עבדים היינו, וטוב שזה נגמר (לפחות בשבילי…)

כשהתחלתי את המסע שלי לעבר אי המטמון, הרבה גבות הורמו. כולם שאלו את עצמם "מי זה הילד הזה שמדבר כל כך הרבה?". כשהתחלתי את השייט שלי אל עבר אי המטמון, הגדרתי לעצמי וצעקתי את זה לעולם שאני הולך להרוויח סכום כסף מסויים עד ה-31 לדצמבר 2008, או עד יום העצמאות ה61 של מדינת ישראל. חשבתי לעצמי שזה יהיה סימבולי להשיג עצמאות פינאנסית ביום העצמאות, אתם לא חושבים כך?

עבר קצת זמן, והחלטתי שחוסר ההחלטיות שלי, יכולה להוות לי מוקש רציני, ולכן ביטלתי את הרעיון של יום העצמאות. היום במבט לאחור, למרות שכשעברתי חצי דרך מבחינת הזמן הייתי בטוח שאני אצליח, לא הגעתי ליעד שלי לא ב-31 לדצמבר 2008, ואני גם לא אגיע אליו ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל. אבל חופש פיננסי כן גיליתי! החופש הפיננסי הוא ההרגשה הפנימית…

איך חציתי את ים סוף ?

פסח הוא חג החירות, את זה כולם יודעים! בשנה שעברה, כתבתי מכתב לסבא לנין, בו אני מספר שלמרות לחצי המשפחה ללכת ללמוד הנדסה בטכניון, הצלחתי להרוויח יותר מכל המשפחה ביחד בחודש אחד. מאז עברו עליי עוד כמה מהפכים. היו לי חודשיים בהם יצאתי מופסד. והחל מחודש ספטמבר, הייתה לי עלייה מטאורית, כאשר ייצאתי מופסד רק בימים בודדים שניתן לספור על כף יד אחת, וגם אז, ברוב המקרים זה היה בגלל בדיקות שערכתי…

כולנו יודעים את סיפור יציאת מצריים. מבחינתי יש בסיפור יציאת מצריים הרבה מעבר ל10 המכות, והרבה מעבר לחציית ים סוף. מבחינתי, התנ"ך זהו מקור החכמה מספר 1 בעולם. אני לא מדבר כאן על אמונה, אבל אני בטוח שגם כל מי שלא מאמין יסכים איתי בלי לחשוב פעמיים שמי שכתב ספר כל כך גדול הוא גאון (וחכם).

הפרשנות שלי ליציאת מצריים היא שהדרך לחירות, מלאה במסכת של אירועים אשר צריך לחוות. לדוגמא, על מנת להגיע לקמפיין המובטח (הארץ המובטחת), צריך לקבל 10 מכות (או להרים 10 קמפיינים כושלים). לפעמים, צריך להיות סבלניים… 40 שנה במדבר לא באים בקלות, וכך גם הדרך שלכם אל החירות. זה לא יקרה בתוך יום, וזה לא יקרה בתוך שבוע.

בדרך, יכולים להיות לכם מכשולים רציניים כמו עגל הזהב (או בשפתינו גניבת עמלות, סלאפים וכו…). אבל אם תמשיכו להאמין, אם תמשיכו בדרך שלכם. גם אם זה ייקח 40 חודשים, אתם תגיעו לארץ המובטחת. אולי אתם תצטרכו לכתוב את החזון שלכם מחדש, או לשכתב את לוחות הברית, אבל כנען מחכה לכם…

לא באמת שיתפתי איתכם הכל

כשהתחלתי את המסע, אמרתי שאני הולך לשתף אתכם את בהכל. אבל לא באמת שיתפתי אתכם הכל. אז מה לא שיתפתי? אני בנאדם כמו כולם, היו לי הרבה משברים. הרבה נפילות מנטאליות. את הרגשות הללו, לא שיתפתי אתכם.

