כל מי שאי פעם חווה את החווייה החווייתית של להיות חייל בצבא ההגנה לישראל, ודאי בשלב מסויים בחיים שלו שינן את המשפט הזה בע"פ. מאז השחרור שלי מצה"ל, הועשר הרבה אורניום בחווה סודית כלשהי באיראן, והייתי רוצה להגיד שגם זרמו הרבה מים בכינרת, אבל אני לא רוצה לשקר. כל כך הרבה דברים קרו, עד ששכחתי לגמרי שאתמול, לפני שנה בדיוק היה ערב סוכות, ובערב מיוחד זה הזדכיתי על החוגר, ויצאתי לדרך חדשה.
בעודי כותב את הדברים הללו, עוברת בי צמרמורת חזקה, כי מכונת הזמן מחזירה אותי 367 ימים אחורה (שנה מעוברת + כותב ביום איחור), לאותם ההרגשות, לאותם התהיות, ולאותה הפוסט-טראומה. כשהייתי חייל, היו לי הרבה תוכניות לקראת השחרור. ראיתי את העולם שלי בצורה שונה לגמרי ממה שאני רואה אותו עכשיו, וזו נוסטלגיה שכיף להיזכר בה.
מה היו התכניות לאחרי הצבא?
בדיוק ברגעים האחרונים שלי בצבא, בחודש-חודשיים האחרונים, "תכנית החיים" שלי הייתה ברורה לי מאוד. מהסיבה הזו, אפשר להגיד שספרתי את הדקות שלי עד הסוף. המחשבה הייתה קודם כל להשתחרר, ולאחר מכן לעבוד כמתכנת בחברת היי-טק כלשהי. להרוויח משכורת של 15K-20K ש"ח, כמובן לקבל גם רכב, ובמקביל לנסות ולבנות סטארט-אפ כלשהו. אולי אפילו להתעסק בשיווק תוכניות שותפים (אחרי שנכשלתי בתחום בשנת 2005, חיכיתי רק שיהיה לי כסף להתחיל שוב).
עם המחשבות הללו, ביליתי את כל חופשת השחרור שלי. מעבר לזה, אמרתי לעצמי שאני אפילו לא צריך חופש אחרי השחרור, ולכן הייתי מעוניין להתחיל לעבוד מיד עם סיום הצבא. כך, בזבזתי את כל השבועיים של החופשת שחרור שלי, בשביל ראיונות עבודה. זו הייתה תקופה אינטנסיבית מאוד, אשר בה עברתי בערך 30 ראיונות עבודה, בהרבה חברות היי-טק מובילות. האינטנסיביות הייתה כל כך גדולה, עד שביום מסויים אחד היה לי 4 ראיונות עבודה.
כמו שציינתי קודם, השכר אשר דובר עליו בכל העבודות היה 15K-20K ש"ח, ואפילו הייתה עבודה עם הרבה יותר. מכל הראיונות עבודה הללו, היו 2 חברות שאליהם מאוד רציתי להגיע, והבעיה הייתה, שאלו היו 2 החברות היחידות שלא התקבלתי לשם (וטוב שכך). שאר העבודות, אליהם כן התקבלתי, היו בסדר, אבל לא באמת התלהבתי ללכת לעבוד אצלהם (וטוב שכך).
תוכניות זה יפה, אבל מה עשיתי?
בסופו של דבר, עם השחרור פתחתי עוסק מורשה על מנת לבנות אתרים כפרילנסר. וכך, התחלתי לבנות אתרים. המטרה הייתה להקים חברה גדולה בסדר גודל עולמי בתחום בניית האתרים. וכך פעלתי במשך חודשיים, ועשיתי את הכל על מנת לקדם ולמתג את החברה. אפילו הצלחתי להגיע למצב, שיש לקוחות שאני אומר להם לא. אפילו הגעתי למצב, שאני מעסיק פרילנסרים.
אבל עדיין, שיגעה אותי העובדה, שבשביל להרוויח שקל, אני צריך לכתוב שורת קוד. ובדיוק בשלב הזה, הגיע הרעיון של המיליונר בפיג'מה. התחלתי לחזור לאט לאט להתעניין בתחום השיווק באינטרנט, ובסוף החלטתי שלא מספיק להתעניין אלא צריך גם לפעול. נשבעתי לעצמי שלא משנה מה יהיה, אני אצליח בתחום השיווק תוכניות שותפים. ולשמחתי צדקתי.
מה-1 לינואר, ועד היום, או יותר נכון עד אתמול, יום השנה לתחילת החיים האזרחיים שלי, עברתי כל כך הרבה. לקחתי כל כך הרבה החלטות שכל מי ששמע עליהן ישר התחיל לירות חצים, אבל בסופו של דבר ההחלטות הללו הסתברו כהחלטות חכמות וטובות.
