בפוסט על יצירת לידים, כתבתי שאין מתנות. בכל המתנות שמקבלים, האינטרס הוא לקבל ממך (הלקוח הפוטנציאלי), את הפרטים. אז, היום, נזכרתי דווקא שכן יש מתנות מידי פעם. כלומר, לפעמים האינטרסים של בעל חברה/עסק ושלך מצטלבים ואז יש תועלת לשני הצדדים, ואתם אפילו לא מתבקשים להשאיר שם או פרטים אחרים.
לפני דקות אחדות, חזרתי מפגישה עם הרואה חשבון שלי, שבה באופן סופי פתחנו לחברה בע"מ שלי תיק במס הכנסה ומע"מ. בכל מקרה, זה לא העניין… בחזור, כשהשמש והחום כבר ממש העבירו לי את בלוטות הזיעה להילוך חמישי, נתקלתי בהתקהלות ברחוב. ממש עניין אותי אם מחלקים שם זהב, כי ההיסטרייה הייתה המונית.
מסתבר שזו איזה בחורה חמודה, שעובדת בשביל חברת "קוקה קולה" ומחלקת קוקה קולה Zero (משקה דיאט חדש) לכולם, מבלי שתעשו משהו. אני איכשהו הצלחתי להגיח מהצד ולקחת בקבוק לעצמי, שממש היה במקום. לשמחתי, לא נאלצתי להתקהל סביבה בבלאגן שהיה שם. חשוב לי לציין שלא התנהגתי בחוסר נימוס, ודחפתי את כולם. פשוט האינסטינקטים שלי זיהו שמישהו יוצא מההתקהלות, אז פשוט נעמדתי במקום שלו, ולקחתי לי בקבוק.
אז מה האינטרס?
המטרה העומדת מאחורי פילנטרופיה זו היא כמובן חשיפה למוצר החדש שהוא קוקה קולה Zero, ומיתוג. בנוסף לעובדה שבה קוקה קולה נותנת לכם טעימה ראשונה מהמוצר החדש שלהם, שאגב הטעם שלו מעולה, יש פה עוד כוונה נסתרת…
אני כחובב פסיכולוגיה ו-NLP, ישר זיהיתי שיש עוד משהו מאחורי הפילנטרופיה. הבחירה במיקום הדוכן-הקטן, השעה, והיום לא היו סתם! הדוכן עמד ממש בשמש, לא היה שם טיפת צל, חוץ משמשייה מעל אותה בחורה. היום הוא יום חם, ממש חם. והשעה הייתה 12 בצהריים בערך, שעה מאוד-מאוד חמה! אולי הכי חמה במהלך היום…
האפקט הפסיכולוגי הנלווה אשר מתרחש בפעולה זו הוא מעניין גם כן. הקוקה קולה הקפואה ממש באה לעזרתך. היא מחלצת אותך מיום ממש קשה וחם. היא עוזרת לך להרטיב קצת את הגרון היבש. ישר עם הלגימה הראשונה בחום הזה, אתה מתחיל לדמיין את כל מפלי המים והקרח מהפרסומות של קוקה קולה. זו בדיוק ההרגשה אשר מתעגנת/נצרבת בזכרון ובתת מודע! בפעם הבאה, שיהיה יום חם כזה ושמש כזו (ויש הרבה כאלה בארץ), אתם בדיוק יודעים מה יתחשק לכם… יתחשק לכם משהו שיצנן אתכם, יתחשק לכם משהו שירטיב לכם את הגרון, יתחשק לכם משהו עם טעם טוב בפה… היי! רגע! כבר הרגשנו משהו כזה, כבר טעמנו משהו כזה, אנחנו יודעים מה נותן את ההרגשה הזו בדיוק… קוראים לזה קוקה-קולה Zero! (אתם תתפלאו כמה החומר הפסיכולוגיה הזה עובד! ממש תתפלאו!)
אבל… לא הכל ורוד! יחד עם הצרבות הזכרון הטוב, נצרבים גם זכרונות רעים! כמו ההמולה, ההתקהלות והבלאגן של האנשים להשיג את זה! כמו הריח המסריח עד מאוד של הזיעה של לעמוד בתור הזה! כמו המכות של האנשים בתור (אתם יודעים על מה אני מדבר – תור ישראלי טיפוסי…). גם הדברים הללו נצרבים בזכרון. אם קוקה קולה קוראים את זה, כדאי להם מאוד להפנים, ולנסות למצוא פתרון לבעיה הזו!
אז איך עושים את זה נכון?!
