמביאים Wonderful Clicks at fair prices.

אני משתמש בשיטה הזו עד היום בדרכים כאלה ואחרות. בכל פעם זה קצת שונה. אבל בפייסבוק לדוגמא, אחד הדברים החשובים זה הקריאייטיב. אני משתמש בשיטה הזו על מנת לייצר הרבה מאוד קריאייטיבים, ולראות מה נדבק.

זה ברמה כזו, שיש לי חשבון בפייסבוק שנמצא כבר במגבלת מודעות. יש שם מעל 9,000 מודעות וזה עוד אחרי שמחקתי מודעות. וכל הזמן מוחק מודעות. מגבלה על חשבון סטנדרטי זה 5,000 מודעות והאקאוונט מנג'ר שלי העלה לי ל-10,000. כבר ב-2015.

השתמשתי בה בהרבה ואריאציות על הרבה קמפיינים.

זה פשוט עיקרון סטטיסטי. אם תרצו, זה הגרסה שלי ל-Cigar Butt של ווארן באפט.

ביוני 2008, סיפרתי על עוד ואריאצייה לשימוש בקיר החרא. לא רק על ידי העלאת הקמפיינים. אלא גם לבחירת מילות מפתח. הרעיון הוא להעלות הרבה מילות מפתח. כשאני אומר הרבה, למה אני מתכוון? בפוסט הזה הגדרתי את זה כ-50,000 מילות מפתח.

לשים עליהם ביד מינימאלי, ולראות מה נתפס…

בשנת 2008 זה עבד לי פחות טוב ממה שקיוויתי. עם זאת אחרי שחזרתי מהמונדיאל בשנת 2010, נוצר לי בעייה.

הצלחתי להביא Wonderful Clicks at Fair Prices מבינג.

רק לא בסקייל גבוה…

שמתי לב שהקונברזן רייט בבינג ממש-ממש גבוה, ושלמעשה אני מצליח לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

רק לא הרבה כאלה.

הייתי מקדם רג'יסטרי קלינרים אז… וזו הצעה די גנרית. כלומר… לאו דווקא צריך לחפש משהו שקשור לרג'יסטרי קלינר בשביל לקנות…

אז חשבתי לעצמי… והחלטתי לשפוך מילון שלם לבינג. ברמה שהגעתי ללימיט של כמות מילות המפתח. המילון לא היה קשור לנישה, זה פשוט היה מילון… של מלא מילים…

כמובן ששמתי ביד מינימאלי, וכמובן שרוב המילים לא תפסו…

אבל היום כמה מילים שתפסו, שהרווחתי בזכותן מעל למאה אלף דולר. הצלחתי למצוא Fair Clicks at Wonderful Prices.

ובאיזה קורס אפשר ללמוד את זה? הרי מלמדים אותנו דרך מאוד קפדנית לבחירת מילות מפתח. הרי יש חוקים לבחירת מילות מפתח. וצריך שיהיה רלוונטי לנישה.

ההנחיות לבחירת מילות מפתח הם לטבחים…

אנחנו השפים, טועמים את המרק שלנו, ובודקים מה חסר. לפעמים זה נוגד כל Common Sense. אבל רק כך אפשר למצוא Wonderful Clicks at Fair Price.

בינדול מדינות

כתבתי על זה גם ב-2008 או ב-2009, אבל לא הצלחתי למצוא את הפוסט המדוייק. בכל מקרה, זוכרים את בית הבושת לקמפיינים? או מדגרת הקמפיינים?

המטרה שם הייתה להעלות את ה-Quality Score על ידי התמקדות במילים בטוחות בלי ווליום, ואז להרחיב את כמות המילים.

בשלב מסויים נורא עצבן אותי התהליך האיטי. וחשבתי על דרך אחרת.

העליתי קמפיינים עם מיקוד על הודו, קיבלתי קוואליטי סקור קטלני, והחלפתי לארצות הברית.

השתמשתי בשיטה הזו כל כך הרבה פעמים בואריאציות שונות…

לפני שנתיים (2016), הייתה רשת שקוראים לה MyLikes. זוהי רשת נייטיבים. הם כבר לא קיימים, יש עליהם עוד סיפור בהמשך…

בכל מקרה העניין עם MyLikes היה שהיה להם Fair Clicks at High Prices. במיוחד בארה"ב…

עכשיו, כמו שכתבתי בעבר… ברוב הרשתות שהבידים שם הם לא ב-CPM, הפרמטר הכי חשוב זה CTR. חשבתי וחשבתי איך להעלות את הסיטיאר, ומצאתי קומבינציית בינדול של מדינות.

בנוסף, למיילייקס היה גם פרמטר של QS. רק שבניגוד לאדוורדס של פעם, ה-QS שלהם היה משתנה כל כמה אלפי אימפרשנים. כך שלא יכולתי לעשות להם סוויץ' אנד בייט.

החלטתי להריץ קמפיינים על המדינות שאני רוצה, בתוספת כמה מדינות פח שהעלו לי את ה-CTR ולא תרמו יותר מידי למכירות.

אך מה קרה בפועל? הסיטיאר במדינות פח היה גבוה מאוד, זה הביא לי QS גבוה מאוד, ונתן לי עדיפות בארה"ב.

בחישוב הכולל קיבלתי כך יותר קליקים מארה"ב, בפחות כסף (גם אם משקללים את המדינות פח) מאשר לרוץ רק על ארהב.

מצאתי דרך לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices.

מלחמה בסטטוס קוו

בשנת 2009, הלהיט היה Acai Berry. אנשים עשו ערימות באמצעות שיווק Acai Berry באדוורדס.

אני לא הצלחתי כל כך. כלומר עשיתי רווח על הקמפיינים אבל לא ברמות של אנשים שאני מכיר. (במחלקת הבונוס אני אספר למה).

איך עשיתי את הרווח? הצעות ה-ACAI היו מיועדות לקהל אמריקאי בלבד. כשהיו מרימים קמפיין באדוורדס, כחלק מהטרגוט הדיפולטי, הוא היה ממקד אנשים שהמחשב שלהם מקונפג לאנגלית.

מעצם היותי עולה ישן, אני יודע שגם המחשב של ההורים שלי הוא ברוסית, אך הם יודעים לקרוא עברית ויכולים לקנות באינטרנט בעברית.

לכן…

הלכתי על דוברי כל השפות, בארה"ב.

אז הצלחתי למכור ACAI למקסיקנים.

ה-VOLUME לא היה גבוה, אבל ה-ROI היה פצצה.

זו דוגמא מצויינת לכמה שרוב האפיליאייטס עצלנים. וגם אני במובן מסויים. אני לא הצלחתי עם ה-ACAI בגלל דברים שאני מבין היום.

אבל זה חלק מהתהליך. באמצעות ההבנה שכל האפליאייטס מריצים טראפיק רק על דוברי אנגלית, ובארה"ב יש אנשים דוברי כמה שפות, כשהמחשב שלהם מוגדר על שפת האם שלהם, הצלחתי לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices בתעשייה מאוד-מאוד-מאוד תחרותית.

אז אולי לא הרווחתי הכי הרבה כסף על ACAI, אבל אני בטוח שב-ROI פירקתי את כולם.

וחוץ מזה שזו לא תחרות. לא על כל הזדמנות צריך לקפוץ, ולא כל הזדמנות מתאימה לי.

ווייטליסטים

לקראת סוף 2008 גוגל שחררו פיצ'ר חדש ושקט שאף אחד לא שם לב אליו. זה היה פיצ'ר זניח לכאורה וכמובן לא לעצלנים.

אף אחד לא דיבר עליו, אבל איכשהו פליקס "משה" לא לשנו עלה עליו.

הפיצ'ר היה לטרגט אתרים ספציפיים בלבד ברשת התוכן שעליה דיברנו למעלה.

הרעיון של פליקס היה פשוט, בוא נקדם מוצרים באתרים של מתחרים או באתרים שמדברים על המוצר. וכך, כל היום היינו עסוקים בלחפש עוד ועוד אתרים רלוונטיים.

באופן הזה הצלחנו לפרסם את הרג'יסטרי קלינרים שקידמנו באתר CCLEANER שזה רג'יסטרי קלינר חינמי.

זה עבד בצורה מפחידה. נדמה לי שזה ה-ROI הכי טוב שהיה לי ב-10 השנים האחרונות.

ווייטליסטים ובלאקליסטים מעסיקים אותי עד היום. הרחבתי על כך לפני שנה או שנתיים בפוסט הזה.

הקונספט של רשימות שחורות או רשימות לבונות לא תופס רק על פאבלישרים, אלא כמעט על כל דבר שאפשר לסנן. באופן הזה, אני ופליקס הצלחנו לקנות Wonderful Clicks at Wonderful Prices

באנרים מוסווים

מכירים את הבאנרים המעצבנים האלה עם כפתור DOWNLOAD? אז פליקס "משה" לא לשנו המציא אותם.

אנחנו היינו הראשונים שרצנו עם הבאנרים האלה.

פליקס פשוט חשב שזה הגיוני לשים את הכפתור של ה-Call To Action על הבאנר, איך שהוא על העמוד נחיתה. כי היוזר ינעל על אותו ה-Call to action גם בעמוד הנחיתה.

זה עבד, ולא עוזב אותנו עד היום.

כפתור על באנרים מוריד את מחיר הקליקים משמעותית, ואם זה אותו הכפתור של העמוד נחיתה זה גם מעלה את יחס ההמרה.

אבל זה גם תלוי מי הקהל יעד, לא תמיד זה הדבר הנכון לעשות. הרבה פעמים עדיף לינק כחול ומכוער עם קו למטה. כמו הלינקים של פעם.

כל מקרה לגופו. אין מתכון. יש דברים שעובדים במקרה מסויים ויש דברים שלא, ואפשר לדעת שהם לא יעבדו.

בשורה התחתונה, גם אופטימיזצייה של קריאייטיבים יכולה להביא ל-Wonderful Clicks at Fair Prices.

באנרים גרועים

כקונטראסט לבאנרים מוסווים, הנה עוד סיפור. הפעם על באנרים ממש גרועים.

בשנת 2011, הייתה איזה רשת פרסום קטנה שאני כבר לא זוכר את שמע. שם היה תמחור לפי CPC בלי התחשבות ב-CTR.

בדרך כלל, ב-99% מהרשתות שמתומכרות לפי הסיפיסי. אם שני מפרסמים שמים את אותו הביד. מי שיקבל את מירב החשיפה, יהיה הקריאייטיב עם ה-CTR הגבוה ביותר.