אלו הדברים היחידים שלא שיתפתי. את כל המשברים הנפשיים שהיו לי בדרך, את עגל הזהב שלי לא ראיתם, אבל היה לי כזה.

שלא תחשבו, הסיבה שלא שיתפתי אתכם היא לא בגלל בושה או ניסיון לברוח. היה לי דכאונות, אבל ניסיתי בכל הכח לכוון את המחשבות שלי לכיוונים חיוביים. כך אני עושה עד היום, לעולם לא תראו שמשהו לא בסדר איתי, וגם אם כן זה יהיה רק לתקופה קצרה מאוד.

הרגשות הללו, לא נעלמות בשניות, אבל את כל האנרגיות שנותרות לי, אני מנסה להפנות רק לחשיבה חיובית! אני ממליץ לכולם לאמץ את השיטה הזו, ברגע שאתם רואים שהמחשבות שלכם נוטות לכיוונים שליליים, פשוט תצאו לרוץ. או תעשו משהו, בשביל לחזור לחשוב בכיוונים חיוביים.

רק מי שחווה את ההרגשה שיש לך הכל, ופתאום ביום בהיר אחד אין לך כלום, בדיוק כמו שקרה לי בחודש ספטמבר, יודע על מה אני מדבר! הדרך היחידה להתגבר על משברים כאלו היא אהבה עצמית ומחשבות חיוביות!

מעבר לכסף

ב-15 החודשים אשר חלפו מאז שיצאתי בעקבות המפה שלי אל עבר אי המטמון, השתנתי מאוד. הכסף היה רק חלק שולי מהשינוי. להיות עצמאי זו אחת העבודות הקשות שיש. אבל זה מחשל מאוד. המסע ברובו היה דווקא מנטאלי וחברתי. שמחתי להכיר המון אנשים בגילי ומבוגרים יותר, שעושים המון כסף, אבל מעבר להכל בני אדם שהגשימו את עצמם, וכמובן עזרו לי להגשים את עצמי.

התחזקתי מאוד בצד המנטאלי, ולמדתי המון על החיים, על בני אדם ובעיקר על עצמי. כיום, אני הרבה יותר שלם עם עצמי, עם ההחלטות שלי ועם המעשים שלי. בגיל 23 וחצי, הגעתי למשהו שמאסלו מכנה הגשמה עצמית (לפחות בערך). הגעתי לפסגת הפרמידה! עכשיו הגיע הזמן לחפש פרמידה חדשה…

למדתי שדווקא אלו שתמיד אומרים "כסף זה לא הכל בחיים", רק מתרצים. כי כשרואים את ההתנהגות שלהם מגלים שדווקא בשבילם זה כן. לעומת זאת, אלו שנהנים מהכסף לא מייחסים לו חשיבות (ללא קשר לכמות).

לא ב-31 לדצמבר, ולא ביום העצמאות

הסכום שהצבתי לעצמי, לא היה אמור להיות מטרה ריאלית, אלא בסך הכל סמל. סמל שמצד אחד יהיה קשה להגות אותו, ומצד שני יהווה תקווה לאחרים. אני חושב שהצלחתי. עזרתי להרבה מאוד אנשים, ואני שמח על כך.

עצם ההחלטה לא להזדהות בהתחלה, לא הייתה אקראית גם כן. בנוסף ל-1001 הסיבות שכבר פירטתי, יש עוד סיבה. סיבה שמעולם לא כתבתי אותה. בסרט Batman Begins, דוקארד אומר לברוס וויין: "If you don't have face, you become something else…. … A legend Mr. Wayne!". וזה נכון!!!!

כמו שכבר כתבתי, לא הגעתי למטרה שלי ב-31 לדצמבר 2008, ואני גם לא אגיע אליה ביום העצמאות ה-61 (היה יכול להיות סימבולי) של מדינת ישראל, כי אם בי"ד בניסן התשס"ט, ה-8 באפריל 2009, בחג החירות של העם היהודי – על הסימבוליות הזו לא חשבתי! כמה אירוני….