מה גרם לי לשנות את דעתי?
סוגייה שלא דנתי עליה עם רבים, היא מה גרם לי לשנות הכל. לאחר שהשקעתי את כל חופשת השחרור שלי בראיונות עבודה, וקיבלתי הצעות עבודה עם משכורות גבוהות מאוד, למה לא בחרתי במסלול שהיה כל כך צפוי שאני אבחר?
מאחורי הפעולות שלי בסופו של דבר ישנם מספר הסברים, אבל ההסבר האחרון הוא המצחיק ביותר, והוא היה גם הקש ששבר את גב הגמל.
ההסבר הראשון הוא, שרציתי ללכת לעבוד מההתחלה רק על מנת לחסוך כסף שאני אוכל למנף את עצמי בעזרתו בעתיד. כלומר שיהיה לי כסף להשקעה בנדל"ן/סטארטאפ/שיווק שותפים/וואטאבר. העניין הוא, שיצא לי להכיר כל כך הרבה אנשים שזה בדיוק הטיעון שלהם. והיום, אחרי 20 שנה שהם בהיי-טק, הם עדיין עם אותו הטיעון, לא מסוגלים להשלים עם העובדה שסטארט-אפ כבר לא יהיה להם. אני אמנם אומר "טיעון" אבל למעשה זהו תירוץ של עצלנות, כי הכי קל לעבוד בשביל מישהו, כי כשצריך לעבוד בשביל עצמך צריך באמת לחשוב. כשהבנתי את זה, התחלתי לחשוב על אמת, ולא רק בתיאוריה.
את ההסבר השני כבר סיפרתי בעבר, ואני אמשיך לספר אותו כל החיים. פגשתי בנאדם חכם מאוד, שאמר לי דבר פשוט: "אם אתה רוצה להיות בנאדם רגיל, תעשה את הדברים הרגילים. אבל אם אתה רוצה להיות בנאדם מיוחד, תעשה דברים מיוחדים". המשפט הזה עד היום מהדהד לי בראש, ובאותה תקופה מבחינתי "ללכת לעבוד בהיי-טק" היה הדבר "הרגיל" לעשות.
והקש ששבר את גב הגמל היה ראיון עבודה כלשהו. למען האמת, לא הלכתי אליו אפילו. מה שקרה הייתה לי הצעת עבודה מעניינת מאוד עם Relocation לארה"ב. עצם העובדה שזה Relocation, לא הלהיבה אותי כל כך, מאחר והעבודה לא נשמעה לי מעניינת מאוד. בכל מקרה, לאחר שניסו לשכנע אותי לבוא לראיון עבודה, כי נמאס לי כבר מראיונות עבודה, הם הצליחו. בדיוק לאחר שהסכמתי, אמרו לי להכין לראיון עבודה 2 מצגות פאוורפוינט באנגלית, ולהתכונן להציג אותם באנגלית – כל מצגת 30 דקות.
כהרגלי, כמובן שדחיתי הכל לרגע האחרון. וכשהגיע הרגע האחרון, שזה אומר רגע לפני המצגת צץ לי דייט כלשהו. כמובן שהחלטתי לדחות את בניית המצגת לרגע הממש אחרון, והחלטתי לצאת לדייט, לא לישון בלילה, ולבוא בבוקר לראיון עבודה עם המצגת.
הדייט נגמר לו, חזרתי הביתה, והגיע הזמן לעשות את המצגת, כמובן עכשיו העניין מסובך יותר. כי אני עייף ותחת השפעה קלה של אלכוהול, אבל המשכתי לנסות. עד שלבסוף, אמרתי: "WTF?!?!?! עוד לא התחלתי לעבוד אצלהם, והם כבר נותנים לי שיעורי בית?!?!?", וזה היה הרגע שבו גיליתי שאמנם השתחררתי מהצבא, אבל לחופש עדיין אין תאריך. כי ההבדל בין שירות בצבא, ועבודה בחברת היי-טק, זה רק המדים והמשכורת. בדרך הזו, אני לעולם לא אהיה חופשי!
יום למחרת כבר הלכתי לרואה חשבון…
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
יאללה איזה קטע אני בדיוק מחר הולך לרואה חשבון בשביל לפתוח את העסק סוף סוף אחריי שדחיתי אותו 8 חודש בגלל אותן תירוצים של "להישאר בחברה ולחסוך כסף לתוכניות שותפים", הפעם מחר זה מחר…
שיהיה המון בהצלחה…
מר פיגמה יקר,
אשמח לקבל ממך תשובות לשאלות שלי 2 פוסטים למטה
והכי חשוב- חג שמח!