כתבתי על כך הרבה פעמים בעבר….

במקרה של הרשת הזו, זה היה נטו לפי סיפיסי. ליחס ההקלקה לא היה שום משמעות.

אז מה עשיתי?

באנר גרוע מאוד. את הבאנר הכי גרוע שאפשר.

באנר שעובר על החוקים הלא כתובים של המדייה באיינג.

כותרת משמעממת. מחיר של המוצר. את כל הסיכונים.

המטרה הייתה לוודא שכל מי שכבר לחץ על הבאנר הגרוע הזה, יהיה מוכן לקנות.

זה הצליח. הצלחתי להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

ברמה כזו, שהרשת עצמה התחילה להגביל את כמות הטראפיק שאני יכול לקנות. השיטה הפשוטה הזו, והאלגוריתם המטומטם של הרשת עזרו לי לשלם יותר על קליקים ולהעיף את כל התחרות.

זו לא הפעם האחרונה שהפילו עליי מגבלות כי פשוט עשיתי בית ספר לכל המפרסמים האחרים.
גם ב-2014 או 2015 השתמשתי בשיטה הזו ברשת Adult שאני כבר לא זוכר את שמה בשביל להביא Wonderful Clicks at Fair Prices.

מלחמת חורמה בקומוניסטים

בתור מישהו שנולד בברית המועצות, רגע שפל שאני זוכר היה שוברי המזון. משפחות היו מקבלות שוברי מזון, ואת המזון היו מחלקים לפי ראשים. מאחר והצעירים (ההורים שלי) היו הולכים לעבוד, הסבתות היו מביאות את הנכדים (כי כל נכד זה ראש) בשביל לאסוף את המזון.

לעיתים נאלצנו לעמוד 4 שעות בתור בקור בשביל כיכר לחם. לא חוויות נעימות, אך מחשלות.

מאז, בכל הזדמנות שאני מזהה קומוניזם עסקי, אני משתדל ללמד אותם לקח.

הייתה איזה רשת אחת באדולט שעשתה פיקוח מחירים על הפרסום. זו הייתה רשת בעיקר של פופים.

ברשתות הפרסום יש את הקונספט של Floor Price, שזה פיקוח על המחיר הנמוך ביותר שאפשר לשלם על קליק. המחיר הזה לא נקבע מהיצע וביקוש. כלומר ביקוש נמוך, לא מוריד את המחיר.

עכשיו, ברשת הזו, היה Floor Prices שונים פר מדינה. לדוגמא אני זוכר שבשווייץ היה $10 CPM ועם זאת בברזיל היה $1 CPM.

ואם עושים קמפיין על כל העולם, מקבלים $1.5 או משהו כזה.

שמתי לב שכשאני רץ על כל העולם, אני עדיין מקבל ארה"ב וגם קצת שווייץ ומדינות מערביות אחרות.

שברתי את הראש, חשבתי איך אני יכול לנצח את הקומוניסטים ומצאתי את השיטה.

היה לי אופצייה לעשות Whitelist לפי כתובות IP.

הלכתי וקניתי דאטאבייס ב-$200 של מיפוי כתובות IP למדינות.

מצאתי את הבינדול מדינות שמביא לי את הFLOOR PRICE הכי נמוך. טרגטתי את הווייטליסט של המדינות שאני רוצה לפי כתובות IP.

ו-בום…. Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

ולדימיר איליץ' לנין יכול לקפוץ לי.

מאז, בכל מקום שאני יכול להריץ ווייטליסטים או בלאקליסטים של כתובות IP, אני עושה את זה. לא רק בשביל להתגבר על קומוניסטים.

זה מאפשר לי גם להוריד או לטרגט ערים בארה"ב שאני מוצא לנכון.

הנקודה היא, שאת זה אי אפשר ללמוד בקורס ולא במדריך וזה לא תמיד עובד. צריך לטעום את המרק וללמוד מה חסר בו. אם זה מלח או פלפל.

פיצול הצעות

בהמשך לנקמה שלי בקומוניסטים, אני רוצה לציין שכל מגבלה בקניית המדייה, פן אם היא מחזירות קומוניסטית או ממגבלה טכנית של הרשת היא הזדמנות לחוסר יעילות.

השוק יעיל רק כשיש מינימום מגבלות. כשיש מגבלות אפשר לאכוף אותן.

הייתה עוד רשת באדולט, שאני לא זוכר כבר את שמה.

אי אפשר היה לפצל שם את הטרגוט בין IPAD לבין IPHONE. אפשר היה להריץ IOS.

יכולתי להריץ את הצעת ה-IPHONE גם על IPAD, אבל טאבלט זה טראפיק הרבה יותר איכותי. מעבר לזה, לא היה לי יותר מידי יתרון תחרותי על אחרים.

בואו נגיד שהייתי במצב של Fair Clicks at Fair Prices, לא יותר מידי רווחי. לא שווה את הזמן.

מה החוסר יעילות שמצאנו? שהייתה הצעת דסקטופ, שכללה את האייפאדים כחלק מהדסקטופ.

ההפרש בין ההצעת מובייל לבין ההצעת דסקטופ היה משהו כמו 8X.

פיצלנו את הטראפיק אצלינו, בתוך הטראקר. קיבלנו Fair Clicks at Wonderful Price.

נקמת הקומוניסטים 2

אז יש את הרשת הזו Content Ad, הם עדיין קיימים ונכון לרגע זה אנחנו לא מפרסמים שם.

למה? כמו שאמרתי, אני סולד מקומוניסטים.

הפיקוח מחירים בקונטנט אד הוא מגוכח. יש שם פיקוח מחירים רציני…

תמיד היה…

אגב, אני רשום שם מפברואר 2013.

בכל מקרה, מישהו באינטרנט פרסם סקרינשוט שלו של האקאוונט ושמתי לב שה-Floor Prices שלו לא קיימים בכלל.

ישבתי כמה שעות… חשבתי איך…. ומצאתי דרך טכנית (אני לא אפרט אותה כאן כי זה מסובך מידי, זה גם לא עובד יותר) להוריד את ה-Floor Prices.

כשה-Floor Prices שלהם היו 30 ו-50 סנט לקליק, אנחנו שילמנו חצי סנט לקליק.

כמו שאמרתי. כל פעם שאני מזהה קומוניסטים, זה עושה לי אדום בעיניים ומרגיש לי צורך עז להכנס בהם.

לא תמיד זה מצליח, אבל כשזה מצליח, אני מרגיש טוב עם עצמי. לא איכפת לי גם מהכסף שאני מרוויח אחרי זה.

בכל מקרה, הייתי אומר שלרדת מ-30 סנט לחצי סנט זה אפילו לא FAIR. זה Wonderful Clicks at Wonderful Prices.

גם כשהקומבינה הזו נסגרה אני ממשיך לרוץ שם מידי פעם. כרגע אני לא רץ, אולי אני ארוץ בעתיד. נכון לעכשיו, לא.

יש עוד דרכים לרוץ שם, אבל הנקודה היא, שקומבינות כמו הקומבינה למעלה שהיא תופסת על כל האקאוונט היא נדירה מאוד.

תרגיל מסוג התרגילים הללו זה בונוס.

לרוב, הפעולה שצריך לקחת היא פעולה יותר נקודתית על קמפיין. להעלות קמפיין ולראות אם הוא צריך פלפל, מלח, פפריקה או שמן זית.

חסימת פאבלישרים על סטרואידים

זוכרים את MyLikes? אותה הרשת מהבינדול מדינות?

זו רשת שכבר לא קיימת, והנה הסיפור מדוע… לפחות כך אני רוצה להאמין…

אז לאחר שלמדנו להוריד שם את הבידים על ידי בינדול מדינות, רצינו עוד סקייל.

היינו רצים שם על Fair clicks at Fair prices. היה קצת רווח, אבל הוא לא היה משמעותי.

מה היה העניין איתם?

היה להם מעל 10,000 פאבלישרים, אבל הרוב היו פאבלישרים חרבנא, כמו בכל רשת.

העניין הוא, שחסימת פאבלישרים אצלהם היה אחד הדברים המתסכלים בהיסטוריה. החסימת פאבלישרים הייתה ידנית.

היינו צריכים לעבור פאבלישר פאבלישר, וללחוץ על כפתור PAUSE עם העכבר.

אם הולכים על חוק 80/20, אזי היינו צריכים לחסום 8000 פאבלישרים מתוך 10,000 על כל קמפיין.

מאחר והפעולה הזו היא כל כך סזיפית זה היה לוקח לפחות שנייה לחסום כל פאבלישר.

אז לחסום 8000 פאבלישרים אומר להשקיע 8000 שניות בקמפיין או שעתיים על כל קמפיין. אי אפשר באמת לנהל קמפיינים כך.

אז הזמנו באווטסורסינג כלי שעלה לנו $500 שמקבל אקסל, וחוסם את כל הפאבלישרים לבד.

זו הייתה הצלחה כבירה.

הכפלנו את ההוצאה שלנו עם MYLIKES פי 30X. אתם קולטים? מה שהיינו מבזבזים איתם בחודש הצלחנו לבזבז ביום.

למעשה, המפרסם השני הכי גדול שלהם, היה מבזבז ביום כמו שאנחנו מבזבזים בחודש.

הצלחנו לקנות Fair Clicks at Wonderful Prices.

בחלוף מספר חודשים, הם הגבילו כל קמפיין לחסימה של 30 פאבלישרים בלייפטיים של הקמפיין.

הם טענו שאנחנו יוצרים "פערי מעמדות" בין הפאבלישרים שלהם. כלומר, אנחנו דואגים לכך שמעט פאבלישרים ירוויחו טוב, ואחרים ירוויחו כלום.

מה אני אשם שהפאבלישרים האחרים לא מקנברטים?

זה היה די מצחיק.

במקום לשפר את האיכות של הפאבלישרים שלהם, הם האשימו אותנו… אז האשימו…

אנחנו הפסקנו לפרסם שם, והם פשטו את הרגל.

הכי מצחיק היה שכמה שהסברנו להם למה אנחנו לא מפרסמים איתם יותר, הם לא הבינו וכל הזמן רדפו אחרינו שוב ושוב.

בונוס: תעלות ביצור

ווארן באפט, תמיד אומר שהוא אוהב חברות עם תעלות ביצור (MOATS) והרבה פירהאנות בפנים.

וזו הסיבה שלא הצלחתי עם ACAI אם אתם זוכרים למעלה.