בפעם האחרונה (אולי) סקרינשוטים…

ברוב המסע הייתי מספק לכם תצלומי מסך עסיסיים של ההכנסות וההוצאות. מאז חלפו הרבה מי ביוב בנחל האהוב עליי (נחל חדרה), וכמה אנשים הספיקו לנזוף בי על כך. הפעם, בשביל להימנע מנזיפות, אני אציג את כל ההוצאות שלי במהלך 12 החודשים האחרונים בארבעת החשבונות העיקריים שלי בגוגל שזהו מקור התנועה העיקרי שלי. התצלומים האלו יראו לכם עד כמה אני נדיב ומוכן לשלם יפה, לכל מי שעוזר לי :) אתם גם תראו שה-ROI שלי הוא לא בדיוק מה שרציתי, אבל יש לי זמן לתקן את זה…

חשבון אדוורדס מס' 1

חשבון אדוורדס מס' 1

חשבון אדוורדס מס' 2

חשבון אדוורדס מס' 2

חשבון אדוורדס מס' 3

חשבון אדוורדס מס' 3

חשבון אדוורדס מס' 4

חשבון אדוורדס מס' 4

ובאשר לליל הסדר. אני נמצא כרגע בברילוצ'ה, בארגנטינה ומתכנן לערוך אותו בבית חב"ד. בנוסף לכך גם התנדבתי לעזור באבטחה, כך שאם יקרה משהו, תדעו שהגעתי לחירות בחג החירות :)

נ.ב. תתעודדו, זה לא סוף הבלוג. כל סוף הוא התחלה חדשה…

אני חופשי מתמיד

אני חופשי מתמיד

43 תגובות... קרא אותן למטה או הוסף אחת

  1. freedomgosu   8 באפריל 2009 בשעה 22:09
    (#)

    כל הכבוד יגאל, אני שמח שיצא לי לקרוא את הבלוג שלך, אם לא הייתי קורא אותו לא הייתי עכשיו בדרך לחופש שלי, אני חושב שכל הבלוג שלך הוא לא על כמה כסף אתה מרוויח כמו שהרבה אנשים חושבים, אלא על המוטיבציה שאתה מביא לאנשים.

    שיהיה לך חג שמח, וחופש מעולה :)

  2. אילן   8 באפריל 2009 בשעה 22:51
    (#)

    פסח שמח ילד, אתה מביא לכולנו השראה ורשות לחלום.

  3. mrT   8 באפריל 2009 בשעה 23:28
    (#)

    mazal tov Igal,
    if you plan on coming to buenos aires later on your trip,i'll be glad to meet up with you for beers

  4. אייל   9 באפריל 2009 בשעה 4:34
    (#)

    חג חירות שמח!
    נראה כי יש כפילות התמונות של ההוצאות שלך. חוצמזה לא ברור הסה"כ בהפ. או שאני בכלל פספסתי את הנקודה החשובה?

    • המיליונר בפיג'מה   9 באפריל 2009 בשעה 16:46
      (#)

      אהלן אייל,

      תודה רבה על ההערה. לא הבחנתי בכך בעצמי, אבל התצלום הראשון והשני היו זהים. עכשיו תיקנתי את זה. הגראפים מייצגים גראף של הוצאות ביחס לימים. הציר האנכי מייצג את סכום הכסף, והציר האופקי מייצג את היום.

      תודה שוב,
      חג שמייח.

  5. מוטי   9 באפריל 2009 בשעה 9:26
    (#)

    חג חירות שמח ובהצלחה בהמשך :]

  6. יגאל   9 באפריל 2009 בשעה 11:12
    (#)

    אני חושב שזה הפוסט האהוב עלי עד עכשיו!
    אני מאוד אוהב ללמוד אבל יותר אני אוהב זה סיפורים אישיים שמתארים דרך של אדם.
    סיפורים אישיים כאלה נותנים לי המון מוטיבציה ואמונה שאפשר להצליח, כי הם מתארים גם את החלום שלי (בגדול בכל אופן) אבל הם לא חלום אלא מציאות לחלוטין ועל כן אני מאוד מתחבר אליהם..