עניתי על מה שיכולתי לענות…
אני מקווה שעכשיו יקום המיליונר הבא לא אחרי צבא, אלא אחרי 30 עם ילדים ויראה איך אז עושים את זה,
מי מרים את הכפפה?
אני בדיוק מתאים לתאור שלך רק תוסיף גם הרבה שעות עבודה ואחריות כשכיר.
אני עובד על זה.
בנתיים בחודש הכי טוב שלי הכנסתי מעל 7000 נטו מקמפיין אחד
יש עוד הרבה עבודה.
לילה טוב.
יוני.
אני מקווה שיקום יותר מאחד, ללא קשר לגיל, וללא קשר למין, וללא קשר לסטטוס…
אני עדיין לא הצלחתי להבין על איזה חופש אתה מדבר?!
אם אני זוכר נכון בחודשים הראשונים עבדת 16 שעות ביום, ומי יודע כמה אתה עובד עכשיו…
בעוד אני אחרי9 שעות יכול ללכת הבייתה ולשחק עם הילד.
אני לא רואה את עצמי מצליח לעבוד מהבית כשהילד מתרוצץ לי בין הרגלים.
אז אין לך בוס… ביג דיל!
מי אמר שבוס זה דבר רע?
לפעמים להניע מהלכים בתוך חברות ענק זה הרבה יותר מספק מלשבת בבית ולרפרש את הקליק בנק.
אתה קורא לזה חופש כלכלי? בינתיים המסע נראה כמו עבדות לכסף.
חג שמח ושנה טובה!
צא מהסרט!
"תמצא עבודה שאתה אוהב, ולא תעבוד עוד יום בחיים"
אייל היקר
אתה צודק לגמרי. עבורך – להיות שכיר זה כנראה הדבר הנכון.
זה נוח, זה נעים זה חמים ואולי אפילו (אם כי לא בהכרח..) – יותר בטוח.
אבל זה רק בגלל שאתה לא יזם. יזמים לא מחפשים ביטחון. יזמים מחפשים אתגרים. יזם אמיתי מעדיף להרוויח 1000 שקל מהעסק שלו על פני 10000 שקל מהעסק של מישהו אחר. הפיג'מיסט יכול, בהינד עפעף, לעבור לחברת תכנה ולהרוויח משכורות
מפוצצות. אבל את המשכורות המפוצצות האלה יעניק לו יזם אחר, כזה שהיו לו את הביצים להתחיל מלמטה ולעבוד קשה.
קל להיות שכיר, קשה להיות יזם. אבל כשהעסק ממריא – הרבה יותר קל להיות יזם ואז גם מגיע החופש, חופש אמיתי – כזה ששכיר מעולם לא יצליח לחוות באמת – טוב, אולי בפנסיה.
שיהיה בהצלחה בעבודה מתשע – עד חמש
אהלן,
בוא נתחיל מזה שאני עבדתי בהיי-טק, וזה שאתה אומר שאחרי 9 שעות אתה הולך הביתה לילדים, אתה לא דובר את כל האמת. אמנם לפי החוזה אתה עובד מ-9 עד 18:00, אבל אם אתה יוצא ב-18:00 לא מסתכלים עליך בעין יפה, כי אתה לא מביא את הערך המוסף.
דבר שני, אני עובד 16 שעות מבחירה, ישנם ימים שאני לא עובד בכלל.
מתוך 9 החודשים אשר עברנו בשנת 2008, הייתי 4-5 בחו"ל.
ובסופו של דבר, בידי כל אחד קיימת הבחירה, אני שמח מהבחירה שלי, אתה שמח מהבחירה שלך. שנינו שמחים, מה רע?
עדכנתי את הכתובת יעד ושכחתי לעדכן את הכתובת לתצוגה איתה מייד גוגל מיהרו להודיע לי שאני עבריין שעבר על החוק פסלו לי את המודעה ושוב אני לא יכול להעלות שום קמפיין כרטיס האשראי שוב דוחים אותו ..
מה קרה להם נידפקו? אחרי שעבדתי איתם כשנה בחודש האחרון הם נידפקו לגמריי ולא מאפשרים לי לעבוד לא קרה לכם גם שאמרו לכם המודעה או המילה פסולה ולא אפשרו לכם לעבוד?