כיום, אני לא מריץ מוצרים שאין לי אקסקלוסיביות עליהם או מוצרים שיש לי שם התחייבות לעמלה משמעותית יותר גבוהה משאר האפיליאייטס.

זה לא כרוך במחשבים או במדייה באיינג. זה כרוך בעבודה עם ומול אנשים.

בגלל זה אני טס מספר פעמים בשנה לכנסים.

באסאי, לא הצלחתי כי היה לי חרא של עמלות. גם אם יש לכם את כישורי המדייה באיי הכי טובים בעולם, להצעה יש הכי הרבה משמעות בתחומים תחרותיים.

איך להמשיך מכאן?

אם עברתם כבר קילומטרז' מסויים ואתם מריצים באופן אקטיבי קמפיינים רווחיים, תדאגו לחפור תעלות ביצור ולשים כמה שיותר פירהאנות בפנים.

אם אתם קטנים, וצריכים לצבור קילומטראז', יש לכם כמה יתרונות עליי.

הראשון הוא, שאני לא קופץ על כל הזדמנות. לפעמים יש הזדמנויות קטנות שלא מעניינות אותי. כי עדיין, אני לא אפיליאייט בודד ואנחנו חברה שמשלמת משכורות, לכן יש משמעות גדולה יותר לגודל ההזדמנות.

מי שעובד מהבית לבד, יש לו יותר הזדמנויות. כי הגם הזדמנות קטנה, היא מספיק טובה בשבילו.

כך אני התחלתי.

אספתי הזדמנות, אחרי הזדמנות אחרי הדזדמנות, עד שצברתי מספיק קילומטראז' והצלחתי להגיע לליגת העל ולבסס את המעמד שלי.

אנחנו לא מתחרים. אנחנו לא יכולים להתחרות. ההזדמנויות שלנו שונות לגמרי.

אל תהיו מכבי חיפה. תהיו הפועל חדרה. תעלו מליגה ב' לליגה א'. אחרי זה תעלו לליגה הלאומית ואז לליגת העל.

וכשתגיעו לליגת העל, נקווה שהפועל חדרה תהיה כמוכם, ולא תקרוס מול בית"ר.

דבר אחד אתם צריכים לזכור…

תמיד תחפשו את ה-Wonderful Clicks at Fair Prices או את ה-Fair Clicks at Wonderful Prices.

אם אתם מתפשרים על זה, סיכויי ההצלחה שלכם יורדים משמעותית.

לקח לי כמה שעות ממש טובות לכתוב את הפוסט הזה. כי בכל פעם שכתבתי על דרך אחת שבה ניצחתי את השוק, קפצה לי עוד דרך ועוד דרך.

באמת שיש הרבה דרכים כאלה. כל הזמן יש עוד ועוד דרכים למצוא חוסר יעילות בשוק.

אתם רק צריכים להבין, שבתור מדייה באיירים זו המטרה שלכם. זה לא סתם לקנות פרסום (העיקר לקנות פרסום), אלא לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices.

לרוב, קמפיינים לא דומים אחד לשני וההזדמנויות משתנות בכל חודש. אם אתם תלמדו איפה לחפש, אתם תמצאו הזדמנות חדשה בכל פעם שהזדמנות הולכת.

כי בכל פעם שהשוק מתייעל קצת במקום אחד, הוא גם נחלש קצת במקום אחר.

זו הדרך היחידה בשבילכם לנצח את הנטפליקיסים והמובי פאסים.

כי המדייה באיירים של הנטפליקסים, לא מחפשים את האי יעילות. יש להם את ה-MOAT שלהם. יש להם את המימון של המשקיעים. הם לא צריכים לצאת ברווח מחר.

בצורה מסויימת, כל הקורסים הללו של המדייה באיינג הם די סבירים עבור חברות כמו נטפליקס.

כי נטפליקס לא צריכה Wonderful Clicks at Fair Prices, זו דאגה אחת פחות עבורם.

כשאתם מפרסמים בפייסבוק או בגוגל או בטאבולה או באווטבריין, אתם מתחרים בנטפליקס או בעוד מאות חברות שיש להן רישיון להדפיס כסף בבורסה. העלויות גיוס לא מעניינות אותן.

לשם השוואה, נטפליקס מוציאים מיליארד דולר בשנה על פרסום ו-10 מיליארד דולר בשנה על תוכן. אין להם שום אינטרס להשקיע משאבים בלייעל את העלויות פרסום שלהם.

אבל נטפליקס לא היחידים…. גם באדולט ואפילו בפופים יש חברות שגייסו כסף. יש היום חברות קריפטו שגייסו כסף.

המחירים בבורסה הם השתקפות של קלות השגת המימון.

אם הבורסה פורחת, זה אומר שקל להשיג מימון גם בשוק הפרטי. וזה אומר שלכולם קל להשיג מימון.

יש לי מידע פנימי מחברה שכבר לא קיימת, אבל כשהחברה הייתה מריצה פופים, היא הייתה מריצה אותם ב-CPA פי 3 ממה שהם היו נותנים לאפיליאייטס. זו הייתה חברה עם מימון.

גם באדולט תתפלאו, יצא לי לעבוד עם חברה ספציפית (באופן אקסקלוסיבי) עם חברה שקיבלה מימון חיצוני.

כשחברות מקבלות מימון, אנחנו לא יכולים להתחרות איתם במחירי הפרסום. גם אני לא עם התעלות ביצור הנוכחיות שלי.

לכן, במיוחד בתקופות כאלה, בהן הכסף מגוייס די בחינם, אנחנו צריכים להיות יותר חכמים.

יש לכם הזדמנות גדולה, תמיד הייתה ותמיד תהיה למתחילים הזדמנות גדולה.

במשך כל 11 שנותיי בתחום היו עליות והיו ירידות ותמיד כשהלכתי לכנסים, תמיד התחברתי עם אנשים שרק נכנסו לתחום. זה תמיד קרה לי.

בכל יום יש אנשים שמצליחים למצוא חוסר יעילות כזו או אחרת. הם לא תמיד מבינים שזה התפקיד שלהם.

אז הנה, אני אומר לך. רוצה להיות מדייה באייר מוצלח? תפקידך לחפש כל הזמן אי יעילות.

גם בפייסבוק ובגוגל יש כאלה…

כל הזמן…

התפקיד שלכם הוא לא לקנות מדייה, התפקיד שלכם הוא לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices

איך אני מוצא רעיונות?

אני פשוט קורא הרבה.

אני לא קורא כמעט על טראפיק או על מדייה באיינג. כבר אין לי יוזר ב-STM, חבל על ה-$1200 בשנה.

זה לא מעניין אותי….

אני נהנה לקרוא את אוריאל דסקל (עיתונאי בכלכליסט). אוריאל דסקל לדוגמא, כותב על ספורט ויעילות/אי יעילות בספורט. על כל כתבה שלו, אני שואל את עצמי, איך אני מיישם את זה בעולם המדייה?

אני קורא הרבה ספרים היסטוריים על שיווק. שתי השאלות הכי פופולאריות שאני נשאל הן: איך להתחיל והאם הבלוג שלי עוד רלוונטי. אז התשובה היא, הבלוג רלוונטי ולא רלוונטי. יש הרבה דברים שהתיישנו ולא אקטואליים, אבל אם אנשים יודעים לעשות הקבלה והתאמה להיום, אפשר למצוא זהב.

אני נהנה לקרוא ספרים על שיווק שנכתבו לפני 100 שנה. אז לא היה אינטרנט כמובן, ועדיין אני שואל את עצמי איך אפשר ליישם את מה שעבד על עיתון לפני 100 שנה באינטרנט? איך אפשר ליישם את מה שעבד ברדיו על האינטרנט?

אני אוהב לראות סרטים דוקומנטריים – מי שיש לו נטפליקס, אני ממליץ על הסדרה Genius. יש שתי סדרות כאלה. אחת דוקומנטרית השנייה היסטורית אבל מבויימת. אני מדבר על הדוקומנטרית.

ממליץ גם לצפות בסרט התיעודי של HBO על ווארן באפט. יש בסלקום טיוי, וניתן למצוא גם ביוטיוב.

הסדרה הדוקומנטרית הכי טובה שראיתי, הייתה The Men who built america. יש אותה ביוטיוב. סידרה מטורפת.

אני קורא הרבה ספרים על הבורסה. מעבר לעובדה שאני משקיע חובב, זה עוזר לי לשפר את החברה שלנו ולקבל החלטות יותר טובות. אני שואל את עצמי כל הזמן, באילו קריטריונים ווארן באפט היה משקיע בחברה שלי?

מה אני צריך לשפר בשביל שווארן באפט ישקיע בחברה שלי?

אני אוהב לקרוא דוחות כספיים. אפשר ללמוד כך הרבה על חברות, ולקבל רעיונות. הרבה פעמים חברות עולות על אי יעילות בלי לשים לב.

כך גיליתי שאחד המתחרים שלי מונפק בבורסה האוסטרלית. למדתי את הדוחות היטב, וזה עזר לי להבין מה צריך לעשות יותר טוב הלאה.

אני מקבל רעיונות מלקרוא את ה-Shareholder Letters של ווארן באפט וג'ף בזוס. בכללי, אני מקבל רעיונות כמעט מהכל, חוץ מהתעשייה. אני לא קורא כלום ולא מכיר את הבלוגרים של היום. אני פשוט חושב שברגע שהבלבויי המליץ על מנייה מסויימת, בפנטהאוס כבר מכרו אותה.

פעם קיבלתי רעיון ממש חזק שכן הצליח במקלחת, תוך כדי התבוננות ברווחים בין הבלטות.

והאמת? שאת הרעיון האחרון שעדיין לא יישמתי, קיבלתי מהווטרינרית שלנו.

כל אחד יכול למצוא את מקורות ההשראה שלו. הדבר החשוב הוא, תמיד לזכור שהתפקיד שלך הוא לא לרכוש מדייה, אלא לרכוש Wonderful Clicks at Fair Price.

נ.ב. כבר שמונה חודשים אנחנו עמלים על פרוייקט שאני סוף סוף אהיה גאה בו. זה לא און ליין מרקטינג, כך שאין מה לדאוג לניצני השקה. ברגע שהפרוייקט יהיה גמור (מקווה בתוך מספר שבועות, אנחנו כבר על קו הסיום), אני אציג אותו.

בלי לדבר בקודים. פשוט אשלח לכם כתובת לאתר שתוכלו לעיין בעצמכם.