    יש לך השפעה רבה על ההחלטה שלי להיכנס לתחום ולעבור מקצוע כי דרכך הבנתי שזה מה
    שחיפשתי כל הזמן, ולכן אני בדרך לאי המטמון הפרטי שלי, בדיוק כמוך וכמו רבים אחרים, והרבה בזכותך… :-)

    בקיצור יגאל – תודה רבה בהצלחה וחג שמח !!!! :-)

  7. GRQ   9 באפריל 2009 בשעה 17:33
    (#)

    היי יגאל,
    אני עוקב אחרי הבלוג שלך כבר לא מעט זמן, כל הכבוד על ההגעה לפסגה והמון בהצלחה במציאת הפסגה השניה.
    אתה נותן להמון אנשים השראה, וגם לי.

  8. אופיר   9 באפריל 2009 בשעה 18:47
    (#)

    גגגגגגגגאאאאאאווווןןןןןן!!!!
    אתה גאון לא כי אתה מלמד כאן איך לעשות את הדברים ונותן טיפים פה ושם – זה כל פישר עם תוכנית שעולה 1997$ שמשווקת באימיילים יכול לעשות.
    אתה גאון כי אתה באמת, אבל באמת, מלמד את התמונה הכללית. אתה מלמד לדוג ולא נותן דגים.
    מעטים האנשים שאני נותן לעצמי לפרגן להם ב-100% בלי להרגיש קצת קינאה בלב של למה אני לא כמוהם ואתה אחד מהם.
    וזה קורה רק כי אתה עושה את מה שאתה עושה ממקום אמיתי ושל נתינת ערך.
    תודה.
    על הכל.

  9. M   9 באפריל 2009 בשעה 19:22
    (#)

    אהלן מיליונר,

    האמת, קורא המון את הבלוג שלך ולוקח המון השראה :-)
    גם אני מנסה איכשהו להתחמק מהעתיד המוכתב של 'מתכנת אפור כלשהו' ומנסה להגיע לחופש…

    תגיד, יש מצב להמלצות על ספרים בנושא? או מאמרים טובים?

    חג שמח, והרבה הצלחה

  10. me   9 באפריל 2009 בשעה 20:52
    (#)

    הי,
    אני קורא את את הבלוג שלך מזה זמן
    ולמרות שגילי כפול (בדיוק) משלך מסתבר שלמילים והשראה אין גיל
    ומסתבר עוד שיש לטקסט שלך subtext
    שאותו לא פחות חשוב לקרוא
    המסע איתך לא פשוט אך מאידך הוא בהחלט מרתק
    אני לא הצלחתי להרוויח עדיין שקל וגם אם אפסיד עדיין יהיה שווה.

    כתבת פה הרבה על ספרים שמשנים את החיים
    כמו קיוסקי (ככה קוראים לו?) ועוד כמה
    כנראה שאלה המנטורים של דור ה"כאן ןעכשיו"
    אבל מסתבר שהספר שבאמת כתוב פה בין המילים
    הוא "האלכימאי"
    שבתקופתי היה המנטור
    בעצם עברת מסע ארוך ומצאת לבסוף…אושר
    זה לבד שווה מיליון
    בהצלחה איש

    אני מקווה שבאמת מצאת אותו

    נ.ב
    אולי בסוף תקרא לבלוג
    "המאושר בפיג'מה"
    :)

    ולמי שלא ממש מכיר
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%99

    • המיליונר בפיג'מה   14 באפריל 2009 בשעה 0:31
      (#)

      שלום לך,

      תודה לך על המילים החמות.

      המלצתי על הספר "האלכימאי" בעבר, ואני מצטרף להמלצה הזו שוב ביחד איתך. האלכימאי זה ספר מדהים (וגם קצר ולא חופר)! סיימתי לקרוא אותו במהלך 2 שמירות…

      בהצלחה.