בקיץ הקודם, ביום אפילו חם עוד יותר, ובשעה דומה למקרה הקודם, אני וחברי הסתובבנו בעיר. ולפתע קפצה עלינו בחור ובחורה (כמובן ששניהם נראים ממש טוב), הבחורה קפצה עליי ועל חבריי, הבחור קפץ על ידידה שלי. שניהם היו נציגים של Nestea, שעכשיו כשאני חושב על זה… Nestea זה קוקה קולה, ומסתבר שבסופו של דבר הם כן יודעים לעשות את זה טוב. לא משנה, נחזור לסיפור…
אז הם הזמינו אותנו לבוא ולקבל Nestea חינם-חינם (בלי להשאיר פרטים), הם לקחו אותנו לתוך איזשהו טראנזית (יענו Van). קודם כל לא הייתה המולה בטראנזית, דבר שני היה בטראנזית מזגן ממש קפוא, כמו שאני אוהב – זה היה ממש במקום! העיצוב מבפנים של הטראנזית היו כולו ירוק, עם הרבה צמחים, ואיפה שלא היה מקום לצמחים פשוט היה פוסטר של צמח. ממש גן עדן.
הריח בתוך הטראנזית היה ריח מעולה, זה לא מסוג הריחות של הספריים של השירותים, אלא יותר קרוב לאיזשהו בושם. עם כל הדברים הללו, בסופו של דבר קיבלנו את הנסטי המבוקש. כמובן שהבחור והבחורה ניסו להשאיר אותנו בטראנזית בזמן שאנחנו שם, והתחילו לשוחח איתנו על סתם דברים… (הרגשת חברות, שייכות?)
אוקיי, נמשיך בסיפור… לפני שיצאנו, הם הביאו לנו איזה "צעצוע מגניב". "מפענח ההרגשה", או משהו בסגנון הם קראו לזה. הצעצוע הזה זה בעצם כרטיס (כמו כרטיס ביקור), במרכזו הוא משטח להצמדת האצבע. לאחר שמצמידים את האצבע למשך 5 שניות, מתקבל צבע. מאחורי הכרטיס יש אינדקס צבעים, וכמובן כל האינדקס זה הרגשות חיוביות.
עכשיו…. כל הדברים הללו מתעגנים/נצרבים (כולל ההרגשה המתקבלת ממד ההרגשה) בזכרוננו ביחס לבקבוק נסטי קטן, שבא במקום. תאמינו לי שהדברים הללו נחקרו, והם עובדים. כך עובד המוח שלנו והתת מודע שלנו. אנחנו צורבים בו רגשות ביחס ליישויות, כך אנחנו בעצם מפתחים את כל ההעדפות שלנו. אם זה קבוצת כדורגל אהודה, או אם זה משקה אהוב!
תאמינו או לא, מאותו רגע המשקה הקל המועדף עליי הפך להיות נסטי. קשור או לא קשור, זו עובדה…
תמיד שואלים אותי, האם זה אמיתי כל הסיפור הזה של הפיג'מה? פיג'מה תגיד, גם אני יכול להרוויח כסף באינטרנט? למה אתה בכלל מתאמץ כך לעזור לאנשים שאתה לא מכיר? בטח כל הכסף שאתה עושה מגיע מהבלוג, אז איך אני מרוויח מזה? איך אתה מבזבז את כל הכסף שאתה מרוויח? מי אתה?
לא ממש הבנתי את הקטע של הכרטיסית נסטי עם צבעים, אבל נשמע נחמד
הרווחים שלך עצווומייים זה פשוט מדהים!
ולחשוב שהתחלת בהפסדים..
כשאני חושב על זה, עוברת לי בראש המחשבה שהכל בלוף (כמה שזה מדהים) אבל אני יודע שלא
שמעתי שה ZERO לא ממש תופס..אני אנסה אותו
פוסט יפה
אני דווקא אהבתי אותו
וכולם מתחילים בהפסדים. ויש נפילות בדרך. כך עובד העולם…
איזה PreSell לקוקה קולה Zero ונסטי עשיתה פה, חבל על הזמן
ראית מזה?
אפילו בלי לינק שותפים 
אני לאשר את מה שהפיג'מיסט שלנו אומר, אני גם כן מתעסק בNLP וזה אחד הדברים היותר בסיסיים שלומדים(אני לומד את הבסיס) וסיכמת את זה בצורה יפה מאוד.
אחד הפוסטים שיותר נהניתי לקרוא אצלך.
תודה
הם טיילו עם סל כזה ברחוב ופשוט עברו בין אנשים… דוכן זה תמיד בלאגן
יש עוד הרבה קטעים כאלה
במיוחד עם סיגריות בתחנה המרכזית בת"א…
נשמע רעיון נחמד מאוד!
בכל מקרה נסטי תמיד היה טעים גם בלי קשר לכתבה (:
לא ניסיתי לשכנע אתכם שזה טעים
אבל זה באמת טעים…
ממש פוסט נחמד, לתחום הזה קוראים עוגנים בNLP. ממש דוגמאות יפות אהבתי.
פוסט נחמד מאוד, לאורך הקריאה ניסיתי להזכר אם היה משהו מאחוריי מהמשיכה שלי לנסטי, והגעתי למסקנה שבהרבה מקרים, קורה שפשוט הטעם של המוצר הוא זה שגורם לך להתאהב!
למשל אני לא שותה משקאות מוגזים, כי זה כואב לי בפה, אז קולה = כאב ונסטיי = עונג, שזה אגב חומר NLP שיווקי חזק ביותר, אני אדבר עליו עוד בתגובותיי הבאות