נ.ב.2. אז מה המדינה הכי קטנה בעולם שהיה לי את ה-ROI הכי גבוה עליה?

נ.ב.3. מזל טוב לווארן באפט האחד והיחיד.

נ.ב.4. לכו לקנות Wonderful Clicks at Fair Prices

41 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. מתן   31 באוגוסט 2018 בשעה 20:37
    (#)

    יגאל החברה שלנו עלתה ב 250 אחוז בזכות פוסט אחד שלך "למה מיתוג זה זבל…"
    תודה על הכתיבה הנפלאה שלך!!

    • המיליונר בפיג'מה   2 בספטמבר 2018 בשעה 12:28
      (#)

      שמח שעזרתי…

      אמלק לכל מי שרואה את זה: הלקוחות בונים את המותג, אתם משמרים – לא ההיפך :)

      זה בדיוק מה שאנחנו עושים בפרוייקט שעובדים עליו מתחילת השנה.

      תודה על התגובה :)

  2. עדי ג.   31 באוגוסט 2018 בשעה 20:56
    (#)

    קראתי כל מילה, כל הכבוד על ההשקעה והפירוט, אכן נחה עליך המוזה…
    כיף לקרוא על הנסיון שלך והפתרונות היצרתיים שמצאת כדי לנצח.

    אני חושב שהנסיון לחפש אי-יעילות ולהיות שף לעומת טבח הוא הכרחי בכל זירה תחרותית.
    ביזמות ועסקים, החל ממדיה באיינג ועד הקמת דוכן פלאפל.
    בספורט תחרותי למשל אני ממליץ לך לקרוא על למה משפחת גרייסי הברזילאית הקימה את ארגון ה UFC ואיזה חוסר יעילות היא מצאה בתחום אומנויות הלחימה.

    התחרות בעסקים היא הרבה יותר קשה כאשר יש כסף זול וקל לגייס, זה מתבטא חלקית בעולם שלנו במחירי המדיה אבל זה נמצא בכל מקום.
    זה גם הרבה יותר קשה כשכולם מגלים את אותו "טריק" ועושים אותו דבר או כמו שקראת לזה – השוק ניהיה יעיל.
    לפעמים גודל ומשאבים יכולים לנצח על סמך זה בלבד (ראה נטפליקס מהדוגמא שלך).

    אז קורס בסיסי לא ילמד איך מפצחים את השיטה ומביאים roi חיובי לעסק קטן אבל זה רק בגלל שיש מעט מאוד שפים :)

    • המיליונר בפיג'מה   2 בספטמבר 2018 בשעה 12:31
      (#)

      תודה על התגובה.

      לדעתי נטפליקס מנצחים גי ג'ף בזוס מרשה להם לנצח בינתיים.

      התכונה הכי חזקה של בזוס זה סבלנות. הוא מחכה למעידה של נטפליקס, ברגע שהם יימעדו הוא יטרוף את הגופה.

      לדעתי ג'ף בזוס הוא ווארן באפט של הטכנולוגיה. הוא הרבה יותר משקיע מאשר יזם.

      ועוד נקודה למחשבה. אתר IMDB שייך לאמאזון. עם נכס כזה, הם יכולים לפרק את נטפליקס.

      נטפליקס מתנהלים בצורה לא יעילה בעליל עם הכספים לדעתי. הם פזרנים מידי. כרגע הבורסה מרשה להם להיות פזרנים, אבל הגלגל תמיד מסתובב לו.

      זו דעתי.

      תודה על התגובה. אקרא על ה-UFC :)

      • (#)

        מעבר ל-IMDB, לאמזון בעלות על כל אתר תוכן ראשי הקשור media type שקיים היום:
        Audiobooks -> Audible
        Movies -> IMDB
        Books -> GoodReads
        Games Streaming -> Twitch

        וכמובן שפתרון משלהם למוזיקה וסטרימינג לסרטים \ סדרות.

        יחד עם זאת, התמחור בשמיים והקאש פלואו מגעיל ;)

        • המיליונר בפיג'מה   8 באוקטובר 2018 בשעה 6:47
          (#)

          שמע,

          לפי וואליואציות קלאסיות של רוב משקיעי הערך, הם בהחלט יקרים. אבל לא רק שהם יקרים, הם גם תמיד היו יקרים, ולא היו זולים אף פעם לכאורה. כאילו תמיד OVERVALUED.

          אם אתה הולך לפי פיליפ פישר, שמבין כל משקיעי הערך, היה משקיע בחברות R&D, כמו מוטורולה שהחזיק בה 40 שנה. היו מס' נקודות כניסה, ולמזלי נכנסתי באחת מהנקודות כניסה הללו, והתשואה שלי די יפה עליהן.

          מעבר לזה, אם אתה עוקב אחרי במשך עשור, אתה יודע שאני אוהב לעשות דברים בדרך שלי. לטוב ולרע.

          אז יש לי דרכים משלי לעשות וואליואצייה לחברות מו"פ. אחת מהן זה לעשות קפיטליזצייה להוצאות מו"פ. כי מבחינתי הוצאות מו"פ זה לא הוצאה, זה השקעה.

          ווארן באפט דיבר במכתב של 73 אם אני לא טועה על OWNER EARNINGS. בתקופה ההיא לא היו מפרסים דוח תזרים, והמטרה שלו הייתה לחשב את הערך שהחברה מייצרת לבעלי העסק. בגדול זה דומה לתזרים חופשי של היום.

          העניין הוא, שלחברות טכנולוגייה תמיד יהיה ליקוי בתזרים, אלא אם כן אתה אפל (מחזיק גם בהם, ואף הגדלתי פוזיצייה שבוע שעבר)…

          אחת הסיבות המרכזיות לליקוי בתזרים זה הוצאות המו"פ. בדומה לווארן באפט, שמחפש חברות/עסקים עם FLOAT בשביל להשקיע הלאה.

          חברות טכנולוגיה משקיעות את התזרים בשביל לפתח מוצרים ושירותים חדשים.

          התשואה על מו"פ היא אקספוננציאלית. אני מנסה לשמור על יחס של 50:50 בין חברות מו"פ לחברות ערך קלאסיות. אפל אגב, היא INTERSECTION מעניין בנושא.

          בכלן מקרה, אם תסתכל על צמיחת הספר של אמאזון, זה דברים שלא רואים כל יום, אפילו לא אצל אפל:
          https://www.zacks.com/stock/chart/AMZN/fundamental/book-value-per-share

          דבר נוסף, זה העניין של ג'ף בזוס. הבנאדם איש עסקים מבריק. יצא לך לקרוא את ה-SHAREHOLDER LETTERS שלו? לא נופלים מבאפט.

          נוסף לכך, אני חושב שאנשים לא תופסים את אמאזון נכון. מבחינתי אמאזון לא עוד חברה. אמאזון זה ברקשייר האתוואיי של הטכנולוגיה. הם לא סתם חברת מוצר. הם חברת השקעות.

          ודבר אחרון, לפי הוואליואצייה האחרונה שלי על אמאזון, הערך התבוע שלה זה 1.02 טריליון. כך שיש עליה הנחה מסויימת, עם כי לא משמעותית.

          לכן אני לא מגדיל פוזיצייה. כמובן שוואליואציות זה עניין סובייקטיבי, ולא מן הנמנע שאני טועה בגדול.

          ואפרופו השקעות ערך. חלק מעניין השקעות ערך זה לדעת להצביע איפה החוסר יעילות.

          לעניות דעתי, אחד המקומות בהם יש חוסר יעילות זה בניהול סיכונים של התיקים.

          וולסטריט מסתכלים על מדדי סיכון טכניים (כמו בטות לדוגמא), אנחנו כמשקיעי ערך מסתכלים על מדדי סיכון פונדמנטליים.

          לעניות דעתי, כאן החוסר יעילות של השוק. באופן ניהול הפורטפוליו והסיכונים. מנקודת המוצא הזו, אין לי בעייה לקנות פוזיציות קטנות במניות שהן קצת OVERVALUED.

          אני מאמין בבחירת גודל הפוזיצייה ביחס לסיכון הפונדמנטלי. ולכן, אני מאמין שלאורך זמן אני אנצח את השוק.

          אם עד סוף השנה לא יקרה משהו קיצוני מאוד, זו השנה השנייה שלי שבה אנצח את השוק.

          מה שאומר ששנה הבאה הולכת להיות קשה, ואני מתכונן אליה בצורה דפנסיבית מאוד. כי אני גם מאמין גדול ב-REVERSION TO THE MEAN.

  3. ג'ייקוב פליפה   31 באוגוסט 2018 בשעה 21:28
    (#)

    ואו!!!!!!!!!!!!!

    איזה פוסט מטורף עם זוויות חשיבה אדירות.
    אני בכלל התחלתי בגללך בכל התחום הזה של און ליין מרקטינג.

    האמת יגאל יש לי שאלה מעניינת – כמה חשיבות אתה מייחס
    לקופירייטינג בשיווק שלך? האם יש לזה חשיבות? כי מהפוסט
    נראה שזה לא כזה קריטי לך, כי בכלל לא הזכרת את זה.

    דרך אגב מחפש עובדים בחברה?:)

    ומדהים שהמפוסט האחרון שכתבת שאין לך סיפוק ממה שאתה עושה,
    הלכת והרמת פרויקט שנותן לך משמעות לחיים.

    מדהים אחי.

    האמת ממש אשמח אם אפילו תחזור לפרסם עם תובנה אחת קטנטנה ויומית
    יש לך אחלה כתיבה, וחשיבה מעניינת.

    והטיפ שאתה מקבל רעיונות מדברים שהם לא התעשייה – הוא לגמרי ככה.
    אני גם בזמן האחרון בכלל לא אכפת לי מהתעשייה ואני קורא ספרים
    והרעיונות מגיעים מדברים אחרים בכלל.

    זה באמת ככה.
    במיוחד אהבתי את המשפט עם הבל בוי והפנטאהוז.

    אני בטוח שעוד הרבה הישגים אדירים לפנייך ובהצלחה :)

    • המיליונר בפיג'מה   2 בספטמבר 2018 בשעה 12:38
      (#)

      היי ג'ייקוב,

      תודה על התגובה. אין תשובה פשוטה לשאלה שלך.

      קופירייטינג זה תבלין. לפעמים יש לו משמעות, לפעמים אין לו משמעות.

      בפרוייקט שאנו עובדים עליו עכשיו, יש לו משמעות רבה.