  11. גיל מגידיש   9 באפריל 2009 בשעה 22:21
    (#)

    ההחלטה שלהפוך להיות עצמאי היא בעצם הקבלה של החירות על עצמך. עם כל הנפילות בדרך, תמיד תסתכל אחורה ותגיד, "תודה שעשני עצמאי". שיהיה המון הצלחה בדרך, ויאנשאללה, עד שנה הבאה כולנו נעשה אקסיט :)

    • אין שם   10 באפריל 2009 בשעה 0:02
      (#)

      אקזיט – של מה ? תמכור את הקמפיינים בגוגל ? (זה אפשרי אגב… – למכור חשבון מצליח) אלא אם כן אתה בונה מוצר כלשהו.

      • גיל מגידיש   11 באפריל 2009 בשעה 10:34
        (#)

        לא יודע אקסיט למה :)

        בשנת 2000 תמיד איחלנו חברים (אחד לשנו כמובן) -
        1. אמן אקסיט
        2. אינשאאלה IPO

        לקח לעם ישראל 40 שנה לעשות אקסיט ממצריים. אבל גם זה אקסיט!

        • אין שם   12 באפריל 2009 בשעה 1:28
          (#)

          אתה מאילו שמאמינים באגדות… בני ישראל, מצרים, 40 שנה מה עם הבדווים לא רשום עליהם כלום בהגדה :-)

  12. יגאל   13 באפריל 2009 בשעה 23:35
    (#)

    היי יגאל

    רציתי לשאול אותך לגבי פתיחת חשבונות מרובים
    באדוורדס, עד כמה שידוע לי זה נגד חוקי גוגל,
    כל אדם יכול לפתוח חשבון אחד בלבד.

    אז איך אפשר לפתוח מספר חשבונות?
    הרי גם אם נותנים כרטיס אשראי שונה השם הוא
    אותו שם, לא?

    תודה על התשובה,
    יגאל

  13. אורי שמש   14 באפריל 2009 בשעה 14:40
    (#)

    הי יגאל אתה עובד במקרה עם affiliationcash.com ? שמעתם עליהם דברים מאוד טובים בכמה פורומים שאני מסתובב אבל אני לא מכיר ישראלים שעובדים איתם? הבנתי גם שהם משלמים שבועית דבר שדי נדיר בעסק שלנו. http://affiliationcash.com /

  14. דני   15 באפריל 2009 בשעה 0:55
    (#)

    הי יגאל, איך אפשר לראות מעבר לדף הראשון בליד שמיועד לתושבי קנדה וארה"C בלבד? ניסיתי proxify אבל הוא לא מאפשר לראות מעבר לדף הראשון.
    תבלה בדרום אמריקה ותיזהר שפבלו רוזנברג לא יעקוץ אותך.

  15. מוטי   15 באפריל 2009 בשעה 20:13
    (#)

    היי יגאל, חג שמח!

    אני מקווה שבקרוב העבדות אצלי גם תלך ותיגמר :]
    הבלוג שלך מביא הרבה מוטיבציה לזה.

  16. דודי   20 באפריל 2009 בשעה 11:02
    (#)

    מה קרה לקליקבנק? יגאל, פעם מ1000 קליקים ביום הייתי עושה ארבע או חמש מכירות. היום אם יש מכירה אחת אני אומר תודה. מה קרה לחברה הזאת? הגולשים התייאשו ממנה? הם התחילו לרמות את האפיליאייטס במכירות? משהו מאוד מוזר הולך שם

  17. מתחילון   21 באפריל 2009 בשעה 16:58
    (#)

    אני לא בטוח אם התגובה שלי נכנסה אז אני שם אותה שוב… מצטער אם יש כפל תגובות

    ********************************
    יוהו מליונר

    קודם כל, המון זמן לא ביקרתי בבלוג ואני שמח לראות שהוא השתפר עם הזמן ושיש לך אנרציה להמשיך לעבוד עליו!

