מחיר ההצלחה

נכון הצלחה היא ענייו יחסי בלבד, ונכון עוד לא הרווחתי מיליון ש"ח ואני אפילו עוד לא מתקרב לכך. אבל, בהתבסס על הרווח בחודש הקודם, ובהתבסס על ההישיגים שלי שאני רואה עד כה החודש, אני יכול להגיד ללא בושה שאני מצליח. הרי בסה"כ בחודש הקודם הרווחתי משכורת אשר גדולה בערך פי שניים מהמשכורת הממוצעת במשק הישראלי, ולגבי החודש… על החודש הנוכחי נדבר רק בעוד 3 שבועות.

אני תמיד ידעתי שעל מנת להצליח יש להקריב דברים רבים. מי שראה את הסרט מטריקס, ראה שהכל מתאזן, וסה"כ חיינו הם כמו משוואה. אמנם הסרט מטריקס הוא סרט מדע בדיוני, אבל הוא מבוסס על פסיכולוגיה עמוקה וידועה. וכמו בסרט אני מאמין שהכל בעצם משוואה, ואי אפשר לרקוד על שתי חתונות במכה אחת.

בחודשיים האחרונים ויתרתי על המון דברים, שכנראה היו פשוט פחות חשובים לי מהצלחה במסע הזה. עשיתי ויתורים שאני רואה בהם כויתורים כואבים, אולי אחרים יראו אותם כויתורים כואבים פחות. אני מאמין שלאט לאט אני אחזור לשגרה, והמצב יתחיל להתאזן חזרה, אבל עד אז אני רוצה להציג לכם כמה מהדברים עליהם ויתרתי. אולי על מנת להכין אתכם נפשית (לכל מי שרוצה להצליח במשהו).

ראשית, אני אדבר על המעגל החברתי שלי. מאז תחילת המסע, היה לי הרבה פחות זמן להקדיש ליציאות עם חברים, ובכלל, באנגלית אומרים את זה הכי יפה – To Get Socialized. אם אני מסתכל אחורה, אני שם לב שאפילו כאשר הייתי חייל היה לי הזדמנות לצאת יותר לבלות מאשר עכשיו, שזה די מוזר (או שלא). ושלא תבינו לא נכון, אני לא בליין סידרתי, פשוט הייתי רגיל לצאת 3 פעמים בסופ"ש בערבים, לאכול בצהריים עם חברים וכו… כיום זה פחות מתאפשר, אבל אני חושב שברגע שהכל יפעל על אוטומט, או לפחות על חצי-אוטומט (ממש כמו M16 :) ), אני אוכל לחזור לאט לאט לשגרה.

דבר נוסף שנפגעתי בו, זה הבריאות. אל תדאגו, אני לא חולה או משהו כזה, כשאני מדבר על בריאות אני מדבר על משקל. מאז שהתחלתי את כל העסק עליתי בכ-10 קילו. אני לא מוצא יותר זמן ללכת לחדר כושר. בעבר הייתי נוהג ללכת לחד"כ בין 3 ל-4 פעמים בשבוע, וכיום אני לא הולך בכלל. הפסקתי לרוץ או לרכב על אופניים (פעם הייתי רוכב המון), ואפילו לשחק כדורגל/כדורסל.

העלייה במשקל הגיעה גם כתוצאה מניסיון לחסוך בזמן, כן אני מתעצל להכין לעצמי אוכל נורמאלי (כי זה לוקח זמן הכנה, וזמן שטיפת כלים), אני אוכל בעיקר מזון מהיר. אני לא מדבר רק על פיצות של 20 שקל, אני גם מדבר על כל מיני שניצלים/המבורגרים למיניהם שזורקים במיקרו וזה מוכן.

כמו שאמרתי כבר, לאט לאט אני אחזור לפעילויות הקבועות שלי. אני אפילו מתכנן לחזור לחד"כ השבוע (כן בטח… קשה לקום ולהתחיל להזיז תתחת, ממש כמו להתחיל באמת לשווק), אני אשתדל לאכול יותר קוטג'ים (מזון מהיר אבל בריא), ופשוט לחזור לשגרה. את ההתחלה הקשה כבר עברתי, ולמרות שיש עוד הרבה עבודה לפני אני חושב שאני יכול להרשות לעצמי לעבוד לפחות 4 שעות פחות (וזה עדיין ישאר בערך 9-10 שעות).

מטרתו של הפוסט הזה זה לא פוסט רחמים, נכון, כל מה שפרטתי פה ועוד דברים רבים אחרים מפריעים לי ומטרידים אותי, אך אני לא מחפש רחמים. כל הדברים הנ"ל נלקחו בחשבון מראש, ואני רוצה שתקחו אותם גם אתם, על מנת להצליח צריך להקריב, והרבה!

4 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. אנונימי   12 במרץ 2008 בשעה 17:57
    (#)

    אחרי שתרוויח את המיליון,

    תוכל להתעסק בדברים האלה :)

     

    ואל תדאג לחיי החברה שלך, אני מאמין שמעגל החברים שלך יגדל מאוד צוחק

  2. עידן בן אור   17 במרץ 2008 בשעה 17:48
    (#)

    בדיוק היום המלצתי למישהו על הבלוג שלך,

    אני שמח לראות שאתה עומד בשאיפות שלך, אני בטוח שאתה מהווה השראה לאנשים נוספים.

     

    יאללה תעשה מיליון בשביל שתוכל לחלק לי קצת :)

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!