      זה משתנה בפלטפורמה עליה אתה רץ. בגדול, החשיבות הכי גדולה של הקופירייטינג היא בעמוד ממנו הלקוח מוסיף ל-CART. מאחר ולרוב זה לא מוצר שלנו, אנחנו בוחרים מישהו עם קופירייטינג טוב.

      במקרה וזה חבר, אנחנו עוזרים לו לשפר את הקופי.

      לגבי הזמן שעבר מהפוסט האחרון.

      בוא לא נגזים לגבי משמעות לחיים. אני פשוט עובד על משהו שאני שמח לעבוד עליו ולא מתבייש בו.

      אני אתן לך דוגמא…

      במשך 10 שנים, לא הצגתי בבלוג שום עבודה שלי. האם אתה מצליח את ג'ף בזוס מסתיר את אמאזון ממישהו?

      זו המטרה שלי שלי לשנה. כבר בכתיבת הפוסט הקודם היה לי רשימת אפשרויות. זה משהו שהחלטתי עליו עוד לפני כתיבת הפוסט הקודם.

      כך שזה לא היה בפתאומיות.

      פשוט כיוונתי לשם, של לבנות משהו שאני לא אתבייש בו.

      לגבי עובדים בחברה, כרגע לא מחפש.

      שיהיה שנה טובה :)

  4. תומר   1 בספטמבר 2018 בשעה 16:06
    (#)

    אני מנחש שבמונקו אמנם היא השניה הכי קטנה בעולם
    ולא נראה לי שיש מה למכור לותיקן :)

  5. אדיר   3 בספטמבר 2018 בשעה 19:34
    (#)

    כמה שהתגעגעתי לפוסטים שלך, איזה פוסט מושקע:)
    נתת לי המון רעיונות ומוטיבציה לחקור יותר טוב את השוק שאני משווק
    בוא ולעשות עוד טסטים כדי להשיג קליקים במחירים כמה שיותר טובים.
    מלבד זאת אני חושב להתחיל לתרגם את המשפכים שלי ולשווק עוד מדינות.
    אתה חוזר להפעיל את הבלוג באופן קבוע?

    • המיליונר בפיג'מה   4 בספטמבר 2018 בשעה 19:34
      (#)

      היי,

      בשביל לתרגם את המשפכים לשפות, צריך להתאמן קצת. תנסה להריץ משפך באנגלית במדינות.

      תרגום הוא רק אופטימיזצייה.

      יותר חשוב לחקור מדינות מאשר לתרגם.

      ואני לא חוזר לכתוב באופן קבוע. כשיהיה לי משהו מעניין לכתוב, אני אכתוב, כמו בפוסט הזה.

      אבל לא מתחייב על התדירות.

      שבוע מצויין.

  6. דודו   3 בספטמבר 2018 בשעה 21:47
    (#)

    אהלן יגאל

    עוקב אחריך מ 2010 אבל לא עשיתי יותר מדי מאז.

    איך היית ממליץ לי להתחיל?
    מה כדאי להריץ ואיפה (לפי מה שהבנתי גוגל יחסמו אפיליאייט לינק).

    אהבתי את הדוגמה של ה רגסטרי קלינר כי זה בעצם פונה לכל מי
    שמשתמש במחשב.

    אני אדם מאוד טכני אם זה עוזר (מפתח תוכנה)

    תודה רבה

    • המיליונר בפיג'מה   4 בספטמבר 2018 בשעה 19:38
      (#)

      היי דודו,

      באמת שאין לי מושג איך לענות על התשובה הזו איך להתחיל.

      אני רק יודע שכל הזמן אנשים מתחילים, וכל אחד בדרך אחרת.

      אני כל הזמן פוגש בכנסים בחול, אנשים שרק התחילו, וגם ישראלים.

      אף התחלה לא דומה להתחלה אחרת. מה שכן משותף לכולם זה שהם התאימו את זה ליכולות שלהם. מאחר ואתה בנאדם טכני, ההתחלה שלך תהיה שונה ממישהו אחר. אבל זה לא אומר שחייב להיות טכני.

      שאלה יותר מעניינת, היא איך אתה רוצה לסיים?

      בהצלחה.

  7. גוצ'ה   3 בספטמבר 2018 בשעה 22:22
    (#)

    תודה רבה לך יגאל על פוסט כ"כ מושקע !!!

    קראתי כל מילה וכל משפט פעמיים כדי להבין את הדברים.
    אני כלכלן אשראי בעברי והחלק העיקרי של העבודה היה לקרוא דוחות כספיים של חברות (עוד לפני כוס הקפה של הבוקר). היום אני עובד במחלקת ניירות ערך וכל היום מסביבת לבורסות ומבין בדיוק למה התכוונת בנושא גיוס הון זול. לצערי לא לגמרי הבנתי את הצד של המדיה באיינג……

    כנראה יש לי עוד הרבה מה ללמוד, למרות שלקחתי כבר קורסים בשיווק אונליין וגם עכשיו לומד עוד קורס בנושא. חלק שלא יכול ללמוד ממך את התכלס.

    שוב תודה על הפוסט המרתק הזה.
    הלכתי לראות את The Men who built america.

    נ.ב
    היתי בטוח שהתכוונת למונאקו למרות שהוותיקן היא המדינה הכי קטנה.

    • המיליונר בפיג'מה   4 בספטמבר 2018 בשעה 19:40
      (#)

      היי גוצ'ה,

      מקווה שאתה נהנה מהסדרה התיעודית :)

      תחום השיווק אונליין הוא רחב מאוד, ויש יותר מדרך אחת לעשות דברים. עדיף להתמקד במשהו שאתה מתחבר אליו. אני מניח שזה יהיה משהו יותר אנאליטי.

      ולגבי הותיקן, יש שם הרבה גברים חרמנים :)

      בהצלחה.

  8. יניב   4 בספטמבר 2018 בשעה 10:33
    (#)

    בתור מתחיל בתחום קראתי את רוב הבלוג שלך ולמרות שחלק מהדברים כבר לא רלוונטי, המיינדסט וההלך מחשבה רלוונטים מאוד. החלטתי לאמץ את ההמלצה שלך ולהתחיל לקדם מוצרים מחוץ לצפון אמריקה. מלזיה זאת בחירה טובה? משתלם לקדם אותה בפייסבוק? נוטרה זה תחום טוב להתחיל איתו? אין איזה כלי אוטומטי שאיתו אפשר לבדוק מה מקדמים אפילאייטס אחרים במדינה מסוימת.

    • המיליונר בפיג'מה   4 בספטמבר 2018 בשעה 19:50
      (#)

      היי,

      אני לא יודע לגבי מלזיה.

      לא יצא לי לשווק שם כבר כמה שנים טובות.

      אני משתדל להתמקד במדינות מערביות יותר, ועם תושבים עשירים יותר.

      לגבי איזה תחום להתחיל איתו, באמת שאין לי מושג. גם בתוך הנוטרה יש לך הרבה אנשים. יש לך את החבר'ה של הטרייאלים, יש לך אנשי מכירה ישירה, יש לך אנשי איקומרס.

      באמת שאין לי מושג איך להתחיל שם.

      יוצא לי למכור תוספי מזון, אני התגלגלתי לשם, דבר הוביל לדבר. אגב, לגבי טרייאלים, אני לא עושה, לא עשיתי (יש מצב שהאסאי היה טרייאל, אבל אני כבר לא זוכר, אז לפחות מ-2009 לא עשיתי) וגם אני לא אעשה, אני לא חושב שזו קארמה טובה.

      בקיצור, כמה שאני רוצה לעזור, אין לי מושג אם זה תחום טוב. אני לא מסתכל על תחומים טובים מול לא טובים.

      כל תחום אני מנסה לחשוב איך אני יכול להוסיף את עצמי לשם. איזה אי יעילות אני יכול למצוא.

      כך בגדול נכנסתי לתוספי מזון. היה כמה דברים שחשבתי שאני יכול לעשות יותר טוב מאחרים.

      לגבי פייסבוק, אני חושב שהם לא אוהבים כל כך אפיליאייטס ולא מוצרי ניוטרה. ברמה הכללית.

      אני שולח לפייסבוק, כל דבר לאישור לפני שאני מעלה אותו.

      בתור ישראלים אגב, יש לנו יתרון מטורף על האחרים עם פייסבוק. לעניות דעתי, הצוות הישראלי הוא הכי טוב בעולם. והכי עוזר בעולם.

      פעם ברבעון בערך, הם עושים כנסים במשרדים שלהם בארץ, ממליץ ללכת ולהתחיל להתחבר עם הצוות.

      זה לא שהם יעזרו לך לעשות דברים שאסור, הם ישרים מאוד וקשוחים מהשאר בנושא הזה. הם פשוט יכוונו אותך ויעזרו לך להגיע לאן שמותר.

      לגבי כלים לריגול. אני מעדיף ריגול אנושי. משתמשים אצלינו במשרד נראה לי באדביט ואד סקטור לריגול. אני לא משתמש בזה. אני מעדיף ריגול סזיפי. ידני וגם עם הרבה דיבורים עם אנשים.

      בהצלחה.

  9. אלון גולדמן   4 בספטמבר 2018 בשעה 11:51
    (#)

    תודה רבה רבה על זה. פוסט נהדר מאוד.
    במידה ואתה מחליט לפתוח סוכנות פרסום, החברה שלי הראשונה בתור אצלך.

    שוב תודה מלך, אתה כותב נהדר, אנא כתוב יותר.

  10. אני   4 בספטמבר 2018 בשעה 19:04
    (#)

    בסוף הפועל חדרה ניצחה את בית"ר…

  11. אדיר   7 בספטמבר 2018 בשעה 15:43
    (#)

    עם תקציב מספיק גדול לרכישת טראפיק, אפשר לבנות איזה אלגוריתם machine learning שמנהל קמפיינים ריוחיים לאורך זמן לדעתך?

    • המיליונר בפיג'מה   7 בספטמבר 2018 בשעה 19:37
      (#)

      אני משוכנע שלא.

      אני מתעסק באלגוריתמים של פרסום מ-2013. אפשר לבנות אלגוריתמים שעוזרים לך בעבודה ומקלים לך על החיים. אבל לא שמנהלים לך קמפיינים.

      העבודה הכי קשה בקמפיינים זה הקריאייטיבים אגב.

      ועוד משהו, לגוגל ופייסבוק יש אלגוריתם כזה… קוראים לו הפיקסל וכל אחד יכול להשתמש בו.

  12. ריאן קנפילד   8 בספטמבר 2018 בשעה 12:56
    (#)

    הפיקסל של פייסבוק זה הדבר הכי חזק בפרסום כרגע.