הלכתי לפייסבוק וזה בכלל סיוט! יש להם איזה מיליון חוקים לניסוח מודעה נכון מילות היעד חייבות להיות מותאמות למילות שכבר חיפשו אחרת זה לא נותן לי להשלים ומילות בעיברית זה לא נתן לי למצוא בקיצור המצב חרה כבר חודש אני בלי הכנסות
יש לך 2 ברירות בחיים:
1. להיות קורבן, ולהתבכיין.
2. להיות המוביל, ולמצוא פתרונות.
אתה חושב שאתה המפרסם היחיד בגוגל, וגוגל מתנקלים לך?
שלום לך המיליונר בפיגמה,
אני בלוגר עם מספר בלוגים אשר פועלים בעיקר לקהל יעד בארה"ב.
יש לי שאלה שאני מקווה שעברת את הסוגיה הזאת עם הרואה חשבון שלך.
אני אתאר את הפעילות האינטרנטית שלי:
אני טוען כבר הרבה זמן שההכנסות שלי מהאינטרנט (שהן משמעותיות) הן למעשה הכנסות פסיביות.
כלומר, הבלוג מביא את ההכנסה ( מפירסומות ) מעצם העובדה שלמאמרים יש את הפופולריות שלהם בעולם. כלומר, אני לא עובד בשביל להביא את ההכנסה אל הבלוג מרגע שהמאמר קיים בבלוג.
וכמובן שאין "עבודת תחזוקה" על מאמר קיים (מה שהרבה אנשים חושבים שקיימת בבלוג).
טענתי – אני לא רואה הבדל בין ההכנסה הזו להכנסה מהשכרת נכס, תיקי ביטוח חיים של סוכן ביטוח או כל הכנסה פסיבית קיימת אחרת.
העניין הוא, לפי הבנתי והבנת הרואה חשבון שלי, שאין חוק או תקנה במס הכנסה לגבי הכנסות מהאינטרנט כהכנסה פסיבית. אבל, לגבי השכרת נכס כן יש תקנה שמדובר בהכנסה פסיבית.
ההבדל בין המיסוי כידוע הוא 20% מול עד 50% (כשלא נחשב כפסיבי).
אני עובד עם רואה חשבון שאין לא ניסיון בתחום האינטרנט.
שאלותי – האם נגעת פעם בסוגיה עם רואה החשבון שלך? אם כן, האם הצלחת לפתור את הבעיה מול מס הכנסה? האם אתה יכול להמליץ לי על רואה החשבון שלך.
בברכה ותודה
זיו
אהלן זיו,
המון תודה על התגובה. זו שאלה מצויינת…
אני משלם על זה כמו על עבודה רגילה ולא כמו הכנסה פסיבית, אני אשאל את הרו"ח שלי, ואם התשובה תהיה מעניינת אני אכתוב על זה פוסט.
בכל מקרה, אפשר לנצל את העובדה דווקא למינוף. שכן, על קניית אתר מקבלים הוצאה מוכרת מלאה, ולא מתייחסים לזה כהשקעה…
בהצלחה.
לא ידעתי שקניית אתר נחשבת להשקעה. אבל מי רוצה לקנות אתר? אני לא…
אני בונה אתרים מוצלחים מאד.
עדיין לא ניסיתי למכור – אגב, כשאמכור, זה יחשב כהכנסה הונית עם מס של 20%.
ואתמול + היום, ביררתי עם רואי חשבון נוספים לגבי האפשרות שמס הכנסה יכיר בהכנסה כפסיבית והבנתי שהסיכוי אפסי בין היתר בגלל שאין לי עיסוק אחר שנחשב עיקרי.
כנראה ייקח זמן עד שמס הכנסה יבין את אופי העיסוק באינטרנט ועד שיבוא דון קישוט ויילחם מולם.
בינתיים, אני אלך לים ולבריכה והאתרים יעבדו ואני יחפש מתחת לאדמה הוצאות מוכרות (שאין לי…).
אמנם הפוסט הזה נכתב מזמן,
אבל מאוד התחברתי אליו.
מיד אחרי הצבא התחלתי לעבוד בהייטק, עם אותן מטרות.
כל פעם רציתי לעשות משהו של עצמי וזה פשוט לא קרה כל עוד עבדתי.
לפני 3 חודשים עזבתי הכל והתחלתי לעבוד על 3 פרוייקטים.
שבוע שעבר גיליתי את הבלוג שלך, ואני לא יודע איך מתקדמים העניינים כי החלטתי לקרוא לפי הסדר הכרונולוגי….קראתי בשבוע 9 חודשים
, למדתי המון!
תודה רבה לך, ואני מקווה שהצלחת !
שלום לך הייטקיסט בדימוס,
תודה לך על הקריאה והמחמאות.
שיהיה לך המון בהצלחה בהמשך.