    אני אמנם לא משווק PPC, אבל יש לי אתר עם תנועה אורגנית, וההכנסות מתחילות להצטבר.

    השאלה שלי היא כללית יותר, ואשמח לקבל עליה תשובה מכל מי שמתמצא. ניסיתי למצוא עליה תשובות בגוגל אבל לא ממש מצאתי.

    אני מקבל את ההכנסות מקליקבנק בדולרים, וכרגע אני מפקיד את הצ'קים שלי בחשבון מט"ח שפתחתי. בזמנו זה נראה לי רעיון טוב, משום שאז הבנק לא מחייב אותי על עמלת המרה בהפקדה, וחשבתי לי שזה יהיה נחמד להשתמש בכסף לקניות בחו"ל כשאצטרך וכו.

    העניין הוא שאמרו לי שכשאני אצטרך להוציא את הכסף דווקא אצטרך לשלם עמלת המרה, ואפילו פעמיים (מדולרים לשקלים ובחזרה) ואפילו שאני בעצם צריך את הכסף לחו"ל.

    בבנק שלי מנסים להתחמק מכל מה שקשור להסביר לי על העלויות ו/ או על אלטרנטיבות, והתשובות שלהם לא ברורות בעליל.

    אז עד שאני מזיז את התחת ועובר לבנק יותר ידידותי…. מעניין אותי לדעת מה אנשים אחרים עושים עם ההכנסות הדולריות שלהם?
    כיצד נמנעים מכל עמלות ההמרה?
    האם יש פתרונות אחסון אחרות חוץ מהבנק? האם בכלל אפשרי למשל לפתוח חשבון בחו"ל? או לשמור את הכסף ב pay pal?

    אם מישהו מכיר איזה אתר שמדסקס את העניינים האלה והם קצת מעיקים כאן, אשמח לקבל הפניה גם כן :)

    תודה, מתחילון

    • GRQ   21 באפריל 2009 בשעה 20:41
      (#)

      מתחילון,
      אתה יכול לבקש מהבנק שלך, להצמיד את החיובים הדולריים לכרטיס הויזה שלך בדולרים.
      זאת אומרת שאם יש חיוב דולרי- הוא יירד מהיתרה הדולרית.
      יש פה קטצ' קטן- אם החיוב הדולרי גבוה מהיתרה שלך, בדרך כלל יקנו לך אוטומטית דולרים כדי לכסות על ה"מינוס". ובמקרה כזה יתקעו לך איזו עמלת קישקוש בגובה של פלוס מינוס 20 שקל.
      כרטיס ויזה (ונדמה לי גם אמקס) אפשר להצמיד לחיוב דולרי.
      כרטיס מסטרכרד – להצמיד לחיוב יורו.

      בהצלחה.

      • המיליונר בפיג'מה   22 באפריל 2009 בשעה 21:32
        (#)

        אהלן,

        אני מצטרף להמלצה. כך אני עובד, ואני משלם המרה רק כאשר אני משלם בשקלים, כל השאר יורד לי מהחשבון דולרים בלי המרה. כל כרטיס אשראי ניתן להצמיד לדולר.

        אם הבנק עושה לך בעיות, פשוט תעבור סניף. צריך לזכור שהבנקאים הם בסה"כ פקידים ולא תמיד מבינים מהם צרכים של עסק. לכל בנק יש סניפים עסקיים, ובמקרה שאתה לא מרוצה מהסניף העסקי, אני ממליץ לך לעבור בנק.

        בהצלחה.

התגובה שלך





  • XHTML: אפשר להשתמש בתגים הללו: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
  • חברים יקרים, אין צורך להגיב בכמה פוסטים את אותה התגובה רק על מנת שאני אראה אותה, אני קורא ועונה לכל התגובות ללא שום קשר לותק הפוסט אליו הן נכתבו. לצערי הרב זמני מוגבל, ולכן אני עונה על תגובות אחת לשבוע. יחד עם זאת, חשוב לי לציין - אני עונה על כולן!