    בהקשר הזה, הדבר היחיד שמפרסם צריך לדאוג לו זה דאטא ראשוני של מכירות. אחרי שלפיקסל יש מספיק מידע – שימוש ב audiences מתורגטים זה חסר טעם, מוריד את הכמות של הטראפיק הפוטנציאלי ומעלה את ה CPA.

    כל עוד יש דאטא בפיקסל, תשתמשו ב SUPER broad audiences, פייסבוק כבר תדע להביא את הקונים.

    לאורך זמן ה CPAים ירדו באופן משמעותי. יותר דאטא = יותר מכירות = CPA נמוך יותר.

    יצא לך לעבוד ככה לאחרונה ? מדבר על ה SUPER broad audiences…

    וכמובן לעשות טסטים לכמה שיותר מודעות, נראה שאת זה לקחת את זה לרמה אחרת :)

    • המיליונר בפיג'מה   8 בספטמבר 2018 בשעה 16:13
      (#)

      אהלן,

      תודה על התגובה.

      אני חושב שזה תלוי מאוד במה שאתה מקדם. אני לא הייתי שם את כל הכסף שלי על הפיקסל של פייסבוק.

      תחשוב על מצב ששני מפרסמים, עם אותו המוצר פחות או יותר, ועם אותו הדאטה פחות או יותר מריצים zero targeting (כך אני קורא למה שאתה קורא super broad audience).

      מי ינצח במצב הזה? מישהו חייב לנצח?

      הפיקסל של פייסבוק זה דבר מדהים, אבל יש דרכים להשתמש בו.

      אני גם חושב שאנשים מזניחים את חשיבות העמוד פייסבוק.

      אני חושב שלהשתמש בzero targeting יהיה טוב באחד משני המקרים הבאים:
      1. יש לך הצעה סופר גנרית (נניח משהו פיננסי או דיאטה), ומקנברט בצורה משמעותית יותר טובה מהתחרות.
      2. יש לך עמוד פייסבוק ממש גדול, מוצלח ומטורגט. נניח גרופון. לגרופון, יש עמוד מפלצתי. אבל הקהל לא סופר הומוגני.

      לעומת זאת אם תיקח עמוד בנישה גדולה יחסית בתוך דיאטה. Keto נניח. שם עמוד יחסית גדול יעשה פלאים.

      כמו שכתבתי, כל הדברים הללו הם תבלינים, וצריך לחשוב מה מתאים לעשות את המרק הכי טוב מבחינתנו.

      מהניסיון שלי, הפיקסל של פייסבוק זה מכונת ריטרגטינג על סטרואידים. במצב בסיסי, הוא קודם ינסה לעשות ריטרגטינג.

      תנסה לרוץ על zero targeting ולטרגט החוצה את כל מי שהיה אצלך כבר באתר, תראה שהתוצאה משמעותית, אבל משמעותית פחות מוצלחת.

      בדומה, תיקח את אותו הפיקסל, ותריץ את אותו המוצר על שני עמודי פייסבוק שונים. אחד גדול (עם קהל יעד רלוונטי) והשני נניח חדש-דנדש. תראה שהעמוד הגדול יינצח.

      אני משתדל תמיד למצוא דיעה שנוגדת את הסטטוס קוו, ולכן הדיעה שאימצתי לעצמי, זה שעמוד פייסבוק מוצלח הרבה יותר חשוב מפיקסל מדושן בדאטה.

      אני אגיד לך עוד משהו. חשוב שגם הדאטה על הפיקסל יהיה עכשווי. כלומר, אם היה לך שבוע פחות מוצלח מבחינת פרסום – הפיקסל איבד את המומנטום.

      זו הגישה שלי. אני תמיד מנסה להתמקד במשהו שהאחרים לא מתמקדים בו. רק כך אפשר למצוא חוסר יעילות.

      איכות העמוד, זה המיקוד שלי…

      בהצלחה.

      • ריאן קנפילד   8 בספטמבר 2018 בשעה 16:58
        (#)

        ״מהניסיון שלי, הפיקסל של פייסבוק זה מכונת ריטרגטינג על סטרואידים. במצב בסיסי, הוא קודם ינסה לעשות ריטרגטינג.

        תנסה לרוץ על zero targeting ולטרגט החוצה את כל מי שהיה אצלך כבר באתר, תראה שהתוצאה משמעותית, אבל משמעותית פחות מוצלחת.״

        מסכים, אבל יש עוד חלק שלא התייחסת אליו, שהוא אולי הכי חזק בפרסום בפייסבוק – לוקאלייק.

        הם הולכים על ריטרגטינג, ואם אטרגט החוצה את כל הגולשים, לפי מה שאתה אומר בעצם התוצאות לא יהיו אפקטיביות.
        זה נכון שהם ילכו על הריטרגטינג, אבל הם גם בונים לוקאלייק חדשים לקונים שלך ומשתמשים במקביל. ככל שיהיו יותר מכירות = הלוקאלייק שהם בונים יהיה הרבה הרבה יותר מדויק.

        הבסיס שלי בפרסום בפייסבוק הוא שהם ימצאו את הלוקאלייק בעצמם בצורה מדויקת. אם הפיקסל מכיל 100 מכירות, האלגוריתם שלהם ידע למצוא את המכנה המשותף ויתרגט את אותם האנשים גם תחת ה zero targeting. אחרי שיהיו לי 1000 מכירות – לאלגוריתם שלהם יהיה הרבה יותר קל למצוא לוקאלייק עוד יותר מדויק וכך הלאה.

        ובדיוק בשלב הזה הטרגטינג שלי יכול לבלום את הקמפיין במידה שהוא מגביל את פייסבוק למצוא קונים רק בטרגטינג שציינתי.

        הם מעסיקים את טובי המפתחים בעולם בתחומים של machine learning, deep learning וכו בדיוק בשביל אלגוריתם הפרסום. למה שאני אגביל אותם ?

        1. אתחיל בקמפיין מטורגט מאוד לנישה.
        2. אצבור מכירות (בשביל הפיקסל).
        3. מריץ קמפיין חדש במקביל של zero targeting.
        4. כשיש מספיק מכירות ודאטא לפיקסל (=CPA יורד בהדרגה בקמפיין הזירו טרגטינג), מפסיק את הקמפיין המטורגט מאוד.

        ואין שום קשר להצעה גנרית או לא, תן לאלגוריתם של פייסבוק לעבוד בשבילך :)

        • המיליונר בפיג'מה   8 בספטמבר 2018 בשעה 17:36
          (#)

          מזמן לא היה דיון מעניין כזה בבלוג :)

          אני חולק עליך בקטע הזה. פייסבוק היא לא האוייב כמו שהרבה מפרסמים נוהגים להתייחס אליהם.

          אם זאת, פייסבוק בראש ובראשונה צריכים לדאוג לבעלי המניות שלהם. כך גם האלגוריתם שלהם, צריך לדאוג לבעלי המניות.

          האלגוריתם עובד בצורה כזו שהוא מפיק את המיטב עבור פייסבוק ממיליוני המפרסמים שלהם.

          חלק נכבד מהמפרסמים (אבל ממש לא הרוב), יכולים לקבל את המיטב מהאלגוריתם.

          רק שאם כל המפרסמים היו מגיעים למצב שהם מפרסמים כמו שאתה מתאר למעלה, באופן אקראי חלק היום מרוויחים והרבה והרוב היו מפסידים.

          התפקיד שלך בתור מפרסם זה להגיע לנקודת איזון בין האלגוריתם של פייסבוק שנועד לשרת את בעלי המניות שלהם, לבין הצרכים שלך.

          תפקידך הוא להנדס גשר בין האינטרסים של פייסבוק לבין האינטרסים שלך.

          כל אותם המפרסמים ששונאים את פייסבוק, חיים בתחושה שפייסבוק חייבים להם משהו. אבל הם לא, הם חייבים לבעלי המניות.

          מפרסם טוב, לפעמים צריך להקריב מעט מהאינטרסים שלו, על מנת למצוא מכנה משותף עם האלגוריתם של פיייסבוק.

          בסופו של דבר, אם מה שאתה מתאר עובד לך. אני שמח בשבילך. המצב שאותו אתה מתאר הוא מצב אוטופי. אבל אוטופיה זה מקום שלא קיים.

          המצב האוטופי גם לא מתייחס למשתנים כמו קריאייטיב או העמוד פייסבוק שלך, וגם לא מתייחס לseed audience.

          אני משתמש בלוקאלייקים, ועושה זירו טרגטינג שצריך, אבל אין מתכון שעובד בצורה עקבית על כל נישה.

          יש גם משתנה נוסף, לא פחות חשוב של מה אתה מוכר… יש מוצרים שמצטלמים טוב, ויש מוצרים שלא.

          יש מוצרים שעדיף לפרסם עם מודעת וידאו, ויש מוצרים שעדיף לפרסם עם מודעת תמונה.

          יש קמפיינים שעדיף להריץ כפייג׳ פוסט, ויש קמפיינים שעדיף להריץ כלינק פוסט.

          יש יותר מידי משתנים, ובשביל זה נדרשת התערבות אדם שהאלגוריתם של פייסבוק לא יכול לפתור לבד.

          ושכחתי לדבר על תקציבים ועל בידים….

          לפעמים עדיף לרוץ באוטו ביד, ולפעמים עדיף לרוץ ביד ידני.

          תקציבים זה גם קטע מעניין… שבכלל אמור להגזר מהתכנית העסקית שלך. כמו לדוגמא מה אתה מפרסם בכל שלב בשנה.

          יש קמפיינים שהם evergreen ויש קמפיינים שהם עונתיים.

          יש כאן יותר מידי משתנים שהאלגוריתם של פייסבוק לא מנהל.

          ושכחתי גם לציין משהו שנקרא במאשין לרנינג model over fitting שקורה בפייסבוק אם אתה מסתמך יותר מידי על האלגוריתם שלו.

          תשאל את עצמך שאלה, נניח ויש לך פיקסל עם הרבה דאטה. ננניח ואתה נטפליקס והתקציב שלך הוא לא מוגבל. והקהל יעד שלך הוא כמעט כולם.

          נטפליקס מפרסמים במיליארד דולר בשנה, אבל מה מונע מהם להעלות קמפיין בפייסבוק ולשים תקציב של מיליארד דולר ביום? הרי לפי הגישה הזו, אפשר לקנות את כל האינוונטורי של פייסבוק. לא?

          ואגב, בנישות סופר תחרותיות, או אם אין לך aov מספיק טוב, הפיקסל של פייסבוק לא יביא לך תוצאות מספיק טובות לבד. בלי עזרה.

          אני לא יודע אם אתה מדבר בתיאוריה או מניסיון. אם זה מניסיון של כמה מיליוני דולר של פרסום. כל הכבוד, אני שמח בשבילך.

          אני לא הצלחתי להגיע למצב שבו אני נותן פיקסל לעבוד לבד. אני כן סומך על הפיקסל שלהם, אבל כמו שאמרתי, בעירבון מוגבל.

          אני מנסה לעזור לו כמה שאני יכול. והעמוד פייסבוק… זה משתנה חשוב.

          הפיקסל משתמש גם בדאטה שיש לך בעמוד פייסבוק. זה לא הפיקסל לבד. לעמוד פייסבוק יש פרמטר חשוב במכרזים.

          מקווה שעזרתי.

          • ריאן קנפילד   9 בספטמבר 2018 בשעה 0:53
            (#)

            לכלכת…לדבר רק בתאוריה על הדברים האלה בלי ניסיון לא שווה הרבה ;)

            בידים, לנדינג פייג׳, ad types, תקציבים וכו – בוודאי שאלה דברים שיד אנושית צריכה להתערב בהם, אין ספק בכלל. לא ניסחתי את זה נכון, זה נכון תמידץ

            לגבי האינטרסים של פייסבוק, זה חד משמעית נכון שהאינטרסים שלהם קודם כל הם לגבי בעלי המניות. אבל איך הם ירצו את בעלי המניות ? בכך שמפרסמים ישפכו יותר ויותר כסף אצלם. איך הם יעשו את זה ? ייעלו את האלגוריתמים שלהם כדי שהפרסום יהיה אפקטיבי יותר ומפרסמים ירצו לפרסם בעוד ועוד כסף. מפרסם שמפסיד וסוגר את הבאסטה לא עוזר להם.

            המשחק עובד לטובת שני הצדדים… פייסבוק היא בכלל לא האויב, להפך. ככל שאני כמפרסם ארוויח – כך ארצה לפרסם ביותר כסף. האינטרס שלהם הוא שהפרסום יהיה אפקטיבי מבחינתי.

            מודל אובר פיטינג בהחלט יכול להיות המצב, אבל מהניסיון שלי זה לא קורה.

            נטפליקס לא צריכים את כל האיוונטורי של פייסבוק, הם צריכים רק את הטראפיק של לקוחות שמעוניינים במוצר שלהם. בדומה לכל מפרסם בעולם. בנוסף, הסקייל של הקמפיינים שלהם זה חיסרון.

            יכול להיות שzero targeting לא נכון לכל מוצר, אישית אני מתעסק ב״מוצרים /שירותים״ עם profit margins ענקיים ו AOV שהוא לא כ״כ רלוונטי לרווחיות שלי…

            ֿהניסיון שלי מאוד חיובי בכל מה שקשור לפיקסל עשיר בדאטא + zero targeting. מה גם, שלא התעסקתי בעמוד פייסבוק כמעט בכלל – אז המידע שאתה מביא לגבי זה מאוד מעניין, בהחלט אבדוק את האימפקט של זה. תודה.

            • המיליונר בפיג'מה   9 בספטמבר 2018 בשעה 12:15
              (#)

              מה הaov והמרגין שלך?

              לגבי האלגוריתם של פייסבוק, ברור שהאינטרס שלהם הוא שיותר מפרסמים ירוויחו. אבל בפועל זה לא מה שקורה.

              יש לך התפלגות פארטו על הספנד. האלגוריתם שלהם לא יכול לשרת את כולם. הם צריכים למקסם רווחים בשורה התחתונה, אבל לא עבור כל מפרסם באופן פרטני.

              הדוגמא הכי טובה, זה שני אנשים מוכרים את אותו המוצר. עם אותם המרגינים. מי מהם לוקח את רוב האינוונטורי הרלוונטי?

              בכל מקרה, אני חושב ששנינו באותה הדיעה פחות או יותר. אני מאוד מאמין הפיקסל של פייסבוק. רק שאני בגישה שצריך לעזור לו.

              לפחות זה הניסיון שלי…

              בוא ניקח לדוגמא חנות בגדים. החנות בגדים היא די סטנדרטית, אין לה משהו מיוחד ויש לה שולי רווח סטנדרטיים.

              יש בחנות בערך 1000 פריטים. יש שם בגדים לקיץ ולחורף. יש שם בגדים לגברים, לנשים וילדים.

              איך היית מקדם חנות כזו?

  13. ריאן קנפילד   9 בספטמבר 2018 בשעה 23:01
    (#)

    לגבי פעילות שכרגע אני מריץ, AOV של עד 30$ (טסטים של טווחי מחירים שונים), והנתון היותר משמעותי מבחינתי זה Lifetime Customer Value מאשר ה Profit Margins. הרווח על העסקה הראשונית לא מעניין אותי, LCV זה הנתון היותר רלוונטי. מאמין שאתה מסכים עם זה.

    האלגוריתם שלהם בהחלט לא יכול לשרת את כולם, אבל פה כבר נכנס הגורם האנושי, בידים, לנדינג פייג, מודעות בלה בלה… שבגדול אלה יעשו את ההבדל בחנויות זהות לחלוטין.

    חנות בגדים שציינת, אתחיל עם קמפיינים סופר מתורגטים רק כדי לקבל המרות, זאת תהיה המטרה היחידה שלי, לא מסתכל על הרווח של הקמפיין בשלב הזה – רק להכניס כמה שיותר דאטא של המרות לפיקסל.

    אני מדבר מאקרו, אבל כמובן שיהיה אפשר לעשות לוקאלייק ל Site Visitors עם ריטארגטינג של DPA (שעובד כמו קסם), לוקאלייק של צ׳קאאוט וכו׳ – זה פשוט יעזור לי להביא מכירות ראשוניות לפיקסל במהירות גבוהה יותר. עדיין, לא מסתכל על הרווחיות בשלב הזה, זאת לא המטרה של הקמפיין הזה.

    אחרי 100-200 מכירות (הכל תלוי בנישה וב-AOV, סתם זרקתי מספר), אריץ קמפיין zero targeting במקביל ואעקוב אחרי ה CPA שלו. הקמפיין הראשוני כמובן עדיין ימשיך להביא מכירות. המטרה שלי בקמפיין החדש יהיה לראות ירידה בCPA שלו. במצב שתהיה ירידה, זה יעיד שיותר דאטא שנכנס לפיקסל = טראפיק יותר ממוקד שפייסבוק מצליח למצוא ע״י הדאטא שאני מכניס לפיקסל.

    בשלב הזה אתה כביכול במצב של עוד כמה אתה מוכן לשרוף (אגב לא בהכרח, הקמפיין הראשוני יכול להיות רווחי) בקמפיין הראשוני כדי להביא עוד דאטא לפיקסל, זאת המטרה שלי תהיה בתחילת הקמפיין.

    בגדול הנקודה שלי היא כזאת. הפיקסל נותן לי את האפשרות לתת לפייסבוק לעשות טרגטינג בעצמו על בסיס הדאטה. סומך יותר על האלגוריתם שלהם שימצא לי קונים מאשר לחשוב בעצמי של audiences שונים.

    שלא תבין לא נכון, הגורם האנושי יעשה את ההבדל בכל קמפיין. מוצר טוב, שירות לקוחות, אתר טוב, מודעות, בידים, scheduling, טסטים a/b וכו׳. כל מה שרציתי להעביר פה זה השימוש בפיקסל עשיר + zero targeting. עשה ניסיון על זה :)

    איך אתה היית בונה את הקמפיין ?

    שנה טובה חבר!

    • המיליונר בפיג'מה   10 בספטמבר 2018 בשעה 18:40
      (#)

      אהלן,

      שנה טובה אח.

      לא בכדי הבאתי את הבעייה מעלה.

      יש בה משתנה שיוריד מהשפעתו של הפיקסל. אני מסכים איתך בגדול שעדיף להסתמך על הפיקסל מאשר על בניית קהלים בעצמי.

      עם זאת, כן חשוב לדעת לשרטט את קהל היעד לפחות על הניר, גם אם לא בתוך הממשק של פייסבוק.

      הסיבה לכך? שלפחות על הנייר מדובר בחנות שפונה למספר סיגמנטים, או קהלי יעד שונים. יש לך אמהות, גברים, נשים מבוגרות, בני נוער וכו…

      במצב הזה, שימוש באסטרטגיה שאתה מתאר, הפיקסל יימצא את המכנה המשותף בין כל הפיגמנטים של הקהל וזה יגביל את הריץ׳.

      מאחר ולא מדובר בקהלים הומוגניים, המכנה המשותף יהיה רחב מאוד, מה שיוריד את האפקטיביות של הפיקסלים.

      על פי מה שאתה אומר, אתה מייצר מזון על סך 200 קונברזנים בערך. מאחר ומדובר פה במספר סיגמנטים של קהל, ה-200 הללו יהיו מבוזרים ולא אפקטיביים.

      בוא נניח שאתה מוכר טייץ לנשים, אבל אתה גם מוכר גופיות ספורט לגברים. אתה תקבל קהל יעד מעורבב בשניהם. כלומר חצי מהקהל יעד שלך לא יהיה רלוונטי בכל אחת מהקטגוריות.

      בעבר הלא רחוק, היה ניתן להכניס את הcustom audience של מבקרי האתר לתוך הaudience insights וללמוד אודות הקהל.

      בדרך הזו למדתי, שהקהל שלי שפונה על הנייר לשני קהלי יעד מנוגדים לחלוטין הוא די זהה. תחשוב על מצביעי טראמפ מול מצביעי הילארי. קרניבורים מול טבעוניים וכו….

      זה הסיכון בלא להכיר את הקהל שלך ולהסתמך על הפיקסל בלבד.

      דרך אחת להתמודד עם זה, זה לייצר שני עמודי פייסבוק שונים, אחד לכל קהל. יש לי הרגשה, לא מאוששת, שההיסטוריה אותה הפיקסל צובר איכשהו מקושרת לעמוד ממנו אתה קונה את הטראפיק. מאז התחלתי להשקיע בעמודים יותר.

      אני יודע שהפיקסל יכול לצבור דאטה גם מחוץ לגבולות העמוד, עם זאת אני די משוכנע שהדאטה שנצבר מפרסום אקטיבי בפייסבוק זה מזון יותר מזין עבור הפיקסל. זו רק השארה ולא מדע.

      לכן, הייתי ניגש לבעייה כזו מכיוון הסיגמנטצייה. קודם כל יש דרך לסגמנט את קהל היעד על ידי פיזור פיקסלים פר נישה. זה יכול לעזור. אני לא מדבר על custom conversions אלא פיקסל ממשי על כל נישה שיש לי בחנות.

      באופן הזה, הייתי בוחר רק בנישה אחת להתמקד בה ולהצליח בה, באופן דומה למה שתיארת.

      גישה שנייה שאני עובד עליה עכשיו ברגעים הללו (עם כי במקרה הזה, כל הקטגוריות של החנות הם קהל יעד הומוגני), זה לייצר רשימת אימיילים של הקהל הרלוונטי.

      המטרה הסופית שלנו בחנות, שהרווח בחנות לא יהיה תלוי בכח הפרסום שלנו בפייסבוק/גוגל.

      לכן רשימת מיילים הינה דבר קריטי.

      אנחנו לא מוכרים למיילים הללו כלום. רק סוקרים את הקהל על מנת לשפר את תוצאות הפרסום ובונים חומרים שיווקיים מהסקירה.

      למעשה, גם בשימוש שלנו במיילים, אנו לא נוקטים בשימוש קונבנציונאלי כמו שכל גורו מלמד. גם בעתיד, לא נשתמש במיילים על מנת למכור כל יום משהו אחר.

      נכון לכתיבת שורות אלה, אנחנו מביאים מיילים ב-42 סנט למייל בארה״ב. נשים 25+, עם נטייה חזקה ל-45+.

      אני מאמין שבסופו של דבר נגיע למצב של 35 סנט לאימייל. מבחינתי זה אדיר, שכן בתחילת הפרוייקט מצב פסימי היה $1.5 למייל, מצב ריאלי היה $1 למייל ומצב אופטימי היה $0.6 למייל.

      במקביל, אנו עובדים על עמוד הפייסבוק שלנו. לומדים את הקהל ומייצרים תוכן שייראבילי. בסופו של דבר, אם המטרה שלך זה להצליח בפייסבוק בתווך הארוך, הגודל כן קובע….

      כמובן שלא סתם גודל, אלא עמוד גדול הכולל את קהל היעד שלך. ועם כמה שיותר קבוצות חברים (טרגוט friends of friends הוא זהב מבחינתי בהקשר הזה, למרות הcpm הגבוה הנלווה לעניין)

      יש לי מכר, שיש לו עמוד של 2 מיליון איש אמריקאים, והוא לא עובד קשה מידי. עבד קשה בהתחלה, היום כל מה שהוא עושה זה dpa לכל מי שעשה לייק לעמוד ועוד קצת פוסטים מתוזמנים שמעלים את האנגייג׳מנט של העמוד.

      זו האסטרטגיה לייב שלנו לגבי חנות איקום שאנחנו מעלים עכשיו.

      הקטע עם המיילים הוא קריטי. הרעיון מאחורי איסוף מיילים בעוד מועד נובע מהגישה של המזון הכי טוב לפיקסל של פייסבוק, זה קונברזנים מחוץ לפייסבוק, שהפיקסל יכול לנכס לעצמו (attribution).

      בהקשר הזה, גם ריטרגטינג בכל הרשתות זה משהו הכרחי. הדרך הכי יעילה לדעתי לשפר את ביצועי הפיקסל, זה לגרום להם לעשות אטריביושן לא לקונברזנים של עצמם.

      ביום בו סוף-סוף נקבל את הסחורה של החנות (מקווה שתוך 2-3 שבועות), אנחנו הולכים להיות קצת יותר אגרסיביים במכירות במיילים (עם זאת בחלון זמן מוגבל של נניח סופ״ש).

      ההסתכלות הסובייקטיבית והמקורית שלי (כבר כתבתי שאני אוהב להיות שף :) ), היא שרשימת מיילים זה כמו (unrealized gains) בבורסה. וכמו שתרצה לממש רווחים בצורה אסטרטגית בבורסה, כך תרצה לעשות זאת עם רשימת מיילים.

      כמו שאמרתי, המטרה לתווך ארוך שלנו זה שהיכולת פרסום שלנו תהיה ערך מוסף ולא הערך עצמו, ולכן ההשקעה במיילים וגם ב-seo אגב.

      אני חושב שלא לקדם חנות איקום אורגנית זה פשע נגד העסק שלך.

      ובנימה זו, אם תרצה להפסיק להטריל עם המייל שהשארת בבלוג, אשמח לשתף עוד אסטרטגיות.

      שנה טובה וחג שמח.

      • ריאן קנפילד   10 בספטמבר 2018 בשעה 22:11
        (#)

        הרי בגדול המטרה היא ליצור ברנד עם authority, ברגע שהגעת למצב כזה…המכירות בהחלט יגיעו מעצמן. שילוב של מרקטינג ברמה גבוהה ותהפוך למפלצת.

        אני עדיין מאמין שהפיקסל יודע לעשות את ההפרדה בין הלוקאלייק לטייץ נשים והלוקאלייק לגופיות גברים. אולי אני מגזים – אבל בתאוריה מדובר באלגוריתם deep learning ברמה הגבוהה ביותר עם כמויות דאטא עצומות.

        מיילים התעסקתי פחות – רק לצבור רשימה של approved / declined transactions ולהשתמש בהם בשביל הריטארגטינג והלוקאלייק.

        התחשבות בעמוד פייסבוק בפרסום – התעסקות כמעט אפסית, אשים על זה יותר דגש.

        מבחינת SEO, זה משהו שזנחתי לחלוטין…מאז הימים של הhealth rebills שכל התחרות הייתה מי קונה יותר בקלינקס זבל. (ריאן קנפילד אגב… בטוח זוכר את הבחור)

        מיילים כunrealized gains – על אמת :)

        בהחלט אשמח לשתף אסטרטגיות מעניינות ולדבר על דברים…מייל צורף ;)

        • המיליונר בפיג'מה   11 בספטמבר 2018 בשעה 15:11
          (#)

          אני אומר לך בוודאות שהוא לא, במיוחד כשאתה עושה DPA רוחבי.

          אבל זה לא משנה, אני חושב שעדיף לבנות חנות לקהל יעד בודד מאשר חנות למגוון קהלי יעד.

          אני מניח שזה מה שאתה עושה.

          אין לי מושג מי זה רייאן קנפילד, אבל תעשה SEO.

          בהצלחה :)

  14. MichaelDawn   19 בספטמבר 2018 בשעה 21:29
    (#)

    היי יגאל, אני קורא את הבלוג מ-2014 למרות שעד עכשיו "לא היה זמן להתחיל"
    שני הפוסטים האחרונים שלך החזירו לי את התשוקה להצליח!
    רצית לדעת אם יש לך איזה אתר או קורס אמין שאתה ממליץ להתחיל ממנו?
    אני יודע שיש הרבה חרא בחוץ
    ואף אחד לא מגלה את הטריקים הטובים שלו
    בכל זאת מחפש משהו בסיסי שיתן לי איזה קומנד סנס בתוך כל הבלגן שיש ב2018

    • המיליונר בפיג'מה   8 באוקטובר 2018 בשעה 6:23
      (#)

      זה הכל תלוי בתקציב שלך, הזמן הפנוי שיש לך, ביכולות שלך ובציפיות שלך.

      יש הרבה כיוונים ללכת אליהם, אבל זה הכל תלוי בך.

  15. (#)

    תודה, פוסט מעולה.
    ההקבלות לתחום ההשקעות ערך ממש במקום ומדויק. ממליץ אגב על הספר "כדור השלג", הביוגרפיה המקיפה ביותרעל חייו של וורן באפט. כמו הדוקו של HBO, רק מעמיק הרבה יותר.

    עוד ספר מעולה בתחום, של משקיע בשם Howard Marks, בשם The Most Important Thing. הוא מאותו ה"בית ספר" של גראהם יחד עם Seth Klarman ועוד רבים וטובים.

    אגב, המילה במשתמשים בה בעברית בהקשר של השקעות ערך ו-Moat היא 'חפיר'.

    Peace ותמשיך לכתוב, עוקב אחריך כבר עשור וברמה מסויימת שינית את חיי :)

    • המיליונר בפיג'מה   8 באוקטובר 2018 בשעה 6:22
      (#)

      היי,

      תודה על ההמלצה, לא מכיר את הספר ואוסיף אותו לרשימת הקריאה שלי.

      את כל הספרים על ווארן באפט, פלוס הדוקומנטרי של HBO (יש בסלקום טיוי), פלוס כל הראיונות שיש לו ביוטיוב, כבר ראיתי (אובססיבי קצת :) ).

      לגבי "חפיר", תודה… אני קורה באנגלית בדרך כלל, אז אין לי מושג על מושגים בעברית.

      תודה על הספר, ותמיד שמח לעזור.

  16. יגאל   9 בנובמבר 2018 בשעה 23:29
    (#)

    אחלה כתבה

    1.לוקסמבורג?

    2.הפרוייקט שלכם זה כנס/ מדריך/ חלל עבודה משותף למפרסמים

    3.למה אתה לא חושב הפוך, תראה למי יש Lifetime Value הכי גבוה עם מרג'ינס מכובדים, תיצור שם מוצר (אם זה פיזי תביא מנהל ייצור ואם זה תוכנה תביא מפתח) ותתחיל להתחרות בגדולים. בשרשרת המזון של העסקים אתה עושה נמצא בלב ליבו של הג'ונגל, באינטרקציה עם הלקוח. אתה יודע לפרסם, לקנברט, קופי, וכל מה שצריך בשביל לגרום לההוא ברכבת להוציא בשושו את האשראי רק בשביל לא להפסיד את הדיל של החיים שלו… משקיעים מחפשים בנרות אנשים כמוכם, כל החברות נופלות כי יש להם הכל חוץ ממישהו כמוך. תראה את ראסל בראנסון, עם כל הכבוד המוצר שלו אשפה אבל הוא יודע "למכור" והביא מוצר סבבה. אם הוא היה משיק סמארטפון אני מבטיח לך שזה לא היה נופל מה OnePlus שהתחילו בתור OEM מה שאומר הדפיסו לוגו על מוצר קיים.

    שיהיה הרבה בהצלחה ותעדכן אם לוקסמבורג זה המדינה ;)

  17. אור   16 בנובמבר 2018 בשעה 23:07
    (#)

    היי יגאל
    איך אפשר להתייעץ איתך בפרטי